fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

הכל על הורות הליקופטר

כותב:
תוכן עניינים

“ילדים אינם דברים שיש לעצב, אלא אנשים שיש לתת להם להתפתח”
ג’ס לאיר.

“הורות הליקופטר” היא תופעה שהופכת לנפוצה יותר ויותר בעולם המהיר והתחרותי שלנו. עולם שבו הורים מרגישים מחוייבות לפקח על כל פרט קטן בחיי ילדיהם. יכול מאוד להיות ששמעתם על המושג “הורות הליקופטר”, ואולי אף חוויתם אותו בעצמכם. מדובר בסגנון הורות מסוים שלו נטייה להיות במעקב מוגבר יותר אחרי הילדים, לעיתים מלווה בחרדה. מלאכת ההורות מצריכה לשמור על איזון עדין בין הרצון לכוון את הילד, לבין ההבנה שיש לאפשר לו מרחב להתפתח בצורה עצמאית. איזון זה לעיתים מופר, כאשר המשקל נוטה לצד של הגנת יתר ומעורבות שחורגת מהמידה הרצויה. במאמר זה נתבונן על התופעה, נבין את הגורמים לה ונציע מספר פתרונות שיכולים להועיל במצב זה.

הורות הליקופטר: מה זה אומר?

הורות הליקופטר היא מושג המתאר סגנון הורות, שבו ההורים מעורבים באופן אינטנסיבי בחיי ילדיהם, במיוחד בתחומים שבהם הילד אמור לפתח עצמאות ותחושת מסוגלות אישית. לפעמים ההורה עשוי להרגיש צורך מוגבר להיות בשליטה ובקרה על מה שקורה עם הילד ולהתקשות בלאפשר לילד להיות עצמאי בשטח.  לעיתים קרובות הם גם לוקחים צעד נוסף קדימה ופותרים את הבעיות שלו בעצמם, במקום לאפשר לו להתמודד עם הקושי ולמצוא את הפתרון בכוחות עצמו. אפילו שמקור ההתנהגות הזו הוא באהבה ובדאגה של ההורים, היא עלולה לייצר לו אתגרים מורכבים בהמשך הדרך.

מאיפה מונח זה הגיע?

מקור המונח “הורות הליקופטר” הוא בספר משנת 1969, בשם “בין הורים לבני העשרה” מאת ד”ר חיים גינות. אחד הנערים בספר משתמש בדימוי כדי לתאר את אימו, ומספר שהיא חגה מעליו “כמו הליקופטר”. המושג התפשט מאז, ונעשה מקובל בשיח בתקשורת ובמעגלים אקדמיים, והוא מבטא את המגמה החברתית הנרחבת של סגנון הורות מגונן. בעוד שהעולם נעשה מורכב, תחרותי ותובעני, הורים רבים חווים דחף לוודא שילדיהם מצליחים להתמודד ולהתגבר על שלל המשימות שבדרך. תחושה זו מובילה לעלייה בסגנון ההורות המגונן.

מקורות בספרות המקצועית על הורות הליקופטר

מספר מחקרים ומאמרים בכתבי עת של פסיכולוגיה וחינוך בחנו את הנושא של הורות הליקופטר. חוקרים כמו ד”ר ניל מונטגומרי וד”ר הולי שיפרין חקרו לעומק את הנושא ואת השפעותיו, בעיקר בקרב סטודנטים בקולג’. הם מצאו, כי בעוד שמעורבות הורית היא קריטית, הרי שמעורבות יתר יכולה להוביל לירידה ביעילות, לעלייה ברמות החרדה ולכישורי התמודדות נמוכים ככל שהילד גדל. מחקרים אחרים שפורסמו ב “כתב עת למחקרים בילד ובמשפחה” מצאו קשר בין הורות הליקופטר לבין בעיות בהתפתחות הרגשית והחברתית, והדגישו את חשיבות האיזון בין סמכות הורית לבין מתן מרחב לעצמאות.

תיאור מקרה של הורה הליקופטר

איך נראית הורות הליקופטר בחיי היומיום? הנה דוגמה שיכולה להמחיש את התופעה (השמות בדויים): דניאלה היא נערה בת 15, שאימה מעורבת בכל היבט של חייה. האם, ריקי, עוברת באופן קבוע על המטלות הלימודיות של דניאלה, מנהלת את לוח הזמנים החברתי שלה ואפילו מתערבת בדיונים של דניאלה עם קבוצת החברים הקרובים שלה. ריקי מאמינה שהיא עוזרת לדניאלה, בכך שהיא מונעת ממנה לעשות טעויות או לחוות כישלונות. היא חושבת, שזהו חלק טבעי מתפקידה כאמא אכפתית ומסורה. עם זאת, מה שהיא אולי מתקשה לראות הוא העובדה שדניאלה חווה חרדות וחוסר ביטחון כשהיא נדרשת לקחת החלטות בצורה עצמאית ושהערך העצמי שלה נמוך מאוד. בטווח הארוך, היא מפתחת תלות באימה, דבר שפוגע ביכולת שלה לייצר זהות עצמאית וחוסן נפשי, שהם מרכיבים חשובים כל כך בהתפתחות התקינה של ילדים.

הורות הליקופטר: מהן ההשלכות העיקריות של סגנון הורות זה על הילדים?

קושי לקחת החלטות

ילד שרגיל שהוריו הם אלה שמחליטים עבורו, עלול להיתקל בקשיים כאשר הוא נדרש לבחור ולהחליט על דעת עצמו.

 עלייה ברמת החרדה

פיקוח והתערבות מתמידים יכולים להוביל לחרדה מוגברת, מפני שהילד עלול לחוות פחד מכישלון או חשש לגרום אכזבה להוריו.

עיכוב בצמיחה הרגשית

ללא ההזדמנות לחוות אתגרים והתמודדות, הילד יכול לפתח מנגנוני התמודדות לקויים, פגיעה בתחושת מסוגלות ועקב כך גם ירידה בערך העצמי.

קושי בהתמודדות עם תסכולים ועם מצבים מאתגרים למיניהם

ההתפתחות הטבעית של הילד רצופה ברגעים מתסכלים, ולתסכול הזה יש מקום חשוב בצמיחה תקינה. הורים המתעקשים למלא את רצונותיו של הילד באופן מיידי מונעים ממנו את ההזדמנות לצמוח ולפתח מסוגלות עצמית, ולרכוש את המיומנויות הנדרשות לנו במפגש עם מצבים לא נוחים.

איך בכל זאת ניתן להימנע מסגנון הורות זה?

אם זיהיתם את עצמכם בתיאורים עד כה, ואתם מעוניינים לדייק את התנהלותכם מול הילדים, הנה מספר עצות ודרכי פעולה שכדאי לשקול:

עודדו עצמאות

אפשרו לילדכם לקחת אחריות באופן הדרגתי ובהתאמה לגילם. “אחריות” יכולה להיות כל דבר, החל מהכנת ארוחת הבוקר של עצמם ועד לפתרון חיכוכים עם חבריהם.

אפשרו לילד להכיר ולקבל את עצמו

חשוב שילדכם יפתח מודעות לגבי יכולותיו וחוזקותיו, כמו גם לגבי החולשות שלו. ככל שתקבלו את ילדכם כפי שהוא, ותשקפו לו שהוא אהוב ללא תנאים, כך יהיה לו קל יותר לעשות זאת עבור עצמו.

צרו מרחב לתקשורת פתוחה

חשוב להעביר לילדכם את המסר, שהוא יכול לפנות אליכם בכל קושי ואתגר. וכאשר עולה קושי, כדאי לנהל שיחה פתוחה, שבה תעודדו אותו להעלות פתרונות אפשריים בעצמו ולהחליט על הפתרון המועדף עליו.

השהו את העזרה

במידה שהילד לא נמצא במצב שמחייב התערבות מיידית, חשוב שתתאמנו בהשהיית התגובה. יכול להיות שזה יהיה קצת מוזר בהתחלה, אך לטווח הארוך זה משתלם. התרגלו להמתין מעט מבלי להתערב, ותנו לילדכם את התחושה שאתם סומכים עליו ושהוא תמיד יכול להיעזר בכם.

 

במידה שאתם מתקשים לייצר את השינוי הנדרש, וזקוקים ליותר הכוונה, תוכלו להיעזר בהדרכת הורים מקצועית, שבה מטפל מוסמך יידע לכוון אתכם ולצייד אתכם בכלים פרקטיים המותאמים אישית אליכם.

בעוד שהורות הליקופטר נובעת מכוונות טהורות של ההורה, הרי שהיא עלולה ליצור תוצאות לא רצויות בהמשך, ולפגוע בהתפתחות הילד. במקום להתנהל ממקום של שליטה והתערבות לא רצויה, מומלץ לטפח את העצמאות של הילד, ללמוד להציב גבולות במקומות הנכונים ולעזור לו לפתח כישורים לפתרון בעיות. כך תוכלו לעזור לילדכם לבנות לעצמם חוסן ומסוגלות, הנחוצים להם כל כך כדי לתפקד ולשגשג בהמשך הדרך. לא בטוחים איך לעשות את זה? אנחנו פה בשבילכם. צרו קשר עם “מכון חיבורים”, וצוות המטפלים המיומן שלנו ישמח להעניק לכם הדרכה וייעוץ.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן