התמודדות עם מחלות כרוניות

“מאז שאובחנתי עם המחלה, שגרת החיים שלי השתבשה וקשה לי לתכנן דברים מראש, מחשש שאיאלץ להתמודד עם התקף כאב פתאומי” מספרת טל, מתמודדת עם פיברומיאלגיה. “פעמים רבות אני מרגישה שאנשים לא רואים אותי מעבר למחלה, בייחוד בתקופות הקשות, כשאני בבית מרותקת למיטה. מה שמשפיע לא מעט על חיי הזוגיות וחיי החברה שלי בכלל. אני לא מסתירה את מצבי ומנסה להתמודד ככל שניתן. אך עדיין, לפעמים הקושי החברתי והנפשי הרבה יותר מורגש על רקע ההתמודדות עם המחלה”.

התמודדות עם מחלות כרוניות כרוכה בלא מעט כאב וסבל פיזי. אך לצד זאת, פעמים רבות תהליך ההתמודדות מלווה בחרדות וקשיים רבים במישור הנפשי. מה שעשוי לעתים להוביל למצבים של דיכאון ובדידות ולפגוע ביחסים הבינאישיים בין המתמודד לסביבתו הקרובה.

מחלות כרוניות – לא רק כאב ופגיעה פיזית

כל מחלה מלווה בכאב ובקשיים שונים. אך בשעה שרובנו מתמודדים עם מחלות נפוצות החולפות לרוב תוך זמן קצר, כמו שפעת, צינון או כאב גרון קל, עבור אנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות, ההליך הטיפולי מהווה חלק מהשגרה היום יומית וכרוך לא פעם בשינוי אורחות החיים. בייחוד כאשר מדובר במחלות קשות בעלות סימפטומים חזקים כמו – פיברומיאלגיה, קרוהן או מחלות נוירולוגיות ניווניות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה. כאשר תמיד מרחף ברקע חשש מפני התחזקות המחלה והסימפטומים הנלווים לה. כך לדוגמא, אנשים המתמודדים עם קרוהן וסוכרת נאלצים לשנות באופן ניכר את הרגלי התזונה שלהם על מנת למנוע התדרדרות במצבם.

מחלה כרונית, בניגוד למחלה זמנית, אינה חולפת עם הזמן. עם זאת, לעתים רבות היא מלווה בתסמינים קלים ביותר או בהתקפים אשר עשויים להתרחש לעתים רחוקות מאוד. כך לדוגמא, חולים רבים המאובחנים עם אסטמה קלה מנהלים שגרת חיים תקינה לחלוטין, כאשר רוב הזמן המחלה רדומה, ללא התקפים קשים המצריכים טיפול אינטנסיבי. אך עדיין, תמיד קיים החשש מפני התקף עתידי ולא צפוי.

מלבד  ההתמודדות הפיזית, מחלות כרוניות מלוות לא פעם בקשיים רגשיים שונים כמו חרדה ודיכאון, כאשר פעמים רבות יש קשר בין סוג המחלה והמאפיינים שלה לקושי הנפשי הנלווה לה. כך לדוגמא, אנשים רבים המתמודדים עם סוכרת חיים בדאגה מתמדת מפני פגיעה במערכות שונות בגופם, בין אם מדובר בפגיעה בכליות, פגיעה בראייה או נמק אשר עלול להוביל לכריתה של גפיים.

לצד זאת, אנשים המתמודדים עם אפילפסיה חיים בחשש מתמיד מפני התקף נוסף וחולי פיברומיאלגיה עשויים לפתח חרדה ודיכאון לאור הכאבים הקשים עמם הם מתמודדים. כאשר לעתים הם אינם זוכים לחיזוק מספק מצד הסביבה. מה שעשוי להוביל להחמרה של אותם תסמינים נפשיים. כמו כן, התסמינים הרגשיים עשויים להשתנות מאדם לאדם ללא קשר לעוצמת החומרה של המחלה. שכן, עבור אנשים מסוימים ההתמודדות תהיה קלה יותר, בעוד שאצל אחרים תהליך ההתמודדות יהיה כרוך בקשיים רגשיים רבים.

איך התמודדות עם מחלה כרונית עשויה להשפיע עלינו במישורים השונים?

כאמור, התמודדות עם מחלות כרוניות ניכרת גם במישור הנפשי, כאשר עוצמת הפגיעה עשויה להשתנות מאדם לאדם בהתאם למאפייניו האישיים ולסימפטומים המאפיינים כל מחלה. כך לדוגמא, כאשר המחלה פוגעת בתפקוד התקין של הגוף, מצב זה עשוי לעורר לא מעט תסכול ודיכאון בקרב אנשים מסוימים, לאור אובדן היכולת הפיזית והפגיעה שעשויה לחות בדימוי הפיזי.

אנשים המתמודדים עם מחלה כרונית, בעיקר כשמדובר במחלה הפוגעת בשגרת החיים, זקוקים ללא מעט הכלה ותמיכה מצד סביבתם הקרובה. אך במקרים רבים, אותם אנשים לא זוכים לתמיכה מספקת, בין אם מתוך הדחקה של אותם מקורבים בנוגע למצבו של המתמודד, או מתוך קושי להבין את המורכבות הכרוכה בסיטואציה החדשה. מצב זה עשוי להוביל לתסכול רב וכתוצאה מכך לבדידות קשה, המלווה לא פעם בתסמינים נפשיים שונים כמו – חרדה ודיכאון.

כמו כן, השינויים החלים באורח החיים של האדם בעקבות אבחון המחלה, עשויים להשפיע על חיי החברה שלו ועל היכולת שלו לבצע פעילויות מסוימות. כך לדוגמא, אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה או כאב כרוני, סובלים לעתים מהתקפי כאב עזים המונעים מהם לצאת מהבית תקופות ארוכות. מה שעשוי להוביל לניתוק קשרים ולבידוד חברתי. לצד זאת, אנשים הסובלים  ממחלות  כרוניות המחייבות שינויים משמעותיים בהרגלי התזונה כמו קרוהן או קוליטיס, מוגבלים מבחינת רכיבי המזון שהם יכולים לצרוך, מה שמונע מהם להשתתף בפעילויות חברתיות רבות הסובבות סביב אוכל. שכן, לרוב הם יעדיפו להימנע מאכילה במסעדות.  מעבר לכך, אנשים רבים המתמודדים עם מחלות כרוניות המחייבות תמיכה ומעקב צמוד, מתנתקים באופן מודע מסביבתם הקרובה מתוך חשש להוות עול ולפתח יחסי תלות עם הקרובים להם.

איך ניתן להתמודד עם מחלה כרונית?

כאמור, גילוי של מחלה כרונית עשוי לעורר לא מעט קשיים ברמה הנפשית. מה גם שלעתים, טיפול תרופתי הניתן עבור מחלות מסוימות עשוי אף הוא לעורר מצבים של חרדה ודיכאון. לצד זאת, קיימות מספר דרכים באמצעותן ניתן להקל על ההתמודדות:

קבלה של המצב ושיתוף פעולה

כפי  שאבחון של מחלה כרונית עשוי לעורר חרדה ודיכאון, כך גם מצב רגשי ירוד עשוי להעיב על היכולת להתמודד עם המחלה ולקבל את המצב. זאת כחלק מהתפיסה כי הקשר בין הגוף לנפש הוא דו כיווני. לכן, כחלק מהליך ההתמודדות, חשוב לקבל את המצב ולנסות לראות את התמונה המלאה לטוב ולרע. שכן, פעמים רבות אנשים מתמקדים רק בצדדים השליליים של המצב, מה שמונע מהם לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי ובכך למנוע שיפור במצבם. הרי בסופו של יום,  שיתוף פעולה עם ההליך הטיפולי עשוי לסייע לא רק בפן הרפואי אלא גם במישור המנטלי. מה גם שהתעלמות מחומרת המצב, עשויה להוביל להתנהלות פיזית לקויה ולמאמץ יתר של הגוף. מה שעלול להוביל בהמשך להחמרה במצב. אמנם פעמים רבות נוצר קושי להישאר אופטימיים, בעיקר כשמדובר במחלה אשר עשויה להחמיר בעתיד באופן משמעותי, לכן חשוב מאוד לפרוק את אותן תחושות, בין אם במסגרת טיפול או באמצעות שיחות עם אנשים קרובים.

תמיכה משפחתית או קבוצתית

כאמור, תמיכה מצד המשפחה והסביבה הקרובה מסייעת להתמודדות עם מחלות כרוניות, בין אם מדובר בתמיכה רגשית חברית או בעזרה פרקטית כמו – עזרה בסידורים ביורוקרטיים. עם זאת, אנשים רבים אינם מקבלים תמיכה מספקת מצד סביבתם הקרובה. מה שעלול להוביל לא פעם לבדידות ולהחמרה במצבם הנפשי.  מה גם שחולים רבים חשים כי אינם מצליחים לתווך את הקשיים עמם הם מתמודדים לסביבתם, מה שמונע מהם לקבל סיוע ראוי. לכן, במקרים רבים חשוב להיעזר בגורמים נוספים כמו- קבוצות טיפוליות, קבוצות תמיכה או קבוצות תמיכה אונליין ברשתות החברתיות, על מנת לקבל יותר אמפתיה ולהפיג מעט את תחושת הבדידות הנלווית למחלה.

טיפול פסיכולוגי

כפי שכבר ציינו, מצבים של חרדה ודיכאון עשויים למנוע הטבה במצב הגופני ואף להביא להחמרה של סימפטומים מסוימים. כך שלעתים, מעבר לתמיכה מצד המשפחה והחברים, יש צורך בטיפול מקצועי תומך, במטרה לאפשר למטופל לעבד טוב יותר את מצבו החדש, תוך קבלת מבט אופטימי יותר על החיים.  כך לדוגמא, טיפול באמצעות ACT– תרפיית קבלה ומחויבות המשתייכת לטיפולי הגל השלישי של CBT, עשוי לסייע למטופל להשלים ולקבל את מצבו, ובמקביל – לאפשר לו להתפתח בנתיבים נוספים אשר יסבו לו יותר סיפוק והנאה, בין אם מדובר בחיזוק הקשר בינו לבין בני משפחתו, או בביצוע פעולות מסוימות שיסייעו לו לשמור על אורח חיים טוב ובריא ביותר.

כמו כן, ישנם טיפולים שונים אשר עשויים להקל על ההתמודדות עם המצב, בין אם מדובר בטיפול פסיכודינמי, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, או מיינדפולנס. כאשר הבחירה בטיפול הרלוונטי תתבצע בהתאם למצבו של המטופל ולאופן בו הוא מתמודד עם המצב. כך לדוגמא, במקרים בהם בן הזוג מעורב בהליך הטיפולי, טיפול זוגי עשוי לסייע לשני הצדדים לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם ולרכוש כלים יעילים ואפקטיביים לצורך הבנה טובה יותר של הצד השני והתמודדות יעילה יותר עם המצב.

סיכום

אנשים רבים המתמודדים עם מחלות כרוניות נוטים להתכחש למצבם ולהדחיק את הקשיים הנלווים לכך. מה שעשוי להוביל להחמרה במצבם הרפואי בטווח הרחוק. מנגד, אבחון המחלה עשוי לעורר תחושות קשות של חרדה, מתח ודיכאון בקרב אנשים רבים. תחושות אלו לגיטימיות לחלוטין, אולם לא פעם ניתן לנקוט בצעדים מסוימים על מנת להקל על הקושי, בין אם באמצעות תמיכה קבוצתית, או טיפול פסיכולוגי מקצועי. אנו  במכון חיבורים  מתמקדים בטיפול בחרדה  ודיכאון באמצעות שיטות טיפול מתקדמות ובהן CBT ו -ACT  – תרפיית קבלה ומחויבות, תוך הענקת סביבה טיפולית מכילה ומקבלת. נשמח לעמוד לרשותכם ולבנות עבורכם תכנית טיפולית בהתאמה אישית.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.