חשיפה עצמית של מטפל

המרחב הטיפולי הוא לעיתים קרובות מקום שבו האדם חושף את המחשבות והרגשות הכמוסים ביותר שלו, ומצפה לקבל מהמטפל הדרכה ותמיכה עם השנים, נמצא כי יש ערך לחשיפה גם מהכיוון השני, כלומר- מצד המטפל. כאשר המטפל משתף את המטופל בחוויות ותחושות מעולמו, באופן מידתי מתוך תבונה ושיקול דעת, יש לחשיפה כזאת פוטנציאל להעצים את מערכת היחסים הטיפולית, ולתמוך בהתקדמות המטופל. במאמר זה נחקור את המושג של חשיפה עצמית בטיפול, כחלק מהנושא הרחב של יחסי מטפל- מטופל, נעמוד על המאפיינים של חשיפה זו, נכיר את התועלות והסיכונים האפשריים וניגע בכמה מהסוגיות האתיות שכל מטפל אחראי נדרש לקחת בחשבון בבואו ליישם חשיפה שכזו.

מה זה חשיפה עצמית בטיפול?

חשיפה עצמית, בהקשר של טיפול נפשי, מתייחסת למצב שבו המטפל חושף בפני המטופל חוויות אישיות, רגשות, אתגרים ודרכי התמודדות מעולמו הפרטי, שהם קרובים ורלוונטיים לנושא הנדון במפגש הטיפולי. שיתוף זה נעשה באופן מכוון, במטרה לבסס אמון, אמפתיה, פתיחות וקרבה עם המטופל.

יתרונות של חשיפה עצמית של המטפל

לחשיפה עצמית בתהליך הטיפולי ישנם מספר יתרונות משמעותיים:

חיזוק הברית הטיפולית:

בזכות חשיפה עצמית, נוצרת תחושה של שותפות אנושית בין המטפל למטופל. כשהמטפל נפתח וחולק עם המטופל את המקומות שבהם הוא חווה קושי או פגיעות, הוא למעשה מייצר אמפתיה, והדינמיקה במפגש מקבלת נופך כן ושוויוני יותר.

למידה באמצעות דוגמה:

חשיפה עצמית יכולה לשמש ככלי לימודי משמעותי. המטפל יכול להשתמש בשיתוף של חוויות אישיות כדי להעניק למטופל דוגמה חיה ואמיתית של עמידה בפני אתגרים ושל פיתוח מנגנוני התמודדות בריאים יותר.

נרמול של מצבים נפשיים:

כאשר המטפל מדבר בפתיחות על החוויות שלו עם מצבים נפשיים מאתגרים כמו חרדה או דיכאון, הוא למעשה מעודד את המטופל לבטוח ולשחרר את הבושה והשיפוטיות שהוא אולי חווה כלפי התכנים האישיים שלו. דרך השיתוף, יכול המטפל לשדר נרמול של הקושי, ובכך להעניק למטופל עוד לגיטימציה להיפתח לגבי החוויות שלו.

עידוד לחקירה והעמקה:

לחשיפה עצמית של המטפל יכולה להשפיע כזרז לתהליך החקר העצמי. המטופל לעיתים חווה קושי, חשש או אי נוחות להעמיק לתוך רגשותיו וחוויותיו, ולראות את המטפל “קופץ למים העמוקים” יכול לתת לו בדיוק את הכוחות שהוא זקוק להם כדי להעז ולצלול בעצמו. העמקת החשיפה והחקר באופן כזה מהווה קרקע פורייה לפריצות דרך בתהליך, לתובנות חדשות ולצמיחה אישית.

סיכונים ושיקולים אתיים של חשיפה עצמית

כמו שראינו, לחשיפה עצמית ישנם יתרונות בולטים, אך לצד אלה, יש לה גם חסרונות או סיכונים אפשריים, שחשוב לקחת אותם בחשבון. על המטפל להיזהר מחשיפת יתר, שעלולה להסיט את המיקוד בתהליך למקומות שאינם תואמים את צרכי המטופל. כמו כן, חשוב שהמטפל יהיה ער לאפשרות של כלומר מצב שבו המטופל עלול לפתח רגשות וציפיות לא מציאותיות ממערכת היחסים בעקבות הפתיחות של המטפל. שיקולים אתיים הם בעלי חשיבות עליונה בכל הנוגע לחשיפה עצמית. המטפל חייב לשקול בכובד ראש את היתרונות האפשריים מול הסיכונים, ולשים את טובת המטופל תמיד במקום הראשון בסולם העדיפויות. חשוב לעבוד מתוך הסכמה מדעת, ולוודא שהמטופל מודע לכוונת המטפל, וחש בנוח עם התהליך.

חשיפה עצמית של המטפל- כיצד תדעו שהיא נעשית בצורה נכונה?

במפגש הטיפולי בקליניקה, חשוב מאוד לדעת שהחשיפה העצמית שנוקט המטפל נעשית באופן שמיטיב איתכם. גם אם הנחת היסוד היא, שהמטפל או המטפלת שבחרתם הם מצוינים ומקצועיים, ושהתהליך מתקדם לשביעות רצונכם, עדיין חשוב שתדעו איך להבחין בחשיפה עצמית שאינה מועילה לכם. לכן תרצו לשים לב למאפיינים הבאים:

• חשיפה רלוונטית- כאשר המטפל משתף מחוויותיו האישיות, השיתוף חייב להיות קשור ישירות לנושא הדיון שלכם. החשיפה מצד המטפל צריכה לספק ערך (תובנה, אמפתיה, כלי פרקטי וכו’) שהוא רלוונטי לעניין שאיתו אתם מתמודדים.
• חשיפה בגבולות ברורים- המטפל צריך לכבד את הגבולות המקצועיים של הקשר, ולא להיחשף באופן מוגזם או כזה שמשרת את הצרכים האישיים שלו. השיתוף צריך להיות ממוקד במטרה להיטיב איתכם.
• חשיפה שתומכת במערכת היחסים- החשיפה מצד המטפל אמורה לתרום לקשר הטיפולי. שימו לב שכאשר המטפל משתף מעולמו, הדבר מגביר אצלכם את תחושת האמון והביטחון בקשר איתו. החשיפה אמורה להעמיק את היכולת והנכונות שלכם להיפתח ולחקור את התחושות שלכם.

כאשר כל הרכיבים הללו נוכחים בחשיפה, תוכלו לדעת שהיא יכולה להיטיב עם התהליך שלכם.

לסיכום

בעולם הטיפול הפסיכולוגי, חשיפה עצמית מצד המטפל היא כלי עוצמתי, שביכולתו להעמיק את מערכת היחסים הטיפולית ולתרום לתוצאות חיוביות בתהליך. אולם כמידת הכוח של החשיפה, כך גם האחריות שיש לנקוט בשימוש בה. חשיפה עצמית שנעשית בזמן או באופן לא מותאם עלולה לייצר השלכות שאינן רצויות.  לכן שימוש בכלי זה זה מחייב תבונה, רגישות והפעלת שיקול דעת אחראי מצד המטפל, שאמור לשים בראש סדר העדיפויות את רווחת המטופל ואת השמירה על מרחב בטוח עם גבולות ברורים. חשיפה עצמית, כשהיא מתבצעת בצורה נבונה ומתוך שמירה על אתיקה מקצועית, יכולה להוות זרז לצמיחה משמעותית במסע הטיפולי.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.