מרד נעורים: קשיי תקשורת וחציית גבולות אצל מתבגרים

חיכוכים בין ילדים לבין דמויות הסמכות בחייהם – הורים ומורים – קורים כל הזמן ומהווים חלק טבעי וחשוב מההתבגרות הטבעית של כל ילד/ה. מתי מרד נעורים הופך לקושי שמצריך התייעצות וטיפול מקצועי? איך נדע להבחין באיזה קושי מדובר וממה הוא נובע? איך ניתן להתמודד עם התנהגות ורגשות קיצוניים המאפיינים את הגיל הזה? דעו שאתם לא לבד עם השאלות הרבות שעולות, לאור מאמר זה תוכלו לבחון שוב את המצב ולהחליט האם כדאי לגשת לטיפול.

קצת על מרדנות בגיל ההתבגרות

חיכוכים רבים, חציית גבולות, חוסר סבלנות, התנהגות “דווקאית” ומתריסה, וערעור על סמכות המבוגרים עשויים להוות חלק מתהליך ההתבגרות הטבעי של הילד. בתקופה זו המטרה המרכזית שעל הילד להשיג הינה בנית זהות עצמאית נפרדת מן ההורים, והדרך לשם עשויה להיות לא קלה, בלשון המעטה, לילד ולסביבתו. הקונפליקט בין הילד לסביבתו עשוי להישאר תחום ומתון ולהתבטא בעקשנות וסירובים נקודתיים, אך גם עשוי להסלים לכדי ריבים קולניים, אלימות פיזית ומילולית, והתפשטות לחזיתות מקבילות, הכוללות את הסביבה המשפחתית, המסגרת החינוכית, הסביבה החברתית ועוד. במצבי קיצון, המפגש המתעמת עם הסביבה עלול להגיע לכדי פגיעה ממשית בתפקוד והתערערות של שטף החיים התקין של הילד וסביבתו.

בניסיון להבין ולבחון נכון את המצב, יש לשים לב ולזכור כי במקרים מסוימים, הקשיים עשויים להוות תוצאה משנית ולאותת על התמודדויות אחרות כגון : הפרעת קשב וריכוז, דיכאון או אפילו חרדה.

מתבגר חווה מרדנות בגיל הנעורים

גיל ההתבגרות או הפרעת התנהגות?

חשוב לשים לב כי במצבים אחרים עלולה התנהגות סוערת בגיל ההתבגרות להיות חלק מדפוס כולל של הפרעת התנהגות ונפש מתמשכת המתאפיינת בהתנהגות כעוסה, פוגענית ונקמנית. בכדי לעמוד על מקור התופעה, ולספק לה מענה מתאים ויעיל, קיימת חשיבות גבוהה לביצוע אבחנה מבדלת בין התנהגות מתעמתת המהווה חלק מתהליך ההתבגרות לבין תסמינים שהם סימן לקשיים אחרים. כך לדוגמא ניתן לעיתים לראות בקרב ילדים עם ADHD  רצף מתמשך של התנהגות אימפולסיבית ו”נפיצה” הכוללת נטייה לעימותים וקושי בפתרון בעיות, בעוד בקרב ילדים החווים קושי בתהליך ההתבגרות ניתן לראות שינוי או התעצמות משמעותית של הסמפטומים במעבר מהתנהגות אדפטיבית (מסתגלת) יחסית ומיומנויות התמודדות סבירות בילדות להתנהגות קונפליקטואלית ומתעמתת במהלך ההתבגרות.

אם מעניין אתכם להרחיב על הפרעת התנהגות מתנגדת, המאפיינת את הילד מגיל צעיר (ODD) המאמר בקישור זה מציע סקירה נרחבת על הגורמים ודרכי התמודדות כהורים.

כיצד נכון לפעול?

חשוב להדגיש כי אם ילדכם מפגין התנהגות מתריסה ומתנגדת אין זה בהכרח תוצאה של משהו שעשיתם, אך גם אין זה אומר שאין לכם מה לעשות בנדון. הורים רבים חשים כי תהליך ההתבגרות של המתבגר הוא מעבר לשליטתם וכל הנותר בידם לעשות הוא לחכות “עד יעבור זעם”. למעשה, ההפך הוא הנכון, הן המחקר המקצועי והן ניסיוננו הקליני מראה כי להורים תפקיד חשוב ומרכזי בליווי המתבגר ובהתמקמות תואמת מולו. התנהלות נכונה ונגישה, עשויה להקל על תהליך ההתבגרות וההיפרדות של הילד, ולסייע להחזרת אווירה רגועה יותר לבית. על מנת להיות יכולים לסייע למתבגר כדאי להבין את מקור הקושי שלו ואופיו. ננסה לשים לב מה הילד/ה צריך כעת האם זה יותר שקט ומרחב או שמא הוא במצוקה וזקוק לתמיכתנו אך אינו פונה מיוזמתו. כאשר נדע לזהות את מהות הקושי של המתבגר/ת נוכל לפעול בצורה מודעת, כך נוכל להיות שקולים מולו, ולא מופעלים מתוך הרגש שלנו וב”כיבוי שרפות” מתמיד. עלינו לזכור כי המתבגר/ת נמצא בתקופה מעברית, עמוסת שינויים וכיוצא בכך גם ההורות משתנה. על כן, רצוי לפעול מתוך סבלנות וחמלה למצב.

מתי מומלץ להתחיל טיפול?

כאמור, ערעור על סמכות וריבים הם חלק מתהליך ההתבגרות הטבעי של הילד. עם זאת, מצבים קיצוניים או תקופות ארוכות של עימותים וחצית גבולות מול דמויות סמכות, עשויות להוביל לפגיעה משמעותית ביחסים או בתפקוד של הנער. במצבים אלה, רצוי לשקול פנייה לעזרה מקצועית. דוגמאות אופייניות לכך:

  • נער שמרבה להיות מעורב בקונפליקטים ובמאבקי כח עם הוריו או חבריו, באופן שמוביל לריחוק וניכור.
  • נער או ילד שמתקשה לקבל סמכות ופועל בצורה שפוגעת בתפקודו ובשילובו המוצלח במסגרת החינוכית.
  • נער שמרבה להתעמת באופן המשפיע בצורה ניכרת על מצב רוחו, ומעורר אצלו תחושת מצוקה ותסכול.

בקישור הבא תוכלו לקרוא בהרחבה על בחירת מטפל לילדים.

הטיפול בהתנהלות קונפליקטואלית

במצבים קונפליקטואלים מתמשכים בהם מערכות היחסים אותם מייצר המתבגר נצבעות בחשדנות, כעס וחוסר אמון, קיים יתרון משמעותי להכנסת מטפל מקצועי “אובייקטיבי” . במצבים אלו, המטפל אשר אינו מהווה חלק מעולמו של הנער, וללא היכרות מוקדמת, מסוגל ליצור איתו קשר “נקי”, ולתת לו הזדמנות לבטא את עצמו ואת השקפתו על הדברים, במרחב בטוח בו ניתן “לדבר על הכל”. יצירת המרחב הטיפולי, תאפשר לנער, לאורך זמן, לחקור את עצמו, ואת המצב אליו נקלע, מתוך נקודות מבט שונות, ללמוד את עצמו ואת מטרותיו, ולרכוש טכניקות תקשורת ואסטרטגיות פתרון בעיות יעילות יותר.

שירי, פסיכולוגית מומחית במכון, מספרת על המפגש עם הנערים בטיפול:  “אני שואפת ליצור עם כל נער או נערה מרחב בטוח שיאפשר להם שיח ללא ביקורת ושיפוטיות על הקשיים שלהם. אני מאמינה שעם כל אחד מהם ניתן למצוא את הדרך הייחודית שלו שתוביל ליותר מודעות, סיפוק ומשמעות”

מהו הטיפול הנכון ביותר?

בחירת הטיפול מתבססת על גורמים רבים: גיל הילד, חומרת הקשיים, נכונות הילד להיכנס למסגרת טיפולית ועוד. הטיפול יהיה יעיל כשהוא מותאם בדיוק לצרכים של הילד ושל המשפחה.

הצעד הראשון הוא ביצוע הערכה מתאימה של מומחה בעל ניסיון בתחום. ההערכה תסייע למפות נכון את ההתנהגות ואת סיבותיה, לאתר הפרעות מקבילות או נוספות במידה וקיימות, ולבנות תוכנית טיפולית מתאימה.  טיפול קוגנטיבי -התנהגותי ממשפחת ה- CBT הוא אחד הכלים הטיפוליים החזקים שנמצאו יעילים לטיפול בילדים ומתבגרים שסובלים מקשיים אלו. הטיפול, המתקיים “בגובה העיניים” באווירה שיתופית ומקבלת, מבוסס על הבנת הגורמים לקושי, ורכישה הדרגתית של ארגז כלים יעיל יותר להתמודדות. במקביל לטיפול בילד, יש לרוב צורך בשינוי וחיזוק דרכי התקשורת במשפחה. גורם נוסף שמאיץ את התהליך ובעל חשיבות עצומה – תהליך ליווי טיפולי/הדרכתי שמקבלים ההורים המקביל לזה של המתבגר. תהליך זה מכוון להתמקמות מחדש מול הנער, ולמידת דרכי תגובה ותקשורת יעילים יותר, אשר יסייעו להם לחזור להיות מבוגרים נוכחים ומשמעותיים בחייו של הנער.

חשיבות הטיפול בגיל ההתבגרות

קשיים ומצוקות בגיל ההתבגרות הן דבר נפוץ. בשל אופיו המעברי של הגיל, קיימת סבירות גבוהה להופעה של הפרעות התנהגות ונפש. בזמנים קשים אלו קיימת חשיבות מכרעת לפנייה לטיפול רגשי והתייעצות. השלכות של אי מתן טיפול בגילאים אלו עשויות להוות משקע ומגבלה באיכות חייו ותפקודו העתידי של המתבגר לכן חשוב מאד לטפל בזמן. כאשר זה נוגע למערכת יחסים טיפולית ככלל ובפרט עם מתבגר/ת חייבת להיות התאמה טובה על מנת שהנער/ה יחושו ביטחון ואמון.

המטפלים ב”מכון חיבורים” ידעו לתת את המענה הטיפולי המותאם עבורכם ועבור המתבגר שלכם. אצלנו פועלים ברגישות, ללא שיפוטיות ומתוך ראייה מערכתית הלוקחת בחשבון את כל סך ההקשרים של הסיטואציה המאתגרת בעקבותיה פניתן/ם לעזרתנו. אל תהססו לפנות.

מקורות

המאמר נערך על ידי ליאת פרוכטמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה. ראש צוות טיפול בילדים ונוער במכון. 

*המאמר פונה לשני המינים, ילדים וילדות, נערים ונערות, והשימוש בלשון זכר הוא לצורך נוחות בלבד.

Elia, J., Ambrosini, P. & Berrettini, W. ADHD characteristics. I. Concurrent co-morbidity patterns in children and adolescents. Child Adolesc. Psychiatry Ment. Health. 2, 15 (2008).

Ghandour RM, Sherman LJ, Vladutiu CJ, Ali MM, Lynch SE, Bitsko RH, Blumberg SJ. Prevalence and treatment of depression, anxiety, and conduct problems in U.S. children. The Journal of Pediatrics, 2018. Published online before print  October 12, (2018)

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן