תיאוריית הייחוס

מכירים את הסיטואציה הזו שאתם עוצרים ברמזור ועובר קבצן, ומיד רוב האנשים מעמידים פנים שהם עסוקים בטלפון או בכל דבר אחר כדי לא להישיר אליו מבט?

חשבתם פעם מדוע אנשים מתנהגים כך? הרי יש לכך סיבות רבות: אולי אין להם כסף קטן לתת, אולי הם חולפים ברמזור הזה כל יום ותורמים במחצית הימים ואולי הם טרודים באמת בנושא אחר. בכל אופן, את אותה התנהגות ניתן לנתח בצורות שונות ומאותה התנהגות ניתן להסיק דברים שונים על אנשים שונים.

תיאוריית הייחוס והתיאוריות הממשיכות מנסות לפענח בדיוק את הקשר הזה, בין סיבה להתנהגות ובין התנהגות לתכונות אופי של אדם. איך זה עובד? מהן התיאוריות? מה תיאוריית הייחוס טוענת? כיצד אנו עשויים לשגות בדרך בה אנו משייכים התנהגות לאדם? כל התשובות במאמר.

מהי תיאוריית הייחוס של היידר?

ייחוס הוא שיוך. ניתן לשייך פעולה או אמרה לאדם מסוים למשל, או לקבוע שייכות בין שני אובייקטים. תיאוריית הייחוס, אשר פותחה על ידי הפסיכולוג האוסטרי, פריץ היידר, היא תיאוריה מעולם הפסיכולוגיה המבקשת להסביר את הסיבות להתנהגותו של האדם.

הידר האמין כי יש כמה סיבות המובילות אדם להתנהגות מסוימת, חלק נשען על האישיות המובנת שלו וחלק על המצב בו הוא נמצא. משמע, יש התנהגויות שנוכל להסביר על ידי האופי שלנו, ויש התנהגויות שמושפעות מהסיטואציה בה אנו נמצאים כעת.

הידר הגדיר את עקרון ההשתנות המשותפת: אם תופעה אחת משתנה, גם תופעה אחרת תשתנה בעקבותיה, והתוצאות תלויות בסדר התופעות.

התיאוריה של הרולד קלי

הרולד קלי, פסיכולוג חברתי אמריקאי, הוסיף עוד נדבך לתאוריית הייחוס. לטענתו, כשאנו מחפשים סיבה להתנהגות מסוימת, אנו צריכים לברר אם באמת מדובר בהשתנות משותפת- כלומר, תופעה א מייצרת את התוצאה (תופעה ב) או האם אין קשר סיבתי ביניהן? האם התוצאה מתרחשת סתם כך גם בהיעדר הסיבה, או שהיא מופיעה אך ורק באותו הקשר?

לצורך הפשטה נבחין בדוגמה: תופעה א: השקיית פרח תופעה ב: פריחת הפרח. אם אני משקה את הפרח וכתוצאה מכך הוא פורח, ניתן להסיק שיש סיבתיות בין שתי התופעות. אך אם שכחתי להשקות את הפרח, והוא עדיין יפרח, האם הוא פורח בזכות ההשקיה? כבר לא בטוח. לצורך כך, תיאר קלי שלושה קריטריונים המשמשים להבחנה בין השתנות משותפת (סיבתיות) או היעדר סיבתיות:

קונצנזוס

קונצנזוס =הסכמה רחבה. האם מדובר בהתנהגות שאנשים רבים מציגים או רק האדם שמולנו? האם מדובר בהתנהגות שנובעת מלחץ חברתי לדוגמה, אם מבחירה שאינה תלויה בדבר? למשל, ילדה שאוכלת עוגת שוקולד במסיבת יום הולדת. אם כל הילדים אוכלים את העוגה, אנחנו לא נסיק על איזשהו קשר מיוחד בין הילדה הספציפית שמולנו לבין אכילת עוגה. אבל, אם מרבית הילדים לא אוכלים מהעוגה, אנחנו נסיק שמדובר בהתנהגות שהיא ספציפית לילדה שמולנו.

ייחודיות

האם מדובר בהתנהגות שהיא ייחודית לסיטואציה או התנהגות שאינה תלוית מצב? נמשיך בדוגמת הילדה. אם הילדה אוכלת עוגות שוקולד באופן תדיר, לא נסיק שיש קשר למסיבת יום ההולדת (ייחודיות נמוכה). אך אם ברוב הזמן היא אוכלת עוגות וניל, ובמסיבת יום ההולדת היא בחרה בעוגת שוקולד, נסיק שיש קשר סיבתי בין האירוע לבין ההתנהגות (ייחודיות גבוהה). ייחודיות גבוהה מסייעת להבין טוב יותר את התנהגות האדם.

עקביות

האם ההתנהגות הזו תחזור על עצמה באותה סיטואציה במועדים שונים? כלומר, האם האדם עקבי בפעולתו או שמא משנה את התנהגותו בהתאם למצב הנתון? נקנח גם פה בילדה מיום ההולדת. אם היא תאכל עוגה שונה בכל מסיבת יום הולדת, נסיק שיש עקביות נמוכה. אם בכל יום הולדת היא תאכל עוגת שוקולד (גם כשיש עוגות אחרות מוצעות) נסיק שהתנהגותה בעלת עקביות גבוהה. עקביות נמוכה מקשה על ניבוי וייחוס סיבה להתנהגות. אם מדובר בהתנהגות תלוית מצב, אני לא אוכל לצפות להתנהגות הזו מהאדם. כלומר, אם הילדה אוכלת כל פעם עוגה אחרת במסיבות יום הולדת, אני לא אוכל לצפות שהיא תאכל דווקא עוגת שוקולד במסיבה הבאה או להסיק שיש סיבה מסוימת לבחירה שלה בעוגה.

מודל ההסקה ההולמת של ג’ונס ודייוויס

מודל ההסקה ההולמת מבצע הסקה של התנהגות מתוך תכונות האופי הקיימות של אדם. לדוגמה, אם אדם הוא נדיב, נניח שברוב הסיטואציות הוא ינהג בנדיבות. תכונות האופי לא מספיקות לניבוי ההתנהגות, אלא גם ידע מסוים. למשל, אדם נדיב שראה זוג שעצר בצד הדרך עם פנצ’ר בגלגל, אך חסר לו הידע לתיקון הגלגל, לא יעצור לעזור להם. לא משום שהוא אינו נדיב, אלא, משום שהוא לוקה בידע הספציפי הזה.

על פי המודל, הצופה מהצד מבצע ייחוס תכונות אופי לאדם, ולרוב, יעשה זאת דווקא כשמדובר בהתנהגות חד פעמית. הנטייה לכך תגבר כאשר מדובר בהתנהגות שאינה מקובלת או נחשבת לרצויה מבחינה חברתית (כמו לחלוף על פני אדם שצריך עזרה בכביש). הנטייה שלנו להסיק מסקנה הולמת גוברת עוד יותר כאשר מדובר בהתנהגות של אדם אחר בעלת השלכה ישירה עלינו, הצופים ועוד יותר כשאנו חושבים שההתנהגות הזו נעשתה באופן מכוון.

תיאוריית הייחוס של ויינר

מודל ההסקה ההולמת מתאר את התנאים בהם יתרחש ייחוס מסויים. ויינר מוסיף וטוען כי יש משמעות לסוג הייחוס שנעשה ושסוג הייחוס ישפיע על רגשותיו של הצופה מהצד ועל השלכות התנהגותיות עתידיות. על פי התאורייה של ויינר, כשאנחנו מייחסים לאדם מסוים תכונות אופי הנובעות מהתנהגות אנחנו לוקחים בחשבון 2 גורמים:

יציבות- האדם מדובר בהתנהגות שהיא יציבה לאורך זמן, האם הגורם להתנהגות הוא קונסיסטנטי או רגעי?

מידת שליטה- האם האדם שלט בהתנהגות ובנסיבות שהובילו אליה, או פשוט מדובר בנסיבות אקראיות?

הייחוס שאנו מבצעים, משפיע על הרגש שלנו ועל הפעולות שלנו. דוגמה היא תחושת הכעס, אשר יכולה לנבוע מייחוס חיצוני לסיטואציה ולא תגובה אוטומטית לדברים. כמו במצב “שחותכים” אותנו בכביש. כשאנו מייחסים לנהג התנהגות לא רצויה, לא מקובלת, לא חוקית אנו נגיב בכעס. יכול להיות שאם היינו מסיקים שהנהג ממהר כי אשתו במהלך לידה מתקדמת במושב ליד, לא היינו מגיבים כלל בכעס.

איך מיושמת תיאוריית הייחוס?

במילים אחרות, מדוע טרחו כל הפסיכולוגים החברתיים הללו בניתוח התנהגויות ופיתוח תיאוריות?

פסיכולוגיה חברתית ככלל, ותיאוריית הייחוס בפרט, מאפשרות לנו להסיק על נבכי הנפש של האדם והסיבה להתנהגות זו. הכלים הללו יכולים לסייע בטיפול בנושאים חברתיים (אפליה, גזענות), בנושאים רגשיים (טיפול בדיכאון), בתחום החינוך, בתחום משאבי אנוש (ניהול נכון של עובדים והבנה של תהליכים) ועוד ועוד.

שגיאות והטיות בייחוס

כיוון שמדובר בהתנהגויות די סובייקטיביות, אנו צפויים גם לטעות בדרך.

שגיאת הייחוס הבסיסית

נוגעת לנטייה להסביר התנהגות של אדם על ידי תכונות האופי שלו, גם כאשר הסיבות הן מצביות ונוגעות לסיטואציה ולא לאדם.

הטיה לטובת עצמי

הטיה שנפוצה יותר בתרבות המערב הדוגלת באינדיבידואליזם. הנטייה לייחס תכונות שליליות לאדם אחר או גורם חיצוני ותכונות חיובית לעצמי או גורם פנימי.

הטית הצופה המשתתף

הנטייה לייחס את ההתנהגות שלנו למצב מסוים ולא לתכונת אופי, ואילו את התנהגות האחר נייחס לתכונות אופי ולא למצב מסוים.

לסיכום

את השאלה “מדוע אנו מתנהגים כפי שאנו מתנהגים?” חוקרים ועוד יחקרו רבות. אחד הנושאים המעניינים הוא ההבנה האם ההתנהגות שלנו נובעת מתכונות אופי או ממצב מסוים בו אנו שוהים. חוקרים רבים ניסו להסביר מדוע אנו מרגישים רגשות מסוימים בסיטואציות שונות וכיצד ניתן לצפות התנהגות על בסיס תכונה או מצב. תיאוריות הייחוס חולשות על שאלות אלו וכל שנותר לכם הוא לתהות לאיזו תיאוריה אתם מתחברים יותר, ואילו שגיאות ייחוס אתם מבצעים ביום יום?

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.