fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

תחושת אחריות מוגזמת ב OCD

כותב:
תוכן עניינים

OCD – הפרעה טורדנית כפייתית מאופיינת במנעד רחב של דאגות וטקסים. האם יש מאפיינים משותפים בתוך כל המגוון הזה שניתן לאפיין בהם את רוב המתמודדים עם ההפרעה? בקטע הקרוב נציע את תחושת האחריות המוגזמת כמאפיין רחב שנובע מתוך הטשטוש בין מחשבה למציאות, ונרחיב על מאפיין זה.

טווח רחב של דאגות, טווח רחב של טקסים

המתמודדים עם  הפרעה טורדנית כפייתית (OCD – Obsessive Compolsive Disorder)  מאופיינים במחשבות טורדניות בעלות אופי חזרתי ופולשני, ובביצוע מנהגים או טקסים שמטרתם היא ראשית כל הפחתת תחושת החרדה שמעוררות החרדות. בבסיס הנטייה להגיב עומדת אם כך השאיפה להרגיש טוב יותר. לצערנו המעגל האכזרי שבא לידי ביטוי אצל המתמודדים עם ocd , מתבטא בהפחתת התחושה הרעה או המתוחה בטווח הקצר אך בעצם הגדלת התלות בהרגל , ובחזרתם של החרדה או המתח בטווח הארוך. לעיתים, כאשר ההרגלים כבר חוזקו לאורך זמן והטקסים והמנהגים הם עניין שבשגרה, ייתכן ותחושת ההקלה או הרגיעה היא קצרה ורגעית ביותר, אך האדם כבר שבוי בדפוסי ההתנהגות שלו.   קיים מנעד רחב של חרדות או מתחים שעשויים לעלות ולעורר את התגובות (לדוגמא חשש מזיהום, חשש מפגיעה באחרים ועוד). ובאותה מידה גם מנעד רחב לא פחות של טקסים ומנהגים אפשריים (לדוגמא שטיפת ידיים, בדיקה חוזרת ונשנית ועוד). לעיתים יהיו הטקסים פנימיים ולא יראו כלפיי חוץ (למשל ספירה או תפילה פנימית)  אך עדיין עשויים להביא לסבל ותחושת חוסר אונים לאדם המבצע אותם.  לא תמיד יהיה קשר הגיוני בין מופע החרדה או הקושי לטקס (למשל טקס שטיפת ידיים יוכל להיות המענה לחרדה מזיהום. אך גם  טקס “ספירה בלב” עד מספר קבוע יכול להיות מענה לאותה חרדה מזיהום). וכן בדרך כלל הסובלים מ OCD מבינים שמופעי ההתנהגות שלהם קיצוניים ואינם רציונלים, אך חשים כי אין ביכולתם לחדול מכך וכי המחיר יהיה כבד.

לסקירה מקיפה של סוגי האובססיות ומנגנוני הכפייתיות השונים שמאפיינים את ההפרעה ניתן לעיין במאמר אקדמי  של מקיי ושות’ מ- 2004.

עולה השאלה האם , למרות כל הגיוון הזה שבביטוי ההפרעה נוכל לציין מרכיב משותף בדרך החשיבה של המתמודדים עם OCD?  מדוע למשל חוסר ודאות או אשמה לא יעוררו ביטוי התנהגותי מוגזם אצל רוב האנשים, אך כן יביאו לטקס נוקשה אצל הסובלים מ OCD?

 

מרכיב ייחודי – אחריות מוגזמת

מרכיב מרכזי אשר עולה כמאפיין את המתמודדים עם OCD הוא תחושת אחריות מוגזמת. רובינו חיים את חיינו עם איזה שהיא קבלה של ההשפעה הלא גדולה שיש לנו על המתרחש בעולם סביבנו. וכן לא פעם גם על דברים הקשורים בנו. נוכל לומר שלעיתים אף מדובר ב”מנגנון הדחקה בריא” שמאפשר לנו לנהל חיים תקינים ולהתרכז בתפקוד עליו יש לנו שליטה. לדוגמא רובנו לא עסוקים באופן כפייתי באיכות המים שאנו שותים, לאחר שבחרנו מה ברצוננו לשתות. או רובנו לא נהיה עסוקים בשאלה האם מישהו נפגע ממשהו שאמרנו היום, אלא אם נאמר לנו כך על ידי האדם הזה או מישהו קרוב. נראה שאצל המתמודדים עם OCD  תחושת האחריות לנושאים מאין אלה מתעוררת כל הזמן. כמו מתג הפעלה ש”נתקע” על מצב on. ומה הדרך שלהם לשחרר את המתג? נכון – ביצוע הטקסים.  לשם המחשה נסו לדמיין שביום מסוים יצאה הודעה ברדיו שמי השתיה במדינה אינם טובים עוד לשתייה. האם אז לא הייתם מרגישים כי חובתכם לעשות מעשה בנוגע למים אותם אתם שותים?  או נניח שבסוף היום הייתם מקבלים הודעה מאדם קרוב שהיום הוא נפגע ממשהו שאמרתם – גם אז ייתכן מאוד שהייתם חשים אחריות לפעול כדי לתקן את הפגיעה שיצרתם או לכל הפחות להבין מה יצר אותה. תחושת האחריות, והמחויבות לפעול, שעולה מתוך דוגמאות אלו (ואפשר לחשוב על עוד שלל דוגמאות)  מופעלת ב OCD באופן כמעט קבוע.

לעיון נוסף- בקישור זה מאמרם האקדמי של ארנטץ ושות’ מ-2006 על הקשר בין OCD לתחושת אחריות מוגזמת.

 

מחשבה היא (לא) רק מחשבה

מה שעולה במחקר כגורם מרכזי בהיווצרותה של תחושת האחריות המוגזמת הוא הטשטוש בין מחשבה לפעולה (TAF- Thought Action Fusion). חשוב להדגיש שאין הכוונה למחשבה נטולת רציונל בה יש רעיונות שאינם “מחוברים למציאות” (מה שהיינו יכולים לכנות “מחשבות שווא” ), אלא נתינת דגש ומשקל רב לעצם קיומן של מחשבות נורמטיביות אשר אצל רוב האנשים לא מעוררות את הצורך לקחת אחריות. ניתן לומר כי האמונה במידת הסבירות להתרחשות מחשבות אלו היא גבוהה באופן לא סביר אצל המתמודדים עם הטורדניות הכפייתית. ואם האמונה בהתקיימותו של כל רעיון או דימוי שעלו באדם היא גבוהה, אז מכאן שגם תחושת האחריות לפעול מול אותו רעיון היא גבוהה (ניסוי מוכר שמאפשר לאנשים אשר אינם מתמודדים עם OCD להרגיש את תחושת האחריות המוגזמת אשר נובעת מהטשטוש בין מחשבה לפעולה הוא לבקש מהם לרשום על דף שהם מייחלים שיקרע משהו רע לאדם אהוב. רוב מוחלט של אנשים יתקשו מאוד בביצוע משימה זו. זאת למרות שהם אינם מאמינים שאם הם רושמים משהו אז הוא יתקיים).

גדי בארי , מטפל מוביל בתחום הקוגניטיבי התנהגותי במכון, מספר על ההצמדות למחשבות:

“מעגלים ודפוסים שהשתמרו עם השנים הביאו לתפיסה לפיה כל מה שאני חושב משמע שהוא אמיתי. אני מסביר פעמים רבות למטופלים שהמחשבות אשר עולות בראשם הן טבעיות ונורמליות, אך המשקל הרב שהם נותנים להן גורם להם קושי וסבל. ההתנהגות הופכת להיות מנוהלת על ידי המחשבות באופן טוטאלי. אני שואף לסייע למתמודדים עם OCD   להכיר בכך, ואז גם לפעול בהתאם לשאיפותיהם ורצונותיהם, ולא לפי המחשבות האוטומאטיות שלהם, וכך בעצם להגביר את תחושת החופש שלהם”.

ביטוי נוסף לטשטוש בין מחשבה למציאות שעשוי לעיתים לאפיין את המחשבה הכפייתית הוא מוסריות המחשבה. לעיתים האדם מאמין שעצם קיומה של מחשבה שאינה מוסרית שקולה לקיום מעשה לא מוסרי. וכן , גם במקרה זה, תחושת חוסר המוסריות מעוררת את האדם לתחושת אחריות ולצורך בפעולה שהופכת כפייתית (לדוגמא עצם זה שהתעוררה מחשבה מינית שקול לפגיעה מינית, ולכן עליי לקיים טקס מסוים שמרגיע את תחושות האחריות והאשמה. וכמובן שבטווח ארוך תכיפות ועוצמת הטקס רק יעלו).

מעניין לשים לב שאצל רוב המתמודדים עם ההפרעה הטורדנית כפייתית יהיו מאפייני האחריות המוגזמת בולטים סביב דברים מסוימים בלבד הקשורים להתעוררות החרדה אצלם. בנושאים אחרים ייתכן שנושא האחריות כלל לא מתעורר, אפילו שהיינו מצפים לכך. כך שייתכן שאצל אדם א’ יתעורר חשש שפגע בשיחה בקרובים לו ולכן יתעוררו טקסים מוגזמים סביב התנצלות, ואילו אדם ב’ חושש שהשאיר את התנור דולק בבית ולכן מתעוררת טקסיות סביב בדיקה של התנור, אך הוא לא מודאג כלל בנוגע לאחריות שלו בשיחה עם קרובים. הספציפיות הזו של הדאגנות והטקסים מחזקת את הבסיס הכפייתי והלא רציונלי שבהתעוררות תחושת האחריות המוגזמת, שכמו “נדבקת” לנושא או כמה נושאים מסוימים בלבד.

הקושי מול האמונה במחשבות מאפיין גם את חרדת הבריאות – היפוכונדריה. אשר גם דומה וגם שונה מ OCD. על כך תוכלו לקרוא עוד בקישור הזה.

 

איך מפחיתים תחושת אחריות מוגזמת?

אם כך מה המענה למעגלים המתסכלים עמם מתמודדים האנשים אשר סובלים מ OCD, ובפרט מול תחושת האחריות המוגזמת. הטיפול המומלץ הוא קוגניטיבי התנהגותי. במקרים קשים יותר כדאי לשקול שילוב טיפול תרופתי. בטיפול יינתן דגש למניעת תגובה כפייתית ולהתנהלות עם מה שמתעורר כאשר האדם בוחר שלא להגיב. בטיפול שואפים להציב אלטרנטיבה כנגד תחושת האחריות המוגזמת ומסייעים לאדם לא להגיב מתוך הדחף כי אם מתוך הרציונל, ומתוך הרצון לפעול באופן משוחרר יותר בחייו. תחילה עשויה להיות זו משימה קשה ביותר מפני שאדם המתמודד עם תחושת אחריות כה כבדה עשוי להרגיש שהוא ממש עושה נזק או פוגע בעצמו או בסביבה. והדרך לשינוי עוברת בתחושות אשמה, בושה וכאב אלו. האדם ייווכח שגם כאשר הוא אינו פועל בדרך הכפייתית מתוך תחושת האחריות התוצאות נותרות זהות במציאות. הוא לומד שהשפעתו קטנה ממה שנדמה לו, ושעלייתן של מחשבות לא מחייבת אותו להגיב.

מעוניינים לקרוא עוד על יעילותו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT ? תוכלו לעשות זאת בלחיצה על קישור זה.

בעזרת הבחירה לא לפעול באופן כפייתי, אט אט האדם משתחרר מהצורך לפעול בהתאם לתחושת האחריות, ומגלה כי על ידי הבחירה לא לפעול הוא דווקא הגדיל שליטה – על מה שכן יש באפשרותו לשלוט. כך שבעצם הוא חופשי יותר להתנהל בעולם באופן אחרי ובשליטה. זו התמודדות מאתגרת במיוחד לאנשים אשר מאופיינים בתחושת האחריות המוגזמת – מפני שעליהם , בטח בשלב הראשון, לוותר על הצורך לקחת אחריות ולבוא במגע עם התחושות הקשות שעולות.  בגלל הקושי הרב בדרך כלל יהיה זה נכון לפנות לאיש מקצוע, ולהסתייע בטיפול כדי ללכת צעד צעד בשחרור הצורך להגיב ולפעול.

מקורות

Arntz, A., Voncken, M., & Goosen, C. A. (2007). Responsibility and obsessive–compulsive disorder: An experimental test. Behaviour Research and Therapy, 45, 425-435.

Foa, E.B., Amir, N., Bogert, K.V.A., Molnar, C. & Przeworski, A., (2001). Inflated perception of responsibility for harm in obsessive compulsive disorder. Journal of Anxiety Disorders, 15, 259–275.

McKay, D., Abramowitz, J. S., Calamari, J. E., Kyrios, M., Radomsky, A.,  Sookman, D., Taylor, S., &  Wilhelm, S., (2004). A critical evaluation of obsessive–compulsive disorder subtypes: symptoms versus mechanisms. Clinical Psychology Review, 24, 283–313.

McLean, P. D., Whittal, M. L., Thordarson, D. S., Taylor, S., Sochting, I., Koch, W. J., Paterson, R., & Anderson, K. W., (2001). Cognitive versus behavior therapy in the group treatment of obsessive–compulsive disorder. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 69, 205–214.

Rachman, S., (1993). Obsessions, responsibility and guilt. Behavior Research and Therapy, 31, 149–154.

Rassin, E., Diepstraten, P., Merckelbach, H. & Muris, P., (2001). Thought-action fusion and thought suppression in obsessive-compulsive disorder. Behavior Research and Therapy, 39, 757–764.

פסיכולוג קליני מומחה מ"ר 27-37580

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן