מאמרים

טיפול ממוקד העברה (TFP) היא גישה מתחום הפסיכולוגיה, המעמיקה אל תוך הדינמיקה המורכבת של מערכות יחסים אנושיות, במיוחד בהקשר הטיפולי. TFP מעניק זווית ראיה ייחודית, שדרכה ניתן לחקור את העומקים הנסתרים של ההעברה- תופעה שבה המטופל מעביר מטענים רגשיים שייחס לאנשים בחייו אל המטפל בקליניקה. גישת TFP נבנתה במיוחד כדי

נהוג לדבר על אירוע טראומטי כעל משבר, המשפיע לרעה על המשך חייו של האדם. ואכן, זהו תרחיש מוכר ונפוץ. עם זאת, חלק מהחוקרים שמים את הדגש על תופעה מעניינת, המתרחשת לאחר אירוע טראומטי, ובאופן מפתיע קשורה דווקא לשיפור בחיי האדם. תופעה זו קרויה – “צמיחה פוסט טראומטית“. במאמר זה נדון

“ילדים אינם דברים שיש לעצב, אלא אנשים שיש לתת להם להתפתח” ג’ס לאיר. “הורות הליקופטר” היא תופעה שהופכת לנפוצה יותר ויותר בעולם המהיר והתחרותי שלנו. עולם שבו הורים מרגישים מחוייבות לפקח על כל פרט קטן בחיי ילדיהם. יכול מאוד להיות ששמעתם על המושג “הורות הליקופטר”, ואולי אף חוויתם אותו בעצמכם.

רומינציה היא מיקוד מתמשך וחזרתי במחשבות מעיקות או בדאגות. מצב זה מוביל לעיתים קרובות לעלייה ברמות החרדה והסערות הרגשיות. זהו הרגל נפשי, שיכול לגרום לאדם לדפוסי חשיבה מעגליים חזרתיים ושליליים ובכך לגרום להמון אי נחת, תקיעות ובמקרים מסוימים גם חרדה. הסבר – מהי רומינציה? למעשה, רומינציה היא מעין התעסקות מתמשכת

אם אתם מוצאים את עצמכם מנסים “לג’נגל” בין מטלות בעבודה, מחויבויות משפחתיות, סידורים יומיומיים, טלפונים, מפגשים חברתיים ושאר המשימות שהחיים מזמנים לכם, ולא ממש מבינים איך אתם אמורים להספיק הכל ולשמור על שפיות, אתם לא לבד. אנשים רבים חווים לחץ, כחלק מחוויית החיים השגרתית בעולם המודרני. במציאות הישראלית של התקופה

נשימה היא אלמנט יסודי של החיים על פני האדמה. זוהי מיומנות בסיסית כל כך, עד שהיא טבועה בנו מהרגע הראשון שאנחנו נולדים לעולם. תינוק צריך להתפתח מספיק כדי לקחת את הצעד הראשון, כדי לומר את המילה הראשונה, אך הנשימה מתרחשת מאליה ברגע שהוא יוצא מבטן אימו. זאת אולי הסיבה, שאנחנו

המרחב הטיפולי הוא לעיתים קרובות מקום שבו האדם חושף את המחשבות והרגשות הכמוסים ביותר שלו, ומצפה לקבל מהמטפל הדרכה ותמיכה עם השנים, נמצא כי יש ערך לחשיפה גם מהכיוון השני, כלומר- מצד המטפל. כאשר המטפל משתף את המטופל בחוויות ותחושות מעולמו, באופן מידתי מתוך תבונה ושיקול דעת, יש לחשיפה כזאת

“אני מרגיש שאני קורס תחת הסטרס הזה” “אין לי את הכלים להכיל את הכאב הזה עכשיו אחרי שאבא שלי נפטר” “אני מוצף רגשית בקלות כל דבר קטן שמישהו אומר מטלטל אותי מה זה אומר עליי?” את כולנו מלווים לעיתים רגשות קשים שקשה לנו להכיל. בין אם בחברה, בעבודה, בלימודים וביננו

חיכוכים בין ילדים לבין דמויות הסמכות בחייהם – הורים ומורים – קורים כל הזמן ומהווים חלק טבעי וחשוב מההתבגרות הטבעית של כל ילד/ה. מתי מרד נעורים הופך לקושי שמצריך התייעצות וטיפול מקצועי? איך נדע להבחין באיזה קושי מדובר וממה הוא נובע? איך ניתן להתמודד עם התנהגות ורגשות קיצוניים המאפיינים את

תסמונת מינכהאוזן (Münchhausen Syndrome) על שם הברון מינכהאוזן האגדי, מתאפיינת בהעמדת פני חולה, המצאת מחלות וזיוף תסמינים פיזיים שלהן. הלוקים בתסמונת עשויים אף לפגוע בעצמם על מנת להציג תסמינים אוטנטיים. כך למשל לוקה בתסמונת עשוי לחשוף את עצמו לחומרים מסוכנים, להרעיב את עצמו, להזריק חומרים רעילים לגופו, להפסיק את נשימתו