- טיפול CBT
- OCD
- טיפול בחרדות
- ילדים ונוער
- אוטיזם
- טיפול לפי עירטיפול פסיכולוגיטיפול פסיכולוגי לילדים
- טיפול בדיכאון
- טיפול פסיכולוגי
- תרופות
- קהילה המקצועית
“מכון חיבורים” קולט מטופלים מדי יום שמתמודדים עם פחד, חרדות וסטרס כרוני. פחד משפיע על הבחירות ושיקול הדעת שלנו, ממצב רגוע של המוח המשדר לגוף “עסקים כרגיל” אנחנו יכולים להיבהל לפתע ממשהו בלתי צפוי ואז נכנס לפעולה מנגנון הישרדותי שנועד לשמור עלינו. אבל מה עושים כאשר המנגנון הזה בפעילות יתר ואיך מטפלים?
תגובת הילחם או ברח היא תגובה אוטומטית של מערכת העצבים בגוף כשאנו תופסים את המצב הנוכחי כמאיים. מנגנון זה התפתח אצל בני האדם אבולוציונית כדי לשמור עלינו מפני סכנות.
כאשר מתעוררת אותה תגובה בגוף קורים שינויים פיזיולוגיים מיידיים בתגובה לנוכחות של גירוי מאיים או מזיק. תגובת ברח הילחם או קפא יוזמת ביצוע של התנהגויות הכוללות בריחה כדי לברוח או לחימה כדי להגן, ובעידן שלנו נוספה תגובת הקפא שנראה שגם היא נפוצה לעיתים.
מבחינה ביולוגית, המנגנון מופעל בתגובה לגירוי חיצוני, או פנימי שנחווה מאיים, ואז מתרחשת שרשרת תגובות במוח, האמיגדלה- מרכז הפחד במוח נכנס לפעולה, ומעביר להיפותלמוס אותות שמפעילים את מערכת העצבים המרכזית. מערכת העצבים שאחראית על אותו מנגנון נקראת המערכת הסימפטית, ואילו המנוגדת לה שאחראית על הרגעת הגוף נקראת פרא סימפטית. כאשר מופעלת מערכת העצבים הסימפטית מופרש אדרנלין שמניע את הגוף לפעול על מנת להימנע מהגירוי המאיים ו”החיילים” שמתעוררים ראשונים הם התגובות של ברח, הלחם או קפא ולפעמים ישנם תגובות משניות נוספות.
כשחשים בסכנה אך יש צופים אפשרות לגבור על האיום, נכנסים למצב קרב. המוח שולח אותות לכל הגוף כדי להתכונן במהירות לדרישות הפיזיות של לחימה. תגובות גופניות והתנהגותיות:
נסיון הימנעות מהסכנה על ידי בריחה או דחף לברוח. במקרים מסוימים, בריחה יכולה להיות ההחלטה הנכונה ביותר. קחו לדוגמא בניין בוער. אלא אם כן אתה איש הצלה, עדיף לצאת משם במהרה.
יש אנשים שהתגובה האוטומטית שלהם למצב מאיים הוא קפיאה במקום. כאשר לא מסוגלים לברוח וגם לא להילחם, האופציה האחרת היא קפיאה.
תגובה זו פחות מוכרת וידועה כתגובה שמשתמשים בה כאשר הניסיונות להילחם, לברוח או לקפוא לא צלחו או לא היו יעילים. התגובה הזו נוטה להופיע אצל אנשים שעברו מקרים מצערים של התעללות, הזנחה או הורים עם קווים נרקיסיסטים, אבל לא בהכרח.
ניתן לזהות את סגנון התגובה האוטומטית הזאת על ידי ההבנה שללא קשר למידת היחס הגרוע של אדם כלפינו אנו דואגים באופן אוטומטי לרצותו. [1]
במצבי חרדה, פאניקה וסביב פוביות שונות, מנגנון ברח או הלחם מופעל באופן מוגזם ולא מידתי לאיום שעומד בפנינו, למשל פחד מג’וקים- הם לא באמת מאיימים על שלומנו ועדיין התגובות כלפיהן יכולות להיות קיצוניות למי שסובל מאותה פוביה. דוגמא נוספת להפעלת יתר של המנגנון היא בתקופות בהם אנו חווים חרדה מתמשכת או כשיש נטייה להתקפי חרדה תכופים. דוגמאות למצבים כאלה:
טראומה: לאחר אירוע טראומטי, חלק מהאנשים מפתחים תגובה טראומתית. מדובר בדפוס חוזר של תגובות הקשורות לאירוע הקשה שהיה כל כך קשה להכיל באותו רגע ולכן משהו בתוכנו קפא. התגובה נקראת הפרעת דחק פוסט טראומטית ויכולה להגיע לאחר: תקיפה פיזית או מינית, תאונות, אסונות טבע, טראומת ילדות, אירועי חיים מלחיצים.
במקרה זה, המוח מגיב לטריגרים שקשורים כדי להכין אותך למצבים טראומטיים עתידיים. התוצאה היא תגובה יתרה. למשל אם יש ריח שמזכיר את זירת האירוע המח מפרש את זה כאילו חזר לאותו הרגע ומגיב בצורות שונות המפעילות את מנגנון הרח או הלחם, התקף חרדה, זיעה קרה ורצון להימלט להילחם או לקפוא.
חרדה מתעוררת לפעמים מול גורם מוסבר ולפעמים ללא הסבר מוחשי. כל אחד חווה חרדה באופן אחר והיא מופעלת אצלו מגורמים אחרים ישנם סוגים של חרדה כמו חרדת נטישה למשל או חרדה ממקומות סגורים. כאשר מאובחנת הפרעת חרדה, אדם יכול להרגיש מאוים מגורמי לחץ שעל אחרים לא מהווים איום.
חרדה עלולה לעורר תגובת לחץ מוגזמת לפעילויות יומיומיות, כמו נסיעה באוטובוס או ישיבה בפקק.
סטרס ולחץ נפשי(מתחים) כאשר ישנו לחץ נפשי מתמשך הדבר עלול לשחוק את המערכת שלנו ולגרום לנזק אם לא נטפל בו. להפרעת לחץ יש אבחנה והיא נקראת הפרעת דחק או סטרס כרוני מתמשך. דחק כרוני יכול לקרות כתוצאה מפעילות הגורמת לסטרס תמידית או מצב נתון שגורם לנו להיות במתח כל הזמן כמו בעבודה מלחיצה או אצל ילדים שעושים עליהם חרם ארוך בבית ספר. (כן גם לילדים זה קורה). סטרס מתמשך יכו לגרום לכל תסמינים גופניים, כמו פגיעה בריכוז, בשינה ומערכת העצבים, לגרום לעצבנות “פתיל קצר” קושי להרגיע את הגוף ודמוי עצמי נמוך ועוד.
התקפי פאניקה התקף חרדה יכול להופיע בכל מקום, וללא אזהרה מוקדמת. הוא עלול לגרום לנו לחוש שאנו בסכנה, “שהכל סוגר עלינו” ומתבטא בצורה מאד מוחשת פיזית עד כדי מצבים בהם אנשים חושבים שמדובר בהתקף לב. תסמינים של התקף חרדה יכולים להיות: התעלפות, תחושת חנק או של אובדן שליטה, הרגשה של שגעון, דפיקות לב והזעת יתר חום קור רעידות ונמלול, דחף ללכת לשירותים ועוד. מאד חשוב לזכור שאלו רק תחושות והתקף החרדה פשוט עובר כמו שהגיע. באותם דקות בהם הפחד צובע את החוויה נראה שזה לא יחלוף לעולם והזמן פתאום יכול לעבור מאד לאט…זיכרו שהכל משתנה ובר חלוף. הדבר הכי חכם לעשות בהתקף חרדה הוא לעשות פעילות מרגיע אבל יחד עם זאת להרגיש את מה שמרגישים ולא לברוח או לנסות להילחם בו, אפשר לשבת במקום בו חשים בטוחים, לתרגל נשימות, לתת יד לאדם קרוב או לחוש את הגוף של עצמנו ולעשות עיסוי עצמי. ניתן גם להניע את הגוף באופנים משחררים, ובקיצור כל מה שגורם לנו לרגיעה ותחושת קרקוע.
כאשר מערכת ברח הלחם קפא או רצה נמצאת בפעולה מתמדת הגוף והנפש נשחקים ויש פגיעה משמעותית באיכות החיים ובריאות הנפש. במצב כזה כדאי לשקול לפנות לעזרה מקצועית בתחום בריאות הנפש, בין אם מדובר בפסיכיאטר, פסיכולוג או מטפל מסוג אחר.
אם אתם חשים את התופעות הבאות יש לפנות לעזרה:
איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכול לעזור לפענח את המקור לחוויות האלה ולבנות תוכנית טיפולית להפחתת תגובות הלחץ, בהתאם לתסמינים שלך ולהיסטוריה של בריאות הנפש שלך.[2]
הנה גישת טיפול פסיכולוגי שהחלה בשנות ה-70 בשונה מטיפול פסיכודינמי אשר בו יושב מטופל על ספה והפסיכולוג משיב משיב אותו וחוקר איתו את עברו הרחוק שיטת CBT ו-ACT מתרכזות בהווה.
בשיטת CBT מתבצעת התערבות ישירה כדי לאפשר למטופל לנסות ולשנות את דפוסי החשיבה המזיקים שמלווים אותו. זהו טיפול בו המטופל נדרש לאקטיביות והוא ממוקד במטרה מוגדרת, הנמדדת ומשתנה לעיתים לאורך התהליך. בטיפולי CBT ניתן ללמוד טכניקות לוויסות עצמי ולגלות את דפוסי ההתנהגות והחשיבה שגורמים לנו לתגובות הגופניות של ברח או הלחם.
היא גישה שנכללת תחת טיפול CBT מהגל השלישי. יש לה יותר מ-100 טכניקות מתוכן יכול כל מטפל להתאים את השיטה לבעיה הספציפית של המטופל. מטרת הגישה הוא לייצר גמישות פסיכולוגית אצל המטופל, לרכך את הנוקשות הפסיכולוגית שמתלווה לדפוסים של סטרס וחרדה וגם לעזור למטופל להתייחס לעצמו באור אחר, מקבל וחומל.
בנוסף לכל השאר, חשוב לשלב עם הטיפול הרגשי או הפסיכיאטרי תזונה שהיא תרופתנו העיקרית וגם פעילות גופנית עקבית מסוגים שונים ובייחוד אירובי, יוגה או צ’י קונג.
תרופות הרגעה יכול לרשום פסיכיאטר בלבד. בנוסף, ישנם מקרי דחק וסטרס מתמשך בהם מתאים יהיה יותר לטפל באמצעות תרופות או דרכים טבעיות. ההמלצה היא להתייעץ עם אנשי מקצוע שאתם מכירים וסומכים עליהם שלא ממהרים לתת תרופות פסיכיאטריות בכל מחיר מבלי לשמוע לעומק ממה אתם סובלים ולשקול אופציות נוספות. בנוסף, חשוב לדעת שתרופות פסיכיאטריות אינן פתרון למקור של החרדה והפעלת היתר של מנגנון הסטרס, וגם אם נעזרים בהן חשוב לטפל בשורש.
במכון חיבורים ניתן לקבל עזרה מידית וראשונית בטיפול בחרדה, סטרס ותגובות גופניות של התופעות האלו. מטפלי המכון מעניקים יחס קשוב ומסור לכל מטופל, הם מקצועיים ובעלי הכשרה אקדמית גבוהה, נסיון קליני עשיר והרבה חמלה, גמישות טיפולית ובעיקר פשוט רואים אתכם.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
דרך הפארק 57א
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
