מיסופוניה (סלידה מרעשים)

תסכול, זעם, הצפה, חרדה. אלו רק חלק מרגשות המצוקה שמתמודדים עם מיסופוניה מתארים. בבלוג שלו, מתאר אלמוני זיכרון בו הוא ומשפחתו ישבו ליד שולחן האוכל והוא מירר בבכי כששמע את אביו מצקצק בשיניו לאחר הארוחה, לדבריו ולצערו המצב לא השתפר מאד עד היום מבחינה רגשית. חלק מאתנו חווים רגישות קלה למשמע רעשים מסוימים- לעיסת מסטיק, חריקות שונות וכדומה, מי יותר ומי פחות. אצל חלקנו, קקופוניה של רעשים מעוררת אי נוחות או עצבנות. קיימות מגוון תגובות בקרב אנשים שונים לסוגים ועוצמות שונות של רעשים. אמנם, בקרב אחוז מסויים מהאוכלוסייה התגובה לרעשים מסוימים, היא עזה וקשה להכלה. קרוב לוודאי שאנשים אלו יאובחנו כמתמודדים עם "רגישות שמיעתית"/ "תסמונת רגישות קולית סלקטיבית" או בשפה מקצועית- מיסופוניה.

מהי מיסופוניה?

מיסופוניה היא תסמונת נוירו- פסיכיאטרית אשר המתמודדים איתה יחוו תגובות אינטנסיביות פיזיות-רגשיות למשמע רעשים ספציפיים, באופן שיוצא מגדר הסביר ומוליד שינוי בהתנהגות. מקובל לראות את אבחון המיסופוניה כמופע נלווה להתמודדויות נוספות כגון חרדות וOCD, כך היא גם מופיעה בספרי הפסיכיאטריה ולא קיבלה שם מקום משל עצמה. לפי הערכות כ15% מאוכלוסיית המבוגרים מתמודדים עם מיסופוניה והיא נפוצה יותר בקרב נשים.

ממה זה נובע?

אבחון המיסופוניה כתסמונת קיים מעט שנים (מ2001) אין כרגע הבנה ברורה של הגורמים ונהוג לראות בה תסמונת פסיכולוגית- נוירולוגית. מחקר מ2017 מראה את ההשפעה של טריגרים מסוימים של רעשים לבין הפעילות המוחית שנרשמה שיוצאת מגדר הנורמה. במחקר רואים גם קשר בין אותם טריגרים קוליים לשינויים במבנה המוח וקישוריות לאזורים אחרים במוח שהטריגרים מייצרים. מבחינה פסיכולוגית, אנחנו רואים את הקשר בין מיסופוניה לתלונות אחרות של מטופלים כגון חרדה ואת יחסי גומלין בין השניים. השערות אחרות ייחסו למיסופוניה גורמים  גנטיים, סביבתיים ונפשיים.

מה הקשר בין מיסופוניה, OCD וחרדה?

אבחון מיסופוניה לא תמיד ניתן בבירור ואיננו רשמי. לעיתים ניתנים אבחונים אחרים כגון חרדות וOCD (הפרעה טורדנית כפייתית). זאת בשל המופעים התנהגותיים והרגשיים עליהם מדווח המטופל. מיסופוניה עשויה לייצר חרדה וחרדה עשויה להגביר את הסלידה מהרעש. ניתן לראות אצל מתמודדים עם מיסופוניה הפעלה של מנגנון ההישרדותי של בריחה לחימה או קיפאון להתמודדות עם פחד.  יש לציין שהגירוי שטורד את מנוחת הסובל מהתסמונת הוא חיצוני לו ולא כולל רעשים שהאדם עצמו מפיק. אם כן, מיסופוניה לעיתים גורמת להתנהגות של הימנעות מסביבה וחברה. לדוגמא, אדם שנמנע מהגעה לאירועים בשל ריבוי ועוצמת הרעש. אצל חלקם, דווקא רעשים יותר גורמים סבל כמו רעש של לעיסה או כחכוך גרון, אז ישנו פוטנציאל פגיעה ממשי בתפקוד יומיומי ויצירה של חרדה חברתית. מצד שני-  קיים גם יחס הפוך, תחושות של חרדה עשויות להגביר את הסלידה מהגירוי אצל האדם.  דרך תסמונת זאת ניתן לראות היטב איך המוח משפיע על הרגש וההתנהגות שלנו ולהפך. לעיתים ובשל הרגישות הגבוהה לרעשים שהם ספציפיים מאד, מאובחן הסובל מיסופוניה כמתמודד עם OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) את בשל ההתנהגות החזרתית שמתפתחת לעיתים מהמצוקה שנוצרת עקב הרעש המטריד.

מהם התסמינים של מיסופוניה?

תסמיני ההתמודדות עם מיסופוניה משתנים מאדם לאדם ותלויים בסוג הרעשים שמפעילים את המצוקה אצלו. כמו כן התגובות הרגשיות-התנהגויות תלויים אף הן במבנה האישיות של אותו אדם כך למשל, אדם הנוטה לחרדה יגיב שונה מזה הנוטה לעצבנות.

  • תסמין מרכזי הוא רגישות חריפה לרעשים באופן ספציפי כגון: כחכוח בגרון, לעיסה, שיעול או הקלדה במקלדת.
  • עצבנות/תוקפנות: בעת הופעת גירוי שמיעתי מטריד האדם ומתוך הרצון לסלק את הגירוי המציף עשויות להתעורר תחושות של עצבנות ולעיתים אף התנהגות תוקפנית.
  • תסמיני חרדה פיזיים המתעוררים למשמע הגירוי השמיעתי. תסמינים אלו עשויים לכלול: הזעת יתר, קצב הלב מואץ ועוד.
  • הימנעות חברתית וירידה ברצון להיות בחברה.
  • חיקוי גירוי שמיעתי: לעיתים הסובל מהתסמונת יפתח רצון לחקות את הגירוי השמיעתי. מדובר במנגנון של הזדהות המעורר תחושת הקלה.
  • תסמינים שנגרמים באופן עקיף: כמו למשל קשיי שינה או הרדמות כאשר קיים גירוי שמיעתי מעיק שלא ניתן לשלוט בו. למשל רחוב סואן.
  • נטייה להתנהגויות חזרתיות או כפייתיות. (OCD) התנהגות המתפתחת בתגובה למצוקה הרגשית שמתעוררת בהשמע הצלילים המציפים. התנהגות זאת מתפתחת כדי להפחית את עוצמת הגירוי או כדי להימנע ממנו.

דרכי התמודדות עם מיסופוניה

דרכי ההתמודדות עם מיסופוניה כוללות תהליכים של עזרה עצמית ועד לטיפולים רגשיים. אנחנו ממליצות לשלב בין הדרכים כמענה שלם ומקיף.

  • אטמים – עשוי להוות פתרון של שיכוך הקושי. למי שיש קשיי שינה בשל רעשים מטרידים אטמים טובים בהחלט יעזרו. זה לא פתרון עמוק ויסודי אך אפשר להעזר בהם בהחלט. קיימים בשוק אטמים מצויינים ומקצועיים (כאלו של עובדי מפעל). חסרון האטמים הוא שאם נשתמש בהם במהלך היום הם עשויים להפריע לתפקוד השמיעתי.
  • אימוץ אורח חיים מזין – הקשבה לגוף ומה שהוא צריך- תזונה נכונה, כושר, שינה טובה וחשיפה בריאה לשמש ואף תרגילי נשימה. כל אלו משפרים את מצב הרוח פלאים ועוזרים בהפחתת חרדה. כדאי לערוך בדיקות דם ולבדוק האם יש חוסרים.
  • התייעצות עם פסיכיאטר – כדאי לשמוע מהרופא הפסיכיאטרי מה הם דרכי ההתמודדות שמציע הרפואה כיום ולבדוק אם זה נכון עבורכם.
  • טיפול אודיולוגי (שמיעתי)
  • טיפול פסיכולוגי – קיימים מגוון גישות טיפוליות כיום בעולם הטיפול. עבור מיסופוניה, הטיפול הנפוץ והמקובל כיום הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). כמו כן, תוספת של שילוב כלי טיפולי הנקרא “מיינדפולנס” עשוי להשיג הטבה משמעותית עבור ההתמודדות עם מיסופוניה בפרט וחרדה ככלל. טיפול הCBT נחשב ליעיל ביותר עבור מיסופוניה, בטיפול עובדים בחשיפה הדרגתית לרעשים שמעוררים את הטריגר על מנת “להתיידד” איתם ולהפחית את ההתנהגות ההמנעותית. במקביל נעשית עבודה של עיבוד רגשי בשיחה. שילוב כלי המיינדפולנס בטיפול מאפשר עבודת הקשבה לגוף, מה הוא מאותת לנו ואיזה סיפור הוא רוצה לספר לנו בתגובה לגירויים השמיעתיים שנחווים כה מאיימים.
אטמי אוזניים

לסיכום

מיסופוניה נחשבת אמנם לתסמונת פסיכולוגית – נוירולוגית הנלווית למצבים נפשיים אחרים כאמור, חרדה וOCD אך היא איננה מצב זניח ועשויה לפגוע בתפקוד ובאיכות החיים.  אם אתם מזהים את עצמכם בנאמר כאן, נמליץ לכם לקחת ברצינות את מצבכם ולטפל. מצבים נפשיים שאינם מטופלים ומקבלים התייחסות עשויים לעיתים להחמיר. כפי שכבר הבנתם מהכתוב, מיסופוניה ניתנת לטיפול. ההמלצה שלנו היא לשלב באורח חיים בריא ומאוזן טיפול נפשי תומך בשיטת CBT. שיטה זו נמצאה יעילה ביותר עבור חרדה הנלווית למצב המיסופוניה ובפרט עבור ההתמודדות עצמה.

אנו ב”מכון חיבורים”, בין היתר, מתמחים בטיפול ממוקד בחרדה. אצלנו תוכלו למצוא מענים טיפוליים מתקדמים, בהתאמה אישית, גם עבור התמודדות עם מיסופוניה. אצלנו מאמינים בחיבור, גוף ונפש ובין שיחה למעשה. מענה טיפולי אצלנו מורכב משיחה וניתוח פסיכולוגי מסורתי לבין עבודת תרגול ומטלות ביתיות המזרזות את התהליך ומביאות לשינוי דפוסי התנהגות. מטופלים מגיעים אלינו מתוך מגוון מצבים נפשיים, התקפי חרדה, דכאון או מתוך קושי אחר שמפריע לתפקודם ואיכות חייהם.

אם גם אתם חשים כי אתם זקוקים לעיניים טובות, חמלה והקשבה אבל גם להכוונה מקצועית וטיפול ממוקד. זה המקום עבורכם. צרו קשר, מבטיחים להיות שם עבורכם.

מקורות

מתכנת היפראקטיבי – מיסופוניה

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94

 מאמרים אקדמיים:

The Brain Basis for Misophonia, Sukhbinder Kumar(et al) Current Biology,( 2017)  27, 527–533

The effectiveness of Cognitive Behavioral Psychotherapy in Misophonia: A Case Report

Article in Journal of Clinical Psychiatry Ercan Altinoz (et al.) (2018) 21:414-417,

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן