אובססיה לניקיון

“אני חייבת לשטוף ידיים מיד!” “הוא לא ניקה את החדר שלו, הוא יהיה חולה ויאושפז בבית חולים” “אני לא יכולה לסבול את העובדה שאני נוגעת במשהו שיש בו חיידקים”…

אלו הם רק חלק מהמחשבות מלאות החרדה שעלולות לגרום לאובססיה לניקיון.

שמירה על היגיינה אישית וסביבתית היא תופעה נורמאלית ובריאה, אולם כאשר היא הופכת לאובססיה מדובר בהפרעה שיש לטפל בה. אובססיה לניקיון בבסיסה איננה מונעת מנטייה להיגיינה, אלא היא תופעה ממשפחת דפוסי התנהגות חרדתיים ומקושרת עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית Obsessive compulsive disorder) OCD) בעגה במקצועית.

איך אפשר להקל על אורח החיים ולהפחית את ההכרח שהכל יהיה נקי כל הזמן? האם אפשר לאהוב ניקיון אבל בלי שזה יהיה תנאי קיומי? מה גורם לי לפחד כל כך מלכלוך?  כל התשובות במאמר.

אובססיה לניקיון

הפרעה זו מתבטאת בדחף בלתי נשלט לבצע פעולות מסוימות של ניקיון, או שורה של פעילויות, באופן כפייתי החורג מן הנורמה עד כדי פגיעה באורח החיים הנורמאלי. הצורך הנפשי המניע הפרעה זו הוא הצורך בתחושת שליטה או חרדה מפני לכלוך ומחלות. אנשים הסובלים מ-OCD חוששים שאם לא יבצעו את הפעילות וההרגלים הכפייתיים העומדים במוקד האובססיות שלהם, סדר עולמם יופר.

החרדה איננה רציונלית ופעמים רבות האדם מודע לכך, אולם הוא איננו נשלט. על כן, אדם הסובל מאובססיה לניקיון ייאלץ להשקיע אנרגיות רבות בהרגלים כפייתיים כמו ניקיון הסביבה, שטיפת ידיים או ההיגיינה האישית, מתוך תחושה של חרדה ושעבוד לעיתים תוך פגיעה באורח החיים והיכולת לתפקד בצורה חופשית.

הגורמים לאובססיה לניקיון

אובססיה לניקיון עלולה להתפתח בעקבות סיבות שונות, כולל גורמים תרבותיים, חברתיים, פסיכולוגיים ובריאותיים. ב

תרבותי/חברתי:

תרבויות רבות, ניקיון קשור לטוהר, מוסר והיגיינה, ואנשים עשויים לחוש לחץ חברתי שהוא לא תמיד מודע לשמור על מראה נקי ומסודר. גם נורמות וציפיות חברתיות יכולות לתרום לאובססיה לניקיון, מכיוון שאנשים עלולים לחשוש שישפטו אותם או ידחו אותם אם הם לא מתאימים לנורמות אלו.

גורם פסיכולוגי:

ברמה הפסיכולוגית, אנשים מסוימים עשויים לפתח אובססיה לניקיון כמנגנון התמודדות לניהול חרדה, מתח או טראומה. בנוסף, דאגות הקשורות לבריאות, כמו למשל פחד ממחלות או אלרגיות, יכולות גם לגרום לאנשים להיות אובססיביים לגבי ניקיון כדרך למנוע התפשטות של חיידקים או זיהום.

באופן כללי,  הגורמים לאובססיה לניקיון הם מורכבים ויכולים להשתנות בהתאם לאדם ולהקשר שבו הם חיים.

כך נאבחן אובססיה לניקיון

לאנשים רבים יש רגישות ללכלוך או חשים גועל מפניו אבל זה לא בהכרח אומר שיש להם אובססיה לניקיון. יש אנשים שמאד אוהבים לנקות, וגם הם לא בהכרח מוגדרים תחת האבחנה הזאת.

ישנן הפרעות ממשפחת ה-OCD שבלתי אפשרי לא להבחין בהן. אם אדם מרגיש לדוגמא שעליו להדליק ולכבות את מתג החשמל עשר פעמים לפני הכניסה לחדר, לא ניתן לפספס את התופעה.

אולם שמירה על היגיינה היא דפוס התנהגותי שמצופה מאדם בריא ועל כן קשה להבחין בינה לבין אובססיה לניקיון.

השאלה שצריכה להישאל אם כן היא שאלת המידתיות. טווח הנורמה של שמירה על היגיינה הוא רחב, אצל אדם אחד שטיפת ידיים פעמיים ביום היא הנורמה ואצל אחר שטיפת ידיים עשר פעמים ביום היא עדיין מידתית אולם אם אדם שוטף ידיים באופן החורג באופן קיצוני מן הנורמה, נאמר שלושים פעמים ומעלה ביום, זהו דגל אדום.

באופן כללי, אם הכורח לשמור על היגיינה הוא הכוח המניע את האדם ומנהל את סדר יומו, ואם האדם נמנע מאורח חיים נורמאלי, שלם ומלא בשל כך, יש לשקול התערבות של איש מקצוע.

הקשר בין OCD להפרעת אובססיה לניקיון

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב בריאותי נפשי המאופיין במחשבות חודרניות, חוזרות וטורדניות (אובססיות) והתנהגויות חוזרות ונשנות או מעשים נפשיים (כפייתיות). מטרתן של מחשבות מסוג כזה היא הפחתת חרדה הנגרמת ממחשבות מאיימות כמו למשל על מחלה, זיהום אלרגיה ובמקרים אחדים גם מוות.

אחד הביטויים השכיחים של OCD הוא אובססיה לניקיון והיגיינה, מה שעלול להוביל לטקסי ניקוי וחיטוי כפייתיים. האדם עשוי לחוש צורך עז לשטוף שוב ושוב את ידיו, לנקות את סביבתו או להימנע ממגע עם חפצים או אנשים שעלולים להיות מזוהמים. התנהגות זו עלולה להיות גוזלת זמן, להפריע לפעילויות היומיומיות ולגרום למצוקה או פגיעה משמעותית בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים ועוד.

אמנם לא לכל האנשים עם אובססיה לניקיון יש OCD, אך שני המצבים קשורים לעתים קרובות, וטיפול ב-OCD עשוי לכלול טיפול באובססיות וקומפולסיות הקשורות לניקיון.

האם אני “חולה ניקיון”?

אדם עם אובססיה לניקיון עשוי להפגין מגוון תסמינים או התנהגויות המעידים על האובססיה שלו ועיסוקו בניקיון והיגיינה. אלו הם חלק מדרכי הזיהוי:

• שטיפת ידיים מוגזמת וחוזרת על עצמה,
• ניקוי או חיטוי יתר של חפצים ומשטחים,
• הימנעות ממגע במשטחים או חפצים ציבוריים, לבישת כפפות או מסכות בפומבי,
• אגירת חומרי ניקוי או חומרי חיטוי.
• עשויה להתעורר דאגה מוגזמת מההיגיינה האישית שלהם שתבוא לידי ביטוי במקלחות או תכופות וארוכות, שימוש במותג או סוג מסוים של סבון או שמפו, והימנעות ממזונות או חומרים מסוימים שהם תופסים כלא נקיים או מזוהמים.
• עלולים לחוות מצוקה או חרדה משמעותית כאשר הם מתמודדים עם מצבים שהם תופסים כמלוכלכים או מזוהמים, ובעקבות זאת לעסוק בטקסי ניקיון כדרך להתמודד עם רגשות אלו.

באופן כללי, תסמינים והתנהגויות אלו עלולים להפריע לחיי היומיום ולתפקוד הבריא, ובמקרים רבים גם לדרוש טיפול אם הם גורמים למצוקה או פגיעה משמעותית.

דרכי טיפול

יש לציין כי כל התנהגות והרגלים כפייתיים, מעבר לעובדה שהיא מהווה מכשול בפני קיום אורח חיים נורמאלי, תקין ומספק, היא גם ביטוי של מצוקה נפשית כלשהי. לכן, על פי רוב הפרעות OCD, בינהן גם אובססיה לניקיון, מלוות בתופעות אחרות ממשפחת הפרעות החרדה, או בסממני דיכאון.

ישנן שתי גישות פסיכולוגיות אפקטיביות לטיפול בהפרעה. ה

CBT:

ראשונה היא שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. מכיוון שמדובר מעל לכל בהפרעה התנהגותית, טיפול זה יכול לסייע למטופל לזנוח דפוסי התנהגות והרגלים כפייתיים ולאמץ דפוסים בריאים יותר. החשיבות של הטיפול הקוגניטיבי היא גם בכך שהיא מסייעת לאדם לזהות את הדפוסים החשיבתיים שמתחזקים את החרדה והדיכאון שבבסיס ההתנהגות הכפייתית ולהשתחרר מהם.

טיפול באמצעות חשיפה:

מניעת חשיפה ותגובה (ERP) היא צורה נוספת של CBT הכוללת חשיפה הדרגתית של הפרט למצבים או חפצים מפחדים ומניעת עיסוק בהתנהגויות ניקיון כפייתיות. טיפול זה יכול לעזור לאדם ללמוד שהחרדה והמצוקה שלו פוחתות עם הזמן ללא ההתנהגויות הכפייתית.

פסיכודינמי:

הגישה השנייה היא גישת הטיפול הפסיכודינמי, המכונה גם טיפול על ידי שיחות. בדרך כלל זהו טיפול ממושך יותר והוא יתמקד במערך הפסיכולוגי של האדם כמכלול. על פי גישה זו, ההתנהגות הכפייתית והחרדה שמניעה אותה, היא סימפטומטית לתופעה עמוקה יותר. תפקידו של הפסיכולוג בגישה זו, היא לסייע למטופל לנתח את עברו ולהבין מה הביא להתפתחות החרדה.

לא צריך להמשיך לסבול – אפשר לטפל!

המומחים במכון חיבורים יציעו לך אבחון פסיכולוגי יסודי ואת הטיפול הנכון והיעיל ביותר עבורך.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.