טריכוטילומניה אצל ילדים

מהי טריכוטילומניה?

טריכוטילומניה הינה התמודדות נפשית המתאפיינת בדחף בלתי נשלט למשוך את השיער מהקרקפת או ממקומות אחרים בגוף (זרועות, רגליים, ריסים, גבות, גב, איברי המין ועוד)  תופעה נפשית זו, המשתייכת לסוג הקשיים סביב השליטה בדחף (OCD) על פי הערכות טריכוטילומניה מופיעה אצל 1%-2% מהאוכלוסייה ונמצאה כנפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיית הילדים (נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי תופעת הטריכוטילומניה שכיחה פי שבעה בילדים, בהשוואה למבוגרים).

בעוד שהילדים תולשים, בדרך כלל, את שיערם מהקרקפת, אצל המבוגרים אזורי התלישה מגוונים יותר.
התלישה הרפטטיבית גורמת לאובדן כמויות גדולות של שיער וכפועל יוצא מכך נוצרות קרחות נראות לעין. בנוסף עלולים להיגרם שינויים בצבע השיער או במרקמים ואפילו זיהומים ודלקות עור. ילדים מושכים את השיער באופן לא מודע ולעיתים קרובות הם גם לא יכולים לזכור זאת. תלישת השיער מתבצעת, לרוב, תוך כדי פעולה אחרת (צפייה בטלוויזיה, שיחת טלפון, קריאה וכו’) בשתי הידיים – במקביל או לסירוגין.

מדוע טריכוטילומניה מופיעה אצל ילדים?

חשוב להבחין בין התופעה של תלישת שיערות אצל ילדים צעירים מאוד, המתחילה, לרוב, כמשחק והופכת בהמשך לתלישה רפטטיבית ואובססיבית, לבין תלישת שיערות כפייתית בקרב ילדים גדולים יותר (10 – 8), הנובעת מלחצים ומתחים נפשיים ממקורות שונים: פרפקציוניזם וו/או דפוסי התנהגות מרצים, קשיים בהבעת רגשות (באופן שירגיע וישקיט אותם) ופרשנות מאוד קטסטרופאלית שלהם לאירועים שונים בחייהם. אצל ילדים בוגרים,  תלישה היא הבעת קושי רגשי של הילד אשר אין באפשרותו להביע בדרך אחרת. קשה להתחקות באופן ודאי אחר הגורמים לתופעה. נמצא כי טיפול תרופתי יעיל במידת מה ולכן הסיקו כי קיים מרכיב נוירולוגי, אחרים משערים כי הדחף מופיע כפעולת הרגעה הקשורה לוויסות חושי, אצל חלקם המגע במרקמים כמו שיער והתלישה מספקים תחושת סיפוק והקלה.

כאשר טריכוטילומניה מופיעה בינקות (שנה- שנתיים) היא מגיעה מתוך משחק וחקירה. התינוק מגלה שהפעולה מספקת לו נחמה רגשית ולרוב תופיע עם מציצת אגודל או מוצץ. לרוב תנועות המשחק בשיער יהיו סיבוביות והתינוק ימצא אותם מרגיעות, לכן יטה להיעזר בהן לשם הרדמות או במצבי מצוקה ולחץ.

טריכוטילומניה מפותחת יותר, בקרב פעוטות (2-5 שנים) נעשית להרגל שמתרחש ללא מחשבה ולרוב תוך כדי פעילות אחרת, מטרתה, נחמה והרגעה בדומה לתקופת הינקות. עם זאת, בגילאי פעוטות, הרגלי התלישה מקבלים מטען נוסף.  בגיל 3 הפעוט כבר מבחין בתגובות הוריו לתלישת השיער החזרתית שלו, שלרוב מאופיינות בדאגה וחרדה. לעיתים, הפעוט לומד שבידיו יש כלי שליטה על הוריו ומשתמש בתלישת השיער על מנת להשיג תשומת לב או כחלק מהתקף תנטרום (השתטחות על הרצפה ובכי).

לעיתים, טריכוטילומניה של ילדות מוקדמת חולפת כמו התנהגויות אחרות המאפיינות את הגיל כמו מציצת מוצץ. במקרים מסוימים, טריכוטילומניה אינה חולפת וממשיכה לגילאים בוגרים יותר (אחרי גיל 5). במקרים אחרים, טריכוטילומניה מתפרצת בגילאים מאוחרים יותר, סוג כזה של טריכוטילומניה מזוהה יותר עם מתח, מחשבות טורדניות, חרדה וחוסר בטחון עצמי. בגילאים אלו, כתגובה למצבי דחק או טראומה, ניתן יהיה לראות התנהגות מוגברת של תלישת שיער. תלישת השיער היא הבעה של מצוקה אותה לא יכול לבטא הילד במילים.

כיצד ניתן לעזור לילדים במצבי מצוקה המתבטאת בתלישת שיער?

ראשית, חשוב להבין כי תלישת השיער איננה מוקד הקושי עצמו אלא סימפטום, דרך של הילד לבטא משהו רגשי שהוא מתמודד איתו. חשוב להדגיש כי ייתכן וקיימת אצל הילד בושה, אשמה ובלבול סביב הדחף לתלוש שיער ויש לנהוג ברגישות איתו בנושא זה. בכל מקרה, נמליץ להיעזר בייעוץ וליווי מקצועי.

טיפול פסיכולוגי

טריכוטילומניה איננה תופעה מוכרת ואין עליה הרבה שיח ומודעות ציבורית.  ילד שסובל מן התופעה, לא בהכרח מבין מה קורה לו וגם עשוי לחוות בושה ומבוכה רבה כאשר נשאל על הקרחות שיש לו בראש, בגבות או בריסים. יתרה מכך, כפי שצוין, תופעת התלישה מגיעה כתוצאה מנסיבות חיים ומצוקות רגשיות, אצל כל ילד הנסיבות שונות. קיימת חשיבות לאבחן בזמן את המצוקה ולהעניק טיפול רגשי מותאם לילד ולמצוקתו האישית המחוללת את תופעת התלישה האובססיבית. כאשר התופעה איננה מדוברת הילד נשאר עם הקושי והרצון להסתיר, לבדו, מה שלעיתים נותן לקושי נפח רב יותר, מייצר לחץ, ובאופן מעגלי מגביר את הדחף לתלישת השיער. על כן, קיימת חשיבות רבה שלילד יהיה מקום קבוע בו הוא יכול לשתף, לקבל התייחסות לקשייו ולחוש הקלה. כמו כן, יכולת הילד להבין מה מתרחש אצלו ולשמוע הסבר על כך מאיש מקצוע, עשוי אף הוא, להקל על הילד ולהחזיר את חוויית השליטה במצב (בניגוד לדחף לתלוש עליו אין שליטה), לידיים שלו.

טיפול פסיכולוגי בגישת CBT (קוגניטיבי-התנהגותי) הוכח כיעיל עבור טיפול בחרדה וOCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), ופוסט טראומה עבור ילדים ובני נוער. במסגרת טיפול הCBT (גל שלישי) יש שימוש בכלים שונים המאפשרים התבוננות מחודשת על ההרגל של תלישת השיער, מה הוא גורם לילד להרגיש, מה המחשבות שקודמות לפעולת התלישה ומה הפעולה מעוררת בו, פיזית ורגשית. בטיפול הילד יקבל כלים רגשיים והתנהגותיים להתמודדות כמו למשל מציאת הרגל חיובי חלופי לפעולת התלישה, חיזוק הדימוי העצמי, הרחבת היכולת לשהות עם הדחף לצד התמודדות עם חרדה עצמה.

הדרכת הורים לילדים המתמודדים עם טריכוטילומניה

הדרכת הורים מקצועית מהווה חלק מהותי וחשוב בטיפול בילדים הסובלים מטריכוטילומניה.

במסגרת ההדרכה מקבלים ההורים טכניקות טיפול, אשר מסייעות להם להתמודד עם התופעה, על כל גווניה. במהלך המפגשים עם אנשי המקצוע, רוכשים ההורים מיומנויות המאפשרות להם לפתח כלפי ילדיהם גישה אסרטיבית רגועה לצד חיזוק הסמכות ההורית, ליצור דפוסי תקשורת תקינים (באמצעות חיזוקים חיוביים והצבת גבולות המתאימים לגיל, לשלב ההתפתחותי ולצרכים הייחודיים) ולשנות את התגובה בהתאם לסיטואציות הספציפיות.

כיצד מסייעת הדרכת הורים לטיפול בתופעת הטריכוטילומניה אצל ילדים?

הדרכת הורים מומלצת כתוספת לטיפול פסיכולוגי (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הניתן לילד.

ההדרכה מאפשרת, למעשה, התמודדות פרודוקטיבית עם קשיים רגשיים בכלל וטריכוטילומניה בפרט, בקרב אוכלוסיית הילדים. הדרכת ההורים כוללת התבוננות משותפת על הילד, על הגורמים לתופעת תלישת השיער, הבנת המצוקה שלו לעומק וכן רכישת כלים לתקשורת בונה ומחזקת עם הילד בעת ביצוע פעולת התלישה וביום יום. מטרת ההדרכה היא לראות את התמונה המערכתית והמשפחתית ולחשוב יחד איך אפשר לחזק את הילד, כך שיוכל לווסת את הדחף לתלוש ואולי אפילו בהמשך, לא יזדקק לפעולת התלישה כדי לחוש סיפוק. כאשר מתעוררת חרדה ומתח ישנה חשיבות מכרעת לקבלת כלים קוגניטיביים והתנהגותיים, המאפשרת להורים להתמודד באופן ראוי, נכון ומותאם לתחומים השונים המשפיעים על מצבו הנפשי והרגשי של הילד (קשיים בבית, מצוקות חברתיות, קשיי התנהגות וכו’):

הפחתת הלחצים המופעלים על הילד – לעיתים קרובות, יש צורך למצוא דרכים יעילות להפחתת הלחץ והעומס שככל הנראה מציף את הילד הסובל מטריכוטילומניה.

שינוי דפוסי התקשורת עם הילד – הדרכה מקצועית מאפשרת להורים לאמץ דפוסי תקשורת חדשים עם הילדים על מנת לכוון אותם לבטא את רגשותיהם באופן נכון, ראוי ומותאם. עומס רגשי מגביר את פעולת התלישה ועל כן עלינו לעשות הכל כדי לעזור לילד לפרוק רגש בצורה בריאה.

העלאת הביטחון וההערכה העצמית של הילד – להורים יש תפקיד חשוב בעיצוב וחיזוק ביטחונו העצמי של הילד, אך לא תמיד הם יודעים כיצד לעשות זאת. הדרכת הורים מקנה כלים להתמודדות עם בעיות רגשיות של ילדים הנובעות מהיעדר ביטחון והערכת עצמית נמוכה. כמו כן, היא מסייעת להורים ללמד את ילדיהם כיצד להתמודד היטב במצבי לחץ ומצוקה נפשית.

פרשנות רציונאלית של אירועים בחיי הילד – להורים יש תפקיד קריטי ומשמעותי בסיוע במתן פרשנות רציונאלית ופרופורציונאלית לאירועים הנתפסים בעיני הילד כקטסטרופאליים ורדיקליים.

שינוי דפוסי התנהגות – ההדרכה מעניקה גם כלים המסייעים להורים לכוון את ילדיהם לזיהוי ולאימוץ דפוסי התנהגות אלטרנטיביים וסתגלניים (תגובות חלופיות לתגובה הקיצונית של תלישת שיער טורדנית).

שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם הדרכת הורים מקצועית מאפשר טיפול פרודוקטיבי ומוצלח בתופעת הטריכוטילומניה אצל ילדים.

עמי ויזל

פסיכולוג קליני מומחה מ"ר 27-37580

This author does not have any more posts.