דיכאון בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים ביולוגיים, התנהגותיים וחברתיים רבים, וגם בשכיחות מוגברת של דיכאון. אבחון וטיפול יעיל בדיכאון בגיל ההתבגרות יכול למתן את התסמינים, לשפר את איכות החיים ולהפחית סיכון לפגיעה עצמית. מדריך להורים: מה חשוב לדעת, למה לשים לב ואילו טיפולים הוכיחו את עצמם?

רבים מאיתנו זוכרים את גיל ההתבגרות כתקופה מלאה באתגרים, שינויים וקשיים- כולם מעצבים את דמותנו הבוגרת ואף מחזקים אותה. עם זאת, רבים מבני ובנות הנוער מתמודדים לא רק עם האתגרים המורכבים של גיל ההתבגרות אלא גם עם דיכאון: מצב שהוא אמנם נפוץ יחסית אך כזה שבהחלט מצריך אבחון ולעיתים טיפול.

 

ממחקרים עולה ששכיחות הדיכאון הולכת וגדלה לאורך גיל ההתבגרות. בארה”ב, נהוג להעריך שכ-5% מבני ובנות הנוער חוו תקופה דכאונית בשנה האחרונה בגיל 12 והשיעור הולך וגדל עד ל-17% מקרב בני ובנות ה-17.

 

מהו דיכאון בגיל ההתבגרות?

 

דיכאון בגיל ההתבגרות הוא מצב נפשי ששונה מההתמודדות הטבעית של בן או בת הנוער עם אתגרי התקופה. חשוב לדעת שעל אף שהדיכאון נפוץ, הוא לא טבעי.

כך למשל, ייתכן שהדיכאון יקשה על ילדיכם להשתלב בחברה או במשפחה, לתפקד בבית הספר או להתמיד בפעילויות פנאי וחוגים.

תסמיני דיכאון בגיל ההתבגרות

מכיוון שדיכאון הוא מצב נפוץ שיכול להשפיע באופן משמעותי על ילדיכם, במקומות מסויימים בעולם ממליצים לבצע החל מגיל 12 בדיקת סקר שנתית לאיתורו. הבדיקה הקצרה אמורה להתבצע על ידי הרופא/ה שמטפלים בנער/ה באמצעות סדרה של שאלות.
עם זאת, לא תמיד הבדיקה מתבצעת וגם אם היא מתבצעת היא איננה מושלמת.

על כן, לעיתים קרובות, ההורים והצוות החינוכי הם אלה שמזהים את התסמינים ראשונים ומפנים את הנער או הנערה לאבחון ולטיפול בדיכאון.

 

למה לשים לב?

 

אספנו עבורכם רשימה של שינויים רגשיים והתנהגותיים שיש לשים לב אליהם. הופעה של שינויים אלה עלולה להחשיד שבן או בת הנוער שלכם מתמודדים עם דיכאון.

 

בין השינויים הרגשיים הנפוצים בנער או נערה בדיכאון:

 

  • תחושת עצבות, לרבות התקפי בכי ללא סיבה
  • תסכול או תחושות כעס, גם ללא סיבה ברורה
  • הרגשת ריקנות וחוסר תקווה
  • ירידה בעניין ובהנאה מפעילויות רגילות
  • ירידה בעניין בקשר או עימותים עם בני המשפחה
  • הערכה עצמית נמוכה
  • קיבעון על כישלונות עבר, אשמה עצמית או ביקורת עצמי מוגזמת
  • רגישות רבה לדחייה חברתית או לכישלון וצורך רב בחיזוקים
  • קושי בחשיבה, ריכוז וקבלת החלטות
  • חוסר אופטימיות בנוגע לעתיד
  • מחשבות חוזרות על מוות

 

בין השינויים ההתנהגותיים שכדאי לשים לב אליהם:

 

  • עייפות ואבדן אנרגיה
  • קשיי שינה או שינה מוגזמת
  • שינויים בתיאבון: לרבות תיאבון מופחת וירידה במשקל או השתוקקות למזון ועלייה במשקל
  • צריכה של אלכוהול ואף סמים
  • עצבנות או חוסר מנוחה, קושי בישיבה לאורך זמן
  • חשיבה איטית, דיבור איטי או תנועות גוף איטיות
  • בידוד חברתי
  • תלונות תכופות על כאבים בגוף ובראש ופניות מרובות למרפאה
  • ביצועים נמוכים בבית הספר והיעדרויות תכופות ממנו
  • תשומת לב מופחתת להופעה חיצונית ולהיגיינה אישית
  • התפרצויות עצבים והתנהגות מסוכנת
  • פגיעה עצמית לרבות חיתוך עצמי, גרימת כוויות או ריבוי קעקועים או ניקובים של העור
  • חשיבה על תוכנית התאבדות או ניסיון אובדני

 

אם אתם מזהים חלק מהתנהגויות אלה בבן או בבת הנוער שלכם, זה לא בהכרח אומר שהם בדיכאון. הרגישו בנוח לדבר עם ילדכם ונסו להבין אם הם מסוגלים להתמודד עם המצוקות שהם חשים או שיש לפנות כעת לעזרה מקצועית. ככלל, חשוב שתדעו ששיחה פתוחה עם ילדיכם, לרבות שאלה ישירה בנוגע לדיכאון או לאובדנות, לא תגדיל את הסיכון לפגיעה עצמית.

התמודדות עם דיכאון בגיל ההתבגרות

 

העולם הרפואי והפסיכולוגי ממשיך להשתפר ביכולת לאבחן, לנטר ולטפל בבני ובנות נוער עם דיכאון.

 

מחקרים שונים העריכו שבכ-70-80% מהמקרים חל שיפור של לפחות 50% בתסמיני הדיכאון בתוך 6-12 שבועות של טיפול.

 

 כיום אנחנו מתאימים עבור כל בן ובת נוער תוכנית ליווי וטיפול בהתאם לגיל, למאפייני הדיכאון, לחומרתו, למצב הבריאות הנפשית והגופנית הכללית ולהעדפת בן או בת הנוער בעצמם.

 

חשוב לדעת שעל אף שדיכאון בגיל ההתבגרות יכול להיראות כמו מצב ‘חמקמק’ ישנם טיפולים שונים, בשיחה ו/או באמצעות תרופות, שהוכיחו יעילות משמעותית בטיפול בו במחקרים רבים.

 

חשוב שכל מסגרת שתפנו אליה לתמיכה תפעל במסגרת טיפולים שהוכחו במסגרת מחקרים ומשתייכים לטיפולים מבוססי עובדות- Evidence-Based Therapy. ביצוע טיפולים במסגרות לא מקצועיות, בידי מטפלים שאינם מורשים, עלולה לא להועיל ואף להזיק.

 

צעדים מוכחים להתמודדות עם דיכאון בגיל ההתבגרות:

 

1.הורים: בנו סביבכם צוות מנצח: ייתכן שכבר עכשיו אתם נמצאים בקשר עם גורמים שיוכלו לעזור לכם, לדוגמא: רופא/ת הילדים או המשפחה שמטפל/ת בבן או בבת הנוער, המחנכת או דמות בוגרת אחרת שהילד קרוב אליה אם יש כזו. כל אלו יסייעו באבחון, בטיפול ובהפניה לגורמים המתאימים- השתמשו בהם מההתחלה.

 

כמו כן, ייתכן שאתם בעצמכם מתמודדים עם קושי נפשי בעת הזו. כדי לשמור על עצמכם ולשפר את התפקוד שלכם אל תחששו לשתף חברים קרובים או בני משפחה או לפנות בעצמכם לטיפול בתקופה הזו, ייתכן שהוא יועיל לכם, ובעקיפין, גם לילדכם.

 

מרכזים שמציעים טיפול מבוסס עובדות יציעו גם לכם, ההורים, לבצע הדרכה רגשית בנוגע לדרכי ההתמודדות המומלצות עבורכם. הדרכות אלה חשובות מאוד שכן אתם אלה שמבלים עם בן או בת הנוער את מרבית הזמן ומהווים עבורם את הדמויות המשמעותיות ביותר (גם אם זה לא תמיד נראה ככה).

 

2. עזרו לילדכם ליצור את התנאים הטובים ביותר להתמודדות: היום אנחנו יודעים שמחסור בשעות שינה יכול להחמיר דיכאון. מחסור בשעות שינה הוא נפוץ במתבגרים, ניתן להציע פתרונות שיאפשרו שינה מספקת בכדי לתת לילדכם את האנרגיות הדרושות לו על מנת להתמודד עם הדיכאון. בנוסף, תבשלו ותדאגו שבבית תהיה תזונה בריאה ותציעו לנער/ה להשתתף בפעילות גופנית היכולה גם היא לסייע למאגרי האנרגיה. עם זאת, חשוב מאד לציין שהמרכיב החשוב ביותר הוא תקשורת פתוחה ומאפשרת עם ילדכם, כך שאם הקפדה על נושאי שינה, תזונה וספורט מייצרת מאבק, לא יהיה נכון להתעקש עליהם ועדיף להקל ולעזור בדרכים שבהם תשתפו פעולה.

 

3. טיפול פסיכולוגי – טיפולים אלה נערכים על פי פרוטוקולים קבועים, במסגרת מספר מוגדר של מפגשים ומטרתם להעניק לבן או לבת הנוער את הכלים להתמודד עם הדיכאון באמצעות יכולות שיפותחו במסגרת המפגשים וביניהם, באמצעות ‘שיעורי בית’.

טיפולים אלה לא מתאימים בכל המקרים של דיכאון בגיל ההתבגרות ודורשים גם מוטיבציה והתגייסות מצדם של הנער או הנערה.

 

4.טיפול תרופתי: עולם הרפואה עושה שימוש בתרופות לטיפול בדיכאון בגיל ההתבגרות מזה כ-50 שנים, תוך הוכחות מחקריות למועילות הטיפול באופן כללי. חשוב לדעת שבדומה לטיפולים פסיכולוגיים, גם את הטיפול התרופתי צריך להתאים באופן אישי לנער או לנערה, שכן תרופות שונות הוכיחו יעילות שונה כטיפול בדיכאון בגיל ההתבגרות.

ייתכן מאוד שיומלץ לכם לשלב את הטיפול התרופתי גם בטיפול פסיכולוגי, מחקרים מסוימים הראו ששילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי יכול להיות יעיל יותר מטיפול תרופתי לבדו עבור דיכאון בגיל ההתבגרות.

 

 

סיכום- דיכאון הוא אתגר משמעותי, אך יש לנו כלים לעזור לכם

 

דיכאון הוא הפרעה נפשית נפוצה יחסית בגיל ההתבגרות. ההתמודדות עם דיכאון בגיל ההתבגרות היא משימה מורכבת, מתישה ואף כואבת עבור הנער או הנערה ועבור המשפחה.

 

עם זאת, ידע רפואי ופסיכולוגי שנצבר לאורך השנים מאפשר לנו להציע היום לבני ובנות הנוער ולמשפחותיהם מסלול ליווי וטיפול שמורכב מטיפול רגשי פסיכולוגי ותרופתי מוכח, בהתאם למצבם הייחודי.

 

מסלול הטיפול, שאורך על פי רוב מספר שבועות, יכול להעניק הקלה משמעותית תוך פרק זמן קצר ולצייד אתכם בכלים להתמודדות עם אתגרים, קשיים ותקופות אפשריות של דיכאון גם בהמשך החיים.

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support