fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

חרדה חברתית אצל ילדים ונוער

ילדים ובני נוער אשר סובלים מהפרעת חרדה חברתית, נוטים לדאגה ולפחדים מוגזמים ממצבים חברתיים או ממצבים בהם הם נדרשים לבצע משימות. לרוב, הם טרודים באופן מוגזם בחששות מפעולות וממעשים שעשויים להתפרש בעינם או בעיני אחרים כמביכים או כמשפילים, ומפחדים באופן תמידי מפני דברים שליליים שאחרים יחשבו עליהם.

חרדה חברתית בילדים ונוער

אלו הם ילדים החשים באופן תמידי “על במה”, תחושה שיוצרת אצלם בעיה קשה של מודעות עצמית מוגזמת.

הפרעת חרדה חברתית מתחילה לרוב בבגרות והיא באה לידי ביטוי בכמות שווה בקרב בנים ובנות.

היא יכולה להתפתח בפתאומיות לאחר מצב של מתח או חווית השפלה, או לחלופין, להתפתח באופן איטי ומדורג לאורך זמן.

כמה מהבעיות המקושרות לרוב לחרדה חברתית בגילאי הילדות והנוער, כוללות ביצועים נמוכים בבית הספר, ביטחון עצמי נמוך במצבים חברתיים, קושי בפיתוח ובשימור חברויות ונטייה גבוהה לדיכאון.

מהי הפרעת חרדה חברתית?

ישנן שתי קטגוריות מרכזיות של מצבים הגורמות לחרדה: חרדות מבוססות ביצוע וחרדות מבוססות קשר אנושי.

חרדות מבוססות ביצוע

סיטואציות מעוררות חרדה, בהן ילדים ובני נוער חשים שהם נבדקים ונשפטים על ידי אחרים.

 

  1. דיבור בפני קהל (בהצגת דו”ח קריאת ספר בפני כיתה, לדוגמא)
  2. השתתפות בשיעורים (שאלת שאלות או מתן מענה לשאלות, קריאה בקול רם)
  3. אכילה בפני אחרים
  4. שימוש בחדרי שירותים ציבוריים
  5. כתיבה בפני אחרים (כתיבה על לוח הכיתה)
  6. הופעה בפומבי (ישיבה או משחק על במה או השתתפות במשחק ספורט)
  7. כניסה לחדר בו כולם כבר ישובים
פחד במה

חרדות מבוססות קשר אנושי

סיטואציות מעוררות חרדה, בהן ילדים ובני נוער נדרשים ליצור קשר אחד עם השני ולפתח מערכות יחסים קרובות.

 

  1. פגישות עם אנשים חדשים
  2. ניהול שיחה עם חברים או חברי כיתה
  3. הזמנת חברים לפעילות משותפת
  4. השתתפות באירועים חברתיים (מסיבות יום הולדת או מסיבות ריקודים)
  5. דיבור עם מבוגרים (עם מורים, לדוגמא)
  6. ייזום פגישות רומנטיות
  7. הפגנת נחישות
  8. הבעת דעות
  9. שיח טלפוני
  10. עבודה בקבוצה (לדוגמא, עבודה על פרויקט בית ספר בשיתוף עם ילדים אחרים)
  11. הזמנת מזון במסעדה


חלק מהילדים ובני הנוער יפחדו מהתנסות רק ממצב ביצועי יחיד (לדוגמא, רק מדיבור בפני קהל), בזמן שאחרים יחששו וימנעו ממגוון רב של סיטואציות חברתיות.

 

מרבית הילדים ובני הנוער הסובלים מחרדה חברתית אינם מזוהים ככאלה על ידי מורים או הורים. הם אינם ילדים מוחצנים, להיפך, אלו הם ילדים אשר מנסים להישאר בלתי נראים. הילדים האלה מזוהים לרוב רק כאשר הם מחמיצים ימי בית ספר או כשהציונים שלהם מתחילים לצנוח.

כיצד חרדה חברתית באה לידי ביטוי?

מחשבות שליליות

“אני הולך לומר משהו טיפשי” או “הם לא יאהבו אותי”

סממני חרדה

דופק מואץ, כאבי בטן, הזעה, הסמקה, רעד. ילדים צעירים יותר עשויים לבכות או לחוות התקפי זעם.

התנהגות המנעותית

הימנעות מסיטואציות חברתיות או גרימה לאנשים אחרים לעשות דברים עבורם (לדוגמא, לגרום להורה לבקש דברים עבורם)

ילדים ובני נוער עם חרדה חברתית נוטים לחוות את הסממנים הבאים:

  1. פחד או חוסר רצון בהתנסות בדברים חדשים
  1. תחושת בושה ליד זרים וחשש משיחה עם אנשים לא מוכרים
  2. חוסר נוחות באור הזרקורים
  3. הימנעות מקשר עין
  4. דיבור בקול חלש או מלמול
  5. קושי בדיבור בפומבי
  6. מעט או ללא חברים כלל
  7. הישארות בקצה הקבוצה
  8. ישיבה לבד בחדר האוכל או הקפיטריה
  9. הימנעות מהתכנסויות בהפסקות
  10. חששות מהערכה או משיפוט שלילי, גם במצבים בהם לא מתבצע שיפוט כלל.

למה צריך לשים לב בגילאים שונים?

ילדים צעירים נוטים לחוות מספר סממנים פיזיים ועשויים לבכות, ליילל, לקפוא או להיצמד להורה במצבים חברתיים. הם עשויים לסרב להשתתף בפעולות חברתיות או להגיע לגן הילדים. כמו כן הם עלולים לא לדבר במצבים מסוימים, כאשר הם פוגשים באנשים חדשים או לא מוכרים.

בגיל הילדות האמצעית (גילאי 6-8), ילדים עשויים לסבול מעודף מודעות עצמית ולצפות שדברים ילכו “רע” כשהם ליד ילדים אחרים. הם עלולים להיות עסוקים באופן מוגזם במחשבות טורדניות שאחרים מסתכלים עליהם ומדברים אודותיהם מאחורי גבם.

בני נוער עלולים להפוך למרוכזים בעצמם ולרוב יהיו להם מחשבות ותפיסה שלילית לגבי עצמם. הם ייטו הרבה יותר למלמל בשקט או להימנע מקשר עין בעת שיחה. הם עשויים “להבריז” מבית הספר או להשתמש בסמים או באלכוהול על מנת לחוש פחות ביישנים ופחות מרוסנים. בני נוער עשויים גם לחוות קשיים בפגישות רומנטיות או בעיות במקום העבודה (קושי בראיונות עבודה או יצירת קשר עם קולגות ומנהלים).

כיצד מומלץ לטפל בחרדה חברתית?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) היא שיטה אפקטיבית ביותר שעוזרת לילדים ולנוער להתגבר על בעיות מכשולים וקשיים. בסיס הרעיון העומד מאחורי השיטה הוא שהתחושות שלנו והמעשים שלנו מושפעים ישירות מהאופן בו אנחנו חושבים.

טיפולCBT מתמקד בקשר שבין האופן בו אנשים חושבים, התחושות אותן הם חווים והפעולות בהן הם נוקטים.

CBT יעזור לילדך:

  • לאתר דרכי חשיבה לא מועילות
  • לגלות את הקשר שבין המחשבות, התחושות והפעולות בהן נוקטים
  • לבדוק ולבחון אירועים בהם נעשה שימוש בדרכי החשיבה השליליות והבלתי מועילות
  • להתגבר על מכשולים ולעשות את הדברים אותם הם באמת מתכוונים לעשות
טיפול פסיכולוגי לילדים

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print

דרג את הטיפול

No ratings yet.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן