הפרעות אכילה אצל ילדים ונוער

שיר נוי לוין
ספטמבר 21, 2022

ספטמבר 21, 2022

כותב:

שיר נוי לוין

הפרעות אכילה אצל ילדים ונוער, מתבטאות בקשיים נפשיים וגופניים ובאות לידי ביטוי בערך עצמי נמוך, הרגלי אכילה לקויים, תפיסת גוף מעוותת ואובססיה כלפי צורתו ומשקלו של הגוף

אנורקסיה נרבוזה

הפרעת אכילה המתאפיינת בהגבלה קיצונית של צריכת המזון עקב תפיסה מעוותת של צורת הגוף ודימוי עצמי נמוך. הפרעת אכילה זו נפוצה יותר בקרב בנות מאשר בנים (90%). אנורקסיה נרבוזה מתחילה לרוב בגילאים 13-14, והיא קשורה באופן ישיר במעבר מילדות לבגרות.

בולימיה נרבוזה

הפרעת אכילה המתאפיינת בזלילה בלתי מרוסנת וחסרת שליטה והתנהגות מטהרת בצורת הקאה, שימוש במשלשלים, צום או ספורט אובססיבי. הזלילה אינה מתוך תחושות רעב ואינה מפסיקה בעת שובע, היא נובעת בדרך כלל מסיבות כגון: מתח, בדידות, חרדה, טראומה ודיכאון. זוהי אכילה שמטרתה “לדכא” את הרגשות הקשים ולפצות עליהם במזון.

בשלב הראשון בהפרעת אכילה זו, קיימת אכילה מוגזמת יחסית למשך זמן קצר, לאחר מכן מגיע השלב השני המתאפיין בתחושת אשמה, הגעלות, תחושת חוסר אונים והיטהרות של הגוף.

הפרעות האכילה מלוות בתהליכי הכחשה, הסתרה והסחה שהופכים אותן קשות לאיתור. אם הן אינן מאותרות בזמן ואינן מטופלות בידי גורם מקצועי מתאים הן עלולות להפוך להפרעות כרוניות, להימשך לאורך זמן ולגרום ללוקים בהן נזקים חמורים. שיעור התמותה מהפרעות אכילה הוא 10%-17%, והוא עולה ככל שההפרעה נמשכת זמן רב יותר.

הגורמים העיקריים להפרעות אכילה אצל ילדים ונוער

הפרעות אכילה אצל ילדים ונוער הן תוצאה של שילוב בין משתנים גנטיים, גופניים, קוגניטיביים, סביבתיים וחברתיים, והן שכיחות ובעלות השפעה ניכרת על התפקוד. אזי כיצד נוכל לזהותן?

בשלב המוקדם:

דיאטה מתוך השוואה לבני אותו גיל, ודימוי עצמי נמוך.
דיאטה המתחילה בהפחתת מזונות עתירי קלוריות ומתוקים (פיצה, גלידה, המבוגר, צ’יפס), וכעבור זמן קצר הפגנת ידע ובקיאות בנוגע לערך קלורי של מוצרי מזון.
אובססיביות לגבי חישוב קלוריות והתעסקות באופן אובססיבי בשקילה.
סירוב להזמנה לאכילה משותפת עם המשפחה או במקום ציבורי.
השתתפות בפורומים על הפרעות אכילה באינטרנט.

בשלב המתקדם:

כאשר האנורקסיה והבולימיה בעיצומן יהיה שינוי חריף בהתנהגות כגון: עצבנות, כעס, שינוים חדים במצב רוח, בעיות שינה, דיכאון.
חרדה והתנגדות ברורה לשינוי בהרגלי אכילה.
שיחות רבות על אוכל ומראה גוף והתפתחות מהירה של OCD.
הימנעות מקשרים חברתיים עקב ההתעסקות המוגזמת באוכל וחוסר גילוי עניין בנושאים חברתיים.
בעיות ריכוז, ופגיעה ביכולת הלימודית והתפקודית.

הפרעות אכילה אצל ילדים ונוער הן מסוכנות ובעלות פוטנציאל גבוה להפוך לכרוניות ולשבש לגמרי את היכולת החשיבתית והתפקודית. בפן הלימודי יש סיכון לפגיעה מאחר ויש התעסקות אובססיבית במראה גוף, משקל וספורט. בנוסף, כושר הריכוז נפגע ולכן יכול להיות שיבוש ביכולת ללמוד ולעבד מידע.

קיימת פגיעה בתחום החברתי- הסובלים מהפרעות אכילה מנתקים קשרים, או מתרחקים ונמנעים מאנשים במטרה להסתיר את הפרעות האכילה או במטרה לעסוק בפעילות גופנית. קיימים שינויים רבים במצב הרוח, בעיות שינה, דיכאון ועוד סימנים המעידים על חוסר איזון הורמונאלי ותפקוד יום-יומי לקוי.

טיפול בהפרעות אכילה אצל ילדים

בעקבות אופייה הממכר וההתדרדרות המהירה של הפרעת אכילה, ישנו צורך לאבחון ובניית תוכנית טיפולית המותאמת באופן אישי. ישנו צורך בבירור מקיף עם ההורים והילד/ה לגבי חומרת המחלה והתפתחותה. במקרים קיצוניים ישנו צורך באשפוז במחלקה להפרעות אכילה ובמקרים פחות קיצוניים ניתן ליצר תוכנית טיפולית הכוללת דיאטנית וטיפול פסיכולוגי בשילוב של תרופות נוגדות חרדה במידת הצורך ובהסכמת ההורים.

אחת מדרכי הטיפול היעילות ביותר בהפרעות אכילה אצל ילדים ונוער, היא על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). לילדים צעירים מתחת לגיל 13 הטיפול המתאים הוא טיפול באומנות, תנועה או פסיכודרמה בשילוב של הדרכת הורים.

לטיפול CBT שלושה שלבים עיקריים

השלב הראשון הינו פסיכו-חינוכי, המטפל/ת מסבירים על הפרעת האכילה, נזקיה, מעגל החרדה והאובססיה וההתנהגות המטהרת אשר משמרת את ההפרעה.

השלב השני, שלב קוגניטיבי, מתמקד בזיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה מעוותים הקשורים לתפיסת מסוגלות עצמית, ערך עצמי, הופעה חיצונית, משקל ומראה גוף. שלב זה מאפשר לשינוי בדימוי העצמי של המטופל/ת ולשינוי באמונות יסוד לגבי היכולת להתמודד עם הקשיים הרגשיים בדרכים נורמטיביות ובריאות יותר, מכוון שערך עצמי נמוך נחשב כגורם מרכזי להתפתחות הפרעות אכילה אצל ילדים ונוער, חלקו הקוגניטיבי רגשי של הטיפול הוא חשוב ביותר.

השלב השלישי, שלב התנהגותי, שואף לסגל למטופל כלים נכונים להתמודדות ואורח התנהלות חדש המכיל בתוכו את העקרונות של שני השלבים הקודמים במטרה למנוע את חזרתה של הפרעת האכילה. בשלב זה מבוצעות חשיפות התנהגותיות שונות מול אכילה באופן ספציפי וחזרה לשגרה מלאה ומקדמת תוך כדי פעילות המוכיחה למטופל שביכולתו לשמור על משקל תקין ולווסת רגשות מבלי להזדקק לבריחה אל הסימפטומים הקשורים לאכילה והתנהגות מטהרת.