תחושות האשמה המלוות שורדי אירועי טרור

* המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, וחוות דעת אישית או המלצה מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך בלבד.

האם בזמן האחרון קרה לכם, שהרגשתם לא בנוח לצחוק, לתכנן בילוי או נסיעה לנופש, או אפילו רק להתנתק לכמה שעות משידורי החדשות? האם חשבתם לעצמכם, ש “זה לא מתחשב מצידכם לרצות להנות מהחיים”, בזמן שכל כך הרבה אנשים אחרים נפגעו ואיבדו את היקר להם מכל? אם המחשבות האלה מוכרות לכם, יכול להיות שאתם חווים את “אשמת ניצולים”.
אחת התופעות הנפוצות, המאפיינות אנשים שעברו את האירוע ושרדו, ואפילו אנשים שנחשפו לאירוע רק מכלי התקשורת, או מהיכרות עם אדם שעבר אותו, היא מצב שבו עולות שאלות כמו: “למה דווקא אני ניצלתי, ואחרים לא?”, “האם עשיתי כל שיכולתי לסייע לאחרים?”, “האם מותר לי להרגיש טוב כרגע?” ושאלות נוספות מסוג זה. שאלות ומחשבות כאלה מציפות באדם רגשות אשם קשים וספקות לגבי התנהלותו. מדובר בתופעה מוכרת, אשר זכתה לכינוי “אשמת הניצולים”, או “אשמת השורדים”. הלך המחשבה הזה מהווה עומס גדול על הנפש, ויכול לגרום לאדם לייסורים קשים. במאמר זה נחקור את תחושת האשמה באופן כללי, נכיר את התופעה והגורמים האפשריים לה, ונברר מה ניתן לעשות על מנת להקל על עצמנו או על הקרובים אלינו, המתמודדים עם תחושות אלה.

מהי תחושת אשמה?

באופן בסיסי, תחושת אשמה היא רגש שנובע מחרטה והאשמה עצמית. במקרים רבים, אשמה עולה מתוך תפיסה של האדם שהוא שגה, חטא, או לא הצליח לעמוד בציפיות של עצמו או של אחרים. אשמה היא רגש מורכב, השזור בחוויה האנושית. רגש האשמה מייצר סתירה פנימית, כאשר הפעולות של האדם אינן עולות בקנה אחד עם הערכים שלו, והוא אינו יכול להרגיש שלם עם עצמו ועם פעולותיו.

מדוע חלק מהאנשים שניצלו מאירוע טרור מרגישים אשמה?

את המונח “אשמת הניצולים”, המקושר למנגנונים נפשיים של התמודדות עם פוסט טראומה, טבע ד”ר רוברט ליפטון, פסיכיאטר אמריקאי, שעסק במחקר של התמודדות השורדים לאחר אירועים טראומטיים במחנות ההשמדה הנאצים, במתקפה הגרעינית ביפן ובמלחמת ויאטנם. הוא גילה, כי אותם שורדים לעיתים קרובות חווים תחושות קשות מעצם הידיעה, שהם ניצלו מסכנת החיים, בעוד שאחרים באותם אירועים לא הצליחו להינצל. הסיבות לרגש האשמה הזה הן מגוונות, אך המוטיב המשותף לכולן הוא התחושה של האדם שהוא לא ראוי לגורל טוב משל אחרים, או תחושות של חרטה, צער וחוסר אונים על כך  שלא הצליח להציל או לעזור לאחרים שהיו במצב דומה לשלו. הוא נתקף בשאלות מייסרות לגבי דרך ההתנהלות שלו בזמן האירוע, ולעיתים הופך שוב ושוב במהלך האירועים, מתוך מחשבה ש “אולי הייתי יכול לפעול אחרת או לעשות יותר כדי להציל אחרים?”. לפעמים החשיפה התקשורתית של האירועים יכולה להעצים את תחושת האשמה של השורדים, היות שהם מרגישים שאינם ראויים ליחס אוהד כלפיהם, מפני שהם אלה שניצלו.

האם זה דבר טבעי להרגיש אשמה במקרה כזה?

המנגנון של “אשמת הניצולים” מופעל אצל אנשים רבים, והוא משקף את עומק ההשפעה שיש לטראומה על הנפש. הניצולים מטילים ספק בזכות שלהם להיות בחיים, תוהים על האופן הלא מוסבר של התנהלות הגורל ונושאים את מטען האשמה הכבד על כתפיהם. חשוב לציין, כי עד כמה שתחושת האשמה היא קשה, יש בה גם היגיון הישרדותי מסויים. אותה אשמה משמשת למעשה כמנגנון הגנה, היות שבאופן לא מודע היא גורמת לאדם להרגיש, שהוא אינו לגמרי חסר ישע, מפני שבמובן כלשהו יש לו שליטה במהלך האירועים, ושאם ירגיש אשמה, אולי יוכל לפעול בצורה שונה במצב עתידי. ככל שנכיר בכך, שתחושת אשמה היא נטייה טבעית לאחר אירוע טראומטי, כך נוכל להתייחס באמפתיה ובהבנה כלפי אנשים ששרדו את התופת, ולתמוך בהם בתהליך השיקום והריפוי.

מה ניתן לעשות כדי לטפל בתחושות הללו?

טיפול באשמת ניצולים נעשה במספר מישורים.

חמלה עצמית-

חוקרת הפסיכולוגיה ד”ר קריסטין נף מציעה גישה של חמלה עצמית, כדרך להקלת תחושת האשמה. לדברי נף, חשוב להוריד את רמת השיפוטיות העצמית, מתוך הבנה שחוסר שלמות הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי ולתרגל התבוננות מאוזנת ברגשות ובמחשבות שלנו בעזרת מיינדפולנס.

הקשבה מאפשרת-

חשוב לאפשר לאדם שעבר חוויה קשה לספר את החוויה שלו, ולספק לו הקשבה מכילה, אוהבת ונטולת שיפוט. בתוך כך יש מקום לשקף לו את הבחירות שביצע במהלך האירוע, כדי להאיר לו את החוויה ממקום של שליטה ומסוגלות עצמית.

תמיכה מקצועית-

לאחר חוויה טראומטית, במקרים רבים האדם נזקק לסיוע של מטפל מקצועי ומנוסה, שיכול לעזור לו לעבד את תחושות החרטה, הכאב והאשמה ולהחזיר לעצמו בהדרגה את תחושת הביטחון והחוסן הפנימי.

לאנשים שחווים וחוו את תופת המלחמה, בין אם ממקור ראשון או לא,  יש מסע ריפוי מורכב ומלא אתגרים, במידה שאתם או מישהו מהקרובים אליכם חווה תחושות כאלה, תוכלו לפנות אלינו למכון “חיבורים”. צוות המטפלים המקצועי והמנוסה שלנו ישמח לעמוד לרשותכם בייעוץ, תמיכה וכלים להתמודדות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.