fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אישה עם אגורפוביה

אגורפוביה – החרדה לצאת החוצה

אגורפוביה, או הפחד ממקומות ציבוריים, מוגדרת כהפרעת חרדה ובדרך כלל תהיה מלווה בתסמינים נוספים כמו התקפי פאניקה ומצב רוח ירוד. אנשים הסובלים מאגורפוביה עשויים, בסופו של דבר, לפחד לצאת מביתם. מדוע היא מופיעה וכיצד נוכל להתמודד עמה?

מהי אגרופוביה

אגורופוביה (Agoraphobia) הפחד ממקומות ציבוריים, אירועים המוניים או מפגשים חברתיים מתאפיין בתחושת חרדה ומתח גופניים, חשש מההשלכות של השתתפות או אף יציאה לאירועים שכאלו ובסופו של דבר הימנעות נרחבת העשויה לפגוע באופן קשה באיכות החיים. החשש יכול להתבטא מול מגוון רחב של מקומות או אירועים כמו למשל קניונים, נמלי תעופה, פארקים ציבוריים או הופעות מוזיקה. מקור השם שנבחר לתופעה זו הוא במילה היוונית “אגורה” שמשמעותה כיכר השוק, ובמילה “פוביה” שמשמעותה היא כמובן פחד קיצוני. המתמודדים עם אגורפוביה מתאפיינים בעיקר בחשש מהתפרצות בעיה רפואית או התקף פאניקה חזק בסיטואציות הללו.

הפחד לעיתים מועצם מהתחושה שלא יהיה מי שיסייע או יתמוך, והם יהיו לכודים ואף ייאלצו להתמודד עם חווית מבוכה או בושה. משפטים נפוצים מול התמודדויות שכאלו יכולים להיות: “יהיה לי התקף לב ואני לא קרוב לבית חולים”, “אני יכולה להרגיש מחנק ולהתעלף באמצע הקהל” או “ארגיש פחד כה גדול עד שאשתגע ואף אחד לא ידע כיצד לסייע לי”. החשש מוביל להימנעות ממצבים שנחווים כמאיימים, ועם הזמן ההימנעות בדרך כלל הולכת וגדלה, כך שהסובלים מאגורפוביה עשויים להישאר רוב הזמן בביתם, וחייהם מצטמצמים לכדי מרחב קטן אשר רק בו הם מרגישים בטוחים.

כדאי להבדיל בין אגורופוביה לחרדה חברתית, שמאפיינת את אלו החוששים מסיטואציות בין אישיות (להבדיל ממקומות ציבוריים). עוד על חרדה חברתית ניתן להרחיב כאן.

הגורמים להופעת אגרופוביה

בדרך כלל, אגורפוביה מופיעה בשנות העשרה המאוחרות או בשנות הבגרות המוקדמות – עד גיל 35 – אך גם ילדים קטנים ומבוגרים יכולים לסבול מהתופעה. היא נפוצה יותר בקרב נשים, בהשוואה לגברים. נראה כי גורמים ביולוגיים משפיעים בצורה משמעותית על ההתפתחות של אגורפוביה והתקפי חרדה. השפעה גנטית וכן מצבים בריאותיים ורפואיים יכולים להוות טריגרים ראשוניים לעליית ההפרעה ולשימור שלה. לא פעם יעלו תחילה ביטויים כגון סחרחורות, קשיי נשימה, כאבים בחזה, הזעה מופרזת אשר מובילים בתורם לתחושת חוסר שליטה ופחד ממוות או משיגעון.

 

סיגל היא מטופלת בת 43 שהגיעה אלינו למכון לאחר שחוותה אגורפוביה בשילוב התקפיי חרדה במשך מספר חודשים. קושי שהתחיל מיציאה למסיבות כיתה של ביתה ובילויים עם משפחתה התפתח לחשש גדול מכל דבר שכרוך ביציאה ממושכת מהבית. היא הפכה לתלותית בבעלה או אימה באופן שמקשה על ניהול החיים שלה ושלהם. במפגש הראשון סיגל סיפרה כיצד התקף הפאניקה הראשון המשמעותי אותו היא זוכרת התרחש לפני כשנה ביום בו הרגישה לא טוב בעקבות קלקול קיבה. כאב הבטן והסחרחורת הביאו לכך שהיא כמעט התעלפה במקום ציבורי והייתה זקוקה לסיוע של אדם שאינה מכירה. החוויה הזו, שמקורה בתסמינים בריאותיים, הובילה לחשש מתמיד מחזרה של תופעות אלו במקום ציבוריים. המטען הגנטי של סיגל, המאופיין ברגישות רבה לתופעות גופניות, לא תרם להשקטת הפחד מפני שכל שינוי גופני התפרש כסימן למשהו רע.

 

מעבר לגורמים הפיזיולוגיים גם אירועי חיים טראומטיים או מלחיצים עשויים להוות את הבסיס לתהליך ההימנעות מיציאה. תקיפה, תאונה, מוות או פציעה של אדם קרוב ועוד סוגים רבים של אירועים קשים מותירים את השפעתם לעיתים באופן כזה שעצם היציאה למקום הומה מעוררת חרדה. גם פחדים ספציפיים כמו למשל חשש מזיהום וג’וקים או נסיעה ברכב עשויים להביא בסופו של דבר להימנעות נרחבת. כמובן שאיש לא רוצה לחוות שוב אירוע קשה או להיזכר בו באופן שיעורר תחושה קשה. ואיש לא רוצה לפגוש בדבר ממנו הוא חושש יותר מכל. הבעיה היא שההימנעות הולכת וגדלה מפני ש”דבר מזכיר דבר שמזכיר דבר אחר…”. כך שבסופו של דבר כל יציאה מאזור הנוחות המצומצם מהווה תזכורת כואבת ביותר שמעוררת תחושת סכנה.
כמו שראינו אצל סיגל למעשה הרגישות הפיזיולוגית יחד עם התרחשותו של אירוע מלחיץ הובילה לתחושת חשש מוגבר והעדפה להימנעות. כך שבדרך כלל השילוב של הגורמים הגנטיים והפיזיולוגיים עם התעצמות חרדה בגלל סיבה כזו או אחרת עשוי להביא להתפתחותה של תופעת האגורופוביה.

 

הבנה של מרכיבי החרדה והמעגלים שהיא מייצרת מאפשרים לנו לזהות מהר ובאופן מדויק את הפעולות שמשמרות את האגורופוביה ולהציע כלים טיפוליים ספציפיים. כבר בפגישה הראשונה נוכל לעזור לכם. לתיאום פגישה לחצו כאן

מעוניינים להעמיק בתופעה ובגורמים? תוכלו לקרוא על כך במאמר אקדמי זה מאת קראסק ועמיתיה.

נשים מחייכות

התמודדות עם אגרופוביה

ללא טיפול ותמיכה מתאימה אגורפוביה יכולה להתפתח לגורם מגביל באופן משמעותי ביותר. מה שנעשה מתוך הרצון לחוש הגנה וביטחון הופך להיות הלכה למעשה לבית כלא אשר מצמצם משמעותית את איכות החיים. חלק מהאנשים הסובלים מתופעה זו מרותקים לביתם למשך שנים – הם לא מסוגלים ללכת למשרד, לבקר משפחה וחברים, לקנות בסופרמרקט או אפילו לגשת לחדר הרופא. לעתים קרובות, הם תלויים לחלוטין באחרים על מנת שיסייעו להם לנהל את חייהם היומיומיים. כמובן שחיים בצמצום שכזה עשויים בסבירות גדולה להוביל לדיכאון, להתמכרויות שונות כמו אינטרנט או סמים ואף לתופעות של חולי פיזי.

הבשורה הטובה היא שאגורופוביה אינה גזירת גורל ויש דרכים להתמודד איתה, כמו טיפול CBT שהוכח כיעיל ומאפשר שינוי. הבנה של המנגנון הפיזיולוגי והמנגנון החשיבתי יחד עם איש מקצוע עשויים להיות פתיחה לתהליך החלמה. לאחר ההבנה והמודעות שואפים לבצע שינוי צעד אחר צעד, בליווי החשש הגדול. לעיתים אף ניתן לעורר בכוונה את התחושות הפיזיולוגיות אשר מהן חושש המטופל, כך שילמד שלמרות הרגשת החרדה אין בהן סכנה אמיתית. לאורך צעדים הדרגתיים אלו הרגשת החרדה פוחת אט אט, והמתמודדים עם אגורופוביה לומדים שהם לא חייבים להתפשר על איכות חייהם כדי להשקיט תחושות שאיתן ניתן בהחלט להתמודד.

במקרה של סיגל היא למדה בעזרת הטיפול לזהות את תחושות הגוף שמאותתות לה על סכנה, ולצד התחושות לבחור כיצד ברצונה לפעול. תחילה במשימות קטנות כמו יציאה לסופר או הליכה בחוץ, ובאופן הדרגתי גם באתגרים שנראו לה גדולים יותר. אתגרים אלו היו מלווים בפעמים הראשונות ברגשות בעוצמה גבוהה, אך היא הייתה מסוגלת כעת לחוות רגשות אלו ולא להימנע. ההבנה,הזיהוי והבחירה אפשרו לה להשיג שליטה על חייה, כך שבסופו של דבר היא חזרה להתנהל באפן עצמאי ומשוחרר.

נשמע מעניין ורלוונטי? לא חייבים להיכנע לחרדה! בעזרת הטיפול והתמיכה אפשר להשיג שליטה על חיינו.
כאן תוכלו להרחיב על טיפול באגורפוביה

מקורות

Craske, M. G., & Barlow, D. H. (1993). Panic disorder and agoraphobia. In D. H. Barlow (Ed.), Clinical handbook ofpsychological disorders: A step-by-step treatment manual (2nd ed., pp. 1-47). New York: Guilford Press.

Koch EI, Gloster AT, Waller SA (2007) Exposure treatments for panic disorder with and without agoraphobia. In: Richard DCS, Lauterbach DL (eds) Handbook of exposure therapies. Elsevier, Burlington, pp 221–245

Wittchen, H.U., Gloster, A.T., Beesdo-Baum, K. et al. (2010) Agoraphobia: a review of the diagnostic classificatory position and criteria. Depression and Anxiety, 27, 113–133.

מכון חיבורים מונה צוות של בעלי מקצוע איכותיים בעלי ניסיון נרחב בתחומם. במכון חיבורים קיימים מגוון טיפולים שעוזרים להתמודדות. צוות המכון ישמח לפגישה היכרות בשביל אבחון מדויק של הבעיה. אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר עוד היום.

מטפלות

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print

דרג את הטיפול

No ratings yet.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן