fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

טיפול באוטיזם

כותב:
תוכן עניינים

אוטיזם היא הפרעה התפתחותית אשר טומנת בחובה מגוון רחב של קשיים והתמודדויות אפשריות. בעידן בו אנו חיים ההפרעה מוכרת וניתנת לאבחון מגיל צעיר, וישנם לא מעט כיוונים טיפוליים אשר מבקשים לתת מענה הולם למתמודדים עם אוטיזם. כדאי לציין שיש דעות מגוונות ותפיסות שונות של המושג, ויש אף מגמה המציגה את הבעיה העיקרית בחוסר התאמתה של החברה למתמודדים עם הקשיים הללו.

מהו אוטיזם?

אוטיזם היא הפרעה התפתחותית נוירולוגית, אשר מאפייניה עולים בדרך כלל כבר בשנים הראשונות לחיי הילד. לעיתים המאפיינים בולטים כבר מראשית חייו של התינוק, ולעיתים עולה נסיגה משמעותית בהתפתחות סביבות גיל שנתיים או שלוש. ילדים, נערים ומבוגרים המאופיינים באוטיזם עשויים להיות שונים מאוד זה מזה ברמת הפגיעה, בביטוייה השונים של ההפרעה, ובהשפעתה על חייהם וסביבתם. על כן מקובל להציגה כרצף, או ספקטרום של הפרעות התפתחותיות  (ASD – Autism Spectrom Disorder).

באופן כללי ניתן לאפיין את אלו המאובחנים ב- ASD כמתמודדים עם פגיעה רגשית ו/או קוגניטיבית, עם רגישות סנסו-מוטורית ועם קשיים בתחום התקשורת ובתחום החברתי, קשיי שפה וקשיי תפקוד ברמות שונות. בימינו אבחנת ההפרעה יכולה להתקבל כבר בגיל צעיר מאוד והמענה הטיפולי הוא רחב ועשיר.

עם זאת אוטיזם היא אינה “מחלה הניתנת לריפוי” כי אם פגיעה התפתחותית אשר הטיפול בה מסייע למטופלים לפתח מיומנויות תפקודיות, לשפר יכולות תקשורת ולהישען על כוחותיהם אל אף ההפרעה שתהיה חלק מסוים מחייהם. מגוון שיטות הטיפול באוטיזם כולל קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול באומנות, טיפול התנהגותי ועוד.

גורמים לאוטיזם

אין ממצא חד משמעי לגבי גורם כזה או אחר המהווה אינדיקציה ברורה להתפתחות אוטיזם. מקובל לתאר מצבור של גורמים, אשר עשויים להיות הסיבה להופעת ההפרעה.

גורם תורשתי

ברור מתוך הנתונים כי יש ממד תורשתי גנטי בהתפתחות ההפרעה. זאת מכיוון ששכיחות הופעתה בקרב אחים ביולוגיים גדולה פי 50 מאשר באוכלוסייה הכללית. עם זאת החוקרים מתקשים להצביע על מרכיב גנטי ברור אשר מהווה את הסיבה ומקובל יותר לתאר שילוב של מספר כשלים גנטיים.

גורם גנטי

בהמשך לאמור לעיל המחקר מתאר התפתחויות של מוטציות גנטיות אשר שילובם עשוי להיות בבסיס ההפרעה. יש המציינים פגיעה במערכת העצבים, ויש המציינים נזק מוחי אורגני. הממצאים של שילובים מסוימים אלה מקשים על מציאה ובידוד של גורם ספציפי. ישנם גם ממצאים המצביעים על קיומה של מחלה אוטואימונית המהווה גורם להתפתחות אוטיזם. ישנן תסמונות ספציפיות שבעבר נחשבו על הרצף האוטיסטי, כמו תסמונת רט, בהן המנגנון הגנטי פשוט יותר וניתן להצביע על הפגיעה הגנטית, אך הן היוצאות מהכלל.

גורמים סביבתיים

בהמשך למורכבות הגנטית קשה מאוד גם להצביע על גורם סביבתי כזה או אחר שבבסיס ASD. ישנם מחקרים שהצביעו על ניתוח קיסרי בלידה כמגביר את הסיכון, ומחקרים אחרים הראו קשר אפשרי לחשיפה לגורמים מזהמים במהלך ההיריון. כמוכן חוסר מענה טיפולי הולם מגילאים צעירים עשוי להביא להתגברות הקשיים התפקודיים.

עם זאת חשוב מכל אולי להדגיש שמחקרים מצאו כי אין קשר בין התפתחות אוטיזם להזנחה הורית או יחס אימהי מוקדם,  לא לחיסונים ולא לצפייה ממושכת במסכים.

כיצד האוטיזם בא לידי ביטוי?

כפי שכבר הבנו מאפייני האוטיזם עשויים להיות שונים ומגוונים בין אדם לאדם. יחד עם זאת ניתן לכנס את מופעי הספקטרום האוטיסטי תחת שלושה מישורים: תקשורתי, התנהגותי וחברתי.

קשיי תקשורת

קושי תקשורתי לא מילולי עשוי לעלות כבר בגיל ינקות. החל מחוסר מענה ראשוני בתגובה להבעות פנים ואי יצירת קשר עין, חוסר הענות למחוות קוליות, אי הענות למגע כמו חיבוק והפגנת חיבה, ועד לאדישות לסביבתם גם בגילאים מאוחרים יותר והפגנת התנהגות שעשויה להראות כהעדפה גורפת להיות לבד.

לא פעם הילד או הבוגר אשר נמצא על הרצף האוטיסטי מתקשה בזיהוי רגשותיו של האחר, ובקריאת המחוות הבין אישיות, וכן מתקשה להביע ולבטא את רגשותיו וצרכיו שלו. על כן לעיתים נראים מופעי התנהגות לא מותאמים הנובעים מתסכול כמו למשל בכי ילדותי, התנהגות תוקפנית או הסתגרות קיצונית.

קושי תקשורתי מילולי עשוי להתבטא בפגיעה התפתחותית בולטת ברכישת השפה. הילדים עשויים במקרי הקיצון אף לא לדבר כלל גם בגילאים מאוחרים יותר. לעיתים יביעו עצמם במספר בודד של מילים, או בחזרתיות אחר משפטים או מסרים מסוימים. פעמים רבות הדבר לא מלמד על רמת אינטליגנציה, כי אם על הקושי בהבעה בדיבור.

לא פעם עשוי אדם שמתקשה לנהל שיחה להביע עצמו באופן מרשים בכתיבת מייל או הודעת ווטסאפ.  אצל חלק מהאנשים אשר יכולת ההבעה שלהם תקינה ולעיתים אף עשירה יקבל ביטוי הקושי התקשורתי בכך שהדיבור יהיה מונוטוני, או “רובוטי”, לא מותאם לשיח בין אישי הדדי, וכמו מתעלם מנקודת מבטו של האחר, או מרגשותיו.

הפן ההתנהגותי

גם במישור זה יש קשת רחבה של התנהגויות אשר נוכל למצוא אצל אלו המאובחנים בהפרעה אוטיסטית, במידה ובעוצמה שונה זה מזה. וכמו שכבר הבנו חלק מהקשיים הם מולדים, וחלק תוצאה של המפגש עם סביבתם לאורך ההתפתחות. לעיתים יהיו תנועות חזרתיות או לא יעילות. כמו למשל נפנופי ידיים או הליכה הפגנתית. לעיתים יראה עיסוק מוגבר בסדר ויעלה קושי רב לשנות דפוס קיים או לצאת מרוטינה מקובלת. לא פעם תהיה גם חזרתיות קיצונית המאופיינת בהצמדות לנושא או תחום עניין אחד וקושי רב לעבור לנושא אחר אם בשיחה ואם במשחק פרטי.

ראוי לציין גם את הרגישות הסנסו-מוטורית המאפיינת את רוב האנשים על הרצף האוטיסטי. מדובר בקושי בויסות החושי אשר עשוי להתבטא בשני אופנים:  תת רגישות חושית – סף רגישות גבוה המביא לצורך בהגברה של הגירוי כדי לעורר תגובה. במקרים אלו עשוי האדם להראות אפטי או חסר יוזמה. ורגישות יתר – בה סף הרגישות הוא נמוך מדי ומביא לכך שגירויים נקלטים בעוצמה חזקה וללא סינון יעיל. אז עשוי האדם להגיב לגירויים קטנים ביותר, והתנהגותו עשויה להיות נרתעת ואף תוקפנית.  לעיתים ילד או נער על הספקטרום עשוי להיות מאופיין ברגישות יתר בתחומים מסוימים, ובתת רגישות בתחומים אחרים.

חשוב להוסיף כי ילדים או בוגרים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי מפגינים לא פעם יכולת יוצאות דופן בתחומים מסויימים. כמו למשל זיכרון פנומנלי או כישורים מוזיקליים מרשימים.

אוטיזם חברתי

כפי שניתן להסיק ממצרף הקשיים המתואר, בפן התקשורתי ובפן ההתנהגותי , לילדים ולנערים המתמודדים עם אוטיזם מצפה התמודדות חברתית קשה ומאתגרת לא פעם. כתוצאה מקשיי ההבנה והתקשורת, וכן מהתנהגויות אשר עשויות להיתפס כמסתגרות מחד או תוקפניות מאידך, הם עשויים להיות מנודים מקבוצת השווים ואף להיות מושא ללעג או לבריונות.

הקושי לתווך את רגשותיהם, להבין את כוונת האחר, ולייצר תקשורת הדדית עשוי במקרים רבים להביא להעמקת הפערים החברתיים ולדחיקתם מהחברה ה-“מיינסטרימית”. ילד המאופיין באוטיזם חברתי שמתקבל ביותר הבנה, ובתוך סביבה מכילה וסבלנית עשוי לפתח מיומנויות רבות יותר וכן להרגיש בטוח ומקובל יותר.

אבחנה

כפי שניתן לראות ASD מכילה מספר מופעים אפשרי רב ועשויה להתבטא בדרכים שונות ומגוונות. ומכיוון שאין בדיקה גנטית המסוגלת לאבחן אוטיזם תהליך האבחנה הוא מורכב, ולא נותן מענה של “כן או לא” בתגובה למבדק או שאלון בודד.

האבחון מורכב ממבדקים התנהגותיים, תצפית, מבחנים פסיכולוגיים ושאלונים וראיונות לבני המשפחה הקרובה. הבוחנים מבקשים לבדוק את התנהלותו של הנבדק בסיטואציות שונות, וכן את המענה והתגובות שלו למבדקים השונים – ביחס לבני גילו. התצפית ותשאול הקרובים חשובים ביותר כדי ללמוד על תפקודו של הנבדק לאורך תקופת זמן, ובמרחבים השונים בחייו.

כיום אבחון מותאם יכול להיעשות כבר מגיל צעיר מאוד, אף פחות משנה. וכן גם מבוגרים אשר לא אובחנו מעולם יכולים לפנות למבדקים ולקבל אבחנה. יש חשיבות באבחון גם לשלילת הפרעות אחרות, שעשויות להיות בעלות מאפיינים דומים לאוטיזם – כמו למשל חרדה חברתית. עקב האספקטים השונים שבאבחון הוא נערך בדרך כלל על ידי צוות רב מקצועי שעשוי לכלול נוירולוגים, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים ומומחים התפתחותיים.

טיפול באוטיזם

לילד, נער או מבוגר אשר מאובחן על הספקטרום האוטיסטי מומלץ לפנות למענה טיפולי, אשר מותאם באופן ספציפי להתמודדות עם הקשיים הייחודיים להפרעה, ותומך בתפקוד והשתלבות חברתית. ישנם לא מעט סוגי טיפולים אשר נותנים מענה לקשיים וליקויים שונים. בדרך כלל הטיפול יותאם בהתאם לקושי המסוים עמו מתמודד הפונה ולרמת התפקוד שלו. ככל שהאבחנה ניתנת בגיל צעיר יותר מומלץ לפנות לקבלת “מעטפת טיפולית” המורכבת מכמה טיפולים שונים. לעיתים גם קיימות אופציות מסוימות לקבלת סיוע כלכלי עבור הטיפולים, ומומלץ להורה אשר ילדו אובחן על הספקטרום האוטיסטי לבדוק מה מגיע לו במסגרת האבחנה.

נפרט כעת על סוגי הטיפולים העיקריים המוכרים:

טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי [CBT] :  המענה הפסיכולוגי הוא בראשותו מענה התנהגותי. בטיפול השאיפה לסייע למטופל לסגל התנהגויות מקדמות או מותאמות יותר, להרחיב את רפרטואר האפשרויות שלו מול נוקשות, ולסגל דרכי תקשורת פתוחות והדדיות יותר. המטפל שואף מתוך עולמו של המטופל לייצר גיוון ושונות בתוך התהליך הטיפולי. לעיתים, בהתאם לרמת התפקוד המוצגת, יעשה גם שילוב של חלק קוגניטיבי בו תבחן הפרשנות של העולם והאפשרויות לייצר גמישות גם מולה.

תחום נוסף שניתן לשייכו לטיפול ההתנהגותי הוא ניתוח התנהגות (ABA) – אשר במסגרתו מתמחה איש המקצוע בלמידת ההתנהלות של הילד או הנער בסביבתו, ויצירת חיזוקים והתאמות מצד הסביבה והמטופל, כדי לאפשר שינוי הדרגתי.

טיפול רגשי – המענה הטיפולי אשר מתואר כרגשי הוא בעצם “קורת גג” לכל הטיפולים אשר מבקשים לתת מרחב יצירתי ו/או משחקי למטופל. המטרה היא לאפשר לו להביא מעולמו הפנימי ולקבל הדהוד ותיקוף לחווייתו, מה שפעמים רבות לא מתאפשר בחייהם היום  יומיים של האנשים “על הספקטרום”. טיפול כזה יכול להיות מועבר על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות, במוזיקה או בתנועה.

לא פעם טיפול CBT יכיל בתוכו גם ממד אשר ניתן לתיאור כ”טיפול רגשי” מתוך האמונה שהשינוי ההתנהגותי יתאפשר בתוך המרחב בו יוכל המטופל גם לתת ביטוי לעולמו הפנימי באופן משחקי ויצירתי.

טיפול קבוצתי – טיפול אשר ניתן בדרך כלל על ידי פסיכולוגים או מטפלים רגשיים. במסגרת הטיפול מוזמנים הילדים או הנערים להקשיב ולשתף בתוך קבוצת השווים, בליווי מנחים מקצועיים. לעיתים לקבוצה כח רב מפני שהיא מאפשרת הן תחושת הזדהות, והן הזדמנות לעבוד על מיומנויות חברתיות בסביבה בטוחה.

ריפוי בעיסוק– בטיפול זה הדגש הוא על המישור התפקודי. השאיפה במפגשים היא לסייע למטופל לסגל התנהגויות מתקדמות ומתקשרות יותר אשר יגדילו את עצמאותו וישפרו את יכולותיו. הטיפול יכול לנוע מלמידת פעולות פשוטות כמו צחצוח שיניים ועד למיומנויות מורכבות כמו ניהול לו”ז ושימוש באפליקציות.

קלינאות תקשורת– בטיפול זה הדגש הוא על מיומנויות התקשורת. במפגש הטיפולי עשוי להיות דגש על לקויות דיבור, הבעה או הבנה, וכן על תקשורת לא מילולית, קריאה וכתיבה. הטיפול יכול להתבטא בשיח, משחק או יצירה.

פיזיותרפיה – בטיפול זה הדגש הוא על המוטוריקה ומערכת התנועה. לעיתים, במיוחד במקרים  של מטופלים המוגדרים כבעלי “תפקוד נמוך” ישנם ליקויים מוטוריים בולטים. השאיפה היא לסייע למטופל להרחיב את מנעד האפשרויות שלו ולסגל טווח רחב יותר של פעולות, דרך תרגול ומשחק משותף.

טיפול תרופתי – לא פעם מומלץ לילדים או נערים אשר מאובחנים על הספקטרום להתייעץ גם עם פסיכיאטר או נוירולוג. הטיפול התרופתי יהיה מענה במקרים רבים לקשיים הנלווים להפרעה האוטיסטית. בד”כ בתחום הקשב והריכוז, או המוטוריקה אך לעיתים גם סביב קשיי חרדה או בעיות התנהגות.

הדרכת הורים ותמיכה משפחתית– ההתמודדות עם ילד המאובחן על הספקטרום האוטיסטי היא בדרך כלל קשה ומתסכלת. לעיתים זו היא דרך שמלווה גם במשברים נפשיים של ההורים, ובהתמודדות עם תחושות אשמה, בושה או ייאוש. חשוב להדגיש כי חוויות אלו הן חלק לגיטימי ומובן מההסתגלות ההורית. מומלץ להורים להיעזר לכן בהדרכת הורים, הממוקדת להתמודדות עם ילד על הספקטרום. לעיתים יתבקש מענה טיפולי למערכת המשפחתית באופן כללי, כך שגם האחים או הסבים והסבתות מוכנסים למעגל התמיכה.

בתכם או בנכם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי?  מעוניינים להתייעץ, ולקבל אפשרויות לטיפול פסיכולוגי מקצועי ורגיש ?

מוזמנים לפנות אלינו למכון חיבורים – ולבדוק כיצד ביכולתנו לסייע לכם.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

שאלות ותשובות

רוצים לדבר איתנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מקורות

Bailey A., Le Couteur A., Gottesman I. et al., (1995),  Autism as a strongly genetic disorder: evidence from a British twin study. Psychol. Med., 25: 63‑77.

Boyd, B. A., McDonough, S. G., & Bodfish, J. W. (2012). Evidence-based behavioral interventions for repetitive behaviors in autism. Journal of Autism and Developmental

Disorders, 42, 1236–1248.

Burnham Riosa, P., Khan, M., & Weiss, J. A. (2019). Measuring therapeutic alliance in children with autism during cognitive behavior therapy. Clinical Psychology and Psychotherapy, 26(6), 761-767. Doi: https://doi.org/10.1002/ cpp.2404

Frith, U. & Happe´, F. (2005) Autism spectrum disorder. Current Biology 15:R786 – 90. [aBC]

Rubenstein J. L.,  Merzenich, M. M., (2003), Model of autism: increased ratio of excitation/inhibition in key neural systems Genes Brain Behav., 2 , pp. 255-267

Szabo, T. G. (2019). Acceptance and commitment training for reducing inflexible behaviors in children with autism. Journal of Contextual Behavioral Science, 12, 178–188. https://doi.org/10.1016/j.jcbs. 2019.03.001

צחור דיצה, (2009), האם יש יותר אוטיסטים והאם אוטיזם הוא מחלה נוירולוגית? כתב העת הרפואי MEDICINE בנושא נוירולוגיה, עמ’ 44–49, גיליון 11.

דולב אדלשטיין יניב, (2014), כמה הערות על אוטיזם ופסיכותרפיה, שיחות כרך כ״ח, חוב׳ מס׳ 3, 286-292.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן