גזלייטינג: זיהוי התעללות רגשית והדרכים לקבל עזרה

נעמי הכירה את איילת בשנת 2014, שתיהן עבדו יחד באותו מקום עבודה והפכו לחברות קרובות. נעמי גם חוותה התאהבות באחד המתנדבים האחרים, אבל לצערה היחסים לא יכלו להתממש כי זה נגד את כללי המקום. כאשר הבחור עזב את המקום נעמי והוא יכלו לממש את הקשר אבל לאיילת, מסתבר, הייתה בעיה עם זה.

נעמי מספרת: “היא הייתה אומרת לי שאנשים מרכלים עליי ללא ידיעתי, ואפילו כמעט שכנעה אותי שעוד רגע הולכים לפטר אותי ממקום העבודה”, אבל כששאר האנשים בצוות מתחו ביקורת על ההתנהגות של איילת היא טענה שמעולם היא לא אמרה את הדברים האלה ולא פירשו אותה נכון.

“זה היה פשוט מטורף. איילת פשוט ניסתה לשלוט בי וגם הצליחה, היא כל הזמן שאלה לאן אני מתכוונת ללכת ומה התכניות שלי” נעמי הצליחה לזהות שמדובר במניפולציות והתעללות רגשית בעזרת חבר שעבר דבר דומה ושם לב לדפוס של השקרים ולהתנהגות המתעתעת של איילת. לקח לנעמי כחצי שנה עד שהחליטה לשים לזה סוף ולחזור למושב של הוריה לתקופת התאוששות ממה שעברה. כעת היא מחפשת טיפול כדי להתמודד עם התוצאות.

3 אנשים מתוך 4 בארה”ב לא יודעים מה היא המשמעות של גזלייטינג. אז מהי התופעה הפסיכולוגית הקשה הזאת? ואיך מתמודדים עם גזלייטר?

מהו גזלייטינג?

גזלייטינג הוא מונח המתאר תופעה פסיכולוגית שאדם אחד עושה לאדם אחר. מדובר במניפולציה פסיכולוגית, שמטרתה לערער את הבטחון של אדם אחר במה שהוא מאמין וחושב ולגרום לו לפקפק באובייקטיביות של הנעשה בחייו. אדם שמשתמש בגייזלייטינג בכוונתו לגרום לאדם האחר לחשוב שהוא “השתגע”  או “לא נורמלי”, ולנתק אותו מהעולם שלו.

מקור השם

המונח gaslighting הפך לשגור בעולם הפסיכולוגיה בעקבות מחזה משנת 1938 שכתב פטריק המילטון, ששמו היה “אנג’ל סטריט”. בהמשך המחזה הפך לסרט   gaslighting(“מנורת הגז”) אותו ביים אלפרד היצ’קוק. בסרט מסופר על בעל שמנסה לערער את אשתו ואת שפיותה על ידי שינויים קטנים שהוא עושה בסביבה שלה וגורם לה לחשוב שהיא עשתה את זה ולא זוכרת, כמו למשל עמעמום הדרגתי של מנורת הגז. בנוסף, אותו בעל מתעלל בה פסיכולוגית ומנסה לשלוט בה לגמרי על ידי ניתוק של חבריה ומשפחתה. בהמשך, האישה מתחילה לפקפק בעצמה ובטוחה שהיא מפתחת הפרעה נפשית.

כיצד נזהה אדם החווה גזלייטינג?

מי שחווה גזלייטינג עלול להיפגע קשות ולפתח תסמינים של חרדה דיכאון וקשיים רבים הקשורים בבריאותו הנפשית. במקרים קיצוניים גם מחשבות אובדניות. זו הסיבה שבגללה חשוב להיות ערניים ולזהות כאשר דבר כזה מתרחש בתוך מערכות היחסים.

אלו הם תמרורי האזהרה:

תחושת פגיעות וערעור הבטחון העצמי

קיימת הרגשה של הליכה על חבל דק ליד הגזלייטר. עלולה להתרחש ירידה בהערכה העצמית ותחושה של חיים “על הקצה” מבחינה רגשית, כלומר, רגישות ופגיעות, התערערות נפשית.

פקפוק עצמי בעולם הרגשי ובמציאות עצמה

קשה להודות שהאדם שאנחנו מרגישים קרובים אליו משקר או מתעתע בנו לכן יש ניסיונות שכנוע עצמי, למשל שאנחנו רגישים מדי ושהיחס של האדם האחר הוא הגיוני או סביר ולא “כזה גרוע” בעצם.

הטלת ספק ביכולת השיפוט העצמית ושיקול הדעת

הולך ונבנה פחד להביע רגש ולהתבטא בחופשיות. עם הזמן קורבן גזלייטינג לומד שלשתף את דעתו מביא צרות ורק גורם להרגשה רעה יותר. הוא נתון לשיפוטיות או לעג, אז עדיף לשתוק.

תחושת בדידות וחוסר אונים

שטיפת המח של הגזלייטר משכנעת את האדם מספיק כדי שיחושב שהוא “מוזר” “משוגע” ונבדל מהאחרים. בנוסף, ישנו ניתוק מהקרובים בגלל גזלייטינג שגורם לתחושת הבדידות לגבור.

“כמו להיות לכוד”

גזלייטינג היא סוג של מלכודת פסיכולוגית. הקורבן מרגיש כמו שבוי מנטלית לגחמותיו של הגזלייטר, ונשלט על ידו.

מי הוא גזלייטר?

חשוב לציין, ולא על מנת להוריד מכובד או מכאב הפגיעה שהם מחוללים, שבהרבה מקרים אנשים שעושים שימוש באמצעים של גזלייטינג בתוך יחסים עושים זאת מתוך מצוקה או מבנה אישיות שנוצר בגלל חיים מורכבים שהם עברו. עוד דבר שצריך לדעת הוא שבהרבה מקרים גזלייטרים לא מודעים להתנהגות שלהם או מתכחשים להשלכות שלה על האדם האחר.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעת אישיות אנטי-סוציאלית הם סוגים של הפרעות אישיות שיכולות להוליד התנהגות של גזלייטינג אצל מי שמאובחן איתן. לגזלייטירים יש נטייה להראות צד מסויים לאדם האחר, וצד אחר לשאר העולם, זה מה שגורם לקורבנות לחשוב ולהאמין שאם יזעקו לעזרה יהיה קשה להאמין להם כי כולם מכירים את הגזלייטר כ”חביב על הבריות”.

אלו האמצעים הפסיכולוגיים בהם משתמש גזלייטר כדי לתעתע ולהתעלל:

שקרים

בהרבה מקרים גזלייטרים נוטים לשקר באופן קבוע ושיטתי. הם משנים את גרסתם ומעגלים אותה לפי מה שמתאים לסיפור שלהם. הם עלולים להגיד משפטים כמו “זאת המצאה” “זה אף פעם לא קרה” או “זה אתה שלא שפוי” כאשר מפקפקים בגרסה שלהם.

הכפשות ודיבורים “מאחורי הגב”

בחלק מהמקרים גזלייטרים ידועים בכך שהם נוטים להפיץ שמועות ולרכל. בפניי האדם הם מעמידים פנים של דאגה ואכפתיות בזמן שלאחרים הם יספרו על חוסר יציבות נפשית שלו או דברים שליליים אחרים. באופן מצער בהרבה מקרים גזלייטרים מצליחים לתעתע גם בסביבה ולגרום לאנשים להאמין להם ולצדד בהם.

הקטנת המחשבות והרגשות של האחר

כשמישהו קרוב מפחית מחשיבות של מה שאנחנו מרגישים הוא יכול להשיג יותר שליטה וכח עלינו. גזלייטרים עלולים לומר: “מה יש לך? אתה מגזים” “אתה רגיש מדי” כל האמירות האלה מגמדות את ערכו של העולם הפנימי של האחר ובהרבה מקרים עם הזמן האדם משתכנע שאכן משהו לא בסדר איתו ושהוא טועה. מצב זה עלול להיות קשה, יש תחושה שלא מבינים אותנו, ותחושת בדידות ובושה.

“גלגול” האשמה על האחר

העברה של האשמה היא אסטרטגיה נוספת של גזלייטינג. דברים שנאמרים שאותם גזלייטר מפרש כביקורת או מתקפה הוא יחפש איך להעביר את האשמה לאחר וישכנע אותו שהוא נושא באשמה.  למשל, “אם לא היית מתייחס אליי ככה כל זה לא היה קורה…”.

עיוות של מה שהיה בעבר

 גזלייטר הוא בעל נטייה לשכתב סיפורים שקרו בצורה שתאיר אותו באור טוב ותעוות את מה שבאמת קרה. הפעולה הזאת עלולה לשכנע שאכן כך קרו הדברים עם הזמן ולגרום לאדם האחר לפקפק בזיכרון שלו. מטרתם של גזלייטרים היא לבלבל ובהרבה מקרים זה מצליח להם.

ביטויי חמלה ואהבה בתור מניפולציה רגשית

שימוש במילים של אהבה וחיבה באופן לא אותנטי אלא על מנת להתחמק מהאחריות של הפגיעה שלהם באחר או כדי לשמר את השליטה שלהם על האדם האחר.

אילו סוגי גזלייטינג קיימים?

גזלייטינג בזוגיות

בארה”ב 33% מהנשים קיבלו תארים מבני/בנות זוגן כגון “משוגעות” או “מטורפות”. ו-24% מהגברים, כונו משוגעים – מתוך כעס, במהלך ויכוח וכו’ – על ידי בת/ן הזוג.

בזמן שגזלייטינג יכול לקרות בכל סוג של מערכת יחסים, הוא נפוץ מאד במערכות יחסים רומנטיות. גזלייטינג יכול לנוע על מנעד של חומרות ועוצמות. לפעמים גזלייטינג יכול להופיע נקודתית במסגרת ויכוחים אצל בני הזוג כאשר נזרקות לאוויר ללא שליטה גינויים כמו “את משוגעת” או “אתה לא שפוי” על מנת להחליש את דעתו של האחר ולערער אותו. גזלייטינג בזוגיות יכול להוביל למצבים מורכבים נפשית ואפילו מסוכנים אצל הצד הנפגע. לפעמים הקורבן נמצא במצב של חוסר מודעות, או הכחשה ולכן חשוב שהסובבים אותו ידעו אף הם לזהות את התופעה ולנסות לעזור לו להתפכח ולצאת מהזוגיות (במידה והיא הרסנית עבור) או לשנות את הדפוסים הקיימים בה.

גזלייטינג בעבודה

גזלייטינג במקום העבודה יכול לקרות כשאחד העמיתים או הבוס מתמרנים את העובד באופן שהוא מתחיל להטיל ספק בטיב העבודה שלו, בתפיסה שלו ואפילו בשפיותו. אלו כמה סימנים לזיהוי של גזלייטינג בעבודה:

• דיווחים שליליים שמגיעים לבוס באופן עקבי על העבודה גם בלי קשר לאיכות האמיתית שלה.
• הגזלייטר מבטא מול כולם דברים שליליים לגביי העובד.
• רכילויות מומצאות לגביי העובד שמגיעות לאוזניו.
• העובד נוטה להטיל ספק בתפיסה שלו את הדברים בעבודה
• תחושה שהגזלייטר מזלזל במאמצים ובהשקעה של העובד בתפקיד
• מידור מישיבות ופגישות עבודה וגילוי בדיעבד שהן התקיימו ללא העובד. [1]

גזלייטינג במשפחה

קיים מונח שקרוי “משפחה רעילה”. מונח זה מתייחס למשפחה שבה הקשרים אינם בריאים בין בני המשפחה מסיבות שונות. באותן משפחות עלולים גם להופיע דפוסים של גזלייטינג. הימצאות בתוך המשפחה עלולה לגרום לחרדה, דיכאון, תסכול, כעס ופחד. גזלייטינג יכול להגיע מההורים או מאחד האחים, או מספר בני המשפחה יחד. דוגמא לגזלייטינג בתוך המשפחה יכול להיות הצורך של בני המשפחה לשמר את המבנה המשפחתי המפולג ולהרעיל על ידי “הכתרת מלך/מלכה” בן מועדף שאליו מתייחסים בצורה מועדפת. מנגד, על מנת לשמור על שלמות המשפחה מסמנים את אחד מבני המשפחה ל”שעיר לעזעזל” והוא עלול להפך לקורבן של גזלייטינג מצד בני המשפחה.

דרכי ההתמודדות עם גזלייטינג

אם אתה חווה גזלייטינג בתוך מערכת יחסים, אלו הם כמה טיפים ל”עזרה ראשונה” שאינה מהווה תחליף לפנייה לאנשי מקצוע של בריאות הנפש:

לקחת קצת “ספייס” מהגזלייטר

על מנת לחשב את צעדיך, לחשוב בבהירות ללא השפעתו של האדם האחר, חשוב לקחת מעט מרחק מאותו אדם. ייתכן והוא ירגיש בכך וינסה לקרב אתכם בחזרה. במקרה כזה, כדאי לעשות זאת בצורה מתונה אם מדובר באדם עם סיכון לאלימות פיזית. אם אתם מסוגלים להתעקש בצורה בה אתם מרגישים בטוחים מולו לעשות זאת, קחו אפילו כמה ימים של חופש מהקשר, על אף ההתנגדות שלו. באותן “הפסקות” מהגזלייטר, כדאי לתרגל תרגילי הרפיה ונשימה או כל מה שעוזר לכם לשמוע את הקול האותנטי שלכם.

לתעד את הדברים

אחד המרכיבים העיקריים של גזלייטינג הוא התעתוע ויצירת הבלבול. אם תנהלו יומן אישי, מצולם או כתוב, או כל דרך אחרת לתעד הוכחות אחרות לדברים שאתם אומרים או עושים זה ייתן לכם “עוגנים” שיעזרו לכם להיווכח בזה שאתם לא טועים ויהיה קשה יותר לבלבל אתכם. כך תפחיתו את הסיכוי להטיל בעצמכם ספק.

הציבו גבולות

תקבעו גבולות “גיזרה” ותקשרו אותם לאדם האחר. קביעת גבולות משדרת יציבות ונאמנות לעצמנו. בעזרת הגבולות הגזלייטר יבין שיש לכם עמוד שדרה, ואתם יודעים מה אתם רוצים מהזוגיות. שיטה זו גם תקפה למניעה מראש של כניסה לזוגיות עם אדם שנוטה להתעלל רגשית באחר. דברים אלו נכונים גם בקשרים אחרים ולא רק בזוגיות.

קבל נקודת מבט חיצונית

חשוב מאד לשמור על הקשר עם האנשים הקרובים, אלו יוכלו להיות אובייקטיבים לגביי הקשר שלכם ולשקף לכם את המצב. נקודת מבטם של אנשים אחרים יכולה לעזור להבין טוב יותר את העולם הרגשי אל מול הקשר המתעתע.

לסיים את היחסים

אמנם זו יכולה להיות בחירה קשה, ואולי קיימים רגשות עזים אבל לפעמים לא נותרת ברירה אלא לעזוב. יש מקרים בהם תופעת גזלייטינג מלווה באלימות רגשית פיזית ומילולית, לכן לפני שעושים צעד כזה חשוב לעבור תהליך מחזק אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש שייתן לכם כלים לעשות זאת ולפנות לגורמי חוק או רווחה רלוונטיים. מעל לכל זכרו לשמור על ביטחונכם האישי.

לסיכום

אם קיים חשד לגזלייטינג והתעללות רגשית , פנייה לעזרה לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש היא קריטית.  קיימים מטפלים פסיכולוגיים ואנשי ייעוץ שונים שעוברים הכשרה בנושא ויכלו לתת כלים חשובים להתמודדות. גורמי מקצוע  יוכלו לעזור בהבנה ולמידת המצב, לקבל נקודת מבט בריאה עליו ולפתח דרכי התמודדות חדשות שיעזרו בהתמודדות עם ההתנהגות של הגזלייטר.

מכון חיבורים יוכל לסייע בליווי טיפול וייעוץ במקרים של התעללות רגשית. צוות המטפלים רגיש מסור ומנוסה, כולם בעלי הכשרה אקדמית גבוה ולב רחב.

אל תחכו עם הפנייה לעזרה!

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.