• 072-2172234
  • תל אביב | חולון | רעננה | ראשל"צ
  • 072-2172234
  • תל אביב | חולון | רעננה | ראשל"צ

התקף חרדה תסמינים, סימפטומים והטיפול בהם

להתקפי חרדה יש פיתרון והוא מהיר ומאד יעיל! התקף חרדה הוא תחושת פחד מועצמת עד כדי אימה, שעלולה להופיע באופן פתאומי לחלוטין וללא סימנים מקדימים • קשיי נשימה, דפיקות לב מואצות, הזעה מוגברת, רעד וצמרמורת הן רק חלק מהתופעות של התקפי חרדה • למה זה קורה ואיך ניתן להתגבר? מהם התסמינים וכיצד ניתן להבדיל בין התקף חרדה לבעייה רפואית כמו התקף לב?

“חרדות הן משהו שקיים מהרגע הראשון בו הגענו לעולם.. המין האנושי התפתח כך שהשתלם לנו להיות חרדים כי כך הסיכוי שנשרוד גדול יותר… הבעיה מתחילה כשהחרדה הופכת להיות משהו שמנהל אותנו במקומות בהם היא אינה מוצדקת.. היא “רוצה” לשמור עלינו אך בפועל פוגעת מאוד באיכות חיינו.. בכלל חרדה לא מתחשבת יותר מדי בדבר הזה שכה חשוב לנו בני האדם – איכות חיים..” (עמי- פסיכולוג מכון חיבורים)

התקף חרדה עשוי להתרחש בכל מקום, וללא אזהרה מוקדמת. הוא עלול לעורר תחושה של סכנה פיזית עד כדי התעלפות, חנק או תחושה של איבוד שליטה או שיגעון. לכן חשוב לדעת שאלו רק תחושות והתקף החרדה לרוב חולף בדיוק כפי שצץ. ברגעים בהם הפחד משתלט, ההרגשה היא מוחשית ביותר ומלווה בתחושות גופניות כמו חום והזעה, סחרחורת, דופק לב מהיר וחזק ותסמינים נוספים. לכן חשוב להבין מה באמת מתרחש בזמן התקף חרדה.

מהו התקף חרדה?

“הלב דופק. פתאום אין אוויר. זה התקף לב? יכול להיות שאני עומד למות עכשיו? כן, המוות ממש מעבר לפינה, אני בטוח. זה נמשך כבר נצח. הלחץ בחזה יקרע לי את הלב והריאות, אני בטוח. ואז זה עובר, הנשימה נרגעת. אין כאב. עברו 17 דקות קשות ועכשיו צריך לשטוף פנים ולחזור לשגרה היומית. עוד מעט ולא יוכלו לראות שעברתי התקף חרדה.” – אודי, רופא, חווה התקפי חרדה.

התקפי חרדה (שנקראים גם ‘התקפי פאניקה’) עשויים לקרות לכולנו, בלי קשר למין, רקע או עיסוק. הם יכולים להופיע לראשונה בכל גיל ובכל מצב- גם בישיבה שגרתית במשרד, בבילוי משפחתי או בחופשה בחו”ל.

אנשים רבים יחוו התקפי חרדה בשלב כלשהו בחייהם. חרדה היא רגש המורכב מהשילוב של המנגנון הפיזיולוגי, המנגנון הפסיכולוגי והמנגנון ההתנהגותי. כשלעצמה לא ניתן כלל וכלל לומר ש”החרדה היא רעה”. תפקידו של רגש זה הוא לשמור עלינו מסכנות. הבעייתיות נוצרת כאשר השילוב הזה של תחושה, פרשנות והתנהגות “נכנס לפעולה” גם במקומות ומצבים אשר אינם מצדיקים הרגשת חרדה.

אורח החיים האינטנסיבי והתובעני, העלה משמעותית את שכיחות התקפי הפאניקה באוכלוסייה בשנים האחרונות והסטטיסטיקה מספרת שכמעט 10% מהאוכלוסייה יחוו בחייהם לפחות אירוע אחד של התקף חרדה. ההתקפים מופיעים בכל גיל, אולם הפריצה שכיחה יותר בתחילת הבגרות, כאשר שכיחות ההתקפים גבוהה יותר אצל נשים.

במקרים רבים, התקף החרדה הראשון עשוי להופיע במפתיע, ללא כל אזהרה מוקדמת ומבלי סיבה הנראית לעין. אנשים שלקו בהתקף מספרים על אירוע של בהלה קיצונית ועוצמתית שמתרחשת ללא כל סכנה מציאותית, ומלווה בתחושה גופנית שעשויה להתפרש דווקא כהתקף לב.
מקורו של ההתקף הוא בשיבוש במאזן הכימיקלים במוח. למעשה, הגוף מקבל “התראת שווא” על סכנה מתקרבת ומכין את עצמו לקראת התמודדות עם איום במצב של “לחימה או בריחה”. תקופות של מתח רב או נושאים מלחיצים שאינם מטופלים עשויים בהחלט להיות הגורם לשיבוש מסוג זה, אך לא בהכרח.

מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת חרדה?

התקף חרדה עלול להתרחש בכל זמן ואף ללא טריגר מסוים, וכאמור במקרה זה יחוש האדם בעוצמה כי עומד לקרות לו משהו רע. הפרעת חרדה מתפתחת כאשר החשש מפני חזרתם של ההתקפים הללו במצבים מסוימים הופך להיות דבר נוכח ומרכזי בחייו של האדם עד כדי פגיעה ממשית בתפקוד. כלומר הפחד והחרדה ממשיכים להתקיים בחייו של האדם, ולעיתים מתבטאים במעגל אכזרי של דאגות , מחשבות טורדניות והימנעות. למעשה הפחד מההתקפים עצמם הופך להיות הסיבה העיקרית לפגיעה באיכות החיים, ולכן גם מכונה ההרגשה שבמוקד הפרעת החרדה – “הפחד מהפחד”.

כדאי להדגיש שפעמים רבות, ההסברים שאנו מוצאים להתקפי החרדה קשורים להתנהגות שלנו ועלולים להיות שגויים. למשל, “חטפתי התקף חרדה בזמן טיסה, לכן לא אטוס יותר.” אם בעקבות התקפי חרדה אנו נמנעים מפעילויות שונות שאנו מאמינים כי עלולות להביא להתפרצותו של ההתקף הבא, כמו טיסה, מתפתחת “התנהגות נמנעת” וזוהי כבר הפרעת חרדה.

לקריאה מורחבת בנושא.

מהם הסימפטומים המעידים על כך שאנו חווים התקף חרדה?

כפי שהבנו התקפי חרדה הם רגעים קצרים יחסית של פאניקה שהיא כה עוצמתית, כה מוחלטת, עד כי היא עשויה להרגיש כמו התקף לב או איבוד שליטה מוחלט. היבט מרכזי בהתקפים הוא התעוררותם של תסמינים גופניים מוחשיים אשר מחמירים את תחושת החרדה בעקבות פרשנות קטסטרופלית לתסמינים הללו. התסמינים עשויים להותיר אתכם תשושים ומפוחדים גם לאחר חלוף ההתקף, והם מזכירים בעיות רפואיות גופניות מסכנות חיים. עם זאת חשוב לזכור כי כאשר מדובר בהתקף חרדה בלבד תסמינים אלו הם תגובה נורמלית לפרשנות מוטעית, ואינם מעידים על בעיה רפואית.

תסמינים קוגניטיביים להתקפי חרדה:

  • הזעה
  • רעידות בגוף
  • תחושת חנק
  • סחרחורת
  • דפיקות לב מהירות וחזקות
  • קוצר נשימה
  • חולשה או תחושת עקצוץ
  • דה-פרסונליזציה (תחושה של התבוננות על עצמי מבחוץ)
  • ראיה מטושטשת או מצומצמת
  • לחץ בלב
  • כאבים בחזה
  • בחילה
  • צורך עז ללכת לשירותים

תסמינים פיזיולוגים להתקפי חרדה

נוסף לסימפטומים הפיזיולוגים המוכרים יותר, ישנם תסמינים פסיכולוגיים המלווים במחשבות שליליות, כאילו משהו רע עומד לקרות, פרשנות של המצב כאיום ממשי הגורם באופן אוטומטי לתגובה של הגוף. מחשבות אלו מאפיינות את הלוקים בהתקפי חרדה ויש להן מספר ביטויים אפשריים, כמו למשל– שהם עומדים למות, שמישהו יכול לעשות להם רע, שהם עומדים להתעלף, שהם עומדים להשתגע, קטסטרופות שונות ועוד.

חשוב לציין כי תסמינים אלו יכולים להשפיע לרעה לא רק על הלוקה בחרדה, אלה גם על הסביבה שלו, לדוגמא – אם מדובר בנער הלוקה בחרדה, הוא מתקשה להישאר לבד בביתו, הוא חושש לצאת מהבית, הביטחון העצמי שלו יורד, מה שמוביל לפגיעה חברתית ולפגיעה בבני משפחתו. למעשה תפיסת המציאות השלילית של הפרט הופכת להיות כמו עננה שנמצאת גם מעל סביבתו ולכן חשוב לטפל מבעוד מועד במקרה.

מהו הטיפול בהתקפי חרדה?

גם עבור אנשי מקצוע רפואיים, האבחנה של התקף חרדה היא אבחנה של הוצאה מן הכלל. כלומר קודם כל הרופא בודק שלא מדובר כאן בכל בעיה רפואית אחרת שיכולה להיות הרבה יותר מסוכנת, ורק לאחר שכל האפשרויות האחרות נשללו מסיקים שמדובר בהתקף פאניקה / חרדה.

התקף חרדה שנותר ללא מענה טיפולי עלול להתפתח להפרעת חרדה, וזאת בעקבות הפירוש השגוי של התופעה שחוויתם, והפחד המשתק מפני חזרתה. אם אתם מוצאים עצמכם נמנעים מפעילויות שונות שלדעתכם עלולות להביא להתפרצות של ההתקף הבא, רצוי שתפנו לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. במכון חיבורים מתמחים בטיפול בהתקפי חרדה – טיפול זה כולל איתור הסיטואציות המניעות את הפחד, התעמתות עם דפוסי המחשבה השליליים המלבים את החרדה, וחשיפה הדרגתית למקורות הפחד בליווי צמוד ומקצועי של המטפל. למעשה בטיפול שכזה אנו עובדים עם החרדה משני כיוונים השלובים זה בזה. האחד הוא הכיוון הקוגניטיבי – בו שואפים לזהות את דפוסי המחשבה השליליים וללמוד לשנות את ההתייחסות אליהם. והשני הוא הכיוון ההתנהגותי – בו מייצרים שינוי תגובה בליווי חשיפה הדרגתית לתחושה המאיימת – שכאמור אינה מסוכנת.

על פי רוב הטיפול המקובל בהתקפי חרדה הוא טיפול ממוקד שגם נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. מטרת הטיפול עם כך היא ליצור מודעות גבוהה יותר לסוגי החשיבה הבלתי יעילים אשר מגבירים ומשמרים את החרדה ( לדוגמא: האמונה שהתקפי חרדה מסוכנים או אם אמנע מהגורם לחרדה, החרדה תפחת וכו’) לפתח ולתרגל דפוסי חשיבה אלטרנטיביים ובריאים יותר, להיחשף באופן התנהגותי לרגשות ולתחושות הקיימות מבלי שהן יבהילו או ישתקו, ולהיחשף ואף ליצר באופן הדרגתי התקף פאניקה יזום בכדי להחזיר את תחושת השליטה לגוף ( אל תדאגו החשיפה הדרגתית ובנוכחות המטפל/ת).

נעצור רגע כאן ונוסיף שישנן דרכים לסייע באופן ראשוני בהתמודדות עם התקף החרדה באופן עצמאי, ולו באמצעות ביצוע מספר פעולות פשוטות כמו תרגילי נשימה ויצירת הסחות דעת. פעולות אלו יכולות להיות יעילות ביותר בטווח הקצר. עם זאת כדי לייצר שינוי משמעותי יותר שווה לפנות לכיוון הקוגניטיבי התנהגותי שתואר בפיסקא הקודמת.

במכון חיבורים, אנו מציעים טיפול במגוון של הפרעות חרדה, על ידי מטפלים מיומנים שמתמחים בהיצע רחב של שיטות טיפול מוכחות מחקרית. אנו מזמינים אתכם להגיע לפגישת היכרות, בה הצוות המקצועי שלנו יאבחן את הקושי המעכב אתכם ויכין עבורכם תכנית טיפולית מותאמת אישית. אנו מוכנים, ומקווים שגם אתם, להתחיל יחד אתכם את התהליך שיוביל אתכם לחיים שלווים ומאושרים.

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support