fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

דיכאון ויציאה מהארון

קיבלתם את אחת ההחלטות החשובות בחייכם: 'לצאת מהארון'. לצד תחושת השחרור ייתכן שאתם חווים לחצים, חששות, ביקורת ושינויים רבים בסביבתכם. כל אלה יכולים לגרום לרגשות שליליים ובהם חרדה, עצבנות ואף דיכאון. המומחים של 'מכון חיבורים' סוקרים את המצוקות סביב יציאה מהארון ואת הפתרונות להם.

  • צעירים להט”בים נוטים לסבול יותר מדיכאון, חרדה, הפרעה פוסט-טראומתית והתמכרות לחומרים.
  • סביב היציאה מהארון, אנחנו מקדישים עוצמות נפש אדירות להתמודדות עם השינויים בחיינו- מה שיכול לעורר שורה של קשיים, בהם דיכאון והפרעת הסתגלות.
  • טיפול וליווי פסיכולוגי מוסמך סביב היציאה מהארון ואחריה תוכל לסייע לכם להתמודד עם השינויים הרבים בחייכם בדרך להשלמה שלכם ושל קרוביכם.
נשים מחייכות

הזהות המגדרית והמינית היא חלק יסודי ב”אני” שלנו כבר מהילדות ולאורך כל החיים. גם בשנת 2020 ובמדינה ליברלית יחסית כמו ישראל, המתח בין הציפייה החברתית ל’נורמליות’ לבין זהות מגדרית להט”בית, יכול לגרום לסבל נפשי, במיוחד סביב היציאה מהארון. 

 

במובנים רבים ‘יציאה מהארון’ היא ‘ירידה לצורך עלייה’: היציאה דורשת מאיתנו כוחות נפשיים אדירים, מול עצמנו ומול אחרים- כוחות שאנחנו מוכנים להשקיע כדי לחיות חיים שלמים יותר מול עצמנו ומול סביבתנו. 

 

להשקעת הכוחות האלה יש מחיר: מחקרים שנערכו בעולם המערבי מצאו שצעירים להט”ביים נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית פי 2-3 לסבול מדיכאון קליני, חרדה, הפרעה פוסט-טראומתית, התמכרות לחומרים וניסיונות אובדניים.

עובדים

יציאה מהארון מהזווית הפסיכולוגית

תהליך היציאה של כל אחד הוא שונה: חלקנו נזכה בחום, אהדה ותמיכה וחלק בניסיונות הדחקה, הכחשה ו’המרה’. כמו כן, חשוב לזכור שתהליך היציאה הוא לא חד פעמי. למעשה, אנחנו בוחרים לצאת שוב ושוב במעגלים שונים: מול בני זוג, המשפחה הקרובה, המשפחה הרחוקה, החברים, הקולגות והשכנים. היציאה מול כל המעגלים עשויה לארוך שנים ארוכות והיא דומה יותר למרתון מאשר לריצת ספרינטים.

 

עזרה נפשית מקצועית סביב היציאה מהארון יכולה להקל על העומס הנפשי שצפוי לנו ביציאה מול המעגלים השונים- הן במתן כלים פרקטיים, והן באוורור הלחץ שנלווה לשינויים הגדולים שאנחנו עוברים.

מטפלות

זיהוי גורמי סיכון ליציאה מורכבת במיוחד מהארון

למרות שאנחנו יודעים שהומואים, לסביות, בי-סקסואלים, קווירים וטרנסג’נדרים סובלים יותר מדיכאון לעומת האוכלוסייה הכללית- לא בוצעו מחקרים רבים שתיארו את תהליך ה’יציאה’ והצדדים הרגשיים והנפשיים הנלווים לו.

 

מחקר אמריקני שבחן גברים ונשים אמריקנים בתוך ומחוץ לארון מצא שגברים בארון נמצאים בסיכון מוגבר לדיכאון ולהפרעת חרדה לעומת גברים מחוץ לארון. עם זאת, נשים שיצאו מחוץ לארון סבלו דווקא פחות מדיכאון מנשים בארון.

 

ניתן למנות מספר גורמים שיגבירו את העומס הנפשי סביב יציאה מהארון:

 

1.איבוד של המסגרת החברתית ואי-קבלה: אי-קבלה של הסביבה הקרובה, במיוחד המשפחה- יכולה להיות תוצאה של ‘תחושת כישלון’. חלק מהאנשים עדיין מאמינים ש’חינוך לקוי’ שהעניקו לילד הביאו לנטייתו המינית- על אף שאנחנו יודעים בוודאות שאין קשר בין נסיבות חיים לבין נטייה מינית. מקרים קיצוניים של אי-קבלה יכולים להביא לניסיונות ‘המרה’- שאינם יעילים. פנייה לאיש מקצוע בעל הכשרה והסמכה רשמית תוכל לסייע לכם להימנע מטיפולים שרלטניים אלו.

 

2. קשיים נפשיים קודמים או התמכרות לחומרים: השקעת תעצומות נפש בתהליך היציאה יכול לחשוף חולשות אחרות בנפש שלנו. אם אתם מתמודדים עם קשיים נפשיים אחרים כגון הפרעות חרדה, דיכאון או התמכרויות- ייתכן שהיציאה מהארון תקשה על התמודדות שלכם עם האתגרים אחרים שאתם מתמודדים איתם. במקרים אלה חשוב עוד יותר להסתייע במטפל מוסמך בתחום הנפש, שיוכל לעזור לכם למקד את כוחות הנפש שלכם באתגרים השונים שאיתם אתם מתמודדים.

נשים מחייכות

מה ההבדל בין דיכאון להפרעת הסתגלות סביב יציאה מהארון?

ייתכן שרבים שסובלים מ’דיכאון’ סביב היציאה מהארון סובלים ממצב אחר שנקרא ‘הפרעת הסתגלות’. הפרעת הסתגלות (Adjustment disorder)  היא קבוצה של מצבים נפשיים שיכולים להידמות לדיכאון מג’ורי אך נגרמים עקב אירוע ברור של דחק- כמו יציאה מארון, ניתוק קשר קרוב, שינויים במקום העבודה או אירוע משמעותי אחר. 

הן הסובלים מדיכאון והן הסובלים מהפרעת הסתגלות נוטים לסבול מעצב, תחושת חוסר תקווה והעדר עניין בפעילויות שבעבר עניינו אותם. הפרעת הסתגלות יכולה לגרום, בנוסף לתחושת דיכאון, גם לתחושת חרדה ולחוסר סבלנות וחוסר שליטה בדחפים.

מכיוון שהפרעת הסתגלות, בניגוד לדיכאון מג’ורי, נובעת מגורם ברור (היציאה מהארון, או השינויים בחיים שנלוו לה)- טיפול פסיכותרפי בשיחה יכול לשפר את ההתמודדות עם הגורמים שהובילו לתחושות הקשות שאתם סובלים מהן.

טיפול פסיכולוגי ביציאה מהארון- CBT ו-ACT

הטיפול הפסיכולוגי סביב היציאה מהארון נתפר באופן אישי לכל מטופל על ידי המטפלים המוסמכים של מכון חיבורים- כולם בצוות שלנו בעלי תואר שני לפחות במקצועות הטיפוליים ובעלי רישיון של משרד הבריאות. כמו בכל טיפול פסיכולוגי, אך במיוחד בטיפול סביב יציאה מארון, אין טיפול אחד שמתאים לכולם. 

מכון חיבורים מתמחה בטיפולים מהגל השלישי של ה-CBT (טיפול קוגנטיבי-התנהגותי), ובראשם ה-ACT (טיפול בקבלה ובמחויבות); טיפול בקבלה ובמחויבות נמצא יעיל במצבי חרדה ודיכאון ובשינוי הרגלי חיים, כמו אלה שיכולים להתלוות ליציאה מהארון.
הן CBT והן ACT מתמקדים במתן כלים פרקטיים ובשינוי דפוסי חשיבה באמצעות חשיפות הדרגתיות וטיפולים קצרים יחסית.

טיפול ה-ACT, שעושה שימוש בכלים מעולמות המיינדפולנס- מלמד אותנו להכיר את המאפיינים היחודיים שלנו- כמו הזהות המגדרית שלנו והמתחים שהיא מעוררת בחיינו ולהשלים איתם. בנוסף, הטיפול מלמד כלים שניתן ליישם באופן מיידי על מנת להתמודד עם דיכאון וחרדה שעולים ממתחים אלה.

טיפולים קצרים שמקנים כלים לחיים מחוץ לארון

טיפול בתרפיית קבלה ומחויבות הוא רק אחד מהכלים שנשקול לשלב ביחד בטיפול ובליווי שלך סביב תהליך היציאה מהארון. העובדה שטיפולי CBT ו-ACT הם קצרים יחסית (עד 20 מפגשים בדרך כלל), משמעה שאנחנו מעניקים לך כלים שישרתו אותך גם הרבה אחרי שתסיים את הטיפול- ותמשיכי/ך בדרך שלך להגיע להשלמה עם הזהות המינית והמגדרית שלך.

אורן לוי

אורן לוי

עובד סוציאלי קליני, מטפל CBT

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן