הפרעת אישיות

“כל מי שתפגוש נלחם בקרב שאין לך מושג לגביו. היה טוב לב, תמיד”

(היסטוריון וסופר- הנרי וודסוורת’ לונגפלו).

“בשנה שעברה הפנו אותי לפסיכיאטר שאבחן אצלי ‘מיקס’ של הפרעות אישיות. ביניהן, הפרעת אישיות גבולית, ואישיות נמנעת או חרדתית. זה ממש לא אומר שמשהו אצלי לא בסדר, זה רק מספר עליי שאני אחשוב, אתנהג וארגיש בעוצמות אחרות מאשר אחרים”. כך מספרת אמה שמשתפת באומץ את הסיפור האישי שלה בבלוג אינטרנטי.

על הטיפול שעברה היא מספרת:  “קיבלתי ההחלטה האמיצה והכמעט בלתי אפשרית לפעמים להישאר ופשוט לחוות את הרגשות שלי כמו שהם.  זה היה קשה אבל הרגלתי את עצמי לעשות את זה ועשיו אני מרגישה מוכנה להתמודד טוב יותר עם הבורות הרגשיים שלי”

לכל אדם יש את מה שמאפיין אותו, תכונות, אירועי עבר שעיצבו אותו וה”חבילה” הגנטית שאיתה הגיע לעולם. עם זאת עלינו לזכור שיש אנשים שחווים בצורה אחרת את המציאות, יתכן ויהיו להם רגישויות גדולות יותר, נטייה להגיב בצורה קיצונית למה שאחרים יראה פעוט, קושי לנהל מערכות יחסים או להתמיד בעבודה.

מזה אומר כשלמישהו יש הפרעת אישיות? ומה הן דרכי הטיפול וההתמודדות?

מהי הפרעת אישיות

הפרעות אישיות יכולות לבוא לידי ביטוי דרך דפוסים שונים למשל חוסר איזון או יציבות, קושי לחשוב או להתנהג בצורה גמישה, מה שיכול להקשות על היכולת להסתגל. בעלי התמודדות עם הפרעות אישיות עלולים לחוות קשיים שונים בתפקוד, נטייה לחוות רגשות ולהגיב בצורה קיצונית ונטייה לצאת מאיזון רגשי באופן תדיר, טלטלות וקושי לפתח מערכות יחסים יציבות ובאינטראקציות עם אחרים.

ישנם עשרה סוגים של הפרעות אישיות בספרות המקצועית, שנבדלים זה מזה באופן בו הן באות לידי ביטוי דרך דפוסי ההתנהגות, חשיבה ואינטראקציות עם אחרים.

גורמים

הפרעות אישיות יכולות להתפתח בעקבות מספר גורמים ונסיבות חיים שהקשר ביניהם נחקר עד היום ואינו מובן עד הסוף.

סביבה בה גדלנו:

הסביבה המשפחתית והמעגלים החברתיים בהם האדם גדל והתחנך, האיכות והאופן שבו טיפלו בנו משפיעים עלינו עמוקות ועל עיצוב האישיות שלנו. לעיתים אנשים שמתפתחת אצלם הפרעת אישיות הגיעו מרקע ביתי בו הם חוו התעללות הזנחה, חוסר יציבות משפחתית, הורים בעלי קשיים נפשיים, העדר תמיכה של ההורים או העלמות פתאומית שלהם. גם מקרים של בריונות ונידוי חברתי או הגירה יכולים להשפיע על ההתפתחות שלנו בצורה משמעותית ולגרום לפיתוח של הפרעת אישיות.

חוויות חיים ונסיבות:

לעתים רבות הפרעת אישיות גם עשויה להיווצר על רקע של אירועים וחוויות קשות בעבר, שלעיתים גם יוצרים פוסט-טראומה, הידועה גם כהפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD) או טראומה מורכבת (C-PTSD). חוויות חיים שונות, בעיקר אלו המתרחשות בתקופה הקריטית בילדות בגילאים הצעירים, בעלות השפעה מכרעת על דפוסי ההתנהגות ועיצוב האישיות של האדם בהמשך חייו.

גנטיקה:

ישנו גם מרכיב גנטי המשפיע על הסיכויים של אדם לפתח הפרעת אישיות. תכונות אישיות מסוימות עשויות להיות מועברות על ידי ההורים דרך גנים תורשתיים. תכונות אלו מכונות גם מזג או טמפרמנט- מה שהאדם מגיע איתו לעולם.

איך מאבחנים הפרעות אישיות ומה הסוגים הקיימים?

היות והפרעת אישיות היא למעשה “משפחה” של הפרעות, לפעמים האבחונים אינם חד משמעיים ומערבים סוג אחד או יותר של הפרעת אישיות. תהליך האבחון מתבצע כשמתעורר חשד להפרעת אישיות וכולל תשאול פסיכיאטרי ואחריו אבחון יסודי ומדויק לפי הקריטריונים המופיעים בספר האבחנות DSM5.

לכל אבחנה קיימים הקריטריונים לאבחנה שלה כי הן שונות זו מזו בדרך שהן מופיעות, מה שמשותף לכולן הם קשיי הסתגלות למצבים מסוימים, קשיים בשליטה בדחפים והתדירות בה הדפוסים האלה מופיעים. חלק מהדפוסים משותפים לכמה הפרעות אישיות לכן הפסיכיאטר עובד בשיטת השלילה. חשוב לציין  שלא ניתן לקבוע אבחנות אלו בטרם המאובחן מגיע לגיל 18.

קיימים שלושה אשכולות לסיווג הפרעות אישיות:

אשכול א’: הפרעות אישיות המאפיינות בדפוסי חשיבה חריגים

אשכול זה כולל הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות פרנואידית, וכן הפרעת אישיות סכיזו-טיפלית.

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית, הם אנשים שנוטים להתבודד ולא מפיקים הנאה מיחסים עם אנשים אחרים, כולל בני המשפחה שלהם והם עלולים להפגין אדישות למצבים שיעוררו רגש אצל אחרים.

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזו-טיפלית, דומים בהתנהגותם לאלו עם הפרעת אישיות סכיזואידית, במובן הזה שהם מתבודדים, מנותקים רגשית וכדומה, אולם הם מפגינים גם דפוסים הדומים מאוד לסכיזופרניה (וכן עשויים לפתח סכיזופרניה כתוצאה מכך): מחשבות שווא, דמיונות שווא, אמונות בתופעות על טבעיות, לבוש חריג, דיבור חריג ולא עקבי וכדומה.

הפרעה נוספת באשכול זה היא הפרעת אישיות פרנואידית, המאופיינת בקושי במתן אמון באחרים, תחושה פנימית “שכולם מנסים לנצל אותנו”, נטייה לפרש אינטראקציות מסוימות כעוינות, גם כאשר אינן כאלה וכדומה.

אשכול ב’: הפרעות אישיות שבאות לידי ביטוי בקושי בוויסות רגשי

באשכול זה קיימות הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, הפרעת אישיות היסטריונית, והפרעת אישיות נרקיסיסטית.

הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית מכונה גם בשפה עממית פסיכופתיה, הפרעה זו מאופיינת בחוסר תחושת אמפתיה כלפי רגשותיהם של אחרים, אגוצנטריות גדולה וכדומה. אנשים אלו יהיו לרוב אימפולסיביים מאוד ולפעמים יתנהגו בצורה נצלנית תוך שהם מתעלמים מהשלכות מעשיהם על הסביבה.

הפרעת אישיות היסטריונית מאופיינת בהתנהגות מינית פרובוקטיבית, ונטייה לאישיות מוחצנת (המונח “היסטריונית” נגזר מן המילה הלטינית “היסטוס”, רחם, וזוהתה בעבר בעיקר עם נשים). אנשים אלו זקוקים לתשומת לב רבה, על ידי שימוש בהתנהגויות מוחצנות. ישנן אסכולות המאמינות שהצורך שעומד מאחורי ההפרעה וההתנהגות האופיינית לה היא על מנת לפצות על חסך רגשי.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאופיינת בתחושות עליונות עצמית, האדרה עצמית, היעדר אמפתיה, חוסר יכולת להזדהות עם אחרים, והתנהגויות נרקיסיסטיות נוספות. ניתן להתייחס אל אנשים אלו גם כבעלי ערך עצמי לא יציב באופן בלתי מודע, ומשכך, הם מחפשים ללא הרף חיזוקים מן הסביבה לאישיותם.

הפרעת אישיות גבולית היא מבין ההפרעות היותר נפוצות והמדוברות, ומאופיינת באי יציבות רגשית, פחד מנטישה, נטייה להרס עצמי ולריקנות באופן כרוני. היות ומאפייניה של הפרעה זו יחסית עמומים, לא אחת קורה שנעשה אבחון לא מדויק של הפרעה זו, או זיהוי הפרעה זו בטעות כהפרעה אחרת.

אשכול ג’: הפרעות אישיות המתבטאות בדפוסי התנהגות חרדתיים

באשכול זה נמצאות הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות תלותית, והפרעת אישיות טורדנית-כפייתית.

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת, סובלים מאוד מרגשי נחיתות, וחרדים מאוד מדחייה על ידי אחרים, כתוצאה מכך הם פשוט נמנעים מאוד מבניית יחסים.

אנשים בעלי הפרעת אישיות תלותית פוחדים מאוד מלקיחת אחריות על חייהם, ומבקשים שאחרים יעזרו להם וייקחו עליהם אחריות.

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD) מאופיינת בצורך כפייתי בסדר וניקיון, הצבת סטנדרטיים גבוהים מאוד למשימות ומטלות (פרפקציוניזם), ובציות יתר לנורמות וחוקים. הפרעה זו הינה הנפוצה ביותר מבין הפרעות האישיות הידועות.

מה בין הפרעה נפשית להפרעת אישיות

על הקשר בין הפרעת אישיות גבולית וחרדתית לבין הפרעת נפש דו קוטבית מספרת אמה:

“קיימים מכנים משותפים בין מאניה דיפרסיה לבין מה שאני חווה, מצבי הרוח שלי יכולים להשתנות באופן חד ומהיר והתגובות שלי יכולות להיות מוגזמות ביחס למצב. אבל במקום שהמצב הרגשי יתארך כמה ימים או יותר אצלי זה מגיע במנות, אני מסוגלת לחוות 5 סוגי מצבי רוח קיצוניים שונים במהלך היום ולחזור לעצמי בין לבין”.

אותם שינויים דרסטיים במצב הרגשי הם לרוב תגובה לאינטראקציות של האדם עם אנשים אחרים.

הפרעת אישיות היא סוג של התמודדות נפשית שעשויה לפגוע בתפקוד, לייצר קושי חברתי וקושי במערכות יחסים אינטימיות. הפרעות אישיות נמנות כקטגוריה בתוך תת-הקבוצה של הפרעות נפשיות.  למעשה לאדם עם הפרעת אישיות יש דפוסים מתמשכים אבל להבדיל ממצבי התמודדות נפשית אחרים יש לו מסוגלות לתפקד בצורה נורמטיבית וסדירה יותר בגלל שדפוסי האישיות נמצאים שם באופן די קבוע ויציב. משברים נפשיים כרוכים בגלי משבר קיצוניים שעלולים למנוע מהאדם לתפקד ולהשבית אותו לחלוטין עד למצבי אשפוז.

טיפול בהפרעת אישיות

הטיפול בהפרעות אישיות משתנה בין סוגי ההפרעות שונות, וכן בין המטופלים השונים, אשר מגיבים באופן אינדיבידואלי לטיפול. עם זאת, לרוב ישנם כמה אפיקי טיפול עיקריים הנפוצים בהתמודדות עם הפרעות אישיות.

DBT – טיפול דיאלקטי התנהגותי

טיפול המשלב התבוננות פנימית ואלמנטים מעולם הבודהיזם, שנועד לצורך ויסות רגשי בקרב אנשים עם הפרעות אישיות. טיפול זה נועד לעזור למטופל להעריך את עצמו באופן מדויק יותר, להודות על הקיים, לקבל את שלא ניתן לשנות, ולהגיע לאיזון פנימי טוב יותר.

טיפול פסיכודינמי

מקורה של הפרעת אישיות תלוי במידה רבה בסביבה בה גדל האדם לכן טיפול פסיכודינמי, שעוסק רבות בתכני הילדות והעבר, מסייע למטופלים לעבד מחדש את אירועי הילדות, ולהאיר אותם באור אחר.

EFT – טיפול ממוקד רגש

גישה טיפולית שלרוב מאופיינת בטיפולים תחומים בזמן (למשל, עד 20 מפגשים), ומניחה כי הרגשות נובעות מצרכים. טיפול זה שם דגש על מילוי הצרכים של אנשים עם הפרעות אישיות, במטרה להפחית התנהגויות שונות.

CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

גישה טיפולית זו מניחה שבסיס ההתנהגות הנוקשה נמצאים דפוסים ואמונות שמקשים על המטופל להסתגל למצבי חיים ולחוות את החיים בצורה קשה ומטלטלת. בCBT עובדים ומתבוננים על הקשר בין מחשבה רגש והתנהגות ודרכם מבקשים לחולל שינוי.  אנשים עם הפרעות אישיות, לרוב מחזיקים בסכמות שמקשות עליהם ביחס לחברה וביחס לעצמם, טיפול CBT מבקש לחזק אצלם סכמות חלופיות בריאות ויעילות.

טיפול תרופתי

טיפול בהפרעות אישיות יערב לא אחת שימוש בתרופות נגד דיכאון או נגד חרדה, להקלה בסימפטומים הגופניים הנלווים לתגובות הרגשיות העוצמתיות. לכל הפרעת אישיות יותאם טיפול תרופתי שיקהה את הסימפטומים כמו החרדה, ההימנעות הנטייה לרגזנות ומתח, או מחשבות טורדניות. למשל לטיפול בהפרעת אישיות גבולית נעשה שימוש לא פעם בתרופות מייצבות מצב רוח או להפחתת חרדה.

לסיכום

הפרעות אישיות יכולות לגרום לקשיים רגשיים, שעלולים לפגוע ביכולת ליצור מערכות יחסי בריאות, לפעמים לבדידות כואבת או תחושה שלא מבינים אותנו.

אלו דבריה האופטימיים של אמה:

אני עדיין אופטימיסטית שדברים יתחילו להשתפר אצלי. אמרתי למטפלת שלי לפני כמה ימים שהמטרה הכי חשובה עבורי זה להיות טובה כלפי עצמי כמו שאני מתייחסת לילדים שלי. זה צעד מאתגר עבורי לצאת ולשתף אחרים על איך אני מרגישה בפנים אבל הניסיון שלי הוכיח שזה דבר חיובי לעשות ובגלל זה אני כותבת את השורות האלה.

לא פעם התמלאתי דאגה בנוגע לאיך הקשיים שלי עלולים להשפיע על סיכויי העתידיים למצוא ולהחזיק עבודה, היום אני בעיקר חשה הקלה שאני לא חייבת “לשחק אותה” שהכל אצלי בסדר וזו מבחינתי התקדמות ענקית”.

רבים מתמודדים עם דפוסים והפרעות אישיות שמקשות עליהם לתפקד, ולחיות את החיים שהיו רוצים לחיות. במכון חיבורים אנחנו מטפלים בכלים מתקדמים בגישות חדשניות מעולם הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים (CBT) אנחנו יכולים לסייע במגוון מצבים וקשיים נפשיים וללוות יד ביד דרך התמודדויות שונות.  הטיפול המומלץ עבור הפרעות אישיות הוא DBT ובמכון חיבורים אנחנו לא מתמחים במתן טיפול כזה לכן במקרים מסוימים נשמח להפנות אתכם למקומות אחרים שיוכלו לעזור.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.