טיפול בחרדות

מרגישים לפעמים שהמחשבות לא נותנות לכם מנוח? ובכן, אנשים רבים החווים חרדה, מוצאים את עצמם מתעמתים שוב ושוב עם אותן מחשבות טורדניות. מהי החרדה? מהם התסמינים שלה וכיצד ניתן לטפל בחרדות? ריכזנו בעבורכם מידע חיוני בנושא.

מהי חרדה?

“כולנו חווים חרדה ברמה כזו או אחרת, בשלב כזה או אחר בחיים שלנו. בסופו של דבר מדובר ברגש מאוד טבעי שאף משמש אותנו ביום יום. הבעיה מתחילה כשהחוויה הזו מפריעה יותר מדי, מפריעה לנהל חיים תקינים, מפריעה לנו להגיע למטרות שלנו..  אם אנו מתחילים להימנע ממצבים שיוצרים אצלנו חרדה אנחנו בעצם משיגים את ההפך ממה שרצינו, ההפך ממה שחשוב לנו,  וכך משמרים את המנגנון של החרדה”… אור, מכון חיבורים

כל אדם חווה חרדה במידה מסוימת לאורך חייו, לא מעט אנשים חווים גם התקפי חרדה בנקודה כלשהי בחייהם. החרדה כשלעצמה היא איננה “רעה”, היא גם איננה “טובה”, החרדה היא רגש.  וככל הרגשות יש לה תפקיד. התפקיד של החרדה הוא לשמור עלינו , להזהיר אותנו ולסייע לנו לשרוד מול מה שנתפס כמסוכן או מאיים.

ניתן לאפיין את רגש החרדה כצירוף של מצב גופני ופסיכולוגי המביא להתנהגות מסוימת מצידנו. רגש זה מתעורר בדרך כלל כתוצאה מעימות או מציפייה לעימות עם אירוע או מצב מאיים, מציאותי או מדומיין. התגובה הגופנית היא עוררות רבה במספר מערכות בגוף ה”מכינות” אותו להתמודדות תגובתית עם הסכנה. התגובה הפסיכולוגית היא פרשנות של המצב כמסוכן, מצב אשר כנראה מחייב אותנו להימנע ממנו או להתעמת איתו. כאשר רגש זה עולה באופן חזרתי, גם בסיטואציות אשר לא תואמות את עוצמת החשש והפחד, ייפגע ככל הנראה גם התפקוד היום יומי שלנו. לדוגמא עקב חרדה מנחשים לא אתרחק מביתי למקומות לא מוכרים. זאת מכיוון שכאשר אני מתרחק אני חש כי גופי נדרך, דופק הלב עולה וכפות ידיי מזיעות, ומחשבותיי “מספרות לי” כי עומד לקרות משהו רע, נחש עומד להקיש אותי.

עם זאת הבשורה החיובית בנושא החרדה שגם לסגנון ההתנהגות שלנו השפעה מכרעת. תגובתנו לתחושות ולמחשבות העולות בנו היא גורם משפיע על חזרתו של הרגש המאיים והעוצמתי, או לחילופין על דעיכתו כתוצאה מהתמודדות חיובית. לדוגמא אם למרות התחושה הגופנית המאיימת, בשילוב המחשבה על כך שייקרה משהו רע אני כן יוצא למקומות חדשים, בעזרת ההבנה כי כנראה אין בהם נחשים. אט אט תפחת עוצמת החוויה הגופנית, והמחשבות שלי לא ינבאו לי כי אפגוש נחש מאיים במקום החדש.  או בקצרה: הבחירה בהתנסות ולא בהימנעות מאפשרת שינוי.  חשיפה הדרגתית למקור החרדה, היא מרכיב מרכזי במהלך טיפול בחרדות.

מתי חרדה הופכת להפרעה?

 כפי שהבנו עד כה חרדה היא מצב נפשי ופיזיולוגי המאופיין בחשש מפני הלא ידוע או הלא ודאי. מצב זה מתעורר במצבים בהם עולה תחושת סכנה לקיומו של האדם (או החיה) ולכן המערכת הגופנית מגיבה לכך באופן המבטא התמודדות עם מצב חירום. מגוון הסיבות לחרדה הוא גדול ביותר ויכול לנוע מתחושת איום בשל מצב בטחוני ועד למתח בשל מצבו הבריאותי של אדם קרוב. המשותף לכל מצבים אלו הוא שמקור האיום אינו ברור ומובחן ברגע מסוים. גם מנעד התגובות האפשרויות מגוון ועשוי להתבטא בעליה בדופק הלב, הזעה מוגברת, נשימה מואצת ועוד.

הפרעת חרדה מתרחשת כאשר המצב החרדתי מתרחש באופן רחב ובעוצמה לא פרופורציונלית בחיי היום יום. לעיתים ייתכן והגורם הראשוני להפרעה היה רציונלי ביותר, מצב מסוכן או סיטואציה מדאיגה. אך התגובה אליו כמו מתמשכת בחייו של האדם וגורמת לתחושת סכנה ותפיסת איום גם בסיטואציות בהן אין לכך כבר כל סיבה אמיתית. בדרך כלל תהיה התרחבות של ההשפעה לאורך הזמן. המדד החשוב לקיומה של ההפרעה הוא הפגיעה בתפקוד. כאשר תפיסת החרדה גורמת להימנעות הולכת וגדלה, כך שנפגע התפקוד היום יומי, גם במצבים בהם רגיל היה הפרט להתנהל באופן אחר, נוכל לאפיין מצב זה כהפרעת חרדה. לא פעם ייתכן וההפרעה מלווה בהתקפי פאניקה שהם ביטוי התנהגותי עוצמתי לתחושת החשש מה-לא ידוע.

לשם הדגמה נחשוב על מטופל אשר בעת מבצע צבאי חש תחושת חרדה, בעקבות סכנה ממשית באיזור מגוריו, שהתבטאה גם באזעקות מספר פעמים. המטופל שם לב כי גופו מגיב בדריכות רבה בתקופה זו, וכי הוא נוטה להימנע מיציאות מרובות. בשלב זה ניתן לאפיין את תגובתו כחרדה. עם זאת אם נראה כי גם חודשים רבים לאחר סיומו של אותו מבצע ממשיך לחוש אותו אדם בתחושת הדריכות לא מעט פעמים לאורך היום. מעבר לכך הוא מוצא עצמו נמנע באופן מתגבר מסיטואציות חברתיות. וכן מספר פעמים כאשר יצא לסיטואציות חברתיות חש בהתקף פאניקה – המאופיין בסימפטומים גופניים עוצמתיים ובמחשבה כי משהו רע עומד לקרות – או אז נוכל לאפיין את ההתמודדות שלו כהפרעת חרדה. טיפול בחרדות אינו שונה במהותו מטיפול בהפרעת חרדה.

סוגי הפרעות חרדה:

ריכזנו עבורכם את סוגי הפרעות החרדה השכיחות ביותר:

הפרעת חרדה כללית (Generalised anxiety disorder- GAD)

הפרעה המתאפיינת בהישנות של דאגות קבועות ו/או בלתי נשלטות באשר לנושאים ולתחומי חיים שונים. החל מדאגה למצב הביטחוני ועד לדאגה סביב ציונים במבחנים. מכיוון שלחרדה יש תסמינים מגוונים אדם אחד הסובל מהפרעת חרדה כללית (GAD) עשוי לחוות חוויות שונות בתכלית מאדם אחר המאובחן תחת אותה אבחנה. הקריטריון המשמעותי הוא שנגרמת הפרעה בתפקוד עקב הדאגות.

הפרעת חרדה חברתית / פוביה חברתית (Social anxiety disorder- SAD)

משמעותה של אבחנה זו היא תגובה של חרדה קיצונית המתעוררת לנוכח מצבים חברתיים ובדרך כלל נטייה להימנע ממצבים אלו בעקבות החרדה (מצבים כגון, מסיבות, מקומות עבודה, הרצאות ולמעשה כל סביבה המצריכה תקשורת עם אנשים אחרים). הגורמים בבסיס החרדה עשויים להיות שונים מאדם לאדם, ויכולים להיות קשורים למשל בחשש מתגובות ביקורתיות, ממבוכה בעקבות מראה או בעקבות צורת דיבור.

הפרעת פאניקה (Panic Disorder)

המתמודדים עם הפרעה זו חווים התקפי פאניקה באופן קבוע או לעיתים קרובות ללא סיבה או טריגר מסוים. חוויה של התקף פאניקה משמעותה תחושת איום פיזי או נפשי כמו מחנק או תחושת איבוד שליטה, בשילוב חוויה גופנית קשה. ההתקפים מובילים לחשש מתמיד מפני התקפי חרדה נוספים שעלולים לקרות, ובאופן פרדוקסלי הפחד עצמו יכול להפעיל את התקף פאניקה הבא. פעמים רבות מלווה הפרעת פאניקה גם בהימנעות מיציאה למקומות פתוחים או הומים בעקבות החשש, הימנעות אשר מכונה אגורפוביה (Agoraphobia).

פוביה ספציפית (Specific Phobia)

פחד קיצוני המופעל על ידי מצב מסוים (כגון גבהים) או אובייקט מסוים (כגון עכבישים). הפחד עשוי להיות מופעל לעיתים רק כתוצאה מהציפייה למפגש עם מושא הפוביה. המתמודדים עם הפוביה סובלים מפחד במידה לא סבירה או לא רציונלית ביחס לנורמה החברתית, ובסופו של דבר נפגע התפקוד היום יומי בעקבותיה. הפגיעה בתפקוד עשויה להתבטא בהימנעות או בתחושת סבל גופני ונפשי.

הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD- Post Traumatic Stress Disorder)

אבחנה זו, המכונה בפשטות גם פוסט – טראומה, ניתנת לסובלים מתסמיני חרדה בתגובה לאירוע אותו תפסו כטראומתי בעת התרחשותו.  מאפייני ההפרעה הם  פלאשבקים או סיוטים המציפים בתחושות וזיכרונות מן האירוע הטראומתי, ומייצרים את התחושה כי הוא קורה שוב. מעבר לכך סובלים המתמודדים עם פוסט – טראומה גם מתחושת דריכות או עצבנות לא מוכרת  ומפגיעה ביכולות הקשב והריכוז. כמו כן מאפייני החרדה מובילים להימנעות הולכת וגוברת מסיטואציות או מצבים אשר היו חשובים להם או נהנו מהם בעבר, כמו למשל מפגשים חברתיים או עבודה.

הפרעה טורדנית כפייתית  (OCD – Obsessive Compulsive Disorder)

התמודדות עם OCD מתבטאת בהצטברות מחשבות, דאגות או דימויים העולים באופן טורדני וחזרתי, ללא שליטה. טורדניות זו מעוררת באדם חרדה. בתגובה לעלייתם של המחשבות והדאגות מבצע הפרט התנהגות חזרתית, ההופכת להרגל טקסי ממש. טקס זה משמש להרגעת החרדה בטווח הקצר, מהווה מאין פתרון זמני ומייצר תחושת שליטה.

איך מטפלים בחרדה?

הבניה קוגניטיבית מחודשת – זה אמנם נשמע כמו מונח פסיכולוגי סבוך, אבל למעשה, אתם כבר יודעים במה מדובר: הבנייה קוגניטיבית מחודשת היא אותו תהליך של שינוי דפוסי חשיבה התורמים לחרדה, והחלפתם במחשבות חיוביות ומציאותיות. פירקנו את התהליך הזה לשלושה צעדים עיקריים:

  1. זיהוי המחשבות השליליות – אדם הסובל מהפרעת חרדה או התקפי חרדה עשוי להפריז בתפיסת הסכנה שלו. למשל, אם הוא סובל מפוביה מחיידקים, הוא עשוי לתפוס לחיצת יד כסכנת חיים. אף כי גם הוא יודע שמדובר בפחד לא רציונאלי, הוא עשוי להתקשות בזיהוי המחשבות המובילות לפחד הזה. המטפל הקוגניטיבי התנהגותי יסייע לכם לזהות את המחשבות האלו.
  2. הטלת ספק במחשבות השליליות – בשלב השני, תתחילו לנסות ולנתח את המחשבות האלו יחד עם המטפל: תטילו ספק בהוכחות למחשבות השליליות, תפרקו לגורמים אמונות מזיקות, ותטילו אור מציאותי על תחזיות לעתיד.
  3. החלפת מחשבות שליליות במחשבות מציאותיות – כעת ניתן להחליף את המחשבות המזיקות במחשבות חיוביות ומדויקות יותר. מטפל מיומן יוכל לסייע לכם לחשוב על הצהרות מרגיעות שתוכלו לומר לעצמכם כאשר תאלצו להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה.

כמובן שקל מאוד לדון בהחלפת מחשבות שליליות במחשבות מציאותיות, וקשה יותר ליישם את הכוונה הזו בפועל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוצלח יכלול אימון בטכניקות של הבנייה קוגניטיבית מחודשת, במסגרת הטיפול עצמו וגם במסגרת מטלות הבית שניתנות בטיפול.

טיפול בחרדה במכון חיבורים

במכון חיבורים, המטפלים הקוגניטיביים התנהגותיים שלנו הם מומחים בתחומם, ומתעדכנים באופן קבוע בטכניקות החדישות ובמחקרים הרלוונטיים ביותר בנוגע לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. טיפול בחרדות יאפשר לכם ללמוד את המיומנויות והטכניקות אותן פירטנו בקטע זה כמו למשל  זיהוי התחושה הגופנית המעידה על חרדה, מיומנויות התמודדות וטכניקות רגיעה, הבניה קוגניטיבית מחודשת, התמודדות מעשית עם פחדים מציאותיים או מדומיינים, חשיפה הדרגתית בליווי המטפל/ת ועוד.

הפרעת חרדה היא לא שלב חולף, ויש צורך במחויבות וסבלנות על מנת להתמודד איתה. אנו יודעים ששיטת הטיפול, הכוללת התמודדות עם פחדים, נראית מאיימת ומאתגרת, אך טוב לדעת שישנם טיפולים נהדרים שעשויים להקל על התסמינים ולשנות באופן ניכר את תחושות החרדה, באופן ממוקד ויעיל. לפיכך, מוטב לפנות לגורם מקצועי לייעוץ ולקבלת הטיפול המתאים ביותר בעבורכם.

לשיתוף הכתבה >>
שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print