fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

דנטופוביה – כשהפחד מטיפול שיניים מוביל להזנחה

כותב:
תוכן עניינים

טיפולי שיניים אמנם מעוררים חשש מסוים בקרב אנשים רבים, בין אם בשל רגישות לכאבים המתלווים לטיפול או מחשש לסיבוך כלשהו. אך ברוב המקרים, כאשר אנו חשים כאב בשן או זקוקים לטיפול שיניים מורכב, רובנו אוזרים אומץ ומתייצבים במרפאת השיניים הקרובה למקום מגורנו, מתוך ידיעה שהימנעות מטיפול עשויה להגביר את הכאבים ולהוביל להזנחה קשה של חלל הפה. עם זאת, בקרב אנשים מסוימים, אותו חשש עלול להתבטא בחרדה דנטלית מתמשכת המכונה דנטופוביה או אודונטופוביה. במצב זה האדם ימנע מכל טיפול שיניים שהוא, גם כאשר הוא סובל מכאבים עזים. מה שעלול להגביר את הכאב ולהוביל למצב של הזנחה קשה המחייבת לעתים התערבות כירורגית דחופה.

דנטופוביה- מה זה וכיצד היא באה לידי ביטוי?

דנטופוביה מתבטאת בפחד חזק במיוחד מטיפולי שיניים, כאשר לעתים החשש נובע מההליך הטיפולי ומהכאב הנלווה לו, ובמקרים אחרים הפחד מופנה כלפי רופא השיניים עצמו. תופעה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כאשר לרוב היא מלווה בתחושות קשות כמו- חרדה וחששות כבדים, לצד תסמינים פיזיים בולטים כמו- נשימה לא סדירה, הזעה והפרעות בקצב הלב. תופעה זו נחשבת לנפוצה למדי ופוקדת לא מעט אנשים, אולם לרוב דרגת הפחד תלויה בסוג או באופן הטיפול, כאשר לרוב טיפולים כירורגיים מורכבים יותר כמו- עקירה, או השתלת שיניים, יעוררו הרבה יותר חשש ורתיעה ביחס לטיפולים שגרתיים אחרים כמו ניקוי שיניים.

כמו כן, לרוב הפרעה זו מתבססת על ניסיון העבר בעקבות טיפול שיניים טראומתי שהמטופל חווה בעברו. אם כי, לעתים דנטופוביה  עשויה לנבוע גם מגורמים אחרים, בין אם מדובר בסף כאב נמוך ובפחד כללי מהליכים כירורגיים או ממחטים, או על רקע הדימוי הבעייתי והמפחיד שנוצר לרופאי שיניים בקולנוע ובאמצעי המדיה השונים. עם זאת, רופאי שיניים מודעים לבעיה ועושים כל שביכולתם על מנת לספק אוירה רגועה ונינוחה יותר עבור המטופלים, בין אם באמצעות מוסיקת רקע מרגיעה או על ידי תרגילי הרפיה שונים המסייעים למטופל לחוש יותר בנח. כמו כן, כיום קיימות דרכים שונות באמצעותן ניתן להתמודד עם התופעה, בין אם על ידי אמצעים תרופתיים כמו גז צחוק או הרדמה, או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי מותאם.

דנטופוביה – שכיחות התופעה בקרב האוכלוסייה

אמנם נכון לעכשיו לא קיימים נתונים חד משמעיים בנוגע לכמות האנשים הסובלים מדנטופוביה. אולם ההערכה הכוללת היא שכ-10%-20% מכלל האוכלוסייה סובלים מדנטופוביה בדרגות שונות, כאשר כמחצית האוכלוסייה חוששת מביקור אצל רופא השיניים. כמו כן, ניכר כי תופעה זו נפוצה יותר בקרב ילדים, כאשר במקרים רבים החשש מתמתן בהדרגה ככל שהילד מתבגר ומודע לחשיבות הטיפול. עם זאת, בקרב ילדים מסוימים החרדה רק גוברת עם השנים, כאשר לרוב היא מתבססת על טראומה שנגרמה לילד כתוצאה מטיפולים קודמים. מעבר לכך, נתונים סטטיסטיים חושפים כי דנטופוביה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים, אם כי נשים נוטות יותר להכיר במצבן ולפנות לקבלת טיפול מתאים בניסיון להתמודד עם התופעה. בעוד שגברים רבים נוטים להתכחש למצבם ונמנעים מקבלת טיפול, מה שעלול להחריף את החרדה ואת עוצמת הפחד ולהוביל להזנחה ממושכת של חלל הפה.

גורמים שונים לדנטופוביה

ניסיון טראומתי בעבר

במקרים רבים, דנטופוביה מתפתחת כתוצאה מטיפול שיניים טראומתי שהמטופל חווה בעבר. אותה חוויה שלילית עשויה לגרום לאותו אדם להימנע כליל מטיפולי שיניים על מנת למנוע הישנות של אותה טראומה. כמו כן, פעמים רבות הפחד אינו נובע מהטיפול עצמו, אלא מעצם ההתנהלות של הרופא. כך שגם אם הטיפול עצמו מסב כאב או נזק למטופל, היחס שהרופא מפגין כלפיו באותו רגע עשוי להשפיע על האופן בו אותה חוויה נצרבת בזיכרונו של המטופל. מעבר לכך, לעיתים מדובר בטראומה הנובעת מסיטואציה אחרת שהמטופל חווה בעברו, בין אם מדובר בהליך רפואי אחר שלא צלח, או בפחד שמקורו בחוויה טראומתית משמעותית כמו- פגיעה מינית, או אלימות קשה.

ייצוג בעייתי בחברה ובמדיה

זוכרים את ד”ר אורין סקריואלו – רופא השיניים הסדיסט והמתעלל מהסרט חנות קטנה ומטריפה? ובכן, לאורך השנים רופאי שיניים סבלו מייצוג די בעייתי בתרבות ובמדיה. כך שאותה סטיגמה שלילית שדבקה בהם גרמה לאנשים רבים לפתח רתיעה קשה מטיפולי שיניים. כמו כן, לעתים דנטופוביה עשויה לנבוע כתוצאה מביקורות ומסיפורים קשים של אנשים אחרים בסביבתנו, אשר חוו בעצמם טיפול שיניים טראומתי.

רגישות לכאב ורתיעה מהליכים רפואיים

פעמים רבות אותה חרדה המלווה את המטופל לא בהכרח מבטאת פחד ספציפי מפני טיפולי שיניים. כך שלעתים היא נובעת מתוך חשש  מפני הליכים רפואיים שונים כמו- חרדה ממחטים, פחד מהרדמה, או סף כאב נמוך במיוחד.

סביבה טיפולית מלחיצה

ביקור אצל רופא השיניים עלול לעורר לא מעט חרדות בקרב מטופלים, לאו דווקא מתוך פחד מהטיפול עצמו, אלא בשל האופן בו הוא מתבצע. שכן, בניגוד להליכים רפואיים רבים, למטופל אין אפשרות להביט על המתרחש ולצפות בפעולות שהרופא מבצע. מה גם שהוא שרוי בתנוחה פסיבית שמונעת ממנו לשלוט בסיטואציה. מצב זה עלול לעורר לא מעט חרדות בקרב המטופל, כתוצאה מתחושה מתמשכת של חוסר אונים במהלך הטיפול.

כיצד ניתן להתמודד עם דנטופוביה?

כיום ישנן שיטות טיפול שונות המאפשרות התמודדות עם דנטופוביה, בין אם מדובר בטיפול תרופתי או בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ((CBT, המספק למטופל כלים ייעודיים שיאפשרו לו לרכוש דפוסי חשיבה חיוביים יותר. להלן מספר שיטות טיפול מרכזיות:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

CBT נחשבת לשיטת טיפול יעילה במיוחד עבור אנשים הסובלים מדנטופוביה. שכן, מדובר בטיפול קצר מועד וממוקד, במהלכו המטופל רוכש כלים קוגניטיביים ומעשיים המאפשרים לו להחליף את אותם דפוסים שליליים המהווים מקור לפחד ולחרדה, בדפוסי התנהגות בריאים וחיוביים יותר. כאשר לעיתים ניתן לשלב במהלך הטיפול טכניקות נוספות לצורך הרפיה, כמו תרגילי נשימה ומיינדפולנס. טיפול קוגניטיבי התנהגותי לצורך התמודדות עם דנטופוביה, עשוי להתאים גם לילדים, אך תלוי במידת שיתוף הפעולה של הילד. כמו כן, על מנת לייעל את הטיפול, יש לערב את ההורים בתהליך ולעדכן אותם על אופן התקדמות הטיפול.

מעבר לכך, כיום, כאשר ישנה מודעות רחבה יותר לתופעה, רופאי שיניים רבים עושים שימוש אף הם בשיטות הרגעה והרפיה שונות, כאשר חלקם אף נעזרים בהיפנוזה רפואית. שכן על פי חוק, רופאי שיניים מורשים לבצע היפנוזה במטופלים בכפוף לקבלת רישיון מיוחד מטעם משרד הבריאות.

גז צחוק והרדמה

פעמים רבות נעשה שימוש בגז צחוק לצורך הרגעה והרפיה, בייחוד כאשר מדובר בטיפולי שיניים ארוכים ומורכבים. טיפול זה ניתן למבוגרים ולילדים כאחד, אך הוא מותר לשימוש אך ורק בקרב ילדים בני שנתיים ומעלה ואינו מיועד לאנשים הסובלים מבעיות בריאותיות מסוימות, כמו צינון כרוני או הפרעות נשימה כבדות. בניגוד לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, גז צחוק פועל באופן נקודתי בלבד, כך שהוא אינו פותר את הבעיה בטווח הרחוק. עם זאת, הוא מקנה למטופל תחושה טובה ונינוחה יותר בזמן הטיפול, כך שניתן לבצע את הטיפול באופן רציף ללא כל התנגדות מצד המטופל.

לעתים, כאשר מדובר בחרדה קשה במיוחד, מטופלים מסוימים בוחרים לבצע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. עם זאת, במצבים מסוימים לא ניתן לבצע זאת בשל בעיות בריאותיות מסוימות מהן סובל המטופל.

לסיכום

דנטופוביה היא תופעה נפוצה הפוקדת לא מעט אנשים, כאשר לרוב היא שכיחה יותר בקרב ילדים. לעתים מדובר בחששות החולפים עם הזמן. עם זאת, הימנעות מכוונת מטיפול שיניים, עלולה להוביל לנזקים חמורים בחלל הפה, המחייבים התערבות כירורגית מיידית.

צוות המטפלים במכון חיבורים מתמחים בטיפול בסוגים שונים של חרדות ( 12 שנים שאנחנו מתמחים בטיפול בחרדה ), באמצעות מגוון שיטות טיפול הלקוחות מהתחום הקוגניטיבי התנהגותי ובשיטות המשתייכות לגל השלישי של  CBT, כמו –ACT  (טיפול בקבלה ומחויבות). הטיפול במכון מתבצע על סמך הערכה והתאמה אישית, בהתאם לצרכים הספציפיים של כל מטופל ומטופל. נשמח לעמוד לרשותכם ולהתאים עבורכם תכנית טיפולית בהתאמה אישית.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן