פרנויה – הקושי לתת אמון

תוכן עניינים

פרנויה היא מצב שבו לאדם יש מחשבות שווא המובילות אותו להרגיש נרדף על ידי אדם או גורם אחר, על אף שאין לתחושה זו אחיזה במציאות. אנשים שמתמודדים עם ההפרעה חווים חשדנות כשגרה וחשים קושי בסיסי ביכולת לתת אמון באחרים. כתוצאה מהחשש היומיומי מהאחר, אנשים אלה חווים דריכות מתמדת המלווה בפחד ובחרדה עמוקה. כפי שיפורט בהמשך, לרוב פרנויה מלווה בהפרעות נוספות: הפרעות אישיות, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות מצב רוח או הפרעות חרדה.

פרנויה או חשדנות?

מה ההבדל בין תופעת הפרנויה לבין חשדנות שעשויה להתעורר לעתים בקרב כל אחד מאיתנו? ראשית, בקרב אנשים שאינם סובלים מפרנויה, חשדנות מתעוררת ביחס למצב מסוים, נעוצה בסיבה ממשית וחולפת כאשר הנסיבות משתנות. לעומת זאת, אצל אנשים הסובלים מפרנויה, החשדנות היא יומיומית ואינה מבוססת על המציאות. כמו כן, בעוד שאנשים שאינם סובלים מהתופעה יהיו מסוגלים להטיל ספק בחשדות שלהם ולבחון אותם אל מול המציאות, אנשים הלוקים בפרנויה יתקשו לעשות כן. אם כך, בעוד שחשדנות היא בדרך כלל תגובה הגיונית למציאות ולעתים אף חיונית ומועילה, פרנויה מונעת מהאדם הסובל ממנה להסתגל לסביבה.

אישה עם פרנויה

מהן מחשבות שווא?

מחשבות שווא, המכונות גם דלוזיות, הן אמונות מקובעות שאדם משוכנע בהן חרף העובדה שאין להן בסיס במציאות, ואף אם ישנן ראיות המוכיחות כי הן שגויות. קיימים סוגים שונים של מחשבות שווא: מחשבות הקשורות ליחס, למשל כאשר אדם סבור שקריין הנראה בטלוויזיה פונה אליו; מחשבות שווא סומאטיות, כאשר אדם משוכנע שיש לו בעיה רפואית מסוימת, אף אם היא בלתי סבירה או שהופרכה על ידי אנשי מקצוע; מחשבות גדלות, כשאדם בטוח שיש לו כישורים או תפקיד כלשהו למרות שאין כל יסוד להניח זאת; ועוד. סוג מרכזי של מחשבות שווא הוא מחשבות שווא של רדיפה, כלומר מחשבות שווא פרנואידיות, שמשמעותן היא שהאדם משוכנע כי האחר מעוניין או מנסה לפגוע בו.

תסמונות פרנואידליות ייחודיות

לאורך השנים הוגדרו מספר סוגים ספציפיים וייחודיים של מחשבות שווא פרנואידליות:

מחשבות שווא אירוטיות

מצב המכונה גם תסמונת דה קלרמבו. תופעה זו מתרחשת כאשר אדם מאוהב באדם אחר, לרוב אישיות מפורסמת או ממעמד גבוה, ומשוכנע כי האדם השני מאוהב בו גם כן.

תסמונת קפגרא

תופעה המתרחשת כאשר אדם בטוח שאדם אחר מתחזה לו או לאחיו התאום בפני אחרים, או שאדם הקרוב אליו הוחלף בכפיל. אנשים הלוקים בתסמונת חשים חשדנות כלפי הכפילים שלדעתם מקיפים אותם, ואף עלולים לנהוג באלימות כתוצאה מכך.

הפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניה פרנואידית ופרנויה

פרנויה מופיעה כתסמונת בפני עצמה לעתים נדירות בלבד. בדרך כלל, נראה תסמינים של פרנויה בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות פרנואידית או עם סכיזופרניה פרנואידית.

הפרעת אישיות היא כזו המתאפיינת בדפוסי התנהגות וחשיבה נוקשים ומתמידים אשר יוצרים קושי בהסתגלות ובהתאמה לסביבה. לעתים, ניתן להבחין בתסמינים של ההפרעה כבר בילדות, ולאורך החיים הם נשארים קבועים, אף שעשויים להתמתן. הפרעת אישיות פרנואידית מאובחנת על סמך קריטריונים המופיעים ב-DSM-5, אשר קשורים כולם לקושי לתת אמון באחרים ולחשדנות. לעתים, מחשבות השווא הללו עלולות לבוא לידי ביטוי  התנהגותי, לדוגמה בהתנהגויות עוינות וקרות כלפי הזולת.

טרם יציאתו של DSM-5 וביטול תת-החלוקה של סכיזופרניה, סכיזופרניה פרנואידית נחשבה לתת-הסוג הנפוץ ביותר של הפרעה זו. גם אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה פרנואידית חווים מחשבות שווא פרנואידיות, וכן מחשבות גדלות. בחלק מהמקרים ההפרעה מתקיימת באופן כרוני, אולם לעתים היא מתאפיינת במהלך אפיזודי וניתן אף להחלים ממנה באופן חלקי או מלא.

טיפול בפרנויה

טיפול באנשים אשר מתמודדים עם פרנויה, ממוקד בדרך כלל בניסיון לסייע למטופל לפתח מודעות לקשייו ויכולת שליטה עצמית טובה יותר, על מנת שיוכל לחיות חיים מיטיבים גם לצד הפרנויה. כאמור, ההתערבות תכלול בדרך כלל הן טיפול תרופתי והן פסיכותרפיה. עם זאת, טבעה של הפרנויה עלול להוביל לקשיים בניסיון לעודד את המתמודד לקבל טיפול.

טיפול תרופתי לפרנויה

כך למשל, הטיפול התרופתי באנשים המתמודדים עם פרנויה מתבסס על תרופות נוגדות חרדה, תרופות המייצבות את מצב הרוח או תרופות אנטי פסיכוטיות אשר עשויות לסייע למטופל על ידי הפחתת התסמינים של הפרנויה. אולם בשל החשדנות המתמדת והמחשבה שאחרים מעוניינים להרע לו, במקרים רבים עלול המטופל להתנגד לקבלת טיפול רפואי ותרופות מחשש שהדבר מהווה אמצעי לפגוע בו.

מרכיב האמון בטיפול

באופן כללי, אמון המטופל במטפל הוא קריטי וחיוני לצורך טיפול מועיל ומיטיב. לנוכח מאפיינים אלה, הופכת סוגיית האמון למרכזית במיוחד בפסיכותרפיה עם אנשים עם פרנויה. מטופלים אלה יתקשו לתת אמון במטפל         ; גם אם במשך הזמן יתבסס אמון, התהליך לא יהיה ליניארי וסביר כי יתרחשו נסיגות, לרוב דווקא לאחר שנעשתה התקדמות וסביב רגעים משמעותיים בטיפול. יחד עם זאת, חשוב לציין כי בחלק מהמקרים ניתן להגיע ליציבות טיפולית ככל שהטיפול מתקדם.

שיטות טיפול

ישנן כמה שיטות טיפול המשמשות בדרך כלל לצורך עבודה עם מטופלים הסובלים מפרנויה. נפרט שתיים מהן:

הגישה הפסיכודינמית

לפי גישה זו, תופעת הפרנויה מתרחשת על מנת להגן על המטופל: הוא עושה שימוש במנגנון ההשלכה על מנת להשליך על אחרים רגשות המתעוררים בקרבו ולהגן על העצמי, וגם מחשבות השווא הפרנואידיות מתעוררות במטרה להפחית חרדה. כמו כן, אדם הסובל מפרנויה נוטה, לפי הגישה הפסיכודינמית, להציב את עצמו “במרכז העולם”, בצורה כזו שמובילה אותו להאמין שהתנהגויות קשורות ומכוונות אליו, גם אם אין בכך היגיון.

מטפלים בגישה זו ינסו לאתגר את המחשבות הללו, לזהות באילו מצבים הן מתעוררות ולסייע למטופל להימנע ככל שניתן ממצבים אלה. על מנת להתמודד עם סוגיית האמון, המטפל ינקוט עמדה ישירה, בהירה ותומכת.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT)

גישה זו ידועה בהיותה מבוססת אמפירית, ונמצאה יעילה בטיפול בחרדה, בדיכאון וכן בסימפטומים פסיכוטיים. מטפלים בגישה זו רואים במחשבות השווא ליקויי חשיבה, אשר משמעותם היא נטייה לדפוסי חשיבה שגויים שאינם מיטיבים עם המטופל. לפי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, המטופל מתמודד עם הטיות בחשיבה שגורמות לו לפרש את המציאות ואת האחר בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות האובייקטיבית.

לאור תפיסה זו, הטיפול יהיה ממוקד בלמידה של המטופל כיצד לזהות מחשבות אלה ולתקן אותן, הן באמצעות הישענות על עדויות חיצוניות אובייקטיביות שעשויות להפריך אותן, והן על ידי אימוץ מחשבות אלטרנטיביות מיטיבות.

שאלות ותשובות

פרנויה

רוצים לדבר איתנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן