מופנמות ומוחצנות

תוכן עניינים

בין מוחצנות למופנמות: ההגדרות וההבדלים

“הוא אמר לי שהכל זה שואו, ואני צריכה ‘לנקות קצת’…” משפט שנאמר באחת מתוכניות הראליטי למטרת מציאת אהבה על ידי אחת הגיבורות. אמנם  המוניטין של תכניות הראליטי הוא לא מאד חיובי אבל אותו משפט יכול להיות דוגמא טובה למתח שנוצר סביב נושא של מוחצנות ומופנמות בתוך היכרויות.  מהי נטייה למוחצנות או למפונמות? איך נדע איזה סוג של טיפוסים אנחנו? ואיך זה משפיע על חיינו?

כבר בגילאי הגן ניתן לזהות נטיות ותכונות אופי שונות אצל ילדים. אדם מופנם נתפס אחרת חברתית מאשר אדם מוחצן ולהפך. עם זאת חשוב לציין שאצל רוב האנשים קיימים שני הקטבים והם נעים על מנעד מסויים בין החצנה למופנמות, כתלות במצב. עם זאת, ישנם אנשים שאצלם ניתן לזהות בבירור את אחת מהנטיות האלה באופן בולט.

מהי מופנמות?

מופנמות היא נטייה אישיותית להתכנסות פנימה, אצל אדם מופנם האנרגיה שלו מופנית יותר כלפי פנים מאשר כלפי חוץ. אלו אנשים שמוצאים כי ההתכנסות לתוך העולם הפנימי נוחה להם יותר ואף “מטעינה” אותם רגשית על פני פעילויות שדורשות פנייה חוצה, תקשורת והתנהגות מוחצנת. אדם בעל נטייה למופנמות יעדיף להיות לבד או בחברת אדם קרוב על פני המצאות בחברת הרבה אנשים, שקט על פני אינטנסיביות ורעש, ויעדיפו להמעיט במילים.  את רגשותיו, מחשבותיו ותגובותיו לסביבה יעדן ולא ימהר לחשוף אם בכלל.

מהי מוחצנות?

בעלי אישיות עם נטייה למוחצנות, מפגינים יותר את המחשבות שלהם בדיבור והתנהגות, לפעמים בצורה רגשית או סוערת. בהרבה מקרים, בעלי אישיות עם נטייה למוחצנות יזדקקו ליותר תקשורת אנושית ויעדיפו להיות בלב ההתרחשות. בהרבה מקרים, אנשים עם אותה נטייה למוחצנות ייהנו מתשומת הלב שהם מושכים.  בעלי נטייה מוחצנת אוהבים עיסוקים בעלי אופי שפונה החוצה ולפעמים יעדיפו פעילויות בהם הם יכולים להפגין את יכולותיהם, להציג לרקוד ולעלות על במות.

מופנמות יתר ומוחצנות יתר: מתי זה מתחיל להוות קושי?

כמו כל בכל דבר, כאשר ישנה התנהגות קיצונית לכאן או לכאן, זה יכול להעיד על קושי או דפוס לא בריא. מה שיגדיר האם מדובר בדפוס לא בריא הוא המניע והשאלה האם ההתנהגות נובעת מהימנעות. במקרה של נטיי למופנמות, להימנע מאינטראקציה מתוך קושי ובמקרה של מוחצנות להימנע מהלבד וההתכנסות מתוך קושי.

במקרים אחרים בהם אדם עם נטיית מופנמות יעדיף להסתגר ולהמעיט באינטראקציות כי ככה הוא חש הכי בנוח, ייתכן וכישוריו החברתיים ילכו ויפחתו ואולי אפילו הוא יפתח חוסר בטחון חברתי בשל כך אבל לא בהכרח. עוד שאלה חשובה היא האם אדם עם הנטייה למוחצנות שחייב לבלוט ולקבל תשומת לב עושה זאת בגלל חסך רגשי שצבר? לפעמים ישנו גבול דק בין הפרעת חרדה חברתית או ביישנות למופנמות או במקרה של מוחצנות ואישיות היסטריונית, הכל שאלה של מה מניע לפעול והאם קיים איזון.

מה ההבדל בין מופנמות לביישנות?

לא פעם קורה שאנו נוטים להתבלבל ולקרוא לאדם מופנם ביישן, אך למעשה מדובר בתכונות שונות לגמרי אך ייתכן ואדם יהיה גם ביישן וגם מופנם. ביישנות מאופיינת בהופעת אי נוחות ועד לתחושת איום המתעוררת אל מול אינטראקציות חברתיות. ביישנות מבוססת על גורמים גנטיים וביולוגיים בשילוב של גורמים סביבתיים נרכשים כמו הקשר עם ההורים.

בניגוד לביישנות, מופנמות איננה נובעת בהכרח מתוך קושי חברתי, מופנמות היא תכונה שמאפיינת אנשים שנטענים אנרגטית מהלבד שלהם והעדפתם היא להתכנס בעצמם, להמעיט במילים וכדומה, ההתכנסות מעוררת בהם רגשות חיוביים ונעימים והיא חלק מאישיותם המולדת.  ישנו גבול דק בין ביישנות לחרדה חברתית עליה ניתן לקרוא עוד כאן.

ומה קורה בחיים הזוגיים?

קשר זוגי מורכב מסך כל התכונות שכל אדם מביא איתו לתוך הקשר ויחד יוצרים משהו חדש. לא פעם קורה שבקשר זוגי תכונה של האחת מפצה על חוסר שלה אצל האחר או להפך. כאשר מדובר באדם עם נטייה למופנמות שחי עם אדם עם נטייה למוחצנות או להפך יכולים להיווצר מתחים סביב הנושא או לחלופין דווקא השלמה אחד של השנייה והרמוניה, השאלה המרכזית היא עד כמה כל אחד מבני הזוג נותן מקום לתכונת האחר גם כאשר היא שונה משלו, עד כמה הוא רואה בעיניים טובות את האחר או במילים אחרות מהי מידת הקבלה ההדדית שיש בין השניים. לפעמים לאדם מוחצן יהיה יותר “צמאון” לתשומת לב, לחשיפה, לתקשורת עם האחר, בזמן שהצד עם נטייה למופנמות עלול לחוות זאת כפלישה למרחב, כמשהו מעיק ומציף עבורו. מצבים בהם נוצרים פערים בין השניים בשל אופיים השונה דורשים גישור שמתחיל בתקשורת כנה של הצרכים של כל אחד מבני הזוג, במקרים אחרים צרכיו של הפרטנר המוחצן נשארים ללא מענה והשניים נגררים למצבים מעוררים תסכול במערכת היחסים שעליהם לא מצליחים לגשר. במצבים בהם הפער האישיותי הוא גדול מדי לגישור אבל קיימת אהבה ורצון עז להישאר בזוגיות מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לרכוש כלים חדשים כמו תקשורת מקרבת שיוכלו לעזור לשניים לחיות בשלום עם התכונות המנוגדות.

מבחן האישיות – האם אתם טיפוסים מופנמים או מוחצנים?

על מנת לברר עם עצמכם אם אתם אנשים שנוטים למופנמות או מוחצנות תוכלו לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:

אם אצטרך לבחור אעדיף להכיר המון אנשים ולהישאר בקשר ידידותי או מעט אבל לשמור איתם על קשר קרוב?

איך אתם מתנהגים במסיבות? לא הולכים בכלל? עוזבים ברגע שמרגיש מתאים לעזוב או נשארים עד הקיפול?

כשיש לכם זמן פנוי – מה תעדיפו לעשות ברוב הפעמים? לפגוש אחרים? לבלות לבד?

איך אתם בעבודה? טובים בתוך צוות? מעדיפים לקדם עניינים לבד?

את מבחן העצמי המלא ניתן למצוא בקישור הזה.

לסיכום

כולנו הגענו לעולם עם והאופי הייחודי שלנו, עם המתנות והמורכבויות שלו. כל עוד אדם חי בשלום עם עצמו, איכות חייו טובה ודפוסי האישיות וההתנהגות שלו אינם פוגעים בטיב היחסים שלו עם אחרים או ביכולת שלו ליצור קשרים, אז אין כל בעיה. כאשר תכונת אופי מסוימת היא קיצונית ומחבלת לאדם במטרותיו ובמערכות היחסים, ובמקרים בהם תכונת אופי מתנגשת עם הערכים והשאיפות או עם תכונות אחרות יכולים להופיע מאבקים פנימיים וקשיים מול עצמנו ומול הסביבה. ישנם מצבים של קושי בהם אנו זקוקים לאדם שישקף ויעזור לנו לראות את עצמנו במבט חדש על מנת להגיע למצב של השלמה עם עצמנו ובתוך מערכות היחסים. בטיפול זוגי או אישי ניתן לעשות שלום עם עצמנו ולתת מקום ויחס לכל החלקים בנו, להתבונן על תכונות האופי, לעשות קצת סדר ב”פאזל הפנימי” או הזוגי ואף לקבל ייעוץ והכוונה בכל הנוגע למערכות יחסים ושיפור היכולת לחיות בטוב בתוכן.

“מכון חיבורים” מעניק טיפולים פסיכולוגיים בגישות שונות ומתקדמות. צוות המכון מונה פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בעלי הכשרה אקדמאית ונסיון רב שנים בטיפולים זוגיים, פרטניים ייעוץ והכוונה. במכון חיבורים תוכלו למצוא את האדם שילווה אתכם בדרך לאיכות חיים טובה יותר, שלום פנימי והצלחה זוגית ואישית.

שאלות ותשובות

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן