“אני רואה אדם מאד עצוב”, אמר תמיר כאשר המטפלת הציעה שיתבונן על עצמו במראה כחלק מהטיפול שלו. תמיר נטה באותה תקופה להתכנס בעצמו, הוא למד תואר ראשון באוניברסיטה אבל הרגיש שהוא עושה את זה רק בשביל לרצות את המשפחה. ההתכנסות של תמיר הייתה חשובה באותו זמן להתפתחות שלו, בתור אדם שמעולם לא אמר “לא” לאחרים כי תמיד רצה להיות טוב, הפעם אמר “כן” לעצמו. בהמשך הטיפול תמיר עזב את הלימודים והחל במסע של גילוי העצמי האותנטי שלו בעזרת המטפלת.
בסיום הטיפול תמיר החל לצאת לדייטים, חייך יותר החל לימודים אחרים בתחום שנוגע ומעניין אותו. באופן כללי תמיר תיאר תחושה של שביעות רצון גבוה יותר מהחיים שלו. (את הדוגמא נתנה אלה וייסברג, מטפלת במכון חיבורים, עו”ס קלינית ועומדת לפני לימודי דוקטורט בתחום)
“הרבה אנשים יודעים לומר שרוצים להיות מאושרים אבל לא יודעים מה זה אומר עבורם לחוות אושר. בטיפול במכון חיבורים אנחנו בודקים איתכם קודם כל מה הצרכים שלכם, מה עומד בינכם לבין תחושת האושר הפרטית שלכם”. (שירי סגי, עו”ס קלינית מטפלת במכון חיבורים)
במאמר זה ריכזנו את כל מה שחשוב לדעת על חוויית האושר.
אושר הוא מונח רחב שמתאר מצב רגשי המורכב מרגשות אחרים כמו שמחה, סיפוק, שביעות רצון והגשמה.
אושר היא חוויה סובייקטיבית, כשאנחנו אומרים שאנחנו מאושרים אנחנו יכולים להתכוון לרגע אחד ביום או לתחושה שמלווה אותנו שהיא יותר מתמשכת. בכל מקרה תחושת אושר גם היא נמשכת לפרק זמן ממושך היא משתנית וכוללת מנעד רחב של רגשות אחרים.
בגלל שהמונח ‘אושר’ הוא מושג מאד רחב, אנשי מדע ופסיכולוגיה נוהגים להשתמש בדרך כלל במונח ‘רווחה סובייקטיבית’ כשהם מתארים את המצב הרגשי הזה. ממש כמו שזה נשמע, רווחה סובייקטיבית מתמקדת ברגשות אישיים שכוללים את החוויה הפרטית שלנו.
ישנם מספר מרכיבי מפתח כשאנחנו מדברים על אושר (או אותה רווחה פרטית):
עד כמה אנחנו מרגישים נחת לגביי החיים שלנו, מה שיש לנו, ומה שאין בכל התחומים, למשל: יחסים עם אחרים, זוגיות, המטרות לעומת ההישגים שלנו. אצל רוב האנשים קיים מתח תמידי בין רצוי למצוי, השאלה שנשאלת היא עד כמה אנחנו שלמים עם הדברים כפי שהם.
כמה סיפוק ומשמעות אנחנו מפיקים מהפעילויות שאנחנו עושים במהלך היום יום שלנו? האם אנחנו חיים על פי הערכים שלנו ו”הולכים עם הלב?”? והאם אנחנו בכלל מתעכבים לשאול את השאלות האלה את עצמנו? כל אלו הם אספקטים נוספים שיכולים להשפיע על רמת האושר שלנו.
כולם חווים רגשות, רגשות ומצבי רוח חיוביים ושליליים כאחד. אושר קשור בדרך כלל לחוויית רגשות חיוביים יותר מאשר שליליים. השאלה היא המינון, עד כמה המצבים הרגשיים שאנחנו עוברים דרכם במהלך היום הם מאוזנים?
עד כמה קיימת פתיחות לחוויה הנוכחית שלי? עד כמה אני נמצא בקשר ובקבלה עם החוויה שלי? כשאנחנו נאבקים ברגשות, תחושות ומחשבות שליליות הדבר מעצים את רמת הסבל שלנו. אושר קשור לרמת היכולת שלנו להרגיש חופשיים ופתוחים לחוויות הפנימיות והחיצוניות שלנו.
ישנם סוגים שונים או דרכים שונות לבטא ולחוות אושר והן משתנות מאדם לאדם. האחד יגדיר אושר בתור רגע קטן ביום שבו הוא מתפלל, האחרת תספר שחשה מאושרת ביום חתונתה. איך יודעים לזהות כאשר מישהו אחר מאושר?.
קיימים מספר סימני זיהוי מרכזיים שפסיכולוגים מחפשים כאשר מודדים ומעריכים אושר,
חשוב לנו לציין שאושר הוא לא מצב מתמשך של “נירוונה” מתמשכת, מדובר בחוויה שמגיעה “בגלים”. לפעמים צריך לתרגל או להתאמן על מנת לזמן את האושר לחיינו ולפעמים רק זיהוי חוויות קטנות ביום יכול לתת לנו תחושת אושר שיעלו את רמת הסיפוק ושביעות הרצון מחיינו.
אנשים שחווים אושר אינם “פטורים” מלחוות את קשת הרגשות האנושית, להפך, דווקא מי שמרשה לעצמו להרגיש רגשות כמו כאב או פחד במלואם, עשוי להרגיש גם רגשות חיוביים באופן מלא יותר. גם אדם “מאושר” יבוא במגע עם אי נוחות, אבל היא תהיה מלווה בהרבה מקרים באופטימיות וידיעה שדברים עשויים להשתפר, וקיימת תחושת מסוגלות להתמודד עם הקושי.
במחקרים הוכח שרמת אושר יכולה לנבא עד כמה נפיק טוב מהחיים האלה בכל התחומים. בנוסף, בניית יכולות ומשאבים חזקים להתמודד עם החיים גם הם תלויים בחלקם ברמת האושר שלנו, משמע, שאושר מעלה את רמת החוסן הנפשי וגופני שלנו. חיים שיש בהם אושר מנבאים בריאות נפשית ופיזית טובה ואריכות ימים.
חוויה של אושר מלווה בהפרשת הורמונים שיוצרים הרגשה טובה בגוף ולעומת זאת ההורמון קורטיזול שמופרש בעת מתח ולחץ יורד משמעותית לאורך זמן כאשר רמת שביעות הרצון שלנו בחיים היא גבוהה, הדבר מגובה במחקר.[1]
דפוסי חיים בהם יש הרגשה חיובית הם מעגליים, כלומר, מזינים את עצמם, לדוגמא אם אני מרגיש מאושר אני חש בריא, ויש לי יותר מוטיבציה לאכול בריא ולעשות ספורט ואז אני מעלה את רמת הבריאות וחוזר חלילה.
כאשר אנחנו חיים על “טייס אוטומטי” למשל חשים כאב ומבקשים לפצות את עצמנו באכילת חטיף או צפייה במסכים. ממש כמו שציינו בסעיף הקודם, בריאות מביאה בריאות, אושר מביא אושר אבל גם דפוסים שנובעים מכאב עלולים לשחזר את עצמם. כאשר אנחנו מזינים הרגלים לא בריאים עבורנו באופן שיטתי וקיצוני אנחנו עלולים לפגום ברמת הבריאות והאושר שלנו. כאשר יש חוויה לא נעימה, אנו ממליצים לא להיבהל ממנה ומיד “למכור אותה בעד נזיד עדשים” אלא לחפש את המתנה שמביא איתו הכעס, התסכול או הפחד.
לבני אדם יש נטייה לחשוב שאיפשהו שם בהמשך החיים, “כשאהיה עשיר/כשיהיה לי בית/כשתהיה לי זוגיות אז אהיה מאושר. האושר מסתתר בכל פינה, ממש כמו דבש שרק מחכה שהדוב ירדה אותו. אושר הוא לא “דבר” שמגיע פשוט, הוא מצב מנטלי שאפשר ורצוי להגביר ולחזק.
כשאנחנו שואלים את עצמנו מה באמת חשוב לנו, מה מתעורר בנו? מה הם הדברים שנוגעים ללבנו? מה או את מי אנחנו רוצים לראות כשאנחנו קמים בבוקר? האם אלו הדברים שאנחנו חיים לפיהם? אילו ערכים מובילים אותנו? אנשים נוטים לתת מקום להמון עיסוקים חברתיים או כשהם לבדם שלאו דווקא מעלים את רמת הבריאות והאושר שלהם ולפעמים אפילו להפך, למשל צפייה ממושכת בתוכניות טלוויזיה או דיבורי רכילות ולשון הרע.
על ידי אימוץ השקפות חיוביות אפשר לקדם את רמת שביעות הרצון שלנו מהחיים. למשל, למנות כל ערב את הדברים עליהם אנחנו מודים היום או לערוך רשימה של תכונות חיוביות שאנחנו אוהבים אצלנו. יחס חיובי כלפי עצמנו מאד עוזר לאהוב את עצמנו יותר ולהרגיש רווחה שמקדמת אושר.
אפשר למצוא משמעות ונחמה באפיית עוגה או הרצאה מעניינת. משמעות היא אמנם מילה גדולה אבל היא נמצאת בכל דבר שאנחנו עושים, במערכות היחסים שלנו בהתפתחות האישית וביצירה. במחקר נמצא שלאנשים בעלי מטרה יש רווחה גדולה יותר ותחושת סיפוק גדולה יותר. כשיש מטרה למה שאנחנו עושים יש כיוון ודרך. מטרה גדולה יכולה להיות מתורגמת למטרות קטנות במהלך היום יום שמפתחות אותנו ומקדמות אותנו אליה. משמעות עשויה לעזור לנו להעלות את רמת האושר על ידי קידום התנהגויות בריאות יותר.
“לאנשים עם קשרים חזקים לחברים ולמשפחה ומחויבות לבלות איתם יש את הרמות הגבוהות ביותר של רווחה “(דינר וזליגמן, 2002) [2]. סביבה תומכת היא משהו שנוצר כאשר אנחנו באכפתיות כלפי אותם אנשים, טפחו את החברויות שלכם, הקדישו להן תשומת לב, מערכות היחסים בחיינו הן התשתית שלנו לפעול, ומשפיעות על הדימוי העצמי שלנו.
פעילות גופנית תורמת לגוף ולנפש. להנעת הגוף יש יתרונות רבים כולל העלאת רמת מצב הרוח שלנו, מחקרים מספרים שלהתמדה בפעילות גופנית יש תפקיד במניעת תסמינים של מצבי דיכאון, וקיימות גם הוכחות שמראות שהיא עשויה לעזור להעלות את רמת האושר. גם תרגולים מנטליים כמו מדיטציה תורמים לתחושת הרווחה, ובריאות המח.
“המצאות במערכת יחסים רומנטית מתקשרת להפחתת צפיפות החומר האפור במוח ומגבירה את חוויית האושר הסובייקטיבי” [3] מחקר אחר אף הוא הצביע על כך שטיפוח מערכות יחסים זוגיות תורם לחיים מאושרים יותר. [4]
כמובן שלא כל מערכת יחסים רומנטית תעלה את רמת האושר שלנו ויש לקחת בחשבון גם שקיימות מערכות יחסים שאינן בריאות לנו. מערכת יחסים זוגית לטווח הארוך מספקת לנו איכויות רבות שחשובות לנו כבני אדם כמו תחושת בטחון, מגע, הרגשה שאנחנו אהובים ורצויים, הרגשת שותפות, חברה הפגת הבדידות ועוד.
אושר אולי נשמע מושג חמקמק שקשה לתפוס אבל אם מתרגמים אותו למושגים מוחשיים קל יותר להבין וליישם אותו. כשאנחנו לומדים לתרגל ולאמן את הגוף והתודעה באופן שיתרום לשביעות הרצון שלנו מהחיים נוכל להעלות את רמת האושר שלנו. רמת האושר שלנו תעלה אם נעמיק ונטפח חברויות קיימות, נייצר קשרים חברתיים מיטיבים, נתרגל פעילות גופנית, נוקיר תודה על מה שכבר יש לנו, נהיה פתוחים לחוויה הנוכחית ולחוויות חדשות ונהיה סקרנים לגביי עצמנו, האושר כבר יגיע.
בטיפול פסיכולוגי, אנחנו מפרקים את המונח הענק ‘אושר’ לפיסות קטנות ומתייחסים לכל תחום בנפרד- חברתי תעסוקתי אישי, זוגי הורי ועוד. בכל תחום אנחנו עושים סריקה, ומבינים יחד מה עומד בינינו לבין האושר שלנו. לצד החיפוש הזה, אנחנו שואלים מה חשוב לי בחיים באמת? איך היית רוצה להרגיש? ומתרגמים את זה למעשים. בטיפול גם ניתן ללמוד כלים יישומיים ודרכם לפעול בשביל לייצר תחושת רווחה גדולה יותר בחיים, וגם לשאול על המקור של הכאב או הסבל שלנו ולהבין אותם יחד טוב יותר.
מטפלי מכון חיבורים מזמינים אתכם לעבור תהליך משמעותי לעבר תחושת רווחה ואושר גדולים יותר. מטפלי המכון בעלי הכשרה מעמיקה, תארים מתקדמים ובעיקר לב רחב וגישה גמישה.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
