דיסוננס ודיסוננס קוגניטיבי – מה זה?

האם מצאתם את עצמכם עובדים במקום הדורש מכם לנהוג באופן המנוגד לרצון ולמחשבה שלכם? פועלים מתוך הנחייה ולא מתוך בחירה? מוצאים את עצמכם מתנגדים לאמונות או לדעות של הארגון בו אתם פועלים. לא מסוגלים להסכים עמם ואף מנסים להתחמק ממשימות המבטאות אמונות או דעות שונות משלכם?

זה עלול לקרות לכל אחד והתחושה היא לא נעימה. מצד אחד, אתם רוצים לתרום למקום בו אתם עובדים, משרתים, פועלים. מצד שני, אתם מתנגדים לדרך, לתפיסה או לפעילות של האדם, הארגון, הצבא ועוד.

לסתירה הזו בין הרצון והדעות שלכם לבין מה שנדרש מכם קוראים דיסוננס קוגניטיבי. בסופו של כל תהליך סתירה כזה, עלולים לקרות שני דברים. או שהוא יגרום לכך שתשנו את הדעות שלכם כך שיתאימו למה שדורשים מכם, או שתיצמדו לעקביות (וזהו מניע חזק מאוד מסתבר אצל כל בני האדם), תתחמקו מהמשימה או שאפילו תחבלו בה.

דיסוננס קוגניטיבי עשוי להיות גם הזדמנות ללמוד משהו חדש, להבין דברים אחרת ובהתאם גם  ההתנהגות תשתנה.

דעות ומעשים עקביים מעניקים לנו בטחון

הצורך בעולם ברור, עקבי, כזה שמה שקורה בו מתאים לרצונות ולדעות שלנו, הוא בסיסי ובעל משמעות רבה לכל יצור אנושי. המוח שלנו לא אוהב קונפליקטים וסתירות. אנשים אוהבים שעולמם ברור ושקוף. שהם מצליחים להבין מי צודק ומי טועה, מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. הבהירות הזו כל כך חשובה לאנשים שהם משקיעים משאבים עצומים כדי לאשרר או להכחיש נמרצות כל מה שאיננו תומך בתפיסת עולמם.

אולם החיים כמו החיים לא תמיד מזמנים לאנשים את המצבים האידיאליים בהם הם חשים הרמוניה ושלמות. זה קורה לאנשים בבית ספר, בצבא, באוניברסיטה, בעבודה. לא תמיד נפגוש אנשים עם דעות כמו שלנו, לעתים נפגוש אנשים שדעותיהם שונות. בחלק מהמקרים, זה יגרום לנו לחשוב שוב. אולי להתגמש בדעות שלנו. לפתח דעות אחרות חדשות, לשנות את צורת המחשבה שלנו ולגלות שיש עוד דרכים רבות לחשוב על דבר מסוים. ככל שצוברים יותר מידע, כך גם מגלים שבעצם אולי טעינו, סטינו, שגינו והשד לא כזה נורא, להיפך, הוא אפילו חביב. אבל במקרים רבים הפער בין מה שאנחנו תופסים כאמת לבין דעות אחרות יעורר בנו אי נוחות, שהיא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי.

לאון פסטינגר הוגה תיאוריית הדיסוננס

תיאוריית הדיסוננס נוסחה לראשונה ע”י פסיכולוג אמריקני בשם לאון פסטינגר, אשר יזם ניסוי ידוע כדי להוכיח אותה.  בניסוי השתתפו שתי קבוצות סטודנטים אשר הוטל עליהם לבצע משימה משעממת מאוד שנמשכה שעה. לקבוצה אחת נתנו דולר אחד בעבור ההשתתפות ולמשתתפים בקבוצה השנייה שילמו עשרים דולר.

אלה שקיבלו רק 1$ הגיבו בצורה חיובית על הניסוי יותר מאלה אשר קיבלו 20$. מדוע זה קרה? הרי הגיוני יותר שאלה שקיבלו גמול גבוה יותר יהיו מרוצים. ההסבר עפ”י תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי הוא שאלה שקיבלו תשלום גבוה יותר, לא חשבו שהניסוי מעניין אבל הבינו שהם מתוגמלים על כך היטב דווקא משום שהוא משעמם. משתתפי הקבוצה השנייה שקיבלו רק 1$ לא חשבו שהניסוי מעניין אבל שכנעו את עצמם לחשוב כך, כדי שיוכלו להשתתף בו גם עבור 1$.

מה שמשתתפי שתי הקבוצות עשו שונה ומוכיח את התיאוריה דיסוננס קוגניטיבי. משתתפי הקבוצה המתוגמלת היטב לא שינו את דעותיהם אולם הרגישו שקיבלו פיצוי על הניסוי המשעמם. משתתפי הקבוצה השנייה חשו דיס הרמוניה אך התאימו את דעותיהם כדי שיוכלו להשתתף בניסוי.

בני אדם חוקרים כל העת את הסביבה האנושית

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי Cognitive Dissonance הינה תחום בפסיכולוגיה חברתית אשר  חוקר את השפעת החברה-הזולת על התנהגותו, מחשבותיו ורגשותיו של הפרט. כיצד הוא משתלב בקבוצה, מגבש עמדות? מפתח קשרים בין אישיים ומפתח את ההערכה העצמית שלו.

תיאוריה זו גורסת כי אדם חוקר כל העת את הסביבה החברתית שלו ואת התנהגויות הזולת, כדי להבין מהן הסיבות המניעות אותם ואותו.

כדי להבין מהו מצבו הרגשי של הזולת, אנו משתמשים בתיאוריית הייחוס- אנו שופטים את תוכן דבריו, משתמשים בידע ובזיכרונות שיש לנו אודותיו ואודות הסיטואציה המסוימת. קולטים רמזים מהבעות הפנים שלו, שפת הגוף ואף ריח.

דיסוננס קוגניטיבי הוא מצב בו אדם שומר על דעותיו בעקביות, אך מוצא את עצמו פועל בסתירה להן, אז יחוש חוסר הרמוניה ותחושה בלתי נעימה ואלה ידרבנו אותו או לשנות את עמדותיו כך שיתאימו למעשיו, או לא לבצע את המשימה ולעתים אף לחבל בה.

דיסוננס קוגניטיבי ולמה הוא גורם?

דיסוננס קוגנטיבי עלול לגרום לאנשים להתנהג באופן השונה מאמונותיהם ודעותיהם כמו: אדם ישר עלול לשקר, או שימשיך ויטען שמדובר בשקר לבן. התנהגות שונה מהעמדה האישית אשר תגרום לתחושת דיסוננס בינה לבין הערכים או האמונות. פער בין העמדה להתנהגות, או אדם אשר ישנה את התנהגותו אף שדעתו מנוגדת לה, או ישנה את דעותיו כדי להצדיק את התנהגותו.

התהליך העובר על אנשים כפי שמסבירה התיאוריה, עוזר לאנשים לשמור על הרמוניה פנימית ועקביות אולם מצד שני- הוא עלול לגרום לאנשים להחזיק בדעות או אמונות בלתי הגיוניות או שגויות שהשרשנו במוחנו רק כדי ליישר קו עם הסביבה המסוימת. מי שחש דיס-הרמוניה בחייו עלול להחליט שהוא משנה את דעותיו כדי להמשיך לחיות אותם, או לשנות אותם.

אם נביט על החוזרים בשאלה, היוצאים ממעגל הדת ומוצאים חיים אחרים, אפשר לומר על כל אחד מהם כי באיזה שהוא שלב בחייו הוא חש דיס-הרמוניה אבל החליט לשנות את דעותיו וגם את התנהגותו.

ואלה שחשו כך, אך לא עשו מעשה עשו לעצמם מניפולציה רגשית כדי להתאים את מחשבותיהם לאורח חייהם כדי לא לחוות את אותו חוסר נוחות של דיסוננס קוגניטיבי.

צמיחה אישית מתוך האמת הפנימית

דיסוננס קוגניטיבי קשור למודעות עצמית ולצמיחה אישית. אנשים אשר מוכנים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהתעמת עם הפחדים שלהם ולשנות את חייהם באומץ בהתאם לדעות ולאמת הפנימית שלהם, יכולים לחוש בסופו של דבר שלמות והרמוניה בחייהם.

לעומתם אנשים אשר לא מעזים או חוששים לעשות שינוי מחשבתי או רגשי, יחושו לעיתים תקיעות ויתקשו יותר להגיע לחקר האמת הפנימית שלהם ולשנות את חייהם. לעיתים הם יישארו לכודים בתוך פחדים, דעות ומחשבות שלא אחת גורמים להם לחוש סתירה או פער ברצונות ובשאיפות הפנימיות והפעולות וההחלטות בפועל.

העולם מלא באנשים שוויתרו לעצמם, לא העזו לשנות את מחשבותיהם ואף שכללו את יכולתם לשמר סתירות הפנימיות. כדי להקשיב לעצמנו וללב שלנו, יש צורך לצלול מעבר לדעות שלנו, להעז, לא לפחד. זה דורש מאיתנו לא מעט מוטיבציה והחלטיות. יש הרבה דברים שעוצרים אותנו כמו פחד מכישלון, צורך בודאות ועקביות ורצון בנוחות ושיגרה. אבל לעיתים, כאשר אנו כן מצליחים לשנות את המבט שלנו למבט פתוח וסקרן יותר, הרווח הוא עצום. הרבה אנשים מעידים שזה משנה חיים ומאפשר תחושת חופש וביטחון שלא חווה לפני כן.

בחנו את עצמכם- האם אתם חווים דיסוננס קוגניטיבי?

*  האם אתם חשים שהייתם רוצים לצאת מאזור הנוחות שלכם אבל לא מעזים?

*  האם יש לכם לרוב סיבות אמתיות להתנהגותכם או מחשבותיכם או “תירוצים וסיפורים” שאתם

מספרים לעצמכם?

*  האם פעלתם או שאתם פועלים בחוסר מוסריות אבל מוצאים צידוקים לכך?

*  האם תהליך קבלת ההחלטות שלכם נעשה מתוך מודעות או מתוך פחד ואילוץ?

במכון חיבורים אנו עובדים בגישה טיפולים הנקראת טיפול בקבלה ומחוייבות. עבור אנשים שמעוניינים לצאת למסע ( קצר או ארוך ) לקראת הבנה וקבלה עצמית, הכרה בערכים ומציאת הכיוון שאליו נרצה ללכת, הגישה הזו יכולה מאד להתאים. ד”ר רן אלמוג מבין מובילי הגישה בארץ הוא המנהל המקצועי שלנו.

hiburim

This author does not have any more posts.