דמיינו את הסיטואציה הבאה: רועי, ילד בתחילת בית הספר היסודי מעט שונה מחבריו. כשהם משחקים במגרש הוא מעדיף ללכת לחברת ילדות שלו ולשחק איתה ועם חברותיה במשחקיהן. בשל העדפותיו יוצאות הדופן, הוא מתמודד בכיתה עם הצקות של חברים ובבית, אחיו הגדול מקניט אותו וקורא לו בשמות משפילים. רועי חש מבולבל, בלב לבו הוא מרגיש שהוא מזוהה יותר עם קבוצת הבנות, נעים לו איתן והוא אוהב את הדברים שהן עושות. רועי רוצה להיות מקובל חברתית אבל יש לו צורך מאד חזק להשתייך לקבוצת הבנות ודחייה מכל העיסוקים של הבנים.
הזהות המגדרית הביולוגית שלנו נקבעת בעודנו עוברים ברחם אמנו. איש לא שואל אותנו מה אנו מעדיפים להיות, בנים או בנות. רוב בני ובנות האדם מקבלים בשלום את המגדר שלהם, אך הדבר איננו תמיד כך. דיספוריה מגדרית היא תחושת המצוקה שעלולה להתעורר בעקבות חוסר התאמה בין המין הביולוגי המולד של אדם לבין הזהות המגדרית הסובייקטיבית שלו. זו תופעה שבגללה ילדים, נערים ומבוגרים עלולים לחוות משבר זהות ומצוקה נפשית.
אם אתם או ילדיכם מתמודדים עם תחושות כאלה, תדעו שיש עם מי לדבר ולמי לפנות לעזרה- אתם ממש לא חייבים לחיות תחת הסתרה.
אנשים עם דיספוריה מגדרית נוטים להרגיש חוסר נוחות עם הגוף שלהם ו/או עם התפקידים המגדריים המצופים מהם בתרבות ובחברה. ככל שהציפיות הסביבתיות הן מקובעות יותר, עלולה המצוקה לגבור.
אצל אנשים שמתמודדים עם דיספוריה מגדרית, לפעמים קיימת הכחשה של איברים המאפיינים מגדר או שהם חווים עמם חוסר נוחות, ובשל כך יכולה להתעורר השאיפה לשנותם. נטיות נפוצות הן: לאהוב פריטי לבוש של המגדר איתו מזוהים, לשנות את אופי הדיבור או ההתנהגות, ולאמץ משחקים ופעילויות המזוהים עם בני המין השני.
ההשתוקקות להשתייך למגדר האחר והקשיים החברתיים והפיזיולוגיים שנובעים מכך עלולים ליצור קונפליקט פנימי ולעורר תחושות של פחד, דחיה ובושה. לעתים, ההסתרה של הקונפליקט מבני משפחה או מהסביבה מגבירים את תחושת המצוקה, שהיא כאמור, המאפיין השלילי העיקרי בדיספוריה מגדרית.
בכל חברה אנושית, מודרנית או מסורתית, קיים סט של ציפיות ודרישות אופייניות מכל מגדר. אלו באות לידי ביטוי בקוד הלבוש, בלגיטימיות של ביטוי רגשי ואפילו בצו החברתי הגוזר על גברים לצאת למלחמה או מהנשים לדאוג להיבטים מסוימים של משק הבית. למרות שבעידן המודרני גובר הטשטוש שבצפיות החברתיות משני המגדרים, אנשים שמתמודדים עם דיספוריה מגדרית מבקשים לבטא שוני גדול בהרבה מן המקובל בחברה, ולכן מתמודדים תחושת מבודדות, זרות וניכור מסביבתם.
הסבר אחד לדיספוריה מגדרית נעוץ בתשתית הביולוגית שלנו. לפי טענה זו, אלו המתמודדים איתה נולדו עם הקונפליקט ללא קשר למה שחוו במהלך החיים. בקצרה, כמות גדולה של הורמון הטסטוסטרון (ההורמון ה”זכרי”) אצל נשים מגבירה התנהגויות “זכריות” כגון תוקפנות, ואילו עודף באסטרוגן (ההורמון ה”נקבי”) אצל גברים מפחית התנהגויות מסוג זה. מחקרי תאומים מצביעים על מקור גנטי לדיספוריה מגדרית. הסבר אחר מציע כי המקור לדיספוריה מגדרית נעוץ בגורמים סביבתיים שמשפיעים על הפסיכולוגיה של האדם.
אצל ילדים דיספוריה מגדרית מקבלת ביטוי בלבישת בגדים ונטייה לשחק במשחקים שתואמים למגדר הלא ביולוגי. ילדים עם דיספוריה מגדרית עשויים שלא לחוש בנוח בקרבת קבוצת השווים ולפתח תחושה של דחיה.
דיספוריה מגדרים עשויה לחלוף בבגרות, אך פעמים רבות היא מלווה את האדם לאורך חייו.
האבחנה צריכה להכיל שני מאפיינים. הראשונה, תחושת חוסר התאמה בין המגדר הביולוגי ובין הזהות המגדרית הסובייקטיבית. השנייה, קיום של מצוקה נפשית המתעוררת בעקבות הקונפליקט.
דיספוריה מגדרית עלולה ליצור קשיים בחיי היומיום, במערכות יחסים ובלימודים. כמו כן, עלולים להיווצר קשיים נפשיים כמו דכאון, חרדה ונטייה לאובדנות. קיימת גם תופעה של “לחץ מיעוטים”, בשל אפליה או רדיפה שאנשים עם דיספוריה מגדרית עשויים לסבול מהם.
הטיפול בדיספוריה מגדרית אינו עוסק בשינוי של תחושת חוסר ההתאמה, אלא בהתמודדות עם השאלות הנוגעות לזהות עם הקשיים שהמצב הזה מעורר.
מטרת הטיפול בדיספוריה מגדרית היא לתמוך בהיבטים אישיים וחברתיים של הזהות המגדרית של המטופל מתוך כוונה להקל על המצוקה הנפשית שהוא חווה. במרכז התהליך תעמוד השאיפה לסייע למטופל לקבל את עצמו ולהרגיש יותר בנוח עם הזהות המגדרית הרצויה לו. בשל כך, טיפולים בגישת ACT, ששמים למטרה טיפולית את הקבלה והמחויבות העצמית, עשויים לסייע למטופלים עם דיספוריה מגדרית.
ניתן לסייע לאנשים עם דיספוריה מגדרית גם באמצעות טיפול משפחתי. כיוון זה יכול להיות יעיל במיוחד עם יש חשש שהמצוקה גוברת בשל יחס לא מותאם לילד, לנער או למבוגר הסובלים ממנה. בעזרת הטיפול ניתן להציף קונפליקטים משפחתיים ולשפר את הדינמיקה בין בני המשפחה לאדם שחש במצוקה. המטרה היא ליצור רשת תמיכה משפחתית איתנה ככל הניתן עבור האדם עם דיספוריה מגדרית, מה שיכול להפחית את מצוקתו.
לפעמים נכון יותר להעניק כלים להורים שלא בנוכחות ילדם, ובכך לאפשר להם לעבור את התהליך בסביבה יותר ניטרלית, ללא המתח והעומס שיכול להיווצר מנוכחות הילד או הנער. כמו כן, ניתן לבחור בטיפול שמשלב בין טיפול פרטני לילד או לנער לצד הדרכת ההורים.
ילדים, נערים או מבוגרים שחשים בחוסר התאמה בין המגדר הביולוגי ובין הזהות המגדרית שלו, אינה בעיה כשלעצמה. בשל קונפליקטים עוצמתיים המתעוררים בין תחושה סובייקטיבית זו ובין הציפיות החברתיות האופייניות למגדר, אנשים אלו עשויים לחוות מצוקה נפשית עוצמתית שהשלכותיה עמוקות. דיספוריה מגדרית אינה קללה שיש להסירה. אנשים רבים אשר זהותם המגדרית לא תואמת את מגדרם הביולוגי מוצאים את דרכם לחיות בקבלה עצמית.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
