טיפול בחשיפה ממושכת (PE)

לאחר שנים שסבל מחרדת טיסה, הצליח ש’ בגיל 47 להשתחרר ממנה. ש’ עבד בעבודה שדרשה ממנו הרבה בעמדת מפתח בכירה, הוא היה המפרנס היחיד בביתו בעקבות מחלתה של אשתו ובשילוב עם אישיות שחייבת להיות תמיד בשליטה סבל ש’ מחרדה מפני איבוד שלה. הטריגר לחרדה שלו מפני טיסה קרה בעקבות אירוע של תקלה במטוס בו נכח והייתה בהלה של הצוות והנוסעים בגלל דקות מלחיצות של חוסר ודאות ורעידות של המטוס.

בטיפול לקח לש’ הרבה זמן להיפתח כי הוא היה מאד מופנם ומכווץ, “בטיפול עבדנו קודם כל על יצירת קשר של אמון בגלל הקושי שלו לסמוך ולהיפתח” מספרת המטפלת אלה וויסברג. לאחר שהקשר האנושי היה בטוח עבורו המטפלת עבדה איתו בהתערבויות שונות ביניהן גם טיפול באמצעות חשיפה, אבל בתהליך שהיה מאד עדין והדרגתי. לטיפול בחשיפה יש פרוטוקול מובנה, בעל שלבים ברורים. בראשית הטיפול דיברנו על מה זה בכלל אומר חרדת טיסה ועל מה זה אומר מבחינתו להרגיש אותה, ש’ למד על נושא של פוביות וחרדות וזה נתן לו הרבה תחושת שליטה. לאחר מכן השתמשנו בטכניקות של הרפיה של הגוף והתודעה, כדי ש-ש’ יוכל להרגיש שהוא מסוגל להרגיע את עצמו בטיסות או לפחות ירגיש שהוא מחזיק בכלי שיכול לעזור לו בשעת חרדה. אחרי ש-ש’ התאמן על טכניקות הרפיה ונשימה התחלנו להכנס בצורה מדומיינת לתוך המטוס, ביקשתי ממנו לתאר את החוויה הראשונית שיצרה את החרדה מטיסות בגוף ראשון ובעיניים עצומות. הוא סיפר אותה כאילו שזה קורה לו ממש עכשיו, עשינו את זה מספר פעמים ולאט לאט החוויה עוררה אצלו פחות ופחות דפיקות לב והזעה, הוא פיתח יכולת להרגע. היכולת לחזור לאירוע בדמיון ולספר אותו אפשרה לש’ לחוות אותו שוב אבל בצורה מאורגנת, יש לו התחלה אמצע וסוף, וגם הפעם במסגרת של מרחב בטוח וזה מאפשר את תיקון החוויה.ב

לאחר שהתהליך עבר בהצלחה, הצליח ש’ להשתחרר כמעט לגמרי מהחרדה, כיום הוא מוכן לעלות על טיסות קצרות בלבד ונעזר בכלים שקיבל בטיפול כאשר עולה חרדה.

מה זה טיפול בחשיפה ממושכת (PE)?

כשיש חרדה מפני גורם מסויים היא עלולה להיווצר בגלל אירוע טראומתי שלעיתים גורם להפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD). אחד המאפיינים הבולטים של פוסט טראומה הם חרדות שנוצרות כאשר באים במפגש עם הגורם שיצר את התגובה הטראומתית או משהו שמזכיר אותו כמו ריח או קול. ברוב המקרים כשנוצרת אותה חרדה, הנטייה הטבעית היא לרצות להימנע מאותו גורם מאיים כדי לא לחוות שוב את התחושות הקשות עוררות שלילית, התקפי חרדה או לחץ. כשאנחנו מסרבים לפגוש את הגורם מעורר החרדה, אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה על מנת להימנע מהמחשבות עליו, מפגישה איתו ומתאמצים למצוא דרכים לעקוף אותו וזה עשוי לפגוע משמעותית באיכות החיים ובתחושת החופש שלנו.

כשנוצר דפוס של הימנעות מהגורם שיוצר את החרדה זה מקשה מאד להשתחרר ממנה, למעשה אותה הימנעות רק מגבירה וגורמת לחרדה להחמיר עם הזמן ככל שנמנעים יותר.

כאן נכנסת גישת טיפול PE או Prolonged exposure therapy שעובדת באמצעות חשיפה ממושכת. טיפול זה עומד בפניי עצמו כגישה טיפולית וגם משולב בתור טכניקת טיפול בטיפול בגישות אחרות. PE נכלל תחת גישת טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) ונחשב לטיפול ממוקד ומובנה המחולק לשלבים בהם האדם נחשף באופן מדורג לגורם המאיים שמהווה טריגר לחרדה.

איך עובד טיפול בחשיפה ממושכת?

טיפול בחשיפה ממושכת מתבצע על ידי מטפל בטיפול פרטני. פגישות טיפוליות לרוב נמשכות כ50 דקות, פעם אחת בשבוע ונמשך לרוב כ-3 חודשים אבל גם יכול להיות יותר קצר או ארוך יותר. טיפול בחשיפה ממושכת נעשה בשלבים מובנים באמצעות אמצעים שונים: חשיפה בדמיון מודרך, למידה על מהו PTSD או חרדה,  תרגולי נשימה והרפיה והתמודדות ישירה עם גורם הפחד.

החלוקה למפגשים:

מפגש מספר 1:

בהתחלת מפגש PE ראשון, המטפל מספר למטופל על הרציונל של הטיפול ומתאר את הכלים העיקריים איתם יעבדו בטיפול.  המטפל מבקש מהמטופל לספר לו בהרחבה (ככל הניתן) על עצמו ומבצע ראיון כדי לאסוף כמה שיותר מידע על הקשיים איתם הוא מתמודד כיום, על התפקוד שלו, על החוויה עצמה בריאותו הנפשית והגופנית, מידת התמיכה החברתית שלו והאם הוא משתמש בסמים ואלכוהול כיום.  בראיון עולים פרטים שעוזרים לזהות את שורש הטראומה (טראומת היעד) והוא יהיה מוקד העבודה בטיפול. במפגש הזה המטופל לומד כלי לעזרה מידית של למידת נשימה מחדש.

מפגש מספר 2:

במפגש זה מקנה המטפל למטופל ידע על תגובות נפוצות לטראומה הם מפתחים על זה דיון להעשרת המטופל על מהי חווית PTSD תסמינים, קשיים נלווים ועוד. זה נותן למטופל תקווה והרגשה שהוא לא היחיד שחווה את החוויות האלה. בנוסף, המטופל לומד לשייך את התסמינים שהוא מתמודד איתם ל PTSD וזה עושה לו סדר. מתחילים במפגש הזה לבנות את סולם החשיפה, חשיפה ישירה וחשיפה דרך דמיון מודרך.

מפגש מספר 3:

במפגש הזה מתחילים לגשת לחוויה הטראומתית. עושים “ביקור מחדש” אבל בצורה עדינה ובקצב של המטופל. ההנחייה למטופל היא להתחבר מחדש לזיכרון הטראומתי תוך כדי תיאור אותה חוויה בעל פה בזמן ה”ביקור” בזיכרון. מטרת המפגש היא לשפר את יכולת של מטופל לפגוש את החוויה הקשה, להתחבר רגשית ממקום אחר למאורע הטראומתי, לתת לאירוע מילים אותנטיות “קריינות” מחדש לאותו אירוע על ידי המטופל. לאחר ה”ביקור” מטפל מזמין את המטופל לעבד את החוויה במילים, המטפל מעודד את המטופל לדבר על התגובות שלו לביקור ועל הרגשות והמחשבות על הטראומה ועל מקומה בחייו. השחזור של הטראומה במרחב טיפולי נותן אפשרות עוצמתית ללמוד עליה ועל עצמנו. לא פעם קרה שמטופלים יוצאים ממפגש חשיפה דמיונית עם תובנות חדשות.

מפגשים מספר 4-14:

באיזור המפגש 5 או ה- 6, יש אפשרות לייעול של העיבוד הרגשי של הזיכרונות הטראומתיים על ידי התמקדות המטופל בחלקים שהכי מטרידים אותו בהקשר הטראומתי.  נהוג לכנות את אלו “נקודות חמות”. המטפל עוזר למטופל לזהות את אותן נקודות חמות שלו ולבסוף לבחור אחת שאיתה יתחילו שלב החשיפה המדומה. הטיפול ממשיך עם התמקדות בנקודות החמות של המטופל במהלך החשיפה הדמיונית עד שכל אחת מהן עברה עיבוד מספיק, כפי שמשתקפת על ידי ירידה ברמות מצוקה  (ישנו מדד מיוחד שנקרא יחידות מצוקה) ודרך התנהגות המטופל (שפת גוף, תנועתיות, הבעות הפנים). אותו תהליך עשוי להיערך מספר פגישות, לפי כמות הנקודות החמות, קצב אישי וכמות ההשקעה שהמטופל מקדיש בבית בהאזנה להקלטות חשיפה.

מפגש אחרון- פרידה וסגירת התהליך:

אם אכן הטיפול מסתיים עם סיום תהליך הPE, יש לערוך פרידה משמעותית הכוללת משוב. במפגש מסכם זה סוקרים יחד המטפל ומטופל את תהליך החשיפה ממושכת (PE), והתובנות שאיתן יוצא המטופל ממנו. מעלים שאלות כמו, מה המטופל למד? מה השתנה? מה כדאי למטופל להמשיך לתרגל ואיך? ומהן המיומנויות שהמטופל למד?.

המטפל מכין את המטופל לאפשרות שהתסמינים של הPTSD יעלו באופן זמני, ובעיקר כשהוא נמצא במתח משמעותי. הסיבה לכך היא שהטיפול בPE הוא אינטנסיבי והפסקתו יכולה לגרום למה שקרוי נסיגה זמנית. לפעמים גם דווקא כאשר אנחנו מתחזקים נפשית ונבנית מסוגלות להכיל את הטראומה צפים קשיים הקשורים אליה.

למי מתאים טיפול בחשיפה?

טיפול בחשיפה ממושכת יתאים לכל מי שהיה עד לאירוע טראומתי או חווה אותו בצורה ישירה והדבר גרם לו לפתח PTSD.  הטיפול יתאים גם למי שסובל מפוביות שונות והתקפי חרדה סביב טריגר מסויים. בטיפול תעלה מצוקה מול הגורם שמעורר את הטראומה והחרדה אבל בצורה מתונה, וליווי של המטפל.ת.

טיפול בחשיפה וPTSD (הפרעת דחק פוסט טראומתית)

טיפול בחשיפה ממושכת מתבסס על תאוריה שניסח איבן פבלוב שדיברה על למידה אסוציאטיבית והתניות, פבלוב גילה שכאשר שני דברים מופיעים יחד, המוח לומד שהם שייכים אחד לשני. בניסוי המפורסם של פבלוב הוא השמיע לכלבים צלצול פעמון כל פעם כשהגיש להם אוכל, עם הזמן הכלבים התחילו לרייר רק למשמע הפעמון, אבל כאשר הוא התחיל לשבור את ההתניה, והפריד את הצלצול משעת האוכל ראה שההתניה נפסקה והפעמון כבר לא גרם להזיל רוק. כאשר מדובר בPTSD וחרדה המנגנון הזה עובד אותו הדבר, המוח מקשר לאירוע הטראומתי את שאר הגירויים האחרים שהיו בסביבה בעת האירוע, ריחות קולות מראות ואלו יכולים להוות טריגר לעורר את הטראומה גם כאשר אין חשיפה ישירה לגורם המרכזי שעורר אותה. בשל כך טיפול בחשיפה מתאים במיוחד עבור פוסט טראומה כי הוא חושף את המטופל בהדרגה לגירויים אבל בתוך מרחב מוחזק ושמור, תוך למידה של כלים להרגעה וויסות המערכת כמו נשימות ודמיון מודרך.

מה מספרים המחקרים?

מחקרים שונים מוכיחים את יעילותו של הטיפול עבור PTSD. [1] [2] עבור אוכלוסיות שונות וסוגים שונים של טראומות.

מחקרים רבים הראו שהשיטה מסוגלת להפחית את העוצמה של הזיכרונות הטראומתיים (הקהיה שיטתית) ואת ההשפעה שלהם בזמנים של ערות ושינה. ראיות מצביעות על כך שמי שעובר את הטיפול יכול להשיב לעצמו את חוויית השליטה חייו וההתמודדות עם הטראומה.

טיפול בחשיפה במכון חיבורים

במכון חיבורים יש צוות אנשי טיפול מיומן ומנוסה בטיפול באמצעות PE טיפול בחשיפה ממושכת. בהגעתכם לפגישת ייעוץ תותאם לכם תכנית טיפולים אישית לפי הערכה של מצבכם הנפשי. טיפולי PE יכולים להיות משולבים בתור טכניקה טיפולית אחרות או להוות את מרכז הטיפול.

גישות טיפוליות נוספות שיכולות להתאים להתמודדות עם פוסט טראומה הן EMDR (תרפיה באמצעות גירוי בילטרלי) או טיפול שכוללים עבודה גופנית כמו טיפול בתנועה או פסיכותרפיה גופנית.

חשוב לנו לציין שאנחנו מקדמים גישה שרואה את האדם לפני האבחנה שאיתה הוא מגיע,  אנחנו מאמינים בגישה טיפולית גמישה ובכח המרפא שיש לקשר האנושי מעל הכל.

מטפלי מכון חיבורים מעבר להיותם בעלי תארים מתקדמים, הכשרה מעמיקה וסט כלים נרחב, הם בני אדם עם לב רחב. מוזמנים לבוא להכיר.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.