קיבלתי את התקף הפאניקה הראשון שלי כשהייתי בן 22. יצאתי לקניון, כשבבת אחת האורות נראו מסנוורים נורא, כל הרעשים היו חזקים מדי והתערבבו בראשי והייתה לי בחילה. כנראה שהתעלפתי מרוב בהלה כי בפעם הבאה שהתעוררתי זה היו סביבי הרבה אנשים שעזרו ומצאתי את עצמי בבית המרקחת..
אחרי האירוע הזה היו לי עוד כמה מקרים דומים, העובדה שהם היו כל כך פיזיים מנעה ממני להבין שמדובר בהתקף חרדה ואני והרופא שלי שללנו כל אפשרות רפואית אחרת. לבסוף הרופא הבין שמדובר בהפרעת חרדה. עד האבחנה המצב שלי היה כבר ממש גרוע ונכנסתי ללופ של הימנעות כי לא יכולתי ממש לצאת מהבית בלי להגיע לעילפון..
פיתחתי אגורפוביה חמורה בעקבות התקפי פאניקה החוזרים, לא אכלתי וירדתי בצורה מדאיגה במשקל. בהדרגה התחלתי טיפול תרופתי של נוגדי דיכאון וחרדה, ובמקביל טיפול פסיכולוגי ששילב טיפולי קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בחשיפה הדרגתית. תכנית הטיפול הייתה תהליכית והמטפלת הייתה מאד קשובה ורגישה לקצב האיטי שלי. עם זאת היא הייתה ממוקדת ועזרה לי להבין את עצמי טוב יותר בחיבור להווה. הייתי נחשף למצבים שהביאו אותי להתקפי פאניקה כי כמעט כל דבר עורר אותם אצלי אבל לאט לאט העוצמה שלהם פחתה משמעותית. .
בסופו של דבר לקח לי כשלוש שנים עד שחזרתי לעבוד. הטיפול עבד, כיום אני יוצא ונוסע באופן חופשי ללא חוויות התקף פאניקה חריף בשנים האחרונות..
מה שהכי עזר לי: הידיעה שזה יעבור, החוויות וסיפורים של אחרים, להפסיק להילחם בהרגשה שלי והידיעה שאני לא בודד בסיפור הזה.
רובינו מכירים את המונח ” פייט אור פלייט”, או בעברית ‘תגובת הלחם או ברח’. התקף הפאניקה מקושר במקרים רבים כתגובה פיזיולוגית לטריגר כלשהו.
למעשה, אנחנו חווים פרץ אדרנלין, שתפקידו לעזור לנו להתפקס ולהצליח, הלכה למעשה, להלחם או לברוח.
לעומת זאת, בהתקף פאניקה האדם חווה את התגובה הפיזיולוגית של שחרור האדרנלין, אך במקרים מסוימים ללא טריגר חיצוני. כלומר, במצב שבו שאר האנשים בסביבתו לא יחוו את הפחד שעורר בו את הדריכות.
היא מאופינת כתחושת פחד לא צפויה אך משתקת, ללא סיבה ספציפית ועשויה להמשך מספר דקות.
כמחצית מהאוכלוסיה הבוגרת תחווה התקף פאניקה לפחות פעם אחת בחייהם, לרוב כתגובה לסיטואציה מסוימת, אבל כ- 5% יחוו התקפי פאניקה בשכיחות גבוהה או לעתים קרובות יותר, באופן שישפיע על ההתנהלות בחיי היומיום.
נמצא כי שכיחות האבחנה בנשים גבוהה כמעט פי 2 מאשר בגברים ולעתים קרובות מקושרת גם לאגורפוביה.
התסמינים מופיעים לרוב בגילאי 20-35 ללא הבדל גזע או מין, ולמרות שגם ילדים עשויים לחוות אותם, לרוב האבחנה תינתן רק בגיל מאוחר יותר.
חשוב לציין כי לאנשים החווים התקפי חרדה, דכאון ומצבים נפשיים שונים יש נטיה להתקפי פאניקה היות והם מקושרים נוירולוגית לאותה תגובת ‘הלחם או ברח’.
ישנם מספר גורמים המקושרים להפרעת פאניקה, האמונה הרווחת היא שמדובר בשילוב של חוסר איזון כימי במוח, טראומה או תורשה. מחקר שפורסם בשנת 2021 מצביע על גורם אפשרי נוסף, הנוגע לגורמים הסביבתיים העשויים להיות מקושרים להתקפי פאניקה ולהתקפי חרדה.
כל מה שאנחנו מכניסים לגופינו הוא בעל השפעה על בריאותינו הנפשית והפיזית, המצב פה לא שונה.
התזונה שאנחנו צורכים, מה שאנחנו מכניסים לגוף ואיך שאנחנו מתייחסים לגוף שלנו משפיע באופן ישיר על המצב הבריאותי והפסיכולוגי. המזון שלנו הוא הדלק שלנו, לכן תזונה לא בריאה, ג’אנק פוד, צריכה מופרזת של קפאין, וכן שימוש בסמים עלולים להוות טריגר להתקף.
קיים גן בשם-
MAOA gene
– שמקושר להפרעת פאניקה, אם כי התחום עדיין לוט בערפל ודרוש מחקר מעמיק שכרגע נמצא בחיתוליו, היות והפיזיקה האנושית היא דבר מורכב ביותר, אך המידע העדכני מצביע על קשר ישיר בין תורשה לבין מצבים נפשיים שונים, מה שנקרא – זה עובר במשפחה.
עם זאת, מחקרים בתחום הפסיכיאטריה הבודקים את הקשר בין מצבים נפשיים כמו פאניקה וגנטיקה גילו שקיים סיכוי של למעלה מ- 40% להפרעה לעבור בתורשה בדור הראשון (כלומר, מהורה לילד).
בכל נושאי הנפש, ללחץ הנפשי או ‘סטרס’ יש תפקיד בהשפעה על המצב הפסיכולוגי בו אנו נמצאים ובמה שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו. סטרס נמצא במקום הראשון בסיבות שבגינן אדם יחווה התקפי פאניקה תכופים. זה יכול להיות לחץ נפשי שמקורו בלחצים במקום העבודה, אירועים חברתיים מסוימים וכן מערכות יחסים לא בריאות – חברויות, זוגיות או ריבים במשפחה.
אירועי עבר טראומתיים יכולים לעורר תגובות פיזיולוגיות קשות כמו פלאשבקים, שמהווים טריגר משמעותי בקשר שלהם להתקפי פאניקה.
הגורמים הסביבתיים המקושרים למצבי פאניקה הם תוצאת השילוב של המודרניזציה והחברה בה אנו חיים, אותם גורמים פוטנציאליים יכולים להתחלק ל- 2 קטגוריות:
1. גורמים סביבתיים ‘פנימיים’ – הסעיף הזה מתחבר בקלות לגורמים הפסיכולוגיים שנאמרו למעלה, אבל בחרנו לציין אותו כי אנחנו יצורים חברתיים והסביבה משפיעה על הפסיכולוגיה שלנו, וגם להפך.
עליה במודעות לנושאי המגדר, המיניות, החינוך הדתי וההבדלים התרבותיים נוגעים בנו בחלקים האלה במוח שרוצים להתקבל ולהיות חלק ממשהו, בין אם זה הלחץ האדיר להתקבל, או האכזבה הגדולה כשזה לא קורה – יכול להביא אותנו למקום לא אידיאלי בלשון המעטה ולשחק עם הרגשות שלנו, והתגובתיות שלנו לסיטואציות השונות שהחיים מביאים אלינו.
2. גורמים סביבתיים ‘חיצוניים’ – כגון זיהום אויר המשפיע על הבריאות, רעשי בנייה בלתי פוסקים, רעשים של תנועה ברחובות, צפירות, צעקות או אפילו מזג האויר. כן, באופן מאוד מעניין נמצא קשר ישיר בין שינויים במזג האוויר לבין עליה בדיווח מקרים של דכאון באוכלוסיה הכללית, והחמרה במצב הנפשי בהיעדרה של שמש בעונת החורף.
בשל הסיבות המגוונות שהן הגורמים להתקפי הפאניקה, ניתן להבחין בין שני סוגים עיקריים –
התקפים צפויים והתקפים לא צפויים, ההבחנה בניהם קשורה ישירות לטריגר שגרם להתקף.
למרות שבשני המקרים התסמינים עשויים להיות זהים, לעתים יותר קל לנו לדעת לצפות אותם ולהתנהג בהתאם, מתוך מקום של מוכנות נפשית והכרה בתהליך הטיפולי.
התקף פאניקה משלב בתוכו תסמינים פסיכולוגיים ופיזיים יחד.
החוויה העיקרית שמתוארת על ידי אנשים שחוו התקף פאניקה היא של פחד תהומי שמציף את הגוף ומכניס את כל המערכות למגנה. בזמן התקף פאניקה מופרש אדרנלין שגורם לגוף להיות דרוך ומוכן לפעולה- כמו בעת מפגש עם סכנה רק שבמקרה הזה, אין סכנה ממשית. חוויות נוספות שעלולות להתעורר בעת התקף פאניקה הן:
כל אלו מלווים בתסמינים גופניים שונים שעלולים להופיע:
תסמינים פסיכולוגיים נוספים שעשויים להופיע הם תחושה של טביעה או נפילה, חוויה של איבוד הדעת או שגעון, תחושה של מוות קרוב, פלאשבקים מאירועי עבר טראומתיים או מפחידים ושיתוק פיזי.
לעתים לוקח זמן עד שמצליחים לאבחן הפרעת פאניקה, בעיקר בגילאים צעירים. לכן על מנת לדייק את האבחנה, יש צורך בבדיקה גופנית מלאה שכוללת בדיקות דם, על מנת לשלול מצב רפואי פיזי המצריך טיפול מיידי כמו בלוטת התריס, אירוע לבבי או מחלה אחרת המשפיעה על הגוף באופן דומה.
השלב הבא הוא תשאול וחקירה משותפת של המצב הנפשי. חשוב להבין מה התחושות והחוויות ביומיום לעומת החוויה האישית בזמן ההתקף. ייתכן ותישאלו בנוגע לדפוסי התנהגות, העבר שלכם, מצב הרוח הכללי ושאלות מנחות בנוגע להתקפים והתדירות שלהם.
ההשפעה הפסיכולוגית שיש להתקפי פאניקה על הנפש ועל אורח החיים עשויה להגביר ולהוסיף ‘תחלואה נלווית’ – כלומר, בעיות רפואיות או נפשיות הבאות יחד, או כתוצאה מהחיים עם התקפי פאניקה בתדירות גבוהה.
חוסר היכולת לשלוט בהתקפים וחוסר האונים שמגיע בזמן התקף או מיד אחריו עשויים להתפתח למצבי דכאון בדרגות חומרה שונות, ואף להגיע למצב הנקרא ‘אגורפוביה’ – חרדה או פחד בלתי נשלט מה’בחוץ’. מכל הטריגרים, הרעשים, והסכנות הטמונות במרחב הציבורי, בין אם מוצדקות או לאו.
אספקט נוסף הוא ירידה ברמת החיים, באיכות המזון שנאכל, בהרגלי ההיגיינה ובכמות התמיכה שנקבל מהסביבה הקרובה שלנו.
התקפי הפאניקה לכשעצמם אומנם אינם מסוכנים, אבל התחושות מבהילות והם עלולים לגבות מחיר כבד של פגיעה באורח החיים, דפוסי הימנעות ותחושה של עייפות ותשישות. בהיעדר טיפול מתאים התסמינים עלולים להחריף ככל שהזמן עובר.
חלק מההתמודדות היא כמובן להכיר את הטריגרים הקיימים (כמו רגישות מוגברת למתחים) ללמוד לעבוד איתם ולמצוא את האיזונים הנכונים של חשיפה הדרגתית אליהם- חשוב לא להימנע!. ההשפעה שלהם על חיי הימיום יכולה להיות מכרעת בהתחשב בתדירות שלהם – כמו למשל המנעות ממצבים חברתיים מסוימים, הפסד ימי עבודה או חוסר יכולת לתפקד.
בנוסף, חשוב להכיר את הגוף שלנו ואת המערכת העצבים, מתי היא מופעלת יותר? מה עוזר לי להרגע? איך אורח חיים מסויים משפיע עליי? ייתכן והחרדה היא קריאה של הגוף והנפש לעשות שינוי, ויכולה לבסוף להסתמן כדבר חיובי.
ההתמודדות אמנם לא קלה אבל בהחלט ניתן לנהל אורח חיים נורמטיבי עם הטיפול המתאים והתמיכה המתאימה.
ישנם דרכים שונות לטיפול שיוכלו להקל על התסמינים או תדירות ההתקפים, ויוכלו לעזור לנו להבין את דפוסי ההתנהגות – רגש- חשיבה שמקדמים חרדה או לחלופין גורמים לה להתעצם.
בהיעדר טיפול האדם עשוי להרגיש מאוד מבודד, מעצמו ומסביבתו, ואף לפתח מצבים רפואיים נפשיים נוספים שישפיעו על בריאותו והרווחה שלו כמו דכאון, חרדה, אגורפוביה ועוד.
בין אם מדובר בטיפול תרופתי, טיפול פסיכודינמי, או בשילוב של שניהם – החחשיבות של התמדה בתהליך הטיפולי היא קריטית על מנת להגיע לתוצאות שהן מעבר לפלסטר רגעי.
ישנם אומנם טיפים וטריקים ברשת על איך להרגע במהירות מהתקף פאניקה, והם עשויים לעזור באותו רגע, הם כאמור משמשים כפלסטר. בזמן התקף אנחנו רק רוצים שהוא ייגמר כדי להפטר מהתחושה שהוא מביא איתו – אבל למעשה לחפש את תחושת ההירגעות הזו היא בדיוק הדפוס שמגביר את ההתקפים ומעודד אותם.
הטיפול התרופתי הבסיסי כולל תרופות פסיכיאטריות ממשפחת
SSRI
המעכבים את הספיגה של הסרוטונין., מייצבי מצב רוח. חשוב לדעת שטיפול תרופתי מסוגל לסייע במקרי חרדה אך מוגבל ביכולות שלו לטפל בשורש המצוקה, כיום ההמלצה הרווחת בקרב אנשי טיפול לטיפול בחרדה היא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכולוגי.
הטיפול הפסיכודינמי מתמקד בשינוי הרגלים, שינוי תהליכי חשיבה ומיינדפולנס. בגישה הטיפולית הפסיכודינמית ניתן לשבור דפוסי חשיבה שלא מסייעים לנו, על ידי שיקוף, תמיכה ותהליכי ריפוי הנפש. הם אמנם דורשים מחויבות אישית, אך התועלת בהם עצומה ונמצאה כתרפיוטית, גישת ‘אקט’ למשל, מעולם המיינדפולנס, תורמת להמשך תקין של החיים, עם הבנה וידע לגבי ההתמודדות שלנו עם פאניקה ויכולה לעזור מאוד.
מטרת העל בטיפול הפסיכודינמי היא להמנע מהישענות על דפוסים המגבירים את תדירות ההתקף, ובעצם לאמן את הנפש ואת המיינד כדי להמעיט את ההתקפים ככל הניתן.
Acceptance and Commitment Therapy או טיפול בקבלה ומחויבות, זו גישה טיפולית חדשנית אך מוכחת ומתוקפת מחקרית. הגישה נכללת תחת זרם הגל החדש/שלישי של טיפולי CBT. הנחת המוצא היא שחרדה בבסיסה נובעת מתוך אמונות ואופני חשיבה, אלו מייצרים דפוסי חרדה והימנעות שהולכים ומסלימים ללא התייחסות או טיפול. ישנם מחקרים שונים שנערכו על רמת היעילות של טיפולי הACT בטיפול בהפרעות חרדה הכוללות התקפי פאניקה ומצאו כי הטיפול יעיל. הטיפול מסייע למטופל לאמץ גישה מקבלת, חומלת וגמישה כלפיי החרדה שלו, ומעודד אותו לתרגל זיהוי של המחשבות מתוך עמדה של “עד מתבונן”, אז ניתן לקחת מרחק בריא מהחוויה ולהתייחס למחשבה- כמחשבה בלבד.
גישת הACT שמה לה למטרה לנטרל את כוחן של המחשבות עלינו (וכיוצא בכך סיפורים ואמונות) ונותנת יותר מקום לחוויה הכוללת, מתוך גישה של סקרנות וחקירה, מרכיבים אלו הופכים את הגישה ליעילה ומתאימה לטיפול בהתקפי פאניקה.
הפרעת פאניקה היא מצב נפשי מאתגר, שעלול ליצור מעגל קסמים של דפוסים. חשוב להבין איך להתמודד עם פאניקה ולחזק את הבטחון העצמי, כדי לאפשר אורח חיים בריא. המנעות מקפאין, סמים ואלכוהול, מעבר לתזונה נכונה, הצטרפות לקבוצת תמיכה, ספורט ושיטות להפגת מתחים הם חלק מאותו אורח חיים בריא, אך ההרגלים הללו יחזיקו רק בשילוב של חוסן נפשי, כלומר בעבודה עם מטפל\ת מוסמך\ת כדי להבין את מקור ההתקפים, להבין את המקור שלהם ולשנות את דפוסי החשיבה שמפריעים להחלמה.
*חשוב להדגיש ולומר שחלק מהתסמינים של הפרעת פאניקה הם גם תסמינים של מצבים בריאותיים-רפואיים, ולכן בכל מקרה של ספק, יש לפנות לרופא לשלילה מצבים אלו.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
