fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

זיגמונד פרויד

כותב:
תוכן עניינים

מחשבות, שאין אנו יודעים מאין הן באות, צצות לפתע פתאום. אין אנו יכולים להיפטר מהן עוד” זיגמונד פרויד

פסיכואנליזה- ניתוח הנפש של פרויד

אחד האנשים הידועים ביותר בעולם והמזוהים עם מושגים כמו פסיכואנליזה, תת מודע, פירוש החלומות ועוד הוא הפסיכולוג זיגמונד פרויד (זיגיסמונד שלמה) יש לומר,  אשר נולד בשנת 1856 במוראביה- אוסטריה (היום צ’כיה).

פרויד היה פסיכולוג וגם נוירולוג אשר הגיע אל רעיונותיו המהפכניים דווקא מהצד של הרפואה. הוא טיפל באנשים אשר סבלו מפגיעות בעצבים וחשדו החל להתעורר כאשר אל מרפאתו הגיעו אנשים שסבלו ממוגבלות פיזית ללא כל מחלה או פגיעה נראית לעין. הוא הרהר בעניין ותהה האם הפגיעה שלהם מקורה בנפשם ולא בגופם.

היום זה אולי נשמע הגיוני, אבל בשנת 1896 מי ידע על החיבור בין גוף ונפש?.

“סביר שמרכיב מדוכא ישאף להפגין את השפעתו במקום אחר”

היה זה הנוירולוג הצרפתי ז’אן מרטין שרקו נוירולוג אשר פנה אל פרויד והציע לו לנסות “לתקן” את הנפש ולראות אם יש לזה השפעה על מיחושים ומכאובים פיזיים. פרויד ניסה לעשות זאת, אולם אז גילה כי מטופליו לא ידעו לספר או לדווח לו על כל מצוקה נפשית ממנה הם סובלים.

אפשר שהיה זונח את הכיוון הזה אלמלא תהה אם מטופליו אינם יודעים לספר את מצוקתם הנפשית משום שזו שרויה בתת מודע שלהם. מכאן הדרך להתפתחות טכניקת הפסיכואנליזה הייתה קצרה. פרויד קבע כי בנפשו של כל אדם קיימים תכנים מודחקים בלתי נגישים אשר האדם אינו מודע להם, והם עשויים לצוף בחלומות, אסוציאציות ועוד. הם אלה אשר יש לנסות ולהציפם בטיפול פסיכולוגי כדי

להבין את שורשי הסימפטומים של חסימות נפשיות ורגשיות אצל המטופלים. הייתה זו ראייה חדשה, מהפכנית מבחינת הטיפול הפסיכולוגי ומטרותיה של הפסיכולוגיה. הפסיכואנליזה שינתה לחלוטין את הבנת נפש האדם ואת הנורמות המוסריות גם בהקשר של מיניות ומין.

תלמידיו של פרויד המשיכו לפתח אותה וביניהם: אנה פרויד, דונלד ויניקוט ומלאני קליין בעוד שאחרים כמו קרל יונג, ויקטור פראנקל, אלפרד אדלר ואריך פרום דווקא פיתחו אותה לכיוונים וזרמים אחרים מהמסקנות והכיוונים של פרויד.

“התת מודע הוא הנפש האמיתית: הטבע הפנימי הוא בלתי ידוע ומובן לנו בדיוק כמו המציאות של העולם החיצוני”

המשך התפתחות הפסיכואנליזה נעשתה במחקר משותף שערך פרויד יחד עם יוזף ברויר רופא יהודי אוסטרי שהיה אחד המורים שלו. ברויר טיפל בחולה בשם פפנהיים ברטה אשר זכתה לכינוי “אנה או”. היא סבלה מסימפטומים של הפרעות בדיבור, שיתוק ועוד. הוא החליט לעשות לה היפנוזה וכאשר הייתה מהופנטת דיווחה על תחושותיה והסימפטומים שלה. היא התעכבה במיוחד על סימפטום מסוים עקב אירוע טראומטי שעברה. ד”ר ברויר גילה כי לדיבור של המטופלת היה כח מרפא והיא חשה טוב יותר לאחר ששיתפה אותו ברגשותיה השליליים. טיפול זה באמצעות שיח ופורקן זכה לכינוי “ניקוי ארובות”.

ד”ר ברויר שיתף את פרויד בתהליך שעברה המטופלת, ויחד הם חיברו בשנת 1893 את מה שנחשב כחיבור הפסיכואנליטי הראשון בעולם “מחקרים בנושא היסטריה”. השניים טענו את מה שרוב הפסיכולוגים יודעים היום כי היסטריה נגרמת מרגשות בשל טראומות או אירועים שליליים מודחקים, ופורקן של דיבור עשוי להקל על הזיכרונות ובסופו של דבר גם להעלים את הסימפטומים הגופניים המופיעים בגללם.

בהמשך לימד ד”ר ברויר את פרויד כיצד לבצע היפנוזה. פרויד השתמש בה אך גם הבין שטיפול היפנוטי לא מתאים לכל מטופל,  שכן לחלקם אין זיכרון והם גם לא מצליחים לדבר, והגיע למסקנה כי לאנשים יש “מנגנוני הגנה” אשר מונעים מהם זליגה של תכנים נפשיים בעייתיים. גם

אלה אשר שיתפו פעולה תחת היפנוזה- נאטמו לאחר מכן שוב, כך שהאפקט לא נשמר לאורך זמן ולא הצליח לגרום לשינוי המחשבתי הדרוש.

באחד החיבורים המוקדמים שלו טען פרויד כי תהליך “ניקוי הארובות” הוא לא חדש, וכבר בעבר העתיק נהגו אנשים להתפלל או לבצע כישופים כדי לפרק את רגשותיהם, תהליך ריפוי טבעי  אשר איבד מקסמו במשך השנים תחת הגישה המדעית. שאיפתו הייתה ליישם זאת שוב, כדי להשיב לאנשים את כוחן של המילים המרפאות.

הטופוגרפיה של הנפש עפ”י פרויד

בשנת 1899  פרסם את ספרו “פשר החלומות” ובו הציג את המודל הטופוגרפי של הנפש. במודל הזה הוא חילק את הנפש לכמה שכבות: המודע, הסמוך למודע והבלתי מודע.

את האישיות הוא חילק לשני חלקים: חלקי האישיות ורמות המודעות. הוא עושה אבחנה בין שלוש רמות של מודעות אצל כל אדם: לא מודע – Unconscious סמוך למודע- Preconscious ומודע- Conscious.

השכבה הבלתי מודעת קבע פרויד היא זו שמנתבת וקובעת את צורת המחשבה וההתנהגות של כל אדם ובה מרוכז רובו של החומר המחשבתי ואותו “מחסן” זיכרונות ודחפים החסומים בפני המודע. בכל רגע נתון אדם עובר בין השכבות מודע לסמוך למודע אולם התת מודע הוא בלתי עביר ועלום.

אי ההכרה בקיומו של הלא מודע , נובע מפחד וחרדה של בני אדם להתמודד עם התכנים החושפניים שבו, להם יש השפעה על התנהגותנו, רגשותינו ומחשבותינו אולם הם מודחקים לדוגמה בשל חינוך ונורמות חברתיות. הוא טען כי האדם מטבעו איננו מוסרי והגיוני, ונתון כל העת במלחמה פנימי כדי להדחיק את התכנים השליליים שלו.

השכבה המודעת טען, כוללת תכנים וזיכרונות של חיינו וכל אדם יוכל לשלוף אותם בעת הצורך מן הרובד “הסמוך” אל הרובד “המודע”. רמת המודעות השלישית היא ההווה, מחשבותינו, רצונותינו ורגשותינו שיכולים גם להשתנות והם היחידים הנגישים לנו. הוא טען כי  לכל אדם צרכים ודחפים ביולוגיים, אשר עוצבו במהלך האבולוציה התובעים את סיפוקם ומהווים מרכיב מרכזי באישיות. הוא כינה אותם ארוס- דחף המין והחיים ותנטוס- דחף התוקפנות והמוות.

כיוון ששניהם מנוגדים זה לזה, הם אלה המחוללים את המהומה הפנימית בנפשו של האדם וזליגת מידע מהתת מודע למודע הנגיש- עלולים לגרום לאובדן שליטה ולהפרעות נפשיות שונות.

“ליישב בין חיי היצר (הסתמי) לבין תביעות העולם החיצון, כלומר לתווך בהצלחה בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית”.

פרויד חילק את אישיות האדם לשלושה מישורים: הסתמי- ld, האני- Ego והאני העליון- Super Ego. הסתמי הוא חלק האישיות אתו אנו נולדים והוא שרוי בלא מודע וגם לא משתנה במהלך כל החיים. הוא כולל אינסטינקטים מולדים של אנרגיית חיים ויצר מין, הגורמים לנו למוטיבציה ושומרים על ההישרדות שלנו.

בנוסף קיימים גם דחפים של פגיעה בזולת או הרס עצמי, תוקפנות ומוות המנוגדים לחלוטין לאינסטינקטים האחרים. הם מודחקים בדרך כלל בבלתי מודע. לתפיסתו של פרויד המקור של שני סוגי האינסטינקטים הללו הוא אבולוציוני והמטרה שלהם היא לאזן בין גוף ונפש אולם הסתירה שביניהם היא זו המטלטלת את הנפש.

האני- ה-Ego  הוא “המתווך” בין התובענות של הסתמי לבין הנורמות החברתיות כאשר מה שמנחה אותו הוא עיקרון המציאות כלומר- סיפוק הדחפים בהתחשבות בנורמות המקובלות בחברה. משום שהוא “נוהג” כל פעם בצורה הנדרשת ממנו הוא לא גמיש ומשתנה.

האני העליון- Super Ego כולל את המוסר, הנורמות והמצפון של כל אדם וזה מה שמנחה אותו. הוא מהווה השופט העליון של מעשינו, התנהגותנו ומחשבותינו והוא מקבל תיווך מ”האני” לתובענות ה”סתמי”, לעתים זו יכולה להיות גם פשרה. העיקר לחיות בשלום. הוא זה שמנחה אותנו בין אסור למותר, מפעיל את המצפון שלנו וגורם להתנהגות המוסרית שלנו.

בכל תרבות מקבל האני העליון משמעות שונה בהתאם לנורמות החברתיות, ולצווי ההתנהגות המקובלים בה.

“מטבעו נידון כל אדם לחיות עם קונפליקטים”- פרויד

לפרויד היו הנחות ומסקנות רבות לפניכם אלה חלק מהנחות היסוד שלו.

*  על נפש האדם פועלים שני כוחות- האחד הוא הארוס הרצון והמין להתאחד עם האחר והשני הוא

התנטוס- כח ההרס והתוקפנות. משום כך מטבעו נידון האדם לחיות עם קונפליקטים.

* העבר הוא חלק אינטגרלי בהתנהגות של כל אדם בהווה. הוא אחראי לעיצובו כאדם בוגר והוא זה

שמשפיע על רגשותיו, התנהגותו והיחסים שהוא יוצר.

* כל התנהגות נפשית מקורה בסיבה נפשית וזה כולל קשיים ומצוקות רגשיות.

* על כל אדם מופעלים כוחות פנימיים מתת ההכרה שלו בלתי מודעים אשר משפיעים על דחפיו

המיניים ומידת התוקפנות שלו.  לצורך התמידי של כל אדם לאזן בין המציאות לבין המתחולל בנפשו

יש לעתים סימפטומים פתולוגיים.

* הגוף והנפש אחד הם וקשורים זה בזה. על הנפש לווסת את הדחפים היצריים בגוף, ואפשר לפתור

מצוקה פיזית בהבנת המקור וההשפעה שלו על הנפש. לפי תפיסתו של פרויד, לכל אדם יש

מנגנונים נפשיים דומים.

* פרויד מסביר את התנהגות האדם באמצעות מבנה הנפש. החלק אותו כינה אגו, מנסה לגשר בין

המציאות לבין האיד- הפנטזיות והדחפים הבלתי מודעים כאשר הסופר אגו- מייצג את ערכי המצפון

והמוסר. האגו מתמודד כל העת כדי למנוע מהאדם לממש פנטזיות או דחפים אשר מצד אחד הוא

משתוקק לממש ומצד שני מעוררים בו חרדה. כאשר האגו לא מצליח להשתלט על האיד, הדבר

מוביל להתפתחותן של הפרעות נפשיות וסוגי פתולוגיות ברמות חומרה שונות.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן