• 072-2172234
  • תל אביב | חולון | רעננה | ראשל"צ
  • 072-2172234
  • תל אביב | חולון | רעננה | ראשל"צ

דיסלקציה

קריאה היא תהליך של אינטראקציה בין קורא וטקסט בסיטואציה נתונה, במטרה להגיע למשמעות. זהו תהליך קוגניטיבי נלמד, המתחיל בזיהוי של תבניות גרפיות (אותיות וניקוד) והפיכתן למידע אורתוגרפי (תבניות כתיב מדויקות).

דיסלקציה

קריאה היא תהליך של אינטראקציה בין קורא וטקסט בסיטואציה נתונה, במטרה להגיע למשמעות. זהו תהליך קוגניטיבי נלמד, המתחיל בזיהוי של תבניות גרפיות (אותיות וניקוד) והפיכתן למידע אורתוגרפי (תבניות כתיב מדויקות).

בבסיס הקריאה היעילה צריכים להתקיים שני תהליכים:

תהליכי פענוח – הכוללים קידוד (תרגום כל סימן לצליל שהוא מייצג) ושטף (קריאה רהוטה, מהירה, ללא מאמץ).

תהליכי הבנה.

תהליך רכישת השפה הכתובה מתבסס על:

התפתחות תקינה של מנגנוני בסיס קוגניטיביים האחראים על עיבוד השפה
רמת חשיפה לשפה דבורה וכתובה (אוריינות)
נתונים אישיים תקינים

דיסלקציה היא שם כללי למגוון הפרעות בקריאה, שיכולות להיות התפתחותיות (כלומר מולדות) או נרכשות (בעקבות פגיעה כלשהי). במדינות מפותחות כ-5% מהאוכלוסיה מאובחנים כדיסלקטים. כיום ידוע כי הדיסלקציה היא לקות גנטית ובמידה ואחד מההורים סובל מקשיי למידה (גם אם אינם מאובחנים), ישנה סבירות גבוהה שילדיו יסבלו מקשיים דומים.

הדיסלקציה באה לידי ביטוי בקשיים ברכישת הפענוח בקריאה, כלומר שליטה בקוד האלפבתי – סימני הניקוד, צלילי האותיות והשילוב ביניהם. המקור לדיסלקציה הוא חסכים במודעות הפונולוגית וקצב שיום בלתי תקין.

המודעות הפונולוגית היא ההבנה שמילה בשפה מורכבת מצלילים. אדם בעל מודעות פונולוגית טובה ער לצלילי המילה, מסוגל לבודדם וכן לבצע באופן מודע מניפולציות ברמה ההברתית והפונמית. המודעות הפונולוגית מתחילה להתפתח בגיל 3-4, וממשיכה להתפתח לאורך כל שנות בית הספר היסודי.

קצב השיום הוא מנגנון קוגניטיבי, הבא לידי ביטוי במהירות הגישה למידע פונולוגי המאוחסן בזיכרון לטווח ארוך, ומעיד על תהליכים אוטומטיים החיוניים לשטף קריאה.

ילדים עם דיסלקציה מגיעים לשלב רכישת הקריאה עם ייצוגים פונולוגיים דלים במיוחד, כיוון שהמוח שלהם מקדד את הייצוגים הללו באופן פחות יעיל מאשר ילדים ללא דיסלקציה.

ביטויים של דיסלקציה בקרב ילדים

ילדים הסובלים מדיסלקציה יתקשו כאמור, לרכוש את הקריאה והכתיבה באופן מלא. מבחינה אבחונית, אפשר להשלים את תהליך רכישת הקריאה עד אמצע כיתה ב’, אך כיום, הדרישות של בתי הספר הן שילד ירכוש את הקריאה לכל המאוחר עד סוף כיתה א’.

פעמים רבות, ילדים דיסלקטים מצליחים לקרוא היטב טקסטים, בשל העובדה שהם נעזרים במנגנוני ההקשר והמשמעות. עם זאת, כאשר נבקש מהם לקרוא מילים ללא הקשר או מילות תפל החולשה בקריאה תהייה בולטת יותר. כמו כן, בבואם לענות על שאלות של הבנת הנקרא, הדורשות הפעלה של חשיבה מטה-לשונית הם יגלו קשיים.

תחום נוסף בו הדיסלקציה באה לידי ביטוי, הוא הפונקציות הניהוליות. פונקציות אלה מתייחסות ליכולת לתכנון ופתרון בעיות, זיכרון עבודה, יכולת התארגנות ויכולת וויסות תגובות. במחקרים שונים, נמצא כי אצל ילדים הסובלים מדיסלקציה, ישנם ליקויים משמעותיים בחלק מפונקציות אלה.

כיצד ומתי מאבחנים דיסלקציה?

כאשר אנו רואים שילד מתחיל לצבור פערים לימודיים, מתקשה ברכישת הקריאה, או טוען שאינו אוהב ללמוד ולהכין שיעורי בית, רצוי לפנות לאבחון.

רק בתהליך של אבחון מקצועי, פסיכו-דידקטי, ניתן לקבוע לקויות למידה ואת הסוג שלהן. חשוב לדעת! לא כל ילד מתקשה סובל מדיסלקציה. יכולות להיות לכך סיבות שונות: קושי סביבתי, קושי רגשי, הפרעת קשב, או לקות למידה מסוג שונה.

בדרך כלל, באבחון, לא מקובל לתת אבחנה של דיסלקציה בגיל צעיר (עד כיתה ה’ לפחות), כיוון שהמימד ההתפתחותי עדיין משמעותי מאוד, בעיקר אם מדובר בילד שעדיין לא קיבל הוראה מתקנת או סיוע אחר.

דרכי טיפול

חשוב לדעת! דיסלקציה אינה “נעלמת” עם השנים. אצל אדם דיסלקטי, גם אם הצליח לרכוש מיומנויות של קריאה, בתהליך אבחון המודעות הפונולוגית וקצב השיום יהיו תמיד נמוכים. עם זאת, יש מה לעשות על מנת לשפר קריאה וכתיבה.

הדרך הטובה ביותר לטפל בקשיי קריאה וכתיבה היא על ידי הוראה מתקנת מותאמת לצרכיו, קשייו ויכולותיו של הילד. ישנן שיטות קריאה שונות וחשוב למצוא את שיטת הקריאה המתאימה שתקדם ותשפר את התהליכים הפגומים.

דרך נוספת לסייע לתלמידים להתמודד עם הקושי היא על ידי מתן התאמות לימודיות לדרכי היבחנות שיאפשרו לתלמיד ניצול מקסימאלי של יכולותיו. התאמות אלו משמעותיות בעיקר בבחינות הבגרות, בבחינות הפסיכומטריות ובלימודים גבוהים. התאמות כאלו ניתן לקבל אך ורק באבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print