דיסלקציה

תוכן עניינים

מקור המילה דיסלקציה הינו מיוונית ומשמעו דיס= קשה לקסיה=מילה, למעשה מדובר בהפרעה נוירולוגית שפוגמת בתהליכים קוגניטיביים ובראשם קריאה ויכולת ארגון. חשוב לדעת כי דיסלקציה היא הפרעה נוירולוגית בלבד שלא כוללת פגיעה ביכולות חשיבה ואינטלקט. הבשורה הטובה היא שניתן לטפל במצב זה בדרכים שונות.

מהי דיסלקציה?

דיסלקציה היא סוג של לקות למידה, שם כללי למגוון הפרעות בקריאה, שיכולות להיות מולדות או נרכשות (בעקבות פגיעה כלשהי). דיסלקציה מתבטאת בקשיים בתהליכים קוגניטיביים שונים כמו: יכולות של ניתוח ארגון ועיבוד מידע. תהליכים אלו נחוצים על מנת להחזיק יכולת קריאה תקינה.

קריאה היא תהליך של אינטראקציה בין קורא וטקסט בסיטואציה נתונה, במטרה להגיע למשמעות. זהו תהליך קוגניטיבי נלמד, המתחיל בזיהוי של תבניות גרפיות (אותיות וניקוד) והפיכתן למידע אורתוגרפי (תבניות כתיב מדויקות).

בבסיס הקריאה היעילה צריכים להתקיים שני תהליכים:

  • תהליכי פענוח – הכוללים קידוד (תרגום כל סימן לצליל שהוא מייצג) ושטף (קריאה רהוטה, מהירה, ללא מאמץ).
  • תהליכי הבנה.

תהליך רכישת השפה הכתובה מתבסס על:

  • התפתחות תקינה של מנגנוני בסיס קוגניטיביים האחראים על עיבוד השפה
  • רמת חשיפה לשפה דבורה וכתובה (אוריינות)
  • נתונים אישיים תקינים

שכיחותה של דיסלקציה

15% מהאוכלוסייה מתמודדים עם דיסלקציה, שניים מכל עשרה.  כיום ידוע כי הדיסלקציה היא לקות גנטית ובמידה ואחד מההורים סובל מקשיי למידה (גם אם אינם מאובחנים), ישנה סבירות גבוהה שילדיו יסבלו מקשיים דומים. הפרעת הדיסלקציה ידועה כשכיחה יותר בקרב בעלי לקויות הלמידה והיא באה לידי ביטוי ברמות חומרה שונות, היא מופיעה בשלבי התפתחות שונים וביטוייה ישתנו במופע שלהם לפי הגיל.

כיצד הדיסלקציה לידי ביטוי?

הדיסלקציה באה לידי ביטוי בקשיים ברכישת הפענוח בקריאה, כלומר שליטה בקוד האלפבתי – סימני הניקוד, צלילי האותיות והשילוב ביניהם. המקור לדיסלקציה הוא חסכים במודעות הפונולוגית וקצב שיום בלתי תקין.

המודעות הפונולוגית היא ההבנה שמילה בשפה מורכבת מצלילים. אדם בעל מודעות פונולוגית טובה ער לצלילי המילה, מסוגל לבודדם וכן לבצע באופן מודע מניפולציות ברמה ההברתית והפונמית.
המודעות הפונולוגית מתחילה להתפתח בגיל 3-4, וממשיכה להתפתח לאורך כל שנות בית הספר היסודי.

קצב השיום הוא מנגנון קוגניטיבי, הבא לידי ביטוי במהירות הגישה למידע פונולוגי המאוחסן בזיכרון לטווח ארוך, ומעיד על תהליכים אוטומטיים החיוניים לשטף קריאה.

ילדים עם דיסלקציה מגיעים לשלב רכישת הקריאה עם ייצוגים פונולוגיים דלים במיוחד, כיוון שהמוח שלהם מקדד את הייצוגים הללו באופן פחות יעיל מאשר ילדים ללא דיסלקציה.

טרם הובן הקשר בין לקות הלמידה דיסגרפיה הפוגעת ביכולת לתהליכי כתיבה לבין דיסלקציה אך יש הטוענים כי מדובר בשתי תופעות שמשויכות לאותה הפרעה.

ביטויים שונים של דיסלקציה בקרב ילדים

ילדים הסובלים מדיסלקציה יתקשו כאמור, לרכוש את הקריאה והכתיבה באופן מלא. מבחינה אבחונית, אפשר להשלים את תהליך רכישת הקריאה עד אמצע כיתה ב’, אך כיום, הדרישות של בתי הספר הן שילד ירכוש את הקריאה לכל המאוחר עד סוף כיתה א’.

פעמים רבות, ילדים דיסלקטיים מצליחים לקרוא היטב טקסטים, בשל העובדה שהם נעזרים במנגנוני ההקשר והמשמעות. עם זאת, כאשר נבקש מהם לקרוא מילים ללא הקשר או מילות תפל החולשה בקריאה תהייה בולטת יותר. כמו כן, בבואם לענות על שאלות של הבנת הנקרא, הדורשות הפעלה של חשיבה מטה-לשונית הם יגלו קשיים.

תחום נוסף בו הדיסלקציה באה לידי ביטוי, הוא הפונקציות הניהוליות. פונקציות אלה מתייחסות ליכולת לתכנון ופתרון בעיות, זיכרון עבודה, יכולת התארגנות ויכולת וויסות תגובות. במחקרים שונים, נמצא כי אצל ילדים הסובלים מדיסלקציה, ישנם ליקויים משמעותיים בחלק מפונקציות אלה.

מה הם סוגי הדיסלקציה הקיימים?

  1. דיסלקציה פונולוגית: סוג זה מבטא פגיעה בפן הקולי. קיים קושי לפרק ולתרגם את כל הצלילים והעיצורים המרכיבים את המילה, משמיעה לקריאה או כתיבה. קושי זה גרם בשל תהליכי עיבוד לקויים במוח.
  2. אגנוזיה ויזואלית לאותיות: כאן הקושי נמצא בזיהוי אותיות וקריאת אותיות וצירוף שלהם לכדי מילה עם משמעות שניתן להגות אותה.
  3. דיסלקציית נגלקסיה: מגיעה מהמילה באנגלית “נגלקט” שפירושה להזניח. בסוג זה הקורא משמיט או מזניח מילים שנמצאות בפריפריה של הטקסט. לרוב מצד שמאל.
  4. דיסלקציה ויזואלית: כאן ההפרעה תתבטא בקריאת מילה מסוימת בתור מילה אחרת שדומה לה כמו החלפה.
  5. דיסלקציית מיקום או שיכול אותיות: מי שמתמודד עם סוג זה של דיסלקציה יזהה נכונה כל אות בנפרד אך יתקשה לקרוא את המילה לפי סדר האותיות הכון ויבצע החלפות בין האותיות בתוך המילה.
  6. דיסלקציה קשבית: כאן האותיות מזוהות היטב וגם במיקומן הנכון במילים אך קיימת החלפה של אותיות בין מילים שונות במשפט.
  7. דיסלקציה אות- אות: כאן קצב הקריאה הוא איטי מאד וכל אות נקראת בנפרד. זיהוי המילה נעשה רק לאחר סיום תהליך הקריאה של המילה.
  8. דיסלקציית שטח: בסוג זה כל מילה תקרא כאילו היא נקראת לראשונה והיא אינה מוכרת. כמו כן, מילים שלא נשמעות כמו שהן נכתבות כמו ראש יקראו לא כשורה.
  9. דיסלקציית גישה למשמעות: כאן ההפרעה תחול על הבנת הנקרא. היכולת לקרוא טובה אך היכולת להבין את משמעות המילים מתעכבת או כלל לא קיימת.
  10. דיסלקציית עומק: כאן תיעשה החלפת מילים על בסיס אסוציאטיבי של אותו שדה סמנטי. למשל מקרר יקרא ארון.

כיצד ומתי מאבחנים דיסלקציה?

כאשר אנו רואים שילד מתחיל לצבור פערים לימודיים, מתקשה ברכישת הקריאה, או טוען שאינו אוהב ללמוד ולהכין שיעורי בית, רצוי לפנות לאבחון.

רק בתהליך של אבחון מקצועי, פסיכו-דידקטי, ניתן לקבוע לקויות למידה ואת הסוג שלהן. חשוב לדעת! לא כל ילד מתקשה סובל מדיסלקציה. יכולות להיות לכך סיבות שונות: קושי סביבתי, קושי רגשי, הפרעת קשב, או לקות למידה מסוג שונה.

בדרך כלל, באבחון, לא מקובל לתת אבחנה של דיסלקציה בגיל צעיר (עד כיתה ה’ לפחות), כיוון שהממד ההתפתחותי עדיין משמעותי מאוד, בעיקר אם מדובר בילד שעדיין לא קיבל הוראה מתקנת או סיוע אחר.

דרכי התמודדות עם דיסלקציה

חשוב לדעת! דיסלקציה אינה “נעלמת” עם השנים. אצל אדם דיסלקטי, גם אם הצליח לרכוש מיומנויות של קריאה, בתהליך אבחון המודעות הפונולוגית וקצב השיום יהיו תמיד נמוכים. עם זאת, יש מה לעשות על מנת לשפר קריאה וכתיבה. להלן דרכי ההתמודדות שניתן להיעזר בהן:

  • הוראה מתקנת הדרך הטובה ביותר לטפל בקשיי קריאה וכתיבה היא על ידי הוראה מתקנת מותאמת לצרכיו, קשייו ויכולותיו של הילד. ישנן שיטות קריאה שונות וחשוב למצוא את שיטת הקריאה המתאימה שתקדם ותשפר את התהליכים הלקויים.
  • התאמות לימודיות: דרך נוספת לסייע לתלמידים להתמודד עם הקושי היא על ידי עריכת התאמות לימודיות לדרכי לימוד והיבחנות שיאפשרו לתלמיד ניצול מקסימאלי של יכולותיו. התאמות אלו משמעותיות בעיקר בבחינות הבגרות, בבחינות הפסיכומטריות ובלימודים גבוהים. התאמות כאלו ניתן לקבל אך ורק באבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי.
  • אימון מוחי: כיום כבר יודעים שהמוח הוא גמיש וניתן לחזק אותו ולעבוד על האזורים הפחות חזקים. לא ברור האם ניתן להעלים לגמרי את הפרעת הדיסלקציה אבל ידוע שעל ידי אימונים קוגניטיביים מותאמים אישית על ידי גורם מוסמך, כמו “מאמן כושר של המוח” ניתן להגיע לתוצאות טובות בניגוד למה שברו בעבר שאין אפשרות כזאת.
  • טיפול פסיכולוגי: ההשלכות של להתמודד עם לקות לימודית הן רחבות ועשויות להשפיע על הדימוי העצמי של הילד או המבוגר המתמודד עם ההפרעה. אצל ילדים זה עלול לפגום בדימוי החברתי שלהם אל מול בני גילם ולערוך השוואות מתסכלות בינם לבין אחרים שמצליחים לקרוא בקלות. כיום ידוע כי מתמודדים עם דיסלקציה אינם סובלים מפגיעה באינטליגנציה שלהם, לפעמים ההפך הוא הנכון ומדובר בתלמידים חכמים ונבונים. תופעת לוואי שעלולה לקרות למתמודד עם דיסלקציה היא לחץ ומתח סביב נושא הקריאה ותפקודים לימודיים שבהם הוא מתקשה ואותו מתח ולחץ גורמים למצב להיות יותר קשה ומקשים עוד יותר על המתמודד עם ההפרעה.

 

על מנת להקל, לתמוך, ולחזק את הערך העצמי, נמליץ לפנות לטיפול רגשי או פסיכולוגי על פי צורך. ב”מכון חיבורים” אנו מעניקים  טיפולי CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי שבו ניתן בלוויית מטפל/ת לגעת בכאב ובתסכול שנוצרו עקב הלקות, להתבונן על דרכי החשיבה שגורמות ללחץ סביב הנושא של ביצועים לימודיים וגם לחזק ולהדגיש את החוזקות והאיכויות הטובות של המטופל. למכון חיבורים צוות אנשי טיפול מגוון בעלי התמחויות שונות, בין היתר גם במקרים של קשיי למידה. נשמח לסייע לכם או לילדכם.

אם כן, במאמר זה דנו בסוגים שונים של דיסלקציה, בביטוייה השונים אצל מבוגרים ואצל ילדים. כמו כן, נדגיש שוב את חשיבותה של התמודדות עם הלקות כמה שיותר מוקדם על מנת למנוע או להקל על הסבל הרגשי – חברתי הנלווה ללקות בייחוד בקרב ילדים. כמו כן, הצענו דרכי התמודדות שונות כדי לתת מענה ברבדים שונים קוגניטיבי, התנהגותי, ורגשי.

שאלות ותשובות

ילדה מכסה את העיניים עם אותיות מסביב

רוצים לדבר איתנו?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן