אנורקסיה נרבוזה: אבחון תסמינים וטיפול

אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa) היא סוג אחד מני כמה של הפרעות אכילה ומוגדרת בתור הפרעה פסיכוסומטית. כיום המושג “הפרעות אכילה” כולל משמעויות רבות, ביניהן השמנת יתר או עיסוק מופרז באוכל, אנורקסיה היא למעשה הפרעה פסיכולוגית, אשר יש לה שורשים עמוקים מאוד בנפש האדם.

מה הגדרתה של אנורקסיה נרבוזה?

אנורקסיה נכללת תחת קטגוריית הפרעות אכילה  והיא הפרעה נפשית רצינית ביותר. בניגוד למחלות גופניות, הפרעה נפשית בדרך כלל לא נחשבת למסכנת חיים, אך למעשה ישנם אחוזי תמותה גבוהים יחסית של גברים ונשים אנורקטיים מתת תזונה ולכן ההפרעה נחשבת לרצינית ביותר, ודורשת התערבות מיידית. במקרים בהם נשקפת סכנה בריאותית אין מנוס מאשר אשפוז. כך או כך ישנו צורך בטיפול פסיכולוגי חירום, מרגע שנתגלתה ההתמודדות.

האדם המתמודד עם אנורקסיה עשוי להתחיל להוריד במשקל כדי להיראות טוב יותר לטעמו, אך למעשה לאורך זמן נחשף כי מקור הקושי נעוץ בנושאים נפשיים עמוקים של שליטה, אובססיביות ושל כוחניות כלפי הגוף, בהרבה מקרים מדובר בתגובה נפשית לטראומ/ות.

הגורמים והנסיבות

בהתפתחות הגורמים להפרעה וכן במהלכה מעורבים גורמים נסיבתיים ואישיותיים.  נצפה קשר בין טראומות ומשברים משפחתיים שהילד/ה עבר/ה להתפתחות של אנורקסיה. בהרבה מקרים התפתחות ההפרעה מלווה בקשיים תוך משפחתיים  מורכבים. בהרבה מקרים אנורקסיה מלווה בדימוי גוף והערכה עצמית נמוכים ואף תחושת אובדן שליטה, אלו מייצרים עיוותים בתפיסת הגוף והחשיבה המובילים לצורך לפצות ולייצר חוויית שליטה בצריכת המזון. לא פעם, דיווחו נשים שסבלו מאנורקסיה ועברו תהליך משמעותי, שהסיבה לצימצום באכילה עבורן היתה על מנת להסיט את הקשב מהקושי הרגשי לתחושות הפיזיות שמאפשרות ניתוק מהסבל הרגשי אותו הן חוו.

שכיחות ההתמודדות

שכיחותה השנתית של אנורקסיה היא כ- 0.4% ורוב הלוקים בה הן נשים (95%) ולרוב נערות בגיל העשרה, אך גברים אינם חסינים אליה, בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור הגברים המתמודדים עם ההפרעה. כיום גם גיל ההתפרצות יורד יותר ויותר, ולא נדיר לראות ילדים שחולים באנורקסיה. בנוסף, נמצא כי אלו הנמצאים/אות במעמד סוציו-אקונומי בינוני וגבוה נוטים יותר לפתח אנורקסיה.

קריאה לעזרה? צורך בתשומת לב?

ניתן לראות את הופעתה של הפרעת האנורקסיה נרבוזה כדרך לבטא מצוקה, חשוב לשאול את עצמנו, מה עומד מאחורי ההגבלות בנושא האכילה, האם למעשה זאת הדרך שלהם/ן לשדר אות מצוקה? מתפתח צורך לשלוט בגוף והשליטה הזו נותנת תחושת סיפוק והחזרת תחושת שליטה על החיים דרך השליטה בצורך לאכול.

 ישנם כמה מניעים מרכזיים ומשניים שאינם מודעים בהכרח שעלולים להניע התפתחות אנורקסיה:

1. קושי נפשי גדול מכפי שניתן להכיל ושימוש בהימנעות מאכילה על מנת לפתור אותו/ לאותת לסביבה שהוא קיים בהעדר יכולת לדבר אותו במילים.
2. רצון לא מודע לעצור את ההתבגרות ולהישאר ילד/ה. חוסר ההזנה כביכול עוצר את ההתפתחות והגדילה, ובכך כביכול עוצר את הזמן ומאפשר לנער/ה לא להגיע לעולם המבוגרים שנראה לעיתים מאיים ולהמשיך לקבל יחס של ילד/ה. גדילה היא חלק מלהיות אדם, משבר או קושי נפשי שמחולל את האנורקסיה גורם לדעיכה נפשית והימנעות מהזנה היא הדרך לומר: “קשה לי מאד לחיות ואני מסוגל להמשיך לחיות ככה”.
3. תחושת כח, ניצחון על הגוף.
4. חולשה, פגיעות ושבריריות שמזמינה דאגה של אחרים שגורמת לתחושה טובה.
5. הרעבה עצמית גם עשויה לשמש ככלי של מרד נגד הורים והסביבה שבייחוד בגיל ההתבגרות רוצים להדוף ולמרוד בה. מאחורי ההרעבה מסתתר מסר עבור ההורים שהנער/ה רוצים לומר אך מתקשים לדבר אותו ומשתמשים בהתנהגות הרסנית.

תסמינים המאפיינים התמודדות עם אנורקסיה

• אנורקסיה מאופיינת באכילה מאוד מועטה ובירידת משקל משמעותית בעקבות זאת.
• המתמודד/ת עם אנורקסיה עשוי גם להתעמל באופן אובססיבי או לבלוע במקביל גלולות דיאטה או משלשלים כדי להוריד במשקל הגוף.
• תחושת השליטה על הגוף וההתגברות על תחושות הרעב הבלתי נסבלות יוצרת תחושת עצמי חיובית וכך נוצר מעגל שלילי, אשר הופך לאובססיה ולמעשה דומה לתהליך של התמכרות- התמכרות לתחושה והשליטה.

ההשפעה הגופנית

הרעבה של הגוף ותת תזונה פוגעות באופן רב מערכתי בגוף. התסמינים של אנורקסיה הם:

1. מערכת שלד חלשה. איבוד סידן, עצמות נוטות להישבר בקלות.
2. החלשות כללית של השרירים. הלב בעצמו נחלש ויש נטייה להיות חשופים לאירועים לבביים.
3. עור נסדק, מתייבש, מצהיב ומאפיר.
4. ציפורניים ושיער חלשים, שבריריים, נשברים בקלות. התדלדלות השיער, קרחות.
5. התדלדלות כמות הרוק בפה, עלולה להוביל לאיבוד שיניים ובעיות חניכיים.
6. נפסקת פעילות מערכת הרבייה, ויחד איתה המחזור החודשי.
7. יש האטה של מערכת העיכול, השרירים של הקיבה נחלשים, נטייה לבול מנפיחויות וגזים כי האוכל לא מתעכל היטב.

קיימות תופעות פיזיולוגיות נוספות עליהן ניתן לקרוא בקישור המצורף ברשימת המקורות מטה(1).

לא רק התמודדות אישית – האנורקסיה משפיעה על כל המשפחה

ככל התמודדות נפשית מורכבת הכוללת ממד פיזי ניכר, אנורקסיה, משפיעה על כל בני המשפחה. מתעורר צורך להסתרה בהרבה מקרים ורצון חופש פעולה הרחק מעיניהן הבוחנות של הוריה. לרוב נעשות פעולות שונות של הרזיה בסתר, כגון הסתרת אוכל ליד השולחן, או בקשה לאכול בחדר כדי שלא יוכלו לעקוב אחר ריקון הצלחת. פעמים רבות רכישת בגדים רחבים כדי שלא יראו את הגוף המצטמצם, ואם ישאלו על כך מפורשות תהיה תגובת הכחשה.

מצב עמום זה בו ההורים מתחילים לחשוד אך אין מי שישתף איתם פעולה הוא מצב קשה עבור כולם, ויכול לערער את היחסים בבית לאין שיעור. גילוי אנורקסיה בקרב ילד/ה עשוי להיות משבר אמון משמעותי בין בני המשפחה בשל ההסתרה.

במקרי קיצון, מבחינת המתמודד/ת, בני המשפחה עשויים היו “לבגוד” בכך שאשפזו אותו בכפייה ובכך הובילו לאכול בכפייה. בהתאם לזאת, לעיתים במקרים של אנורקסיה מומלץ להשתתף גם בטיפול משפחתי בנוסף לטיפול הפרטני של המתמודד/ת.

דרכי טיפול

טיפול פסיכולוגי

אנורקסיה נרבוזה היא התמודדות מורכבת לטיפול, ברוב המקרים נדרשת התערבות וליווי רב מקצועי של מספר גורמים.  כאשר מישהי/מישהו מגיע/ה לטיפול, אנו נוודא כי הוא/היא מלווה בדיאטנית, מה חומרת המצב ומה רמת המוטיבציה לעבור תהליך טיפולי. כמו כן, בהתאם לצורך יש לבחון האם הפונה מלווה בפסיכיאטר והורים אם מדובר בקטינ/ה. עבור מקרים אקוטיים בהם יש סכנה ממשית לבריאות ומצב רפואי חמור, קיימים מרכזים פוסט אשפוזיים המרכזים בתוכם את כל המענים עבור מקרי אנורקסיה: דיאטנית, טיפול נפשי ופסיכיאטר וכל הגורמים הללו עובדים בשיתוף פעולה. נמצא כי דרך הטיפול היעיל ביותר עבור אנורקסיה כיום היא CBT. לעיתים קרובות קיימת התנגדות של מטופל/ת לעבור טיפול ולעיתים קרובות הטיפול הוא ממושך ואיטי. במקרים מסוימים (כשליש מהחולות) חיות לצד ההפרעה ומנהלות את חייהן בצילה. ההנחה שנמצאת בבסיס הטיפול הפסיכולוגי באנורקסיה היא שדפוסי המחשבה והאכילה נובעים מהתפתחות של קשיים רגשיים שלא קיבלו ביטוי מילולי או התייחסות, בחדר הטיפול יש אפשרות להתייחס לגורמים השורשיים של ההפרעה הן מבחינת חשיבה, רגש והתנהגות. לאנורקסיה יש מרכיב התמכרותי, כאשר קיימת החמרה בהגבלות והאיסורים סביב אוכל וגם קיים קושי להתנתק ו”להגמל” מהדפוסים והאמונות שקשורות בדימוי הגוף ואכילה.

טיפולי CBT

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, נותן מענה מקיף להתמודדות עם אנורקסיה מבחינת עושר הכלים שהוא מציע למתמודד/ת. בבסיס הגישה עומדת ההנחה כי ההתנהגות והרגש מנוהלים על ידי דפוסי מחשבה, אמונות ותפיסות מעוותות ושגויות על דימוי הגוף שנוצרו עם השנים. בטיפול נשאלות שאלות, שלא חייבות להיות להן תשובות מיד, כמו, “מה אופן החשיבה שלי?” “איך אני חושב/ת?” ומה היחס שלי כלפי עצמי. הכלי המרכזי והחשוב ביותר שטיפול זה יכול להציע להתמודדות עם אנורקסיה, הוא הכלי של טיפוח קבלה, הערכה ואהבה עצמית. בטיפולי CBT מטפל ומטופל מגדירים יחד את המטרות והטיפול ממוקד. עם זאת אין זה אומר שהטיפול קצוב בזמן ויש הבנה כי תהליכי החלמה מאנורקסיה לוקחים זמן, ונדרשת הקשבה ועדינות מצד המטפל לקצב האישי של המחלימה/מחלים. טיפול הCBT במקרי אנורקסיה בנוי מחלקים שלכל אחד מהם יש שאיפה או מטרה.

טיפול תרופתי

טיפול בתרופות עבור אנורקסיה איננו מספק כשלעצמו ויש צורך בשילוב של גורמי תמיכה ברוב המקרים. תרופות אינן יכולות לשנות את דפוסי החשיבה ותפיסת הגוף הלקויה. תרופות הן כלי עזר עבור ההתמודדות מתוך הנחה שיכולו להקל על הרגשות הנלווים לאנורקסיה כמו חרדה אובססיבית דיכאון, זעם מודחק, ועוד. תרופות ממשפחת SSRI, נוגדי דיכאון וחרדה לרוב ניתנות במקרים אלו.

 אשפוז מלא או אשפוז יום

טיפול באנורקסיה במסגרת של אשפוז מלא מיועדת למקרים בעלי דרגת חומרה אקוטית שברובם נשקפת סכנה בריאותית. אשפוז מלא היא לרוב אלטרנטיבת מוצא אחרון במקרים בהם נדרש טיפול אינטנסיבי יותר וברוב המקרים מדובר בקטינים/ות. קיימת בנוסף מסגרת אשפוז על בסיס יומי ללא לינה למקרים בהם לא נדרשת השגחה 24/7. מסגרת של אשפוז מעניקה למתמודדת את כל סל התמיכות, פסיכיאטרית, טיפולית, דיאטנית וצוותי רפואה. נעשה באשפוז מעקב רפואי ותזונתי של המטופל/ת.

ליווי תזונתי על ידי דיאטנית

כפי שכבר ציינו, אנורקסיה לרוב דורשת מענה מערכתי יותר ולא מומלץ לבחור במענה אחד בלבד. מענה מההיבט התזונתי הוא קריטי וחשוב אך צריך להתלוות אליו מענה רגשי, ולעיתים גם פסיכיאטרי ורפואי. במהלך ליווי עם דיאטנית

אם כן, אנורקסיה נרבוזה היא מצב מורכב וקשה לכל הנוגעים בדבר, ולכן, על מנת לטפל בה, ישנו צורך לפנות לעזרה מקצועית, המוגשת גם כן במכון חיבורים. מידע, חינוך וטיפול נכון בנושאים אלה עשוי לסייע הן למשפחה והן לסובל מההפרעה להתמודד. ליווי תזונתי עבור הפרעת אנורקסיה נרבוזה צריך להיעשות על ידי דיאטנית בעלת ניסיון וידע בטיפול במקרים מסוג זה. לפני שלב של בניית תפריט מאוזן ומותאם לצרכיי המטופל/ת, נעשית עבודה של ניסיון לחזרה להרגלים של אכילה בצעדים קטנים, ובקצב של המטופל/ת. מטרת הליווי היא הגעה למשקל כמה שיותר תקין, בהתאם לצרכי ומסוגלות המטופל/ת.

תהליך השיקום

ישנה חשיבות גבוהה מאד להבנה כי ההחלמה מאנורקסיה נרבוזה היא תהליכית ומתמשכת ואף עלולה להמשך וללוות את המטופלים/ות לאורך כל חייהם ברמות שונות של עוצמה. כפי שכבר ציינו על מנת לבנות תהליך שיקומי יש לפנות לייעוץ, הכל בהתאם לחומרת המצב. אם מדובר במקרה בעל חומרה גבוהה, יש לפנות לגורמים רפואיים ודחופים יותר ובמקרים בהם אין סכנה בריאותית ניתן לגורמי טיפול פסיכולוגיים בעלי ניסיון והסמכה לטיפול במקרי אנורקסיה. בכל מקרה תמיד מומלץ לטפל בהתמודדות עם אנורקסיה מכל ההיבטים: תזונתי, רגשי, מעקב רפואי ופסיכיאטרי, במידת הצורך.

מה אנו מציעים ב”מכון חיבורים”?

במכן חיבורים קיים צוות מוסמך של אנשי טיפול מנוסים ובעלי הכשרה מתאימה לטיפול במקרים של אנורקסיה בפרט והפרעות אכילה ככלל. חשוב יהיה לציין כי אנו מטפלים במקרים בהם קיימת מוטיבציה גבוהה להחלמה בלבד, ובתנאי ולפונה יש רמת BMI 17.5 ומעלה, טיפול דיאטני מקביל ונכונות לשלב בטיפול גורמי תמיכה נוספים. במקרים בהם נצפית ההתדרדרות מהירה במשקל או רמת התפקוד נמוכה אנו מפנים למרכזים הנותנים מענה ספציפי ומערכתי.

מוזמנים להתייעץ, לפנות ולקבוע פגישת ייעוץ.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.