לאה בת ה-50 לא מרבה לצאת מביתה, היא הולכת לעבודה רק כשהיא חייבת ובשאר הזמן משתדלת להימנע ממפגשים חברתיים ומסידורים בחוץ. היא מספרת שרוב הזמן היא דואגת שמשהו יכול להשתבש, שתאונה יכולה להתרחש, היא גם מאד מודאגת לגבי הילדים שלה ולגבי היום יום שלהם בסביבה שהיא חווה כמסוכנת ובלתי צפויה.
אין אדם שלא חווה חרדה במידה מסוימת בהקשר של אירועי חיים, לעתים מדובר בשינוי גדול בחיינו, טראומה או תקופה עמוסה ומתוחה במיוחד.
אך מתי הדאגה נחשבת להפרעת חרדה? האם אפשר להתמודד עם החרדה המוכללת לבד? איך אפשר לטפל בה ביעילות ואילו סוגי טיפול מומלצים?
הפרעת חרדה מוכללת או כללית GAD (Generalized Anxiety Disorder) מאופיינת בחרדה מתמשכת שהיא קיצונית ביחס למציאות. התופעות האופייניות לחרדה כללית לרוב יכללו דאגה תכופה לגבי דברים יום-יומיים כמו אחריות בעבודה, בריאות מטלות, אסונות אפשריים ועוד.
מי שסובל מהפרעת חרדה מוכללת חווה חרדה גם כשאין סיבה לדאגה, מחשבות שליליות לגבי כמעט כל דבר ומניח כי הגרוע ביותר עשוי להתרחש בכל רגע.
הסובלים מחרדה מוכללת חווים מגוון תסמינים, נפשיים רגשיים וקוגניטיביים ואלה עשויים להשפיע על דפוסי ההתנהגות:
הסובלים מחרדה מוכללת יחוו פגיעה בחיי היום ולעתים יסגלו התנהגויות נמנעות:
הפרעת חרדה כללית היא שכיחה למדיי באוכלוסייה ומשפיעה על כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת.
ההפרעה שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
1 מכל 4 ילדים חווים חרדה בזמן כלשהו בין הגילאים 13-18, אך רק 6% מהילדים בגילאי 13-18 חווים חרדה חמורה.
אנשים מבוגרים הסובלים מחרדה מוכללת מעידים כי תמיד היו דאגנים במיוחד.
ישנם מחקרים המצביעים על כך שלהיסטוריה משפחתית יש השפעה על הסיכוי ללקות בהפרעת חרדה מוכללת, במשפחות בהם בן משפחה סובל מההפרעה ישנו סיכוי גבוה יותר שבני משפחה אחרים ילקו בה. נראה כי למצב הנפשי הזה ישנם גורמים גנטיים, אך מכיוון שלא זוהו גנים ספציפיים לחרדה אפשרי שההעברה מתקיימת גם דרך אורח חיים והתנהגות.
הפרעת חרדה מוכללת נקשרת לבעיות עם מסלולים של תאי עצב המחברים אזורי מוח מסוימים המעורבים בחשיבה וברגש.
אם המסלולים המחברים אזורי מוח מסוימים אינם פועלים היטב, עלולות להיגרם בעיות הקשורות למצב רוח או לחרדה.
חיים בסביבה תובענית, רווית-לחץ, אורח חיים לא מאוזן וקצב שאינו תואם את צרכי הגוף והנפש לאורך זמן, עשויים להציף את האדם ולעודד היווצרות של הפרעת חרדה מוכללת.
טראומה ואירועים מלחיצים כמו התעללות, אובדן של אדם אהוב, גירושין והחלפת מקום עבודה או בית ספר עשויים לתרום להיווצרות של הפרעת חרדה מוכללת.
נטייה כללית מוקדמת לדאגה ולשליליות, קושי בהתמודדות עם אי ודאגות וחוסר בטחון עצמי כללי עשויים לתמוך בהתפתחות של הפרעת החרדה המוכללת.
השימוש בחומרים ממכרים וגמילה מהם (כולל אלכוהול, קפאין וניקוטין) עלולים גם הם להחמיר את החרדה.
אבחון ההפרעה מתחיל בפניה לרופא ובדיקה לגבי היסטוריה רפואית ופסיכיאטרית.
האבחנה של הפרעת החרדה המוכללת מתבססת על מידה קיצונית ועוצמה מתמשכת של התסמינים, לרבות הפרעה לשגרת חיי היום יום הנגרמת בעקבותיהם.
על מנת שאדם יאובחן עם הפרעת חרדה מוכללת, התסמינים צריכים להיות נוכחים ברוב הימים, במשך 6 חודשים לפחות, כלפי מספר אירועים, תחומים או פעולות (כגון בעבודה או בביצועים בבית הספר).
בנוסף, על מנת לאבחן הפרעת חרדה מוכללות יש לוודא שלא ניתן לייחס את ההפרעה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים או להפרעות נפשיות אחרות המעוררות דאגה (כמו הפרעת פאניקה, חרדת נטישה ועוד).
כמעט כל הילדים הצעירים חווים פחדים משתנים, ממפלצות ומכשפות, משינה לבד, ממעברים למסגרות חדשות ושינויים בחיי המשפחה.
פחדים שבאים והולכים הן תופעה נורמלית שמתעוררת במצבים מסוימים ולרוב חולפת ללא התערבות איש מקצוע.
אצל ילדים נחשוד בהפרעת חרדה מוכללת כאשר הפחדים לא חולפים עם הזמן, כשהם מתגברים, מתעצמים ומופיעים בתחומים שונים וללא הקשר תואם מציאות, כשאל הפחדים הנפוצים מצטרפות פוביות קיצוניות המפריעות לילד לתפקד וכשההורים לא מצליחים לסייע לו לווסת את התחושות.
ילדים ובני נוער עם הפרעת חרדה מוכללת עלולים לדאוג יתר על המידה ובאופן מתמשך לגבי ההישגים והיכולת שלהם בבית הספר, לגבי עמידה בציפיות ההורים והחברים, לדאוג באופן קיצוני לגבי הביטחון האישי וביטחונם של בני המשפחה, או לגבי אסונות טבע ואירועים עתידיים.
ההפרעה עשויה לפגוע ביכולתם של הילדים להתרכז, להירגע, לישון, ללמוד, לקיים אינטראקציות חברתיות ולנהל אורח חיים שגרתי ותקין ביחס לבני גילם.
ניתן לטפל בהפרעת חרדה אצל ילדים באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה מזהים דפוסי חשיבה והתנהגות, עובדים על דימויים מעוררי חרדה, לומדים להבדיל בין מציאות לדמיון, לשלוט במחשבות ולסגל התנהגויות מועילות.
לרוב נהוג לצרף לטיפול הדרכת הורים כדי לסייע להורה לקבל כלים לתמוך בילד, ובמקרים מסוימים ניתן לשלב גם טיפול תרופתי.
על מנת לאזן ואף למנוע את החרדה הכרונית כדאי לקיים שגרה שתומכת בגוף והנפש ומאפשרת התנהלות אופטימאלית:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסוג CBT או ACT נחשב למתאים במיוחד עבור הפרעות חרדה, הוא נמצא יעיל, ממוקד וקצר-טווח באופן יחסי.
בטיפול מסוג זה המטופל מסוגל לזהות מחשבות שליליות בלתי רצוניות ולייצר עמם מערכת יחסים של חמלה וקבלה עמם. המטופל לומד לזהות את המקור לחרדות שלו, להבחין מתי הפחדים אינם מציאותיים ומעכבים אותו ולומד כיצד ליצור שינוי בהדרגה.
במהלך הטיפול לומד המטופל לאמץ מנגנוני חשיבה גמישים יותר ולסגל התנהגויות ששוברות את מעגלי החרדה ומייצרות הלימה בין עולמו הערכי של המטופל לחייו.
במכון חיבורים קיים צוות מטפלים מומחים לטיפול בחרדות באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT וטיפול בגישת הגל השלישי ACT העוסק בקבלת העולם הפנימי ובמחויבות לערכי המטופל
פסיכותרפיה פסיכודינמית רואה בחרדה והדאגות המרובות המאפיינות חרדה כללית, כמכסות על מצוקה לא מודעת ועמוקה יותר, לרוב הנובעות מהילדות. הטיפול מבקש לבחון כיצד החרדה מבטאת קונפליקטים נפשיים או מצוקות תוך הענקה של תמיכה והתמודדות משותפת בקשיים והקנייה של יכולת להתמודד עם דאגנות באופן יעיל יותר.
הטיפול התרופתי מסייע בהקלת התסמינים של הפרעת החרדה, והוא כולל מתן תרופות לטיפול בטווח הקצר במקביל לתחילת הטיפול ההתנהגותי.
עבור הפרעת החרדה המוכללות לרוב נעשה שימוש בתרופות נוגדות דכאון או בתרופות נוגדות חרדה.
טיפול ביופידבק להפרעת חרדה מוכללת מתמקד באימון sEMG (מתח שרירי) ובמקרה הצורך אימון בשינויים בקצב לב.
טיפול זה מאפשר למטופל לקבל משוב על התגובות הפיזיות שלו בזמן אמת ולקבל כלים לתרגל טכניקות הרגעה ספציפיות לעוררות השלילית שנגמרת אצלו.
כיום קיימת דעה רווחת שטיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב ביופידבק הינו הטיפול היעיל ביותר המוצע עבור הפרעת חרדה מוכללת.
לכולנו יש פחדים, זהו מנגנון טבעי. אבל כאשר החרדה מתחילה לכרסם בכל חלקה טובה בחיינו, נרצה להתייחס אליה ולהבין מה היא רוצה לספר לנו? מה המסר שהיא רוצה למסור לנו? איפה החרדה מורגשת בגוף? יש סימנים רבים שיוכלו לעזור לנו להבין את החרדה שלנו טוב יותר. נזכור גם שחרדה מוכללת היא נפוצה באוכלוסייה ושאין מה להתייבש, רבים חווים חרדה מסוג זה. לפעמים מה שאנחנו צריכים זה רק לקבל את עצמנו ולפעמים נרצה לקבל כלים להתמודד טוב יותר עם החרדה על מנת להפסיק להימנע מדברים בעקבותיה. טיפולי CBT מהגל השלישי יכולים לסייע מאד במצבים כאלה, אל תשארו לבד יש מענה גם בשבילכם.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח׳ רוטשילד 45
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים