ביטחון עצמי נמוך ילדים כל הדרכים לפתרון

תוכן עניינים

 ביטחון עצמי אצל ילדים מתפתח ומושפע מהסביבה, מהגירויים החיצוניים, מהתגובות ומהאינטראקציה שהם יוצרים עם אנשים בבית ובחוץ. בעוד שחוויות חיוביות מעלות את רמת הביטחון העצמי, חוויות שלילות פוגעות בו.

מהם הגורמים המשפיעים על ביטחון עצמי אצל ילדים?

טיב מערכת היחסים עם ההורים

הקשר בין ההורה לילד חשוב ומשמעותי להתפתחות ערכו ובטחונו העצמי. הורים אשר נוקטים בגישה אסרטיבית, המאפשרת הצבת גבולות מתאימים, יצירת תקשורת המבוססת על אחריות והעצמה, יפתחו אצל ילדם כלים להתמודדות טובה יותר עם קשיים רגשיים ואתגרים. פיתוח יכולות אלה בהחלט יוביל לתחושת ערך עצמי גבוה בקרב הילד.

טיב מערכת היחסים עם הסביבה

גם לחוויות של הילד מחוץ לכותלי הבית (מסגרות חינוכיות, חוגים, מפגשים חברתיים וכו’) יש תפקיד משמעותי בעיצוב הביטחון.

הצלחות מול כישלונות

ביטחון עצמי אצל ילדים מושפע, במידה ניכרת, מסך ההצלחות והכישלונות שהם חווים ומהדרך שבה מסייעים להם להתמודד עם הכישלונות ולהפיק לקחים (תגובות שליליות שבאות לידי ביטוי באלימות ו/או בענישה פוגעות בביטחון העצמי וגוררות תגובות שליליות מצד הילד).

מהם המאפיינים של ביטחון עצמי נמוך אצל ילדים?

חשוב לשים לב לסימנים, העלולים להעיד על ביטחון עצמי נמוך אצל ילדים. לעיתים הם יופיעו בשגרת היום יום ולעיתים, בסיטואציות ספציפיות יותר. בכל מקרה, כשהם הופכים לדפוסי התנהגות חוזרים ונשנים, כדאי לבחון את הבעיה ולטפל בה, מבעוד מועד:

  • התחמקות ממשימה “מאתגרת”, מבלי לנסות לבצע אותה
  • רגרסיה התפתחותית
  • נטייה לרמות במשחק, כשקיים חשש להפסד
  • התפרצויות בכי וזעם חוזרות ונשנות
  • ביקורת עצמית גבוהה
  • קושי בקבלת ביקורת או חיזוקים חיוביים
  • רגישות יתר לדעות של הסביבה

מאפיינים נוספים

  • ירידה בהישגים בלימודים
  • ירידה ביכולת הריכוז
  • התנהגות תוקפנית ואלימה
  • אי קבלת סמכות בבית ובמסגרות החינוכיות
  • חרדה, דיכאון, תנודות במצב הרוח
  • בידוד חברתי
  • גם גמגום אצל ילדים נובע לעיתים מביטחון עצמי נמוך
  • קיים קשר הדוק בין הפרעות אכילה אצל ילדים או הפרעות שינה לביטחון ודימוי עצמי נמוך

ילד עם ביטחון עצמי נמוך

6 טיפים להורים: כך תחזקו את הביטחון העצמי אצל ילדכם

  • המנעו מהשוואות: שימו שאתם נמנעים מלהשוות את ילדכם לילדים אחרים או לאחיהם. כאשר ילד לומד להשוות את עצמו לאחרים הוא מאמץ את הדפוס הזה, דבר שעשוי ללוות אותו שנים קדימה ו”לנשוף לו בעורף” ולפגוע בביטחון העצמי שלו.
  • . מצאו את חוזקות הילד והעצימו אותן: תזהו במה הילד חזק יותר ועודדו אותו לעשות יותר מזה. למשל ציור או כתיבה. התעניינו בעשייה שלו ותמכו בו.

הערה חשובה: אין זה אומר לדחוק את הילד יותר מדי לעשייה מסוימת, יש לתת מקום לילד להביע מתי כמה ואיך הוא מעוניין לעסוק בתחום העניין שלו ולאפשר לו מידת חופש במקום הזה.

  • סגלו לילד תחושת שייכות: עודדו את הילד להשתייך חברתית. אם קיים קושי חברתי בקרב קבוצת גילו, בכיתה, עזרו לו למצוא את מקומו במקום אחר למשל חוג או מסגרת אחרת של אחרי הצהריים. בבית טפחו את תחושת השייכות שלו על ידי טיולים משותפים, שיחות ומשחקים משותפים.
  • הקניית תחושת משמעותיות: לעיתים אנחנו רואים ילדים שאוהבים לנקות ולעזור לכם למשל לאפות. טיפ חשוב שלא דורש מכם הרבה, תנו להם לעזור לכם בבית, גם אם זה לא באמת מועיל לכם ואף עושה יותר לכלכוך. ילד צריך להרגיש שהוא משמעותי כחלק מבניית ערך עצמי חזק
  • הקשבה אמיתית: הקשיבו לו באמת. כאשר הילד מספר חוויה שלו הפנו את מלוא הקשב אליו, ללא הסחו דעת, תחושת ערך עצמי נבנית מתוך הרגשה ש”רואים אותו”, שהוא חשוב וכך גם מה שיש לו לומר.
  • היו יציבים מולם רגשית– אל תבהלו מרגשות עזים שהם מביאים. בפסיכולוגיה יש מונח הנקרא “מודלינג” מהמילה- מודל, הילד בונה את הזהות שלו דרך המבט שלכם עליו. ילד שמפנים מסר שאי אפשר לעמוד מול ההתקפות וההתפרצויות רגש שלו (זעם, עצב, פחדים) יחוש פחות חוסן פנימי.
  • תנו מקום חשוב לרגשות שלהם והבעתם: אם הילד מביע רגש במילים או התנהגות, תנו לו תוקף על ידי הכרה ברגש שלו ואף עודדו אותו לשתף אתכם במילים את החוויה שלו. למשל- “אני רואה שאתה כועס מאד, אולי תרצה לשתף אותי מה אתה מרגיש?” תהיו איתם שם, יחד עם הרגש. שהיה עם הרגש מלמדת את הילד שהרגש לא אויב שלו ומותר לו להרגיש גם רע לפעמים ולא לפחד מכך. אם הילד מביע מילולית רגש אל תבטלו את הרגשתו ותנו לה מקום, למשל- “מותר לך להיות עצוב וגם לבכות אם אתה צריך”.

טעויות נפוצות של הורים, שעשויות להשפיע על הביטחון העצמי של הילד בטווח הארוך:

אין דבר יותר טבעי מאשר לטעות בתור הורה. אין הדבר אומר שאתם הורים גרועים, אבל כן חשוב לקחת אחריות וללמוד מהטעויות ולהיות במודעות להשלכות שלהן. כאשר אתם טועים פעם בכמה זמן זה בסדר, הבעיה מתחילה כאשר התייחסות מסוימת שלם כלפי הילד חוזרת תכופות והיא איננה בריאה לבניית הבטחון העצמי ואף עלולה להוריד אותו.

  • שלילת תחושת העצמאות ומסוגלות. יש נטייה טבעית להורים לרצות שלילד לא יהיה קשה מדי, לגונן עליו בצורה מוגזמת. אפשרו לילד להיתקל בקושי, ולפתור אותו בעצמו, הילד לומד כי הקושי הופך לאתגר שניתן לבצע, הדבר יחזק את הבטחון העצמי שלו באופן משמעותי ביותר.
  • התערבויות פיזיות בסכסוכים חברתיים. כאשר הילד נמצא בריב או חלילה עובר חרם חברתי, זה כואב להורים. נטייה טבעית של הורים היא להתערב על ידי שיח עם ילדי הכיתה בעצמם. דבר כזה יכול לגרום לילד לבלבול מיותר ובנוסף להחריף את היחס החברתי כלפיו. התערבויות מומלצות במקרים של קושי חברתי הם מול הגורמים מחנכים וההורים האחרים ולא מול הילדים עצמם.
  • ביקורתיות יתר: הורים רבים חושבים שמה שיניע את הילד להצליח ולהשתפר זה ביקורות. לפעמים יש נטייה גם לבקר את הילד מתוך כעס עליו או מטען אישי של ההורה שהוא משליך על הילד. שימו לב לכך, בייחוד בגיל ההתבגרות אך לא רק, ביקורות מרובות יכולות להיות הרסניות עבור בטחונו העצמי של הילד.
  • חוסר הצבת גבולות ברורים: טעות נפוצה של הורים היא המחשבה כי ילד אינו זקוק לגבולות וצריך רק חופש. על מנת לבטוח בעצמו בתור ילד מתבגר ובהמשך מבוגר, על הילד לדעת להציב לעצמו גבולות פנימיים למשל, לדעת לווסת את עצמו כאשר הוא רוצה משהו. ילד שלומד שהכל מותר מבחינה מוסרית ויצרית, מתקשה מאד לפגוש את העולם “שבחוץ” בעת ההתבגרות שלו. ילד בעל גבולות ברורים ועקביים מצד הוריו, יכול להרגיש שיש לו “קרקע” בטוחה לעמוד עליה ובטחונו העצמי גדל.

איך ניתן לעזור לילד לבנות בטחון עצמי?

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ביותר להתמודדות עם ביטחון עצמי ועם ההשלכות הנלוות לו (הפרעות אכילה אצל ילדים, הפרעות שינה ועוד).

הטיפול מתחלק לשני שלבים

טיפול קוגניטיבי – ההיפך מ”הערכה עצמית נמוכה” הוא “קבלה עצמית”. קבלה עצמית מתייחסת הן להכרה בנקודות החוזק והן לקבלת נקודות החולשה. תפקיד המטפל הוא לזהות את המרכיב הספציפי אל הילד שאחראי על הביטחון הנמוך ואת המחשבות והאמונות השליליות הנלוות ולהחליפן במחשבות חיוביות. הטיפול מסייע לילד להפסיק לבקר את עצמו בצורה לא הוגנת ולא מבוקרת, וכן, לקבל בפרופורציות הנכונות ביקורת מהסביבה.

טיפול התנהגות-  באמצעות למידה ותרגול, מקבל הילד כלים להתמודד עם סיטואציות מעוררת חוסר ביטחון (לדוגמה – במפגשים חברתיים) עד שהוא מצליח להתגבר עליהן בגפו.

חשוב לציין כי סוג הטיפול שייקבע (טיפול CBT, טיפול דינאמי וכו’) מותאם לגיל הילד, לשלב ההתפתחותי שלו ולכישוריו הקוגניטיביים. בדרך כלל הטיפול משולב עם הדרכת הורים, המקבלים בעצמם כלים לשיפור הביטחון וההערכה העצמית של ילדיהם.

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן