פרפקציוניזם או שאיפה למצוינות

פרפקציוניזם- זה טוב או רע?

פרפקציוניזם יכול להיתפס כהתנהגות חיובית ומעודד מוטיבציה אם הוא עדיין בגדר שאיפה למצוינות. כאשר השאיפות אינן מציאותיות והמינון עולה על גדותיו, מדובר בהתנהגות הפוגעת במי שסובל ממנה ילדים וגם מבוגרים והיא דורשת טיפול מידי, שכן כל התמהמהות או הכחשה עלולים להחמיר את הבעיה.

פרפקציוניזם מתחיל כבר בילדות ונמצא כי יש לו קשר לחינוך סביבתי ולתורשה. ילדים בעלי נטייה לפרפקציוניזם ישאפו להגיע להישגים האופטימליים בכל תחום. הם יקפידו על הפרטים הקטנים, יהיו בעלי מוטיבציה עצומה להצליח בכל דבר ולא יהיו מוכנים וגם לא יצליחו להתפשר על כלום. הם יהיו טוטאליים עם בני משפחתם וחבריהם, ידרשו מעצמם מעל מעבר, יתישו את עצמם כדי להגיע ראשונים אל קו הגמר ויחמירו בביקורת ובשיפוט כלפי עצמם. הם לא יהיו מאושרים להיפך- הם יהיו ממורמרים, עם סף תסכול נמוך וחסרי שביעות רצון באופן תמידי. נתונים כל העת בכוננות מתמדת ויראים עד אימה מפני כל כישלון הכי קטן, שנדמה- מחכה רק להם בכל פינה.

מה בין פרפקציוניזם ושאיפה למצוינות?

פרפקציוניזם איננו מצוינות. מדובר על שתי גישות שונות בחיים. בעוד שהפרפקציוניסטים דוחקים בעצמם להיות מושלמים ובהתאם לכך מודדים את ערכם, הרי שהמצוינות היא שאיפה בריאה וסבירה  להגיע להישגים גבוהים בחיים. לנצל את מלוא הפוטנציאל האישי, להשקיע משאבים ומאמצים כדי להצליח אבל גם לקבל את הכישלון כחלק מהחיים. שלא כפרפקציוניסטים, הם לא מקריבים את עצמם למען התוצאה אלא מתמקדים בתהליך מאשר בהישגים עצמם.

הפרפקציוניסטים יתמקדו בתוצאה ואף לא ייהנו מהדרך. הם ישליכו את ההישג על ההערכה העצמית שלהם, לא ייהנו מהתהליך אלא רק מההישג או לחלופין- יקרסו מכל כישלון. הם תלויים בהערכה של הסביבה ולא יודעים כיצד לחזק את עצמם בעצמם. השואפים למצוינות נהנים להתמודד ולא תלויים בהערכת הסביבה.

הפרפקציוניסטים יציבו לעצמם לעיתים קרובות מטרות שאינן ברי-השגה, ובכך בעצם יכשיל את עצמו מראש.  בעלי השאיפה למצוינות יציבו לעצמם מטרות ברורות וסבירות, ולכן גם יצליחו הרבה פעמים להשיגם אם לא יצליחו ייקחו זאת כחלק מתהליך הלימוד שלהם על עצמם והחיים. הם לא יחושו מאוימים משום כישלון, אלא יראו בכך שיעור לחיים בעוד שאדם פרפקציוניסט ייקח סיכונים בלתי רציונליים בכל מחיר, העלולים לפגוע בביצועים שלו ואז ייצרב בכישלון וההפסד, יחוש חסר ערך ויפתח דימוי עצמי נמוך. הוא אינו בנוי לקבלת ביקורת וזו תפגע בו ותגרום לו לחוש אשמה והתנגדות. לעומתו השואף למצוינות, לא יהסס להתנסות בדרכים שונות ואף ילמד מהכישלונות שלו. הוא יהיה מספיק סבלני ויתאמץ לאורך זמן כדי לעשות שינוי בחייו, בעוד שהפרפקציוניסט זקוק לסיפוק ואישור מידיים על היכולות שלו המהווים גם כאמור- אישור על ערך עצמי.

ילדים ומבוגרים השואפים למצוינות הם אנשים יותר שמחים ושבעי רצון. פרפקציוניסטים הם אנשים ממורמרים, לוקים בחרדות ופחדים ומציבים לעצמם רף בלתי ריאלי של הישגים הנועד לכישלון.

בדומה למאפיינים אישיותיים אחרים, פרפקציוניזם איננו שחור או לבן. יש אנשים שהם פרפקציוניסטים בתחומים מסוימים ובאחרים לא. בעבודה כן, בזוגיות לא, או להיפך ובתחומים נוספים.

​פרפקציוניזם אצל ילדים ומבוגרים – לא בריא בכלל !

למכון חיבורים מגיעים מבוגרים וגם ילדים הסובלים מפרפקציוניזם. הם מתלוננים על חרדות, תסכול, תחושת ערך עצמי נמוך, פחד מכישלון ועד הימנעות מגמתית מהתמודדות הן במסגרת הלימוד, העבודה ובקשרים חברתיים.

אחת ההפרעות הקשורה לבעיית פרפקציוניזם היא OCD. זוהי הפרעה כפייתית הגורמת לחרדת ביצוע עלולה להתבטא בחרדת מבחנים, מיונים לעבודה. חרדת חברתית. ביקורת עצמית, נוקשות מחשבתית, חוסר שביעות רצון ושיפוטיות מוגזמת. היא עלולה לגרום להפרעות אכילה, דיכאון, חרדה ועד לאובדנות.

פעמים רבות הורים שהם עצמם פרפקציוניסטים, גורמים גם לילדיהם להיות כאלה. לעתים מדובר  דווקא התנהגות שילד מסגל לעצמו לדוגמה במשפחה בלתי יציבה, כדרך שהוא בוחר לחוש בטחון בעולם “המסוכן” ולקבל הערכה מהסביבה. זה דפוס שיכול להתקבע אצלו כהתנהגות כפייתית כדי לזכות בהכרה ואהבה.
תפיסת העולם של הילד או המבוגר הפרפקציוניסט היא שהעולם מחולק לטוב ולרע וכדי להשיג שליטה בעולמו, הוא יתאמץ להשיג כל מה שעשוי להבטיח לו ביטחון, דימוי עצמי חיובי וערך. זהו בעצם מתכון בטוח לכישלון משום שאף אחד לא יכול באמת לשלוט בכל מה שמתרחש בחייו ולשמור על ליבת הדימוי העצמי שלו מפני כל פגיעה שבסופו של דבר ממנה אנו לומדים כיצד להתמודד בחיים, לרכוש מיומנויות ולקבל את עצמנו לטוב ולרע.

מכון חיבורים מוביל בטיפול בילדים ומבוגרים עם נטייה לפרפקציוניזם!

במכון חיבורים אנו מעניקים טיפולים לילדים או מבוגרים עם נטייה לפרפקציוניזם בשיטת CBT Cognitive behavioural therapy- שיטת טיפול קוגניטיבית התנהגותית וכן ACT טיפול מהגל השלישי של CBT  המבוסס על מחויבות וקבלה.

שיטת CBT הנה ישירה וקצת מועד המונחית ע”י מחקרים קליניים ומתבצעת בתהליך ממוקד מטרה ואקטיבי, הנמדד כל העת ומתאים עצמו לקצב ההתקדמות של כל מטופל. זוהי גישה אישית, מעורבת המציגה בפני המטופל את האמת לאמיתה ומובילה אותו להיות שותף לתהליך הריפוי.

פרופ’ סטיבן הייז מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת נבדה, הוא מייסד שיטת ה-ACT החדשנית הגל השלישי של שיטת ה-CBT  אשר מציגה חדשנות בטיפולים בבעיות שונות כולל פרפקציוניזם.

ACT – acceptance commitment therapy, הנה גישה הדוגלת בקבלה ומחויבות. היא מבוססת על הנחה כי חלקם של מקורות הסבל האנושי טמון בפרשנות שבני האדם מעניקים להם. פרשנות זו היא אוטומטית ומונעת את הגמישות והשינויים הדרושים כדי להתמודד נכון ולמצוא פתרונות לבעיות אישיות ואחרות בחיים. בבסיס השיטה מוגדר כאב נפשי כחלק בלתי נפרד מחיינו וקבלתו היא זו שתאפשר את גמישות המחשבה, הרצון לשינוי ותמנע סבל מבני אדם.

הורים המעודדים מוטיבציה ומגבירים את הביטחון העצמי אצל ילדיהם זו בהחלט התנהגות חיובית, אולם אם מדובר בהורים

אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו למכון חיבורים, אנו נתאם לכם פגישה עם מטפל או מטפלת בעלי נסיון בטיפול בהשפעות הפרפקציוניזם במטרה לאפשר לכם.ן להצליח לעשות את מה שאתם אוהבים ורוצים לעשות עם הרבה פחות לחץ וחרדה והרבה יותר ביטחון עצמי וחופש.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.