פוביה מעכבישים

למרות שההורים שלי עודדו אותי בתור ילד לחקור את העולם על כל האורגניזמים שבו, פיתחתי פחד מעכבישים. אני מייחס את הפחד לסיפורים שאבא שלי היה מספר לי בתור “צ’יזבטים” על עכבישים ארסיים שמתחבאים בארונות וקופצים עליך. גם הסרט שיצא אז על ספיידרמן הגיבור לא עזר להורים שלי להפחית את החרדה שלי מעכבישים. היו לי סיוטים על עכבישים וכל פעם שהייתי פוגש אחד הייתי חייב לברוח ממנו גם אם זה היה בתוך הבית שלי- פשוט לא הייתי מוכן להכנס.

ככה זה נמשך שנים עד שבאחת הפעמים בתור נער יצאנו לטיול שכבתי והייתה לי מטרה מאד ברורה, לאסוף כמה שיותר פטריות ביער ביחס לאחרים, פתאום ראיתי שהקרקע מלאה עכבישים קטנים מכל מיני סוגים, ואחד או שניים אפילו טיפסו עליי, ראיתי איך המחשבות האוטומטיות שלי נצבעו בבהלה ואיך יכולתי ממצב של חקירה ושלווה לעבור בשנייה למצב חרדה והיסטריה- ואז החלטתי שאני דבק במשימה ולא נלחץ. המשימה הזאת הייתה לי חשובה באותו רגע וזה מה שגרם לי להתגבר על הפחד המשתק הזה.

בהמשך כשסיפרתי לאמי על המאורע נדלקה לה נורה והיא התחילה לקחת אותי לטיפול באמצעות חשיפה כי הבינה ש”אנחנו על הגל” הטיפול עזר מאד. זה לא שאין יותר פוביה אבל יש יותר מרחב בחירה כיום אצלי כשאני רואה עכביש איך להגיב לפחד. חשוב לציין שכבר אין לי סיוטים על עכבישים ביום יום והם לא מעסיקים אותי אם אני לא פוגש אותם.

איך נדע אם מה שיש לנו זה ארכנופוביה? מה חשיבות הטיפול והדרכים היעילות? הכל במאמר.

מהו ארכנופוביה?

ארכנופוביה, זה השם הרפואי של פחד מעכבישים ומתייחס לסוג של פוביה ספציפית הקשורה לחיית העכביש או חיות שדומות לה. פחד מעכבישים עלול לגרום למצוקה עזה בעת המפגש עם עכביש צפייה או מחשבה עליו ברמה שפוגעת בתפקוד וגורמת להימנעות ומגבלות התנהגותיות.  בעת המחשבה או הפגישה עם עכביש בין אם זה בחלום או במציאות האדם עלול לחוות  תסמינים גופניים ופסיכולוגיים של חרדה.

מה התסמינים של פחד מעכבישים?

מי שחווה ארכנופוביה עלול לחוות תסמינים גופניים ופסיכולוגיים של חרדה בעת המפגש עם עכביש או בני דודיו אבל לא בהכרח, גם במחשבה או בצפייה בסרט בו מופיע החיה עלול להופיע הקושי. מאפיינים של התופעה יכללו:

• הימנעות ממקומות שעלולים להמצא בהם עכבישים כמו בטבע או בתים ישנים
• פחד לא פרופורציונאלי מהתרחיש של מה עשוי לקרות אם האדם יפגוש עכביש
• תגובת פאניקה פיזית שעולה כתגובה לעכבישים ועלולה לכלול תסמינים של התקף חרדה כגון:
  דופק מהיר, קשיי נשימה בחילה רעד חולשה והזעה.
• צורך מידי לברוח.

תסמין מנטלי בולט ומשמעותי המשותף לפוביות וחרדות אחרות הוא ההימנעות שמשמרת את הפחד ועלולה לייצר החמרה של הפוביה ככל שהזמן עובר.

למשל- חרדה עזה מפני עכבישים בתוך הבית ומצוקה או הימנעות מיציאה לפעילויות שהאדם רוצה בהם בגלל הפוביה.

איך מאבחנים את הפוביה?

נעשית הבחנה בין פוביות ספציפיות לבין פחדים אחרים על ידי בדיקה של קריטריונים שונים על ידי רופא. על ידי קביעת האבחנה הרופא יוכל להמליץ על המשך הטיפול ולקבוע האם מדובר בפוביה ספציפית.

יש אנשים שהידיעה שיש שם למה שהם חווים ושגם אחרים מתמודדים בעולם עם התופעה שהרופא שלהם כבר מכיר עשויה להיות מרגיעה בפניי עצמה.

על מנת לקבוע אבחנה של פחד מעכבישים התסמינים צריכים להמשך 6 חודשים לפחות ולעורר מצוקה ניכרת שמפריע לאורח החיים ותחושת הרווחה.

שאלות שהרופא עשוי לשאול נוגעות לתסמינים שהאדם חווה, העוצמה ומשכם. כמו כן היסטוריה רפואית ועוד.

מה עשויים להיות הגורמים לארכנופוביה?

הגורמים השונים שיכולים לגרום להתפתחות פחד מעכבישים עלולים להיות קשורים לנטייה מולדת או קשורים ללמידה נרכשת. לא תמיד יש הסבר אחד וברור לפיתוח של פוביה אלו ולפעמים מדובר בשילוב. אלו הם הגורמים הנפוצים:

נטייה גנטית או משפחתית:

כאשר לאחד מההורים יש רגישות או פחד מסויים זה עשוי לעבור לילד בין אם זה גנטית או על ידי חיקוי ולמידה שהילד ספג מההורה.

אבולוציונית:

נטייה של המח הקדום שלנו להישמר מפני איום או סכנה שגורמת לסלידה מעכבישים או חיות אחרות.

טראומה:

מפגש טראומתי עם עכביש או דומיו עלולה לגרום לפיתוח של פוביה מהם. למשל- עכביש גדול שטיפס על אדם בשנתו, או סרט אימה שכלל עכבישים.

אמונה תרבותית/ מסורתית/דתית:

יש קבוצות אתניות שאצלם יש אמונות שונות שיכולות לתרום בהתפתחות של הפוביה.

אמונות תרבותיות ו/או דתיות:

נראה שלאנשים מסוימים בתוך קבוצות תרבותיות או דתיות מסוימות יש פוביות הנובעות מהשפעות אלו. פוביות מסוימות אלו שונות מפוביות הנפוצות באוכלוסייה הכללית, מה שהופך את התרבות והדת לגורמים פוטנציאליים בהתפתחות פוביה. למשל שעכביש הוא סמל למזל רע או כדומה.

גורמי סיכון באופן כללי להתפחות של פוביה ספציפית יכולים לכלול מצב בריאותי נפשי לא מאוזן או רגישות מסוימת.

איך להתמודד עם הפוביה

פוביה ספציפית ניתנת להתמודדות בכוחות עצמנו או בעזרת ליווי טיפולי. כאשר הפוביה גורמת למצוקה גדולה בהתנהלות היום יום, מגבילה ופוגעת בתפקוד כדאי לבחור אסטרטגיה אחרת על פני הימנעות.

חשוב לדעת שהנטייה להימנע מלפגוש את הפוביה היא מנגנון טבעי אנושי ונפוץ אבל בטווח הרחוק הוא עשוי להיות לא יעיל ואפילו להחמיר את הפוביה.

אז מה עושים?

באופן עצמאי:

• להתחיל להיות מודעים- מה קורה לי בגוף כשהפחד הזה מתעורר? איזה מחשבות גורמות לבהלה להתעצם? אילו טריגרים מעירים את הפוביה?
• להטמיע בעצמנו אמונה חדשה שגם לנו זה אפשרי לחיות חיים מלאים וחופשיים מפחד.
• לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, בצורה עמוקה וללא שיפוט- תהליך שעשוי להתמשך גם חיים שלמים…

בעזרת התערבות טיפולית:

ישנם סוגים שונים של טיפולים שנמצאו יעילים לטיפול בפוביות וחרדה, בניהם:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):

CBT הוא טיפול קצר מועד וממוקד. הטיפול נועד לעזור לאדם לזהות את דפוסי המחשבות שלו, את האמונות שהתגבשו אצלו ומנהלות אותו באופן לא מיטיב ואת הרגשות וההתנהגויות שמופיעות בהמשך לאלו. טיפול זה משלב אקטיביות של המטופל וזה מקבל תרגילים הביתה כדי להאיץ ולהעצים את התהליך כמו גם לתת למטופל את ההרגשה שהוא אחראי ושותף מלא בהחלמה שלו. בטיפול בפוביות ספציפיות רבים מהמטפלים נוהגים לשלב בטיפול CBT גם כלים של חשיפה כדי להפחית ולהקהות את עוצמת החרדה.

טיפול בחשיפה ממושכת:

טיפול בחשיפה ממושכת או הדרגתית הוא טיפול ממוקד ומובנה בשלבים קבועים במהלכם המטופל נחשף בצורה מבוקרת לפי הקצב האישי שלו לגירוי המאיים, במקרה זה עכבישים. בשלבים הראשונים החשיפה תעשה בדרכים מעודנות יותר כמו דמיון מודרך ובהמשך דרך סרטים או צפייה מרחוק ועד למפגש קרוב יותר עם החיה. את התהליך כולו מלווה מטפל מוסמך שתומך, מדריך, מחזק  ומהדהד למטופל את מה שעובר עליו.

EMDR:

EMDR הוא טיפול שנעזר בגירוי מוחי בילטרלי על מנת להקהות את עצומת החרדה. לרוב יתאים יותר להתמודדות עם פוביות המבוססות על טראומה או זכרון קשה מן העבר. בטיפול המטופל מתבקש להעלות את הפוביה בזמן שהוא מזיז את עינייו מצד לצד בהנחיית המטפל או עושה פעולה אחרת המפעילה את שני צידי המוח במקביל.

לסיכום

פוביה מעכבישים יכולה להיות מאד לא נעימה ועד למגבילה ומעוררת רגשות קשים. כאשר מופיעה הימנעות למשל מפעילויות שונות או הליכה למקומות מסוימים מתוך פחד להתקל בעכביש זה הזמן להתחיל לטפל בעצמנו.

במכון חיבורים יש מטפלים שעובדים בגישות CBT מתקדמות ויעילות לטיפול ממוקד וקצר מועד בפוביות חרדות ועוד. מטפלי המכון  מנוסים, בעלי הכשרות מתקדמות ותארים שניים ומעלה.

נשמח לתמוך בכם עם הרבה אמפתיה וללא שיפוט, עד למצב של הקלה ושחרור מהפוביה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.