הלוצינציה

חני היא בת 55 ובעבר התמודדה עם מצב של הזיות שנבעו מתופעת לוואי של תרופות למחלת פרקינסון.

חני משתפת, “לילה אחד, כשחזרנו מבילוי עם הנכדה, בעלי נהג והילדה בת ה-6 ישבה מאחור. הסתובבתי לראות אם היא נרדמה , ​​ופתאום ראיתי מישהו יושב לידה. צעקתי לבעלי, ‘עצור את האוטו, מישהו מאחור ליד הילדה. בעלי נבהל מאד, והפציר בי שאף אחד לא שם. זה היה מבהיל לחוות דבר כזה פתאום. ניסיתי לשכוח מהאירוע הזה אבל זה חזר על עצמו שוב. היה לי מאד קשה בתקופה הזאת, ממש משבר כי לא סמכתי על שיקול הדעת שלי יותר והגבול בין מציאות לדמיון התערער לי לגמרי.”

“לדעתי חשוב מאד לדבר על זה ובעיקר עם מומחים” מציינת חני, “מה שעזר לי והרגיע אותי זה להתייעץ עם מי שמכיר את התופעה הזאת, בין אם זה מכרים שקרוביהם חוו זאת רופאים או מטפלים”. לאחר מסע ארוך נמצא הרכב התרופות שלא מחולל אצלי את תופעת הלוואי של ההזיות אבל המצב הזה פתח צוהר להתפתחות של חרדה וחוסר בטחון אצלי. מה שהכי עזר לי תהליך שעברתי עם מטפל טוב שמצאתי.”

נפוץ לחשוב שהלוצינציות – הזיות, הן ויזואליות – חוש הראייה בלבד, אך האמת היא שניתן לחוות אותן דרך כל אחד מהחושים. מי עלול לחוות הזיות ומה הקשיים שהן גורמות, איך אפשר להתמודד עם מצבים כאלה ולמי פונים לעזרה?

הפירוש של הלוצינציה?

הלוצינציה פירושה הזיה. הזיות הן חוויות חושיות שנחוות אמיתיות לגמרי כשלמעשה הן תוצר של פעילות נוירולוגית או כימית שיצאה מאיזון.   הזיות יכולות לבוא לידי ביטוי דרך כל אחד מהחושים- ריח טעם מישוש ראייה או שמיעה. למשל שמיעת קולות שאחרים אינם שומעים או להריח ריח שאינו קיים.

למה זה קורה לי?

תסמינים של הזיות יכולים להופיע מסיבות שונות.

שימוש בסמים:

ישנם חומרים משני תודעה שעלולים להביא למצבים בהם נגרמות הזיות של מגוון חושים. סמים כמו LSD או פסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות הזיה) עלולים לגרום למצבים האלה. יש אנשים שצורכים סמים באופן מבוקר לצרכים טיפוליים – נושא שהולך ותופס תאוצה בעולם ואפילו בארץ. עם זאת, צריכה לא מבוקרת ולא זהירה עלולה להביא למצבים של התפרצויות של מצבים נפשיים מורכבים חרדה ומשבר נפשי.

גמילה מאלכוהול:

בשלבי גמילה מאלכוהול בייחוד במצבים קיצוניים עלולים להופיע תסמינים של הזיות. תסמינים אלו מופיעים לצד תחושת חולי והקאות אך חולפים לאחר כמה ימים.

הלוצינציות בעקבות מצב נפשיים:

קיימים מספר מצבים נפשיים שעלולים לגרום להזיות ביניהם: התקף פסיכוטי, סכיזופרניה, חרדה ודיכאון קיצוניים (תקופתי וחולף) או מאניה דיפרסיה. מצבים נפשיים הכוללים הלוצינציות הם מורכבים ועלולים להיות מסוכנים לכן דורשים התערבות טיפולית דחופה. אנשים שחווים משבר נפשי -רוחני עלולים לשמוע קולות שמדברים אליהם “בתוך הראש” או לראות מראות מבהילים ומעוררי חרדה. הלוצינציות מגיעות מתוך שיבושים בתפיסת המציאות והגבול בין דמיון למציאות מטשטש. בהרבה מהמקרים הלוצינציות על רקע נפשי מלוות בדלוזיות- מחשבות שווא והאדם משוכנע שמה שהוא חווה זו האמת.

גורמים נוספים שעלולים לגרום להזיות:

• חוסר שינה
• התייבשות
• תופעות לוואי של תרופות
• פגיעות מוחיות
• דמנציה ואלצהיימר
• מיגרנות
• מצבים נפשיים לאחר לידה

חמשת החושים של הלוצינציות

חמשת החושים הן “הדלתות” של המוח שנותנות לו מידע על מה שנמצא סביבו. כאשר מתרחשות הזיות חמשת החושים והמוח קולטים מידע שהוא תעתוע של המוח. הקלט החושי במצב הזייתי נחווה מציאותי לחלוטין וקשה מאד להבדיל בין אמת לחזיון.

הזיות שמיעה:

שמיעת צלילים או קולות שאינם מתקיימים במציאות החיצונית, למשל הזיה ובה מישהו אחר מדבר אל האדם ומנחה אותו מה לעשות.

הזיות ראייה:

ראייה של אובייקט מוחשי שאינו באמת נמצא שם. למשל, אנשים, חיות או עצמים בלתי מזוהים. לא פעם תוכן ויזואלי של ההזיות הוא מטריד ומעורר בהלה.

הזיות ריח:

הרחה של ריחות שאינם מציאותיים, אלו יכולים להיות ריחות מוכרים מן העבר או ריחות חסרי פשר שגורמים לזיכרונות או אסוציאציות שונות לצוף.

הזיות טעם:

למשל כשמישהו מרגיש בפה טעם של משהו כשלמעשה הוא לא אכל דבר.

הזיות מישוש:

תחושה שמשהו או מישהו אחר נוגע באדם כאשר זה אינו המצב. הזיות הקשורות למגע יכולות להיות מבהילות וחודרניות.

סוג נוסף של הזיות- סומטיות:

הזיות שיכולות להשפיע על החוויה והתחושות הכלליות בגוף כולו, למשל הזיה בה כל הגוף מלא בפרעושים מגרדים.

מה ההבדל בין הלוצינציה לבין דלוזיה?

דלוזיות והלוצינציות הן שניהן תסמינים של מצבים נפשיים או רפואיים שמשנים את בוחן המציאות של האדם. לצד זאת,  אל אף הדמיון ביניהן מדובר בתופעות שונות אחת מהשנייה.

דלוזיות הן מחשבות או אמונות שווא, מי שחווה דלוזיה יחזיק ידיעה פנימית ברורה של משהו שאינו האמת, גם אם יהיו לפניו הוכחות לכך שהוא לא קיים. דלוזיות יכולות להיות תופעות שישנה ייתכנות שיקרו במציאות, ויכולות להיות קשורות לתופעות על טבעיות שנוגדות את חוקי הטבע. למשל, אדם שמשוכנע שבת זוגו בוגדת בו או אדם שבטוח שהוא מסוגל לעוף וקופץ מבניין.

היכולת להבין ולהבדיל בין דלוזיה להזיה היא קריטית לתהליך האבחנה והטיפול של מצבים נפשיים רפואיים ובריאותיים שונים מפני שלכל מצב כזה יש את המאפיינים שלו.  אופי ההזיות והדלוזיות עשוי להצביע על האבחנה הנפשית או הפיזית של האדם.

טיפול בהלוצינציה

טיפול בהזיות תלוי באבחון של הגורמים שלהן. למשל במקרה של תופעת לוואי של תרופות יש צורך להתייחס להרכב התרופות שהאדם נוטל ולעשות שינויים לפי הצורך, במקרה של הזיות הנגרמות כתוצאה מצריכה של משני תודעה הטיפול יהיה שונה מאשר במקרים של התפרצות פסיכוטית או סכיזופרניה.

אלטרנטיבות הטיפול במצבים הזיות על רקע נפשי עושות שימוש לרוב בפסיכותרפיה ותרופות אנטי פסיכוטיות לצורך הגעה למצב של איזון נפשי ויציאה ממצב שיש בו סיכון לפגיעה עצמית או בסביבה.

פסיכותרפיה למצבים של ליקויים בבוחן המציאות תוכל להיות פסיכודינמית, טיפול באמצעות אומנות או טיפול קוגניטיבי התנהגותי כתלות במצב הנפשי, חומרתו, ובמקום הרגשי שבו האדם נמצא ביחס למשבר. למשל, מצבים של טראומה או פוסט טראומה שבהן מתעוררות הזיות עלול להועיל טיפול ייעודי לטראומה למשל EMDR .

. לאחר הגעה למצב מאוזן נפשית והתאמת הטיפול הנכון ניתן לראות בתוכן ההזיות מקור ללמידה על עצמנו. ההזיות ותוכנן אינן מקריות ומצביעות על התרחשות נפשית עמוקה ולא מודעת, ממש כמו שפירוש חלומות עשוי מכיל תכנים נפשיים ומידע שעולה מתת המודע שלנו כך גם תוכן ההזיות הוא בעל פוטנציאל דומה. בטיפול ניתן להגיע לתובנות שונות, אך השימוש לצרכי התקדמות טיפולית בתוכן ההזיות אינו מתאים לכל מטופל. ישנם מטופלים שזקוקים למילים, חלקם לסדר והרגעה וחלקם בעלי יכולת תובנה ורצון ללמוד על המצב הפסיכוטי אליו הגיעו.

תרופות אנטי פסיכוטיות, למשל כמו סרוקוול (קווטיאפין), או ריספרדל (ריספרידון) ייתכן וירשמו לטיפול במצבים של פסיכוזה בה יש קשר לסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ומצבים פסיכיאטריים ונוירולוגיים אחרים כמו דמנציה.

במקרים אחרים, טיפול בגורם הרפואי העומד בבסיס ההזיות ישפר או יעלים את ההלוצינציות.

לסיכום

הופעת הלוצינציות עלולה להיות מדאיגה ומבהילה, בין אם מדובר בהקשר נפשי כחלק ממצבים מורכבים ותסמינים אחרים ובין אם הן מופיעות כתסמין יחיד. הזיות אינן דבר נדיר וניתנות לטיפול ברוב המקרים.

חשוב מאד לפנות לעזרה רפואית או טיפולית בהקדם כאשר ישנו חשד למצב פסיכוטי או חוויה של הלוצינציות. אדם הנתון למצב הזייתי חווה חוויה קשה ברוב המקרים ועלול לחוש מאד בודד בתוכה, ללכת לאיבוד ולהרגיש כאוס. חשוב לשדר בטחון, להוות עוגן, פחות מילים ויותר נוכחות מרגיעה, במקביל להתייעץ עם פסיכיאטרים ואנשי בריאות הנפש ולפעול על פי ההנחיות שלהם.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.