“בכל פעם שנכנסתי למעלית עם אנשים אחרים, תהיתי אם הם יכולים להציל אותי אם אני אמות שם. במשך שנים סירבתי להיכנס למעלית לבד. השורשים העמוקים של הפוביה ממעליות קשורים בזכרון ילדות מלא אימה, במשחק מחבואים נכנסתי לתוך מזווה קטן ממנו לא הצלחתי לצאת. תחושת החום והמחנק מלווה אותי עד היום כשאני נכנסת למקומות סגורים.
מעליות הן הסיוט המתמשך והשקט שלי, זו מלחמה יומיומית כי אני גרה בבניין קומות. כשאני נכנסת למעלית בעל כורחי מתחיל הקרב: אם יקרה לי משהו מי יציל אותי? מה יקרה אם אתעלף עכשיו? מה עם המעלית תתקע והכפתור מצוקה לא יפעל?”
למרות שאין לו הגדרה רשמית כ”פוביה” הפחד ממעליות הוא נפוץ ופוגע בחייהם של רבים. איך מתמודדים עם פחד ממעליות והאם יש טיפול? כשמדובר בפוביה ממוקדת ובכלל חרדה, הנטייה הטבעית שלנו היא לנסות להימנע כמה שיותר מהגורם המאיים, בטיפול בחרדה באמצעות חשיפה ניתן להגיע לתוצאות טובות דרך חשיפה הדרגתית.
אנשים רבים מרגישים אי נוחות, ועד עצבנות קלה כשהם נוסעים במעליות לפרק זמן ארוך, עם זאת אצל חלק מהאנשים הפחד ממעליות יכול לעורר חרדה, מחשבות רגשות והימנעות. פחד ממעליות עלול להתעורר בעקבות פוביה קיימת או להופיע בפניי עצמו כמו פוביות אחרות. פחד ממעליות מופיע אצל אנשים שונים בדרגות חומרה שונות, חלקם נמנעים לחלוטין וחלקם ללא ברירה חיים לצידו אבל חווים חרדה עזה סביב הנסיעה במעליות ביום יום.
ישנן סיבות שונות להופעת הפחד אלו העיקריות:
מעליות יכולות לעורר טריגר של פוביה אחרת שכבר קיימת למשל,
זה ידוע שפוביות רבות מיוחסות לאירועים טראומתיים השאירו צלקת מן העבר. למשל מי שמצא את עצמו תקוע במעלית לבד, גם אם זה לזמן קצר עלול לפתח פוביה ממעליות. פחד ממעליות והיתקעות בהן היא משהו שהעסיק ומעסיק רבים, זה מופיע בסרטי אימה וכאשר קורה אירוע כזה הוא מאד מסוקר בתקשורת, כשאדם שומע או רואה תוכן שבו התרחש אסון או היתקעות במעלית עלול בפניי עצמו להוות טריגר לפיתוח פוביה ממעליות (רמז: שימו לב איזה תכנים אתם צורכים)
כפי שציינו אין הגדרה רשמית בספר האבחנות הפסיכיאטרי ולכן הגדרת התסמינים לא נוסחה באופן מסודר. עם זאת, ידוע שלפוביה ממעליות יש תסמינים דומים שמתעוררים כשאדם עולה על מעלית/ חושב/ צופה במעלית:
על מנת שאיש מקצוע (פסיכיאטר/פסיכולוג) יאבחן את האדם כסובל מפוביה זאת על האדם לחוות את התסמינים בתקופה של לפחות 6 חודשים ולחוות פחד עז וחמור ממעליות.
בטיפול באדם עם פחד ממעליות חשוב ראשית לעבוד על התסמינים שמפריעים לו לנהל שגרת יום תקינה, בין אם הוא עובד בבניין או נמנע מלהגיע לקופת החולים כי היא בקומה 5. המטופל לומד אסטרטגיות וכלים להרגעה של הגוף, נשימות והרפיה, כאשר אדם יודע כיצד להרגיע את הגוף שלו זה נותן לו תחושת שליטה גדולה יותר במצב האקוטי של החרדה ועוזר לו לפגוש את הפחד ממקום רגוע יותר ואפילו להקהות אותו.
פחד ממעליות עלול להתקשר לפוביות אחרות לכן מי שסובל למשל מקלסטרופוביה יסבול ממצבים נוספים בהם יש צורך להתכנס לתא קטן וסגור למשל שירותים של מטוס. פחד ממעליות יפגע משמעותית בעיקר באיכות החיים של מי שגר או עובד בעיר בבניין גבוה שמצריך עלייה במעלית. אדם שסובל מפחד ממעליות מסוגל לחיות חיים שלמים תוך הימנעות ומעליה במעלית ולתכנן מראש את צעדיו ואת התנהלותו כל שלא יצטרך לכלול בתוכה עלייה במעלית. כאשר יש דפוס הימנעותי זה ידוע שלאורך זמן הדפוס הולך ומתקבע ונוצר פחד מהפחד – ללא חשיפה לגורם המאיים הוא הופך מאיים עוד יותר. אלה שמצליחים לעלות למעלית חרף הפחד בלית ברירה, גם הם סובלים מלחצים יום יומיים שכרוכים בצורך הזה.
הטיפול המומלץ עבור פוביות ספציפיות מסוג זה הוא טיפול בחשיפה ממושכת (PE) בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) כלי החשיפה הוא כלי חזק ביותר להתמודדות עם פוביות כי הוא עוזר למטופל לבוא במגע עם הגורם המאיים אבל הפעם בצורה הדרגתית, לפי שלבים מובנים וידועים מראש שעוזרים לו להשיג שליטה על התהליך. ראשית, המטפל ישתמש בדמיון מודרך וילמד את המטופל טכניקות הרגעה תוך שהוא מדמיין את המעלית בלי שהוא נכנס עליה, לאחר מכן הוא עשוי להציע לו להכנס בדמיונו אליה ולהמשיך את טכניקת ההרגעה העצמית. כאשר המטופל משיג רגיעה תוך שהוא מדמיין את המעלית מתקדמים לשלבי חשיפה יותר מתקדמים, עד למצב של תרגול של חשיפה בפועל, כלומר עלייה למעלית תוך יישום הטכניקות שנלמדו. באופן הדרגתי עם החשיפה הפחדים הופכים קהים יותר, התחושות בגוף נסבלות והמחשבות נרגעות.
פחד ממעליות נחשב לפוביה ידועה ונפוצה שלא נוטים לדבר עליה, גם אם אתם לא מודעים לזה ייתכן שהאיש שעולה יחד איתכם כל בוקר לאותה קומה סובל ממנה ומחריש, השכנה או בן משפחה.
אם הפחד אקוטי ונמשך זמן רב, אל תשאירו את המצב כפי שהוא, ואל תדחו את ההתמודדות- פנו לעזרה טיפולית. חיים מלאים הם כאלה שיש בהם רווחה ושחרור מפחדים מגבילים.
מכון חיבורים מציע טיפולים ממוקדים ויעילים שהוכחו מחקרית בהתמודדות עם פוביות ספציפיות, מטפלי המכון נבחרים בקפידה הם בעלי נסיון עשיר, תארים מתקדמים, רגישות ומסירות.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
https://www.verywellmind.com/what-is-the-fear-of-elevators-2671765
https://catapult.co/stories/elevators-phobia-fear-trauma-past-lisa-marie-basile
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
