פסיכולוגיה תעסוקתית – החיבור בין האדם לסביבת העבודה

עולם העבודה המודרני מכיל יותר ויותר אפשרויות ותחומי התמחות שלא היו קיימים בעבר. מה שגורם לאנשים רבים לזגזג בין מקצועות שונים ולהחליף תחומי עיסוק לעתים תכופות. בהתאם לכך, אותו מבחר עצום גורם לבלבול רב בקרב אנשים רבים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם התעסוקה, כך שרבים מהם מתקשים לבחור בעיסוק ספציפי המתאים למידותיהם. כמו כן, יותר ויותר מקומות עבודה בימינו נדרשים לבצע חיבור יעיל ואפקטיבי יותר בין ההתנהלות הארגונית לצרכים הספציפיים של כל עובד ועובד, על מנת לשמר עובדים לאורך זמן ולייעל את אופן עבודתם. לכן, אין זה פלא שתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית מתפתח בשנים האחרונות באופן מואץ, במטרה לייצר התאמה טובה יותר בין מאפייניו ורצונותיו של העובד לבין סביבת העבודה שלו.

פסיכולוגיה תעסוקתית – מה זה אומר?

פסיכולוגיה תעסוקתית מתמקדת בחיבור בין חיי הפרט לעולם התעסוקה, במטרה לייצר התאמה טובה יותר בין העובד לסביבת העבודה שלו. תחום זה מתמקד בשני פרמטרים מרכזיים- העובד והארגון. ברמת הפרט, תפקידו של הפסיכולוג התעסוקתי מתמקד בחקר אישיותו של העובד ובמאפייניו, במטרה לסייע לו לנתב את עצמו טוב יותר מבחינה מקצועית ולבחור בתחומי העיסוק המתאימים לו.

ברמה הארגונית, פסיכולוגיה תעסוקתית ארגונית חולשת על מספר תהליכים שונים, בין אם מדובר בסיוע והכוונה לצורך גיוס עובדים, שיפור תהליכים ארגוניים, העלאת המוטיבציה בקרב העובדים, או פיתוח הכשרות שונות. כך שבסופו של דבר, תחום זה מאפשר בחינה מעמיקה של כל אחד מהצדדים, במטרה לגשר על האתגרים והפערים הניצבים לא פעם בין הארגון לעובד ולבסס ביניהם תקשורת טובה ויעילה יותר.

פסיכולוגיה תעסוקתית בפן הארגוני מקצועי

ארגונים רבים שוכרים את שירותיו של פסיכולוג תעסוקתי, על מנת לייעל תהליכים ארגוניים שונים, בין אם מדובר בגיוס עובדים, שיפור המוטיבציה של אנשי הצוות, או בניית תוכניות הכשרה לצורך שיפור ביצועים. ההחלטה אילו גורמים מצריכים שינוי ושיפור, מתבססת על סמך בדיקה מעמיקה וקפדנית שעורך הפסיכולוג, במטרה לאתר את אותם פרמטרים בעייתיים המונעים מהארגון להמשיך ולהתפתח ומעצימים את הפער התפיסתי בין ההנהלה לעובדים. להלן מספר פרמטרים מרכזיים, המצריכים לעתים בחינה מחודשת מצד פסיכולוג תעסוקתי:

גיוס עובדים בהתאמה מקסימלית לצורכי הארגון

פסיכולוגיה תעסוקתית מאפשרת בחינה מעמיקה של צרכי הארגון והתרבות הארגונית הנהוגה בו, במטרה לייעל את הליך גיוס העובדים ולמצוא מועמדים פוטנציאליים אשר עשויים להשתלב בארגון באופן האופטימלי. תהליך זה כולל בין השאר זיקוק ובחינה מחדש של תהליכי הקבלה והראיונות, במטרה לקבל מידע רלוונטי על המועמדים ולוודא כי היכולות והמאפיינים האישיותיים שלהם אכן תואמים לצרכי הארגון. כמו כן, פעמים רבות הפסיכולוג התעסוקתי לוקח חלק פעיל בראיונות עצמם ומסייע לחברי ההנהלה לגבש החלטה מקצועית מושכלת.

פיתוח מיומנויות, הכשרה והערכת ביצועים

על מנת לשמור על תפוקה גבוהה בקרב העובדים, חשוב לוודא שהם מצוידים בידע ובכישורים הנדרשים על מנת לבצע את עבודתם באופן הפרודוקטיבי ביותר. פסיכולוגים תעסוקתיים מסוגלים להבחין בפגמים ובליקויים מסוימים המקשים על ביצועי העובדים ועל סמך כך לגבש תוכניות הכשרה ייעודיות, במטרה לסייע לעובדים מסוימים להשלים פערים ולרכוש מיומנויות חדשות.

העלאת המורל והמוטיבציה בקרב העובדים

עובדים מרוצים ושבעי רצון מספקים לרוב תפוקה גדולה יותר לעומת עובדים מתוסכלים וחסרי מוטיבציה. לכן, כחלק מתהליך אפיון הארגון, פסיכולוגים תעסוקתיים בוחנים דרכים שונות במטרה לשפר את תפקוד העובדים, להגביר את המעורבות שלהם בכל הנוגע לפעילות הארגון ולבסס תקשורת פנים ארגונית יעילה ואפקטיבית יותר.

פסיכולוגיה תעסוקתית לצורך ייעוץ תעסוקתי אישי

ברמת הפרט, פסיכולוגיה תעסוקתית מסייעת לאנשים רבים למצוא כיוון תעסוקתי שיתאים להם, בין אם מדובר בייעוץ לגבי תחום לימודים אופציונלי, או בשינוי קריירה במהלך החיים. כמו כן, אנשים רבים פונים לפסיכולוגים תעסוקתיים במטרה לבסס דרכי פעולה יעילות יותר שיסייעו להם להתקדם אל עבר תפקידים משמעותיים בסולם הדרגות המקצועי. במהלך התהליך, הפסיכולוג התעסוקתי בוחן את מאפייניו וכישוריו של האדם ומייעץ לו לבחור בנתיבי תעסוקה מסוימים ההולמים את צרכיו ואת כישוריו, תוך התחשבות בפרמטרים שונים כמו – תחומי עניין, רמת שכר מבוקשת, סיפוק אישי, יכולות אישיות וכד’.

פעמים רבות מדובר בצעד מכריע ומשמעותי ביותר. שכן, כיום, כאשר קיימות כל כך הרבה אפשרויות תעסוקה שונות, אנשים רבים מתקשים לנתב עצמם באופן יעיל ולבחור בתחום עיסוק ספציפי שישרת אותם באופן הטוב ביותר ויעורר בהם עניין לאורך זמן. מעבר לכך, הפן התעסוקתי מהווה חלק משמעותי בחיינו, שכן, בסופו של דבר, אנו מבלים לא מעט שעות במקום העבודה. כך שבחירת מקצוע שגויה עלולה להעיב על שגרת היום יום שלנו ולהשפיע על היבטים נוספים בחיינו, בין אם מדובר בפן החברתי או במישור הזוגי והמשפחתי.

פרמטרים חשובים לבחירת פסיכולוג תעסוקתי

כאשר בוחרים בפסיכולוג תעסוקתי, חשוב לברר קודם לכן מספר פרמטרים מרכזיים כמו – ניסיון, כימיה אישית, או התמחות בסוג ייעוץ מסוים. שכן, מדובר בנישה מאוד רחבה הכוללת תחומי התמחות שונים, כך שישנם פסיכולוגים תעסוקתיים המתמקדים בעיקר בייעוץ לחברות, בעוד שאחרים מתמחים במתן יעוץ פרטי עבור אנשים המעוניינים ביעוץ קריירה. כמו כן, תמיד ניתן לבקש המלצות מאנשים שעברו בעצמם תהליך דומה, בין אם מדובר באנשים פרטיים או בארגונים שנעזרו בפסיכולוגיה תעסוקתית לצורך שיפור ההתנהלות הפנים ארגונית בחברה.

לסיכום

פסיכולוגיה תעסוקתית מסייעת לארגונים ולאנשים פרטיים לגבש תובנות חשובות בנוגע להתנהלות הארגונית במקום העבודה ולנטיות התעסוקתיות של הפרט. כך שארגונים יכולים להיעזר בה על מנת  לגייס עובדים מתאימים, לשפר את ההתנהלות הפנים הארגונית ולחזק את הקשר בין העובדים להנהלה. במישור הפרטי, מדובר בתהליך חשוב המסייע לאנשים רבים לגבש נתיב תעסוקתי מותאם,  בהתאם למאפיינים ולצרכים האישיים שלהם.

עם זאת, פעמים רבות חוסר הוודאות הנלווה לתהליך הייעוץ, גורר לא מעט חרדות ודאגות בנוגע לעתיד המקצועי של האדם. כך שלעתים, לצד תהליך הייעוץ, ניתן לקיים במקביל טיפול פסיכולוגי, בדגש על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ((CBT, המספק למטופל כלים אפקטיביים אשר יאפשרו לו להשתחרר מאותן חרדות תעסוקתיות ולגבש דרכי התנהלות בריאות וחיוביות יותר.

לצוות המטפלים המנוסה במכון חיבורים, יש ניסיון רב בתחום הקוגניטיבי התנהגותי, לרבות שיטת ACT  (טיפול בקבלה ובמחויבות) המשתייכת לגל השלישי של CBT. אם אתם סובלים מחרדות הקשורות למצבכם התעסוקתי, אין סיבה שתתמודדו עם כך לבד. כך שנשמח לסייע לכם ולהתאים עבורכם תוכנית טיפול ייעודית בהתאמה אישית.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.