המושג בדידות, בדידות חברתית, בדידות רגשית ועוד, עלה רבות במהלך השנה וחצי האחרונות של מגפת הקורונה (ועוד יישמע..). זו יצרה בדידות מזן חדש הנובעת מאימת המגפה, ושיבוש והגבלות של חיים הן לפרט והן לחברה. היא יצרה פחד המוני, מרחק בין בני אדם, גם בני משפחה גרעינית. אבטלה שהובילה לבדידות. שינוי תוכניות שגרמו לחרדה, אנשים שעברו לעבוד בבית. ילדים שלא הלכו למסגרות חינוכיות, הורים שקרסו מעומס ודאגה כלכלית. מבוגרים שלא יצאו מהבית. עולם בסיכון גבוה.
אבל היא בעיקר יצרה בדידות חדשה- לא מוכרת., כפויה. זו שהדירה אנשים מהעולם החיצון בשל סיכון או חוסר יכולת לבוא בחברה ובהם- כאלה שלראשונה חשו מהי בדידות חברתית. מסתבר שהבדידות מלווה גם בכאב פיזי ממשי ועלולה בהמשך לגרום גם למחלות שונות.
גם הדור הצעיר, זה שעדיין לא הבשיל להבין בדידות מהי, הפך לקורבן של בדידות במציאות בלתי אפשרית של לימודים בזום, הימנעות מפגישות עם חברים שלא לדבר על בידוד בגלל תלמיד מאומת. הבדידות למרבה האירוניה הפכה לבת הברית של כולם באשר הם ללא בהבדל של גיל, גזע, מין ולאום.
יש אנשים שגם טרום הקורונה בחרו פעמים רבות להיות לבד. מדובר ביוצרים ואמנים שהלבד שלהם הוא מנוף ותנאי ליצירתיות. הם לא חשים בודדים כשהם לבד להיפך- הם מקווים שלא יפריעו להם.
בניגוד מוחלט אליהם, יש אנשים שטרום הקורונה כבר סבלו מבדידות ומצוקה והמגפה רק הקצינה את הסימפטומים ותחושת חוסר האונים שלהם וגרמה להם להתדרדרות נפשית. הם התמכרו יותר, אכלו יותר. התקפי החרדה שלהם התגברו, הם הוצפו במחשבות אובדניות, איבדו כל תקווה וחלקם עשו בשכל ופנו לעזרה.
אין סיבה אחת המובילה לבדידות חברתית והסיבות הן שונות ואישיות. לכל אדם סיפור החיים שלו והסיבה שגרמה לבדידותו. זו יכולה להיות בדידות מסיבות בריאותיות, נכות, טראומה, שכול, חרדה חברתית. ניתוק משפחתי, חוסר ביטחון עצמי, הפרעת OCD, הפרעות אכילה, דימוי עצמי שלילי ועוד. המכנה המשותף לכולם הוא, אותה עננה קודרת ועגומה המתמקמת בחזה וגורמת להם גם לחרדה ועצב כרוניים, תחושת ניתוק מהעולם. חוסר אונים, חשיפה מביכה, חסרי הגנה ומאוימים.
אחד הדברים החשובים ביותר שאדם חייב לעשות למען עצמו אם הוא סובל מתחושת בדידות חברתית או בדידות רגשית הוא לפנות למכון מקצועי המעניק טיפולים בשיטות שונות גם לבעיות כמו בדידות וחרדה. טיפול כזה כבר שינה את חייהם של רבים, אשר החליטו להתייצב מול הבדידות שלהם ולהתמודד עמה פנים מול פנים.
בדידות בעולם המודרני היא תופעה רגשית ידועה. נעשו ונעשים עליה אין ספור מחקרים. היא נתפסת כתופעה שכיחה בכל שכבות הגיל גם בקרב ילדים ועד קשישים. במחקר שנעשה בשנת 2010 עלה כי 80% מבני 18 ומטה חשים בדידות ומעל גיל 65 כ-40% חווים אותה. בגילאים המבוגרים היא גורמת לירידה קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר.
היא מוגדרת ככאב. רגש אומלל אשר עלול לגרום לדיכאון ולמחשבות אובדניות והשפעתה על הבריאות קטלנית. היא גורמת לכאבים כרוניים, נדודי שינה. פגיעה באיזון ההורמונלי, עלייה בלחץ הדם, פגיעה במערכת החיסון. בוגרים אשר חוו בידוד בילדותם סבלו יותר מהשמנת יתר, מחלות לב. כולסטרול ולחץ דם גבוהים.
מחקרים נוספים מצאו כי אנשים החשים בדידות סובלים מרגשות אשם, דימוי עצמי נמוך ותחושת דחייה חברתית. זו גורמת להם להסתגר יותר וכך הם מוצאים את עצמם באותו מעגל עגום של סבל המחמיר את מצבם.
מטפלים בשיטת ה- CBT שהיא היום השיטה המקובלת והמובילה בהתמודדות עם בדידות רגשית, מסבירים כי בדידות היא חוויה הנוצרת מן הפער אותו חשים אנשים בין הצרכים והרצונות החברתיים שלהם- לבין מה שקורה להם במציאות בפועל. היא מציפה אצל אנשים תחושת געגוע למגע ותקשורת ומלווה בתסכול ותחושת ייאוש.
ויש גם בדידות פנימית אותה חשים אנשים גם כאשר הם נמצאים בחברת אחרים. על פניו הם אכן לא לבד, אבל בתוך תוכם הם חשים מרוחקים, מנותקים, מנוכרים. כמהים לקשר ולמגע אנושי ודווקא בחברה, מועצמת אותה תחושת ניתוק וניכור מייסרת.
האבולוציה של האדם והחברה, לא לימדה אותנו לחיות לבד אלא יחד. ארווין יאלום פסיכיאטר אמריקאי שדגל בשיטת האקזיסטנציאלית, לפיה אחת מרצונות הקיום עמן מתמודד האדם- הוא להיות חלק מהעולם גרס כי בעבר ההשתייכות החברתית הייתה נחוצה לצרכי הישרדות והיה לה מקום משמעותי בחוויית החיים של האדם. רעיון האינדבידואליזם לא היה קיים כלל והתפתח רק בתקופת ההשכלה. לדבריו כולנו חיות השוחרות לחברה ואוהבות להימצא בחברת בני מיננו. טבועה בנו נטייה מולדת לגרום לאנשים אחרים להבחין בנו על תכונותינו החיוביות. לפיכך- תחושת הבדידות גורמת למי שסובל ממנה הרגשה שהוא בלתי נראה. לא קיים. היא גורמת לרפיון העצמי, פאטליזם ופחד מסכנה. דונלד ויניקוט, פסיכואנליטיקאי בריטי טען, כי יכולתו של אדם להיות לבד, היא זו שמאפשרת לו ליצור קשר. ההנחה היא שגם כאשר אנו נמצאים בחברת האחר- אסור שתתקיים סימביוזה. יש צורך לפתח קשר, אבל גם לדעת להיות לבד בתוך הקשר החברתי.
בדידות רגשית פנימית לא קשורה להיות האדם לבדו, אלא להיות האדם יחד ולחוש בדידות חברתית. אין תחושה קשה מזו, והיא דורשת פנייה לאנשי מקצוע כדי להבין את מקורה ולהתמודד אתה בטיפולים תומכים.
לעניין זה נוסיף, כי הבדידות שיצרה מגפת הקורונה, היא בדידות זמנית ולא כרונית, אולם גם מי שחווה אותה זקוק לטיפול ולתמיכה. כל בדידות, גם אם היא כרונית או זמנית, עלולה להתדרדר ולהפוך חלילה לדיכאון וזה כבר סיפור הרבה יותר מורכב וכואב.
כל המחקרים שנעשו סביב נושא הבדידות מוכיחים כי זוהי לחלוטין איננה תחילתה של בדידות נפלאה. אומנם יש אנשים בעיקר אומנים אשר מעדיפים את הלבד שלהם אשר מובילה לפרצי היצירתיות הייחודיים שלהם, אבל ככלל – כל אדם הוא יצור חברתי, החי בתוך תא משפחתי, חברתי. עובד עם אנשים, רואה אנשים, מהלך ביניהם והוא לחלוטין איננו שקוף. כאשר הוא הופך לבודד הוא חש שקוף ואז יש צורך דחוף בטיפול בבעיה, וככל שזה יהיה מוקדם יותר, כך ניתן יהיה לעצור את ההתדרדרות הצפויה.
יש ארבעה סוגים של התערבות, שעשויים לסייע לסובלים מבדידות: ליצור עבורם הזדמנות לקשרים חברתיים, להעניק להם תמיכה חברתית, לשפר את המיומנויות הבין אישיות והחברתיות שלהם ולמנוע מהם חשיבה שלילית של פיתוח עצמי נחות, קורבני, מסוגר, מבודד ומיוסר.
טיפול CBT הוא הטיפול המומלץ היום עבור מי שחש בדידות (ולא משנה מהי הסיבה שהובילה אותו לכך) המובילה גם לחרדה לא רק היא- אלא כל סימפטום שלילי היוצר תחושת חרדה.
CBT -Cognitive Behavioral Therapy הנו טיפול קצר מועד הנמשך בין 3-6 חודשים ומטפל בתחום של בדידות חברתית וכן בדידות רגשית.
המתודולוגיה המובילה את הטיפול היא ההנחה כי אדם שיש לו קושי רגשי (ולא רק בשל בדידות), הוא זה שהביא את עצמו לכך משום צורת המחשבה שלו (הכוללת מן הסתם גם הימנעות, פחד, כישלונות, טראומה ועוד). אותן חוויות גרמו לו להטמיע התנהגויות מסוימות אוטומטיות (מבחינתו לכאורה כדי להגן עליו) אבל דווקא הן אלה שהיום “תוקעות” את חייו כי במרכזן הכחשה, ויתור, והימנעות, ולא התמודדות אמתית פנים מול פנים עם הזיכרונות המרים. כדי לשנות את חייו, זקוק אדם זה להיות מודע להתנהלות הרובוטית שלו זו שמפילה אותו כל פעם לתהום אחרת, וטיפול CBT הוא זה שיעניק לו את הכלים לשנות את דפוסי המחשבה שלו ולפתח התנהגויות חדשות. רק כך כאשר יוכל להשאיר מאחור את החשיבה השלילית הפוגעת בו- יוכל לפתוח דף חדש מנטלית, רגשית, תעסוקתית וחברתית.
גם שיטת ה- CBT המובילה בטיפול באנשים הסובלים בדידות חברתית כמו שיטות טיפוליות אחרות, מתפתחת כל הזמן והיום אנו נמצאים בעיצומו של גל שלישי המבקש להתמקד במהלך הטיפול בקבלה עצמית acceptance . ההנחה היא שקבלה זו תאפשר למטופל עיבוד רגשי ולמטפל הפעלת טכניקת אקטיבציה התנהגותית המסייעת לסובלים מדיכאון.
אם בגל הראשון של שיטת ה-CBT התמקד הטיפול בשינוי תפיסת העולם ומחשבותיו הסיזיפיות של המטופל, הרי שהגל השלישי, ACT, דוגל בהובלת המטופל להבנת המרחק בין המחשבות האוטומטיות שלו לבין המציאות הקבועה.
קבלה עצמית כאמור- הכרחית לשיתוף הפעולה של המטופל עם השיטה ולהצלחתה.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
