הלוקים בתסמונת עשויים אף לפגוע בעצמם על מנת להציג תסמינים אוטנטיים. כך למשל לוקה בתסמונת עשוי לחשוף את עצמו לחומרים מסוכנים, להרעיב את עצמו, להזריק חומרים רעילים לגופו, להפסיק את נשימתו עד כדי עילפון ועוד. מטרתו של הלוקה בתסמונת היא לעורר אמפטיה, אהדה ורחמים מצד הצוות הרפואי. רוב המקרים המתועדים של לוקים בתסמונת מינכהאוזן הן של נשים, שיעור הלוקים בתסמונת בקרב האוכלוסייה אינו ידוע. החיפוש אחר אהדה וטיפול על ידי צוותים רפואיים מביא את הלוקים בתסמונת מינכהאוזן לפקוד בתי חולים לעיתים קרובות, לבקר אצל רופאים ולעבור הליכים רפואיים תכופים. במקרים קיצוניים בהם יש חשד מצד הצוות הרפואי לזיוף תסמינים אף לעבור מעיר לעיר וממדינה למדינה כדי למצוא צוות רפואי חדש.
הסובלים מתסמונת מינכהאוזן על ידי צד שלישי (מכונה גם תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח, או ע”י קירבה) אינם פוגעים בעצמם או מזייפים סימפטומים בגופם אלא בגופם של אחרים. לרוב, מדובר על ילדים קטנים או בני זוג התלויים בלוקה בתסמונת.
המטרתה כאן היא לעורר את רחמיו של הצוות הרפואי, של בני משפחה, חברים או קולגות למצבו הקשה של “המטפל” בילד החולה או בבן/בת הזוג.
תשומת הלב, הכרת התודה והתלות של החולה בלוקה התסמונת מזינים ומעודדים את המשך הפגיעה. מקרים קשים של התעללות בילדים התגלו כקשורים קשר ישיר לתסמונת.
הגורמים המדויקים להופעת תסמונת מינכהאוזן אינם ידועים, התסמונת נחשבת לנדירה וקשה מאוד לאבחנה, הלוקים בה אינם משתפים פעולה ועל כן קשה לדעת את מניעיהם, כמה השערות כוללות:
• צורך עז ביצירת קשרים חברתיים המלווה בהיעדר יכולת ליצור קשרים בחיי היומיום. מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למטופל מעניקה לו את הקשר האנושי.
• הפרעת אישיות אנטי חברתית הבאה לידי ביטוי בסיפוק גדול מהונאת צוותים רפואיים, תחושת עליונות וכוח.
• הופעת מחלה בילדות וניכור הורי בזמן המחלה, הצוות הרפואי החליף את התמיכה והטיפול ההורי.
קשה לאבחן אך ניתן לטפל!
הלוקים בתסמונת מינכהאוזן אינם מודים במצבם, הם לא ידברו בפתיחות על היותם לוקים בתסמונת ואף לא על חשדם בכך. משנתגלתה התרמית, החולה עשוי להגיב בזעם להאשמות עד כדי פגיעה עצמית חמורה כדי להוכיח כי הוא אכן חולה וזקוק לטיפול.
הם יסרבו בתוקף לכל טיפול פסיכיאטרי או אפילו לעבור אבחון פסיכולוגי ועשויים אף להגר לעיר או מדינה אחרת כדי להימנע מטיפול כזה.
טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בדגש על שליטה בדחפים והתמודדות עם מצבים רגשיים וחברתיים הוכיח את עצמו רק במקרים בהם החולה אכן מוכן להודות כי הוא סובל מהתסמונת, כיום אין טיפול תרופתי יעיל לתסמונת מינכהאוזן.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
דרך הפארק 57א
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים