דיכאון אצל ילדים

האם כהורים אתם מזהים אצל ילדכם איבוד עניין בפעילות חברתית, אדישות להנאות, התכנסות, התבודדות ומצב רוח מדוכדך? במאמר זה תוכלו לאבחן האם ילדכם סובל מדיכאון.

דיכאון אצל ילדים

דיכאון אצל ילדים ודיכאון אצל בני נוער אינו מצב רוח זמני חולף, אך לעתים קרובות נוטים הורים ליחס חשיבות למצב של דיכאון אצל ילדם רק כאשר הסימפטומים מובהקים, זאת מכוון שלעתים הורים מיחסים את מצב הרוח הדיכאוני לאופי מופנם והשקט של ילדם ואת השינוי במצב הרוח כתופעה הקשורה לגיל ההתבגרות. לכן חשוב לדעת כיצד להבדיל בין השניים ולפנות לטיפול ממוקד בדיכאון במידת הצורך.

ההבדל בין דיכאון במבוגרים לדיכאון אצל ילדים

דיכאון הוא הפרעה נפשית המתארת מצב של סבל, חוסר אונים, עצבות, ירידה משמעותית במצב הרוח הנמשך לפחות שבועיים וגורם לירידה משמעותית בתפקוד.

דיכאון אצל ילדים נחשב לתופעה שכיחה, אצל ילדים אין הבדל בין בנים ובנות ומחקרים מוכיחים כי 2.5% מהילדים סובלים מדיכאון. לעומת זאת, בגיל ההתבגרות נמצא שיעור גבוה יותר של כ-8% ועולה שהנערות מתמודדות פי 2 יותר מהנערים בגילן עם דיכאון.

ֿדיכאון אצל ילדים ונוער מתבטא בצורה המזכירה מעט דיכאון אצל מבוגרים, אך קיים שוני.

הסממנים המצביעים על דיכאון אצל ילדים על פי ה DSM IV הם:

–  ירידה משמעותית במצב הרוח הנמשכת לפחות שבועיים.
– הפרעות בשינה – קשיים בשינה או שינה מופרזת.
– אי שקט ,כעס רב, זעם, תוקפנות כלפי הסביבה (בשונה ממבוגרים).
– קשיים בריכוז וירידה ביכולת הלימודית.
– הימנעות, הסתגרות ואיבוד עניין בפעילויות משפחתיות וחברתיות
– ירידה בערך וביטחון עצמי, זלזול עצמי

סממנים חשובים נוספים אשר לעתים קיימים הם:

– בכי תכוף וממושך
– תחושת חוסר אונים
– הפרעות באכילה
– תלונות על כאבי בטן או ראש
– תחושת שעמום
– פגיעה עצמית
– אי רצון לחיות
– שימוש בסמים או אלכוהול

מתי תדעו שיש צורך לגשת לטיפול?

דיכאון מתבטא באופן שונה אצל כל ילד או ילדה, בהתאם לאישיותם. ביטויים של דיכאון אצל ילדים יתבטאו בהתנהגויות שונות או דרך ביטויים מילוליים של הילד. לעיתים ילדים יתלוננו הרבה על רגשות קשים כמו עצב או חוסר תקווה. התנהגויות שונות המבטאות תסכול, כעס באופן חוזר על עצמו צריכות אף הן לעורר את תשומת ליבנו. ילדים בשלבים התפתחותיים מתקדמים יותר מסוגלים לבטא מילולית את מה שמרגישים וזה יכול להקל עליהם. בכל מקרה אם מתעוררת מצוקה כרשום כאן, או התבטאויות /התנהגויות המבטאות קושי וחוזרות על עצמן כדאי לגשת לאבחון. באבחון מקצועי ניתן יהיה לומר ממה נובעת ההתנהגות ולשלול קשיים אחרים כהסבר לתופעה כמו למשל חרדה או הפרעת קשב וריכוז המייצרות תסכול ומצוקה.

טיפול בדיכאון אצל ילדים

קיימים סוגים, שיטות ודרכים שונות לתופעה אצל ילדים. כאשר ניגש לבחור טיפול מתאים כדאי לבדוק מה הטיפול שהכי יתאים לאופיו ולהתמודדות שהילד חווה. טיפולים שקיימים כיום כוללים טיפולים דיאדיים, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים, טיפולים פסיכו-דינאמיים ועבור ילדים בוגרים יותר ניתן לשקול טיפול קבוצתי. לכל טיפול היתרונות שלו. טיפול דיאדי הוא טיפול המערב את ההורים בתוכו, דיאדה= צמד. בטיפול הדיאדי ניתן לבחון את התנהגות הילד לאור היחסים עם ההורים. טיפול פסיכודינמי עושה שימוש בכלי של משחק ככלי מרכזי בטיפול. דרך משחק ניתן לשחזר כל מיני היבטים בעולמו של הילד, דפוסים שלו וכן לפתוח צוהר אל נפש הילד, ומקום לבטא שיחה על מה שכואב לו ומפריע. אופיו של טיפול זה הוא איטי וממושך ועשוי להתפרס על זמן רב (משתנה).

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור דיכאון אצל ילדים

טיפול שקיים היום ומומלץ לטיפול בתופעה אצל ילדים במיוחד הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. אופיו של הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי הוא ממוקד מטרה ושואף להיות קצר מועד (משתנה בהתאם למקרה). טיפול זה יוצא  מנקודת הנחה שדפוסי החשיבה שהילד אימץ בחייו יוצרים אצלו את הקושי ומבקש לעזור לילד ליצור דפוסי חשיבה חדשים. כמו כן, בטיפול נלמדות אסטרטגיות שונות של התנהגות, כאלה שמשרתות טוב יותר את הילד וגורמות לו להרגיש לאחר מכן טוב יותר. דוגמא למחשבות שהילד ואינן משרתות אותו יכולה להיות “אני לבד ולא רוצים אותי בכיתה”, ניתן לעזור לילד לראות מי כן רוצה להיות איתו ולהזכר ברגעים ובחברים שכן לצידו, כלומר, לעזור לילד להסתכל על מה שחיובי בחייו ולעזור לילד בשלב הבא לתרגם זאת להתנהגות, למשל, להעיז ליזום משחק עם מי שחש בטחון איתו, לעודד את הילד להביע את רצונותיו וצרכיו ובכך לחזק את בטחונו העצמי. בנוסף לטיפול שעובר הילד מומלץ ואף הכרחי להוסיף הדרכת הורים. הדרכת ההורים איננה חייבת להיות שבועית כמו הטיפול, הכל בהתאם לצורך. במסגרת הדרכת ההורים ניתן יהיה לרכוש כלים לחיזוק הילד במקביל ובסנכרון עם הטיפול שהוא עובר ולשמר את ההתנהגויות ודפוסי החשיבה החיוביים שהוא מסגל גם בבית. כמו כן, במסגרת ההדרכה אפשר “לחשוב ביחד” את הילד ולהבין אותו טוב יותר.

במכון “חיבורים” תוכלו למצוא פסיכולוגים ומטפלים רגשיים אשר מומחים בטיפול בדיכאון וחרדה. אצלנו מאמינים בשילוב גישות ושיטות מסורתיות עם אלו המתקדמות יותר שמתמקדות בפתרון, בצורך לגרום לתחושת הקלה בהקדם אך גם מתייחסת ל”שורש” המצוקה. אנו ב”חיבורים” לוקחים בחשבון את הקושי והמצוקה שלכם, שלעיתים קשה מנשוא ומוכנים לקלוט אתכם בזרועות פתוחות, עיניים טובות ואוזניים קשובות.

ליאת פרוכטמן

פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, מ"ר 98402.

This author does not have any more posts.