ילדים רבים נוהגים לפתח סימפטומים פיזיים המבטאים אלמנטים פסיכולוגיים וסביבתיים כאלו ואחרים. אנקופרזיס (בריחת צואה בקרב ילדים), מהווה דוגמא שכיחה לכך, שכן, פעמים רבות מצב זה עשוי להיגרם כתוצאה מבעיה רגשית כלשהי, בין אם מדובר בחרדות, או בגורמים סביבתיים כאלו ואחרים כמו – פרידה של הורים, או מעבר לסביבה חדשה.
אנקופרזיס, הנקראת בעברית – הצטאות, היא תופעה של בריחת צואה לא מכוונת בקרב ילדים גמולים מגיל 4 ועד גיל 12, הפוקדת כ-1-4% מהילדים ונפוצה בעיקר בקרב בנים. לרוב תופעה זו מתרחשת כתוצאה מעצירות מתמשכת, אולם בחלק מהמקרים מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מהפרעות רגשיות כאלו ואחרות בקרב ילדים. כך שלרוב הטיפול בתופעה משלב אספקט פיזי רפואי לצד טיפול רגשי פסיכותרפי.
בריחת קקי אצל ילדים מתפתחת כאשר הילד לא הולך לשירותים ומתאפק זמן רב. מצב זה עלול להוביל לפגיעה בפעילות הסדירה של המעיים ולעצירות המתבטאת בצואה קשה ומוצקה. מה שעשוי לגרום לכאבים רבים בעת מתן צואה. בהמשך, כשמצטברת צואה קשה במעיים, שרירי הסוגר נפגעים גם הם, מה שעלול להוביל להתפרצות לא רצונית של צואה רכה.
הורים רבים לילדים המתמודדים עם אנקופרזיס, מתקשים להבין את הבעיה וסבורים לעתים כי מדובר בפעולה מכוונת מצד הילד, בשעה שברוב המקרים לילד אין שום שליטה על כך. מצב זה עשוי להוביל לתסכול רב בקרב ההורים והילדים ולשבש את חיי השגרה של הילד עצמו ושאר בני המשפחה.
אנקופרזיס עשויה להתבטא בתסמינים שונים כמו – כתמי צואה בתחתונים, עצירות וכאבים בעת עשיית הצרכים עד כדי הימנעות מהליכה לשירותים, כאבי בטן, בריחת שתן ותיאבון לקוי. מעבר לכך, במקרים מסוימים, עשויים להופיע גם תסמינים נפשיים שונים כמו – בעיות התנהגות וחרדות. כמו כן, על מנת לאבחן את התופעה, יש לבדוק כי מצב זה מתרחש בתדירות גבוהה יחסית לאורך 3 חודשים לפחות.
כאמור, אנקופרזיס מתבטאת בבריחת צואה לא רצונית אצל ילדים, כאשר מומחים נוטים לסווג את התופעה לשני סוגים שונים – הפרעת אנקופרזיס ראשונית והפרעת אנקופרזיס שניונית.
ילדים המתמודדים עם הפרעת אנקופרזיס ראשונית מעולם לא חוו גמילה מלאה מחיתולים ולא הפגינו שליטה על צרכיהם, גם כאשר הם הגיעו לגיל בו מצופה מהם לעשות זאת.
בניגוד לילדים המתמודדים עם הפרעת אנקופרזיס ראשונית, במצב של אנקופרזיס משני הילד כבר חווה גמילה מחיתולים בעבר והפגין שליטה על צרכיו. אולם בשלב מאוחר יותר הוא מפגין קושי לשלוט על סוגריו, כאשר לרוב מצב זה מתפתח כתוצאה ממקור רגשי כלשהו, בין אם מדובר בגורמים נפשיים כמו לחץ וחרדה, או בעקבות אירוע מכונן שהתרחש בחייו של הילד, כמו – אובדן של אדם קרוב, גירושין, מעבר לסביבת מגורים, שונה או התמודדות עם אחים חדשים.
בנוסף, מומחים רבים נוטים להבחין בין בריחת צואה המתאפיינת בעצירות ובהרטבה הנובעת כתוצאה מבריחת שתן, לבין מצב של אנקופרזיס הנובע כתוצאה מגורמים רגשיים כלשהם ואינו מתבטא בעצירות.
פעמים רבות, אנקופרזיס מבטאת מתח רגשי בו שרוי הילד, הנובע בשל גורמים סביבתיים כמו – מתיחות במשפחה, גירושין של הורים, הולדת אח או אחות חדשים, אובדן של בן משפחה קרוב, או שהייה במסגרת חדשה כמו גן או בית ספר. כמו כן, בריחת צואה אצל ילדים עשויה להתרחש פעמים רבות כתוצאה מהליך גמילה מהיר שהתרחש בשלב מוקדם מדי, מבלי שהילד היה מוכן לכך.
בחלק גדול מהמקרים בריחת קקי אצל ילדים מתרחשת כתוצאה ממצב מתמשך של עצירות הנובעת מסיבות שונות, בין אם מדובר בקשיים במתן צואה, מחסור בסיבים תזונתיים, הרגלי תזונה לקויים ומחסור בנוזלים, בעיות במערכת העיכול, או שימוש בתרופות מסוימות. כמו כן, פעמים רבות עצירות בקרב ילדים צעירים נובעת בשל גמילה מוקדמת מחיתולים, כך שהילד מסגל לעצמו דפוס של התאפקות על מנת להימנע מהליכה לשירותים. במצב זה, כשנאגרות כמויות גדולות של צואה במעיים, הצואה מתקשה ונוצר קושי להוציא אותה החוצה. כאשר בשלב כלשהו נוצרת פגיעה עצבית אשר עלולה להוביל לדליפה בלתי נשלטת של צואה נוזלית.
לעתים, אנקופרזיס נלווית להפרעות פסיכולוגיות שונות כמו – פוביות, חרדת נטישה אצל ילדים, או ODD – הפרעת התנהגות המתאפיינת במרדנות והתנהגות דווקאית.
ישנם מצבים מסוימים אשר עשויים להגביר את הסיכון להתפתחות של בריחת צואה, בין אם מדובר בהפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, חרדות, או ילדים המאובחנים עם דיכאון. מעבר לכך, נתונים מראים כי בריחת צואה אצל ילדים שכיחה יותר בקרב בנים מאשר בנות. נכון לעכשיו עדיין לא ברור מה הסיבה לכך, כאשר ההערכות הן כי מדובר בשילוב של אספקטים פיזיים לצד גורמים פסיכולוגיים כאלו ואחרים.
לרוב, בריחת צואה אצל ילדים לא עוברת מעצמה, כך שיש צורך לטפל בתופעה באופן מידי, על מנת למנוע החמרה של המצב, פיסית ונפשית כאחד. במישור הפיזי, בריחת צואה לא מטופלת עלולה להחריף ולחייב טיפול רפואי מידי, כמו – ניקוי יזום של המעי או חוקן. לצד זאת, ילדים המתמודדים עם אנקופרזיס חשים לרוב בושה ומבוכה רבה. כאשר הילד לא מקבל מספיק עידוד ותמיכה מצד משפחתו וסביבתו הקרובה וסובל מהצקות מצד חבריו, מצבו הנפשי והרגשי עלול להחמיר עד כדי פגיעה בביטחון העצמי והתפתחות של בעיות רגשיות מסוימות כמו – חרדה חברתית ודיכאון.
טיפול רגשי לילדים באנקופרזיס מתרחש לרוב יחד עם הוריו של הילד, בעיקר כאשר מדובר בילדים צעירים המתקשים לבטא את עצמם ולתאר את המצב באופן מדויק. טיפול זה יכלול לרוב היבטים נוספים, בין אם מדובר בפן התזונתי או במישור הפיסי. זאת במטרה לאתר את המקור להתפרצות התופעה, לסייע לילד להתמודד טוב יותר עם התסמינים הרגשיים הנלווים לכך ולהקנות לילד ולהוריו כלים חשובים לצורך מיגור התופעה וביסוס של דפוסי מתן צואה טובים ויעילים יותר.
טיפול CBT עבור ילדים המתמודדים עם אנקופרזיס מתבסס על שינוי דפוסים התנהגותיים, לצד תרגול מעשי, באמצעות טכניקות וכלים שיסייעו לילד לסגל הרגלי שירותים טובים יותר. במהלך הטיפול הילד לומד לזהות דפוסים בעייתיים העשויים להוביל להתפרצות התופעה ומחליף אותם בהדרגה בדרכי התנהגות חיוביות ואדפטיביות יותר.
טיפול בהיפנוזה עשוי גם הוא לסייע עבור ילדים הסובלים מאנקופרזיס, מאחר שהוא משלב לרוב משחק ודמיון. במהלך הטיפול הילד עובר תהליך של השאה (סוגסטיה) וצולל אל תוך מצב תודעתי אחר, על ידי הדרכה צמודה מצד המטפל. התהליך ההיפנוטי מאפשר לילד לחוש רגוע ושליו יותר ולשתף פעולה עם המטפל. מה שגורם לו להשתחרר בהדרגה מהפחדים ומהחרדות המלווים אותו ולסגל לעצמו הרגלי יציאה טובים ויעילים יותר.
על מנת למנוע מצב של בריחת צואה רצוי להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, המשלבת נוזלים רבים וסיבים. כמו כן, במידה שמתעורר חשש לאנקופרזיס חשוב לפנות לרופא באופן מידי על מנת למנוע סיבוכים אפשריים של התופעה ולהתאים לילד את הטיפול המתאים ביותר עבורו. בנוסף, כאשר ההורים לא בטוחים כיצד ומתי להתחיל את תהליך הגמילה מחיתולים, חשוב לפנות לגורם מקצועי שייעץ הם בעניין ויקנה להם את הכלים הנחוצים לצורך ביצוע התהליך באופן האפקטיבי והיעיל ביותר.
אנקופרזיס אמנם נחשבת תופעה די שכיחה בקרב ילדים, אך לרוב היא כרוכה בלא מעט בושה ומבוכה. מה שעשוי להוביל להתפתחות של מצבים נפשיים קשים כמו – חרדה ודיכאון. במקרה שהתופעה נובעת ממצב רגשי כלשהו, חשוב לפנות לטיפול פסיכותרפי מותאם. אנו במכון חיבורים נוכל לסייע לכם להבין את הסימפטומים המובילים להתפרצות הבעיה אצל הילד ולבנות עבורו תכנית טיפולית מותאמת, במטרה למצוא פתרון למצב.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
