הפרעת התקשרות ריאקטיבית (RAD)

בתחילת שנות ה-80, בעלי ואני אימצנו את הבן שלנו, סאני. די מהר הוא אובחן עם “הפרעת התקשרות תגובתית” (RAD). סאני הגיע מרקע של נטישה, אם שעסקה בזנות ובתור תינוק הוא הושאר שעות רבות לבדו ללא טיפול והזנה. קבלת הפנים לעולם של סאני הייתה קשה והשאירה בו רושם עמוק שהעולם הוא מקום קשה, מנוכר מפחיד ומכאיב. החוויה של הורות לילד עם הפרעת התקשרות ריאקטיבית יכולה להיות מתסכלת, כל מה שאת רוצה זה לקחת אותו בזרועותיך לחבק ולפצות על הטראומה שעבר אבל אי אפשר, ילדים כאלה רואים בכל אדם אויב כנקודת המוצא שלהם. למעשה הילדים האלה לא מבדילים בין הורה לזר, קשה מאד לחנך אותם בטח ובטח דרך עונשים, הם נוטים למרוד בכל מה שאפשר כי הם פשוט לא סומכים על אך מסגרת או השתייכות שיש להם.

לאחר שלמדתי היטב את מצבו של בני ואת דרכי הטיפול לאחר תקופה ממושכת בחינוך ביתי החלטתי להחזירו למסגרת. הבנתי שהוא רואה בי “האויב המטפל” שלו וזה לא מה שיקדם אותנו. צוותי החינוך היו פתוחים להתגמש איתו ועבדנו יחד עם מטפלת והדרכה. אני הובלתי את כל הדרך הזאת דרך הידע שרכשתי לצד ייעוץ טיפולי והתוצאות לא אחרו לבוא, חל שיפור בהתנהגות שלו וחשתי מעט שהוא יכול להתקרב קצת אלינו, יכלנו להרגיש את זה בדברים הקטנים כמו להסכים שנעזור לו לפתור בעיות ובשיתופים על מקרים קטנים שרו לו באותו היום.

מהי הפרעת התקשרות ריאקטיבית? איך מאבחנים אותה ואצל מי הנפוצה? התשובות בפנים.

מה ההגדרה של RAD?

הפרעת התקשרות תגובתית (RAD) היא מצב המשפיע על ילדים שחוו שיבושים חמורים בחוויות הטיפול המוקדמות שלהם. זה יכול לכלול ילדים שהיו באומנה, בבתי יתומים, או שעברו שינויים מרובים במטפלים ראשוניים. ילדים עם RAD מתקשים ליצור קשרים בריאים לאחרים, וייתכן שיתקשה לווסת את רגשותיהם והתנהגויותיהם.

מה הגורמים של הפרעת התקשרות ריאקטיבית?

RAD יכול להתפתח כאשר הדמות או הדמויות המטפלות של הילד לא מעניקות לו טיפול ראוי וישנן הפרעות בטיפול בו בעקבות אי יכולת או רשלנות חמורה.  אלו התנאים הנפוצים בהם יכולה להתפתח הפרעת התקשרות ריאקטיבית:

• התעלמות עקבית מצרכיי הילד לרבות מגע וחיבה, הזנה רגשית ובטחון.
• הזנחה של צרכיו הפיזיים הקיומיים של הילד .
• תנודות ומעברים תכופים בין דמויות מטפלות ראשוניות שלא מאפשרת לילד ליצור התקשרות יציבה (למשל במקרים בהם הילד עובר בתים רבים ואומנות)

נסיבות אחרות המהוות סיכון להתפתחות של ההפרעה:

• כשהילד נשלח לפנימיות או מגורים חוץ ביתיים אחרים
• הורים בעלי הפרעות התמכרות לחומרים או בעלי מצבים נפשיים מורכבים
• הורים בעלי התנהגות עבריינית
• מצבים בריאותיים של ההורים כאשר הילד נאלץ להפרד מהם לתקופות ממושכות

מה התסמינים של הפרעת ההתקשרות ריאקטיבית?

ילדים שמתמודדים עם RAD יכולים להפגין ריחוק או אדישות באינטראקציה איתם  וקושי להתקרב. RAD יכולה להיות השפעה על כל תחום בחיי הילד והתפתחותו.  אלו הם התסמינים הבולטים:

• חוסר עניין בקשר אנושי וחברתי
• חוסר הענות רגשית
• קושי ביצירת קשר משמעותי עם אחרים
• קושי לתת אמון באחר
• נוטים לתוקפנות או נסיגה
• יכולים להופיע קשיי ויסות עצמי
• מועדים לאימפולסיביות והתנהגות פוגענית.
• ללא הבעה של רגשי מצפון או חרטה לאחר מעשה פוגעני. ומתקשים להביע אמפתיה לאחר.
• נמנעים מקשר עין ישיר או מגע פיזי בייחוד כשזה בא מדמויות מטפלות
• נראים לעיתים עצובים ואומללים ללא סיבה נראית לעין
• התקפי זעם והתפרצויות אגרסיביות
• נוטים לווכחנות

על האתגרים באבחנה של ילדים עם RAD

אבחון הפרעת התקשרות תגובתית (RAD) בילדים יכול להיות מאתגר בגלל שאותם התסמינים יכולים להזכיר הפרעות אחרות למשל הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

הקריטריונים המרכזיים לאבחון RAD הם קושי וחוסר הצלחה מתמשך של הילד ליזום או להגיב לאינטראקציות חברתיות באופן שתואם את השלב ההתפתחותי שלו, לצד היסטוריה של הזנחה חמורה או שינויים חוזרים ונשנים אצל המטפלים העיקריים

הערכה יסודית על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוג ילדים או פסיכיאטר, תכלול בדיקה רפואית, הערכה התפתחותית וסקירה של ההיסטוריה החברתית והרגשית של הילד. בנוסף, יערכו תצפיות על התנהגות הילד במסגרות שונות בשילוב של ראיונות עם מטפלים ומבוגרים אחרים שהיו בקשר משמעותי עם הילד יכולים לספק מידע רב ערך לאבחון.

איך להתמודד עם ילדים שאובחנו ב-RAD?

כדי להצליח לטפל בילדים שחווים את הפרעת ההתקשרות חשוב להציב שני יעדים:

1. הבטחת סביבה בטוחה עבור הילד במיוחד במקרים בהם הילד חווה הזנחה והתעללות.
2. לעזור לילד לפתח אמון כלפי מבוגר אחד לפחות איתו יפתח קשר יציב.

דרכי טיפול:

הדרכת הורים:

הטיפול בילדים עם RAD לרוב יתרכז בהדרכת ההורה או הדמות המטפלת העיקרית של הילד. הנחיית ההורה עשויה לעזור להפוך את המערכת היחסים עם הילד למרפאה עבורו במקום עוינת מתישה ומלאת מטענים. בהדרכת הורים ההורה לומד מיומנויות תקשורת שיכולות לעזור לפתח קשר מיטיב ביניהם.

רכישת יידע על ההפרעה:

מיומנויות אלו ישענו על ידע נרחב שיסופק להורה או שההורה ירכוש בעצמו על הפרעת ההתקשרות.

טיפול רגשי במשחק או יצירה:

טיפול רגשי באמצעות הבעה ויצירה או משחק עלול להיות יעיל בטיפול בילדם עם RAD . משחק / יצירה יכול לעקוף את ההתנגדויות שלו, לתת ביטוי ופורקן לקושי ולזעם וביטוי למחשבות בדרך חווייתית והשלכתית. בתוך מרחב משחקי יכול להיווצר עבור הילד מרחב בטוח עם גבולות וסטינג ברור שנותנים לו תחושת שליטה בעיקר כשמדובר במשחק שמוכר לו והוא חווה בו הצלחה.

תרופות:

אין טיפול תרופתי לטיפול ב-RAD. למרות זאת, יש רופאים שימליצו על תרופות שיכולות לטפל בתסמינים כמו הזעם והתוקפנות כאשר הם חמורים או קשיי שינה.

לסיכום

הפרעת התקשרות תגובתית (RAD) היא מצב נדיר אך חמור שיכול להופיע בילדים צעירים שעברו הזנחה חמורה, התעללו או שעברו שינויים מרובים במטפלים ראשוניים.

ילדים אלה אינם מצליחים ליצור התקשרויות רגשיות בריאות עם אחרים ומתקשים ליצור קשרי אמון ואכפתיות.

חשוב מאד לעזור לילדים האלה דרך מסרים של עקביים של בטחון ושאתם רואים אותם ואת הקושי שלהם אך לא מוותרים עליהם ולהם. חשוב מאד להתייעץ עם מומחים בתחום שיוכלו לתת המלצה לתכנית טיפולית והדרכתית נכונה ומותאמת לילד. ל-RAD יכולות להיות השלכות חמורות לטווח ארוך, כולל קשיים בהישגים אקדמיים, אינטראקציות חברתיות ובריאות נפשית לכן הטיפול בגיל צעיר ככל הניתן הוא חשוב ועשוי לעזור מאד.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.