הקשר בין הגוף והנפש אינו מוטל בספק, והוא מתבטא במיוחד בעת התמודדות עם מחלה מתמשכת.
אנשים החולים במחלות כרוניות כמו סרטן ופיברומיאלגיה, סובלים מהתמודדות נלווית המתבטאת ברמה הנפשית. מחלות כרוניות עשויות לשבש את חיי היום יום של החולים, לפגוע במערכות יחסים ולעורר חוויה של חוסר אונים ואובדן.
במאמר זה נבחן את הקשיים הנפשיים המתעוררים עבור החולים במחלות מתמשכות, נלמד מי בקבוצת סיכון לפתח אותם ונכיר פעולות תומכות ושיטות טיפול יעילות.
מחלות כרוניות (סרטן, מחלות לב, סוכרת, מחלות ריאות, אסתמה, אפילפסיה, איידס, פיברומיאלגיה ועוד)
מביאות איתן התמודדות מתמשכת, שמייצרת עומס נפשי ופיזי אצל החולה וסביבתו.
מלבד הכאב הפיסי שלרוב מלווה מחלות מסוג זה, חווה החולה שינוי משמעותי בשגרת חייו ותפיסת עולמו.
עצם גילוי המחלה יכול להוות התמודדות מורכבת והעלאת תחושות של אשמה (“מה עשיתי לא בסדר?”) וחוסר אונים (“למה דווקא לי ?”), לעורר תהיות לגבי הערך העצמי ולגבי מהות החיים עצמם.
נוכחות המחלה עשויה לשנות את אורח החיים של החולה בצורה משמעותית, הוא עשוי להיות עסוק בשגרת טיפולים אינטנסיבית, נאלץ להימנע מפעילויות מסוימות (כמו עבודה, לימודים, פעילות גופנית), ולעיתים לחוות פגיעה בחיים הזוגיים והחברתיים, ירידה בהכנסות ודאגה כלכלית ועוד.
חולים כרוניים עשויים לחוות תחושה של אובדן ואבל על החיים שהיו ועל העתיד שלא יתממש כפי שדמיינו.
פעמים רבות מתעוררים קשיים רגשיים, עצב, חוסר אונים ואי ודאות לגבי העתיד, העשויות להתבטא גם בכעס ולהתפתח לחרדה ודכאון.
אצל ילדים הדבר עשוי להתבטא לרוב בגילויי כעס ותוקפנות, במרדנות כלפי סמכות, באובדן גבולות בבית ובבית הספר, וכן בנסיגה התפתחותית.
לעתים המצב הנפשי המתדרדר בעקבות קיום המחלה, מוסיף עוד עומס על הגוף, מייצר כאב נוסף ומקשה על ההחלמה.
מחקרים מצביעים על כך שאנשים שחוו אירועי חיים מעוררי דחק לפני האבחנה, או שיש להם היסטוריה של דיכאון, עשויים להיות בסיכון מוגבר לתחושת מצוקה בעת אבחון מחלה כרונית.
בעת התמודדות עם מחלה כרונית, חשוב להפנות את מיטב המשאבים לדאגה לעצמך ולרווחתך:
הגישה הבודהיסטית עוסקת בסבל האנושי ואף בהתמודדות עם המחלות.
לפי לונגצ’נפה , המאסטר הטיבטי הגדול של המאה הארבע עשרה, מחלה יכולה להוות שער לשינוי טרנספורמטיבי בחווית החיים.
לונגצ’נפה מציע להסתכל על המחלה כמורה, הוא טוען כי בעת מחלה עשויות להתעורר תובנות לגבי טבעה של המציאות – ארעיות, שחרור טינה, פתיחת חמלה.
לפיו, כשהנפש היא כל מה שנשאר לנו כשהגוף שלנו מתדרדר, זה כמעט הכרחי להתמודד עם השאלות הגדולות של החיים. כאשר אנו חולים ועייפים, אנחנו יכולים להכיר בכך שהתודעה היא מקום המנוחה היחיד שנותר לנו. בזמנים קיצוניים של חוסר אונים, אנו נדחפים לגלות ביטחון פנימי באמצעות הכרת הטבע האמיתי שלנו.
כשאר אנו מפתחים חמלה כלפי עצמנו או חווים את חמלתם של אחרים, יש לנו אפשרות לחוות את פתיחת הלב. בכך ארעיות וכאב הם מורים גדולים שמראים לנו מה הכי חשוב.
מחלה עשויה לפתח רצון להתחיל לצעוד או להעמיק במסלול הרוחני, לפתח חמלה עזה ולהציע חוויה של שחרור. בדיוק כך, הייתה המחלה נקודת מפנה עבור הנזירה הבודהיסטית ג’לונגמה פאלמו, שחוותה צרעת ואיבדה הרבה מהיכולות והמראה שלה, ובעקבותיה זכתה לפתח ראייה עמוקה וחומלת יותר כלפיה עצמה ותובנה עמוקה של החיים עצמם.
בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT לומד המטופל כיצד להתמודד עם המחשבות והרגשות שעולים בעקבות ההתמודדות עם המחלה, ואף לסגל דרכי חשיבה שיתמכו בו ואף יעודד החלמה. למשל, מטופל שמאמין שהמחלה היא עונש או שקורית “דווקא” לו, שחווה ייאוש וחוסר אונים, יוכל ללמוד כיצד להתמודד עם האמונות והרגשות האלו, ובהמשך יוכל לאמץ מערך אמונות והתנהגויות יעיל ומקדם יותר: המטופל יכול לחפש פעילות מעצימה כמו התנדבות וסיוע לחולים כמוהו, למצוא כוחות ומשמעות מתוך המשבר, לנצל את ההזדמנות לבקש עזרה, התקרב לבני משפחה ועוד.
מחשבות יעילות ומסתגלות מסייעות לייצר רגשות חיוביים יותר, להפחית סטרס ולסייע לגוף להתמודד ולהתגבר על המחלה.
בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מהגל השלישי ACT, משולבים גם כלים כמו מיינדפולנס, המסייע לפתח קבלה לחוויה הפנימית המכאיבה להתייחס אליה בחמלה.
במרחב הבטוח של הטיפול הפסיכודינמי יכול המטופל לעבד את הרגשות, הפחדים והכעסים שעולים בו עקב המחלה, ואף לבחון את ההקשרים של התגובות הרגשיות הנוכחיות אל עברו.
במקביל, מקבל המטופל כלים לצמיחה מתוך המצב הפוסט-טראומטי: שינוי חיובי שעשוי להתרחש אצל אדם דווקא שחווה מצוקה. צמיחה זו כוללת תהליכי חשיבה משני חיים והערכה מחודשת של המצב
קבוצת תמיכה לחולים כרוניים עשויה להוות מרחב משותף בו יכול החולה להניח את הקשיים הגדולים ביותר. המשתתפים חווים שותפות גורל, ומעצם כך מהווים אחד עבור השני מקור עוצמתי להקשבה, לתמיכה הדדית ולצמיחה.
מחלות כרוניות אינן מהוות רק קושי פיסי, אלא מעוררות בנוסף קשיים נפשיים אצל החולה וסביבתו.
השינוי בחיי היום יום, ההתמודדות עם כאב והימנעות מפעילויות שגרתיות גורמים לעתים קרובות לרגשות מורכבים של חוסר אונים, עצב וכעס.
החולה, שחווה אבדן של חייו הקודמים, עשוי לפתח התמודדויות נפשיות כמו חרדה ודכאון.
אדם שחולה במחלה מתמשכת יכול לתמוך בעצמו באמצעות בקשת עזרה, ניהול אורח חיים בריא ואף מינוף של נקודת השבר על מנת לייצר שינוי עמוק בתפיסת החיים.
ב”מכון חיבורים” קיים צוות מקצועי המיומן לתמוך בחולים המתמודדים עם קשיים נפשיים, המוזמנים לעבור תהליך שמסייע ללמוד כיצד לחיות לצד המחלה, לפגוש את הכאב במרחב בטוח, לשתף ולהציף את השאלות המורכבות שהתמודדות כזו יכולה להעלות.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
