הצד האפל של החשיבה החיובית.
“לכל מה שקורה- יש סיבה”; “תמיד תסתכלי על הצד החיובי”; “רק תאמין בעצמך, ותוכל להשיג מה שתרצה”? מי מאיתנו לא שמע משפטים כאלה, או השתמש בהם בעצמו? למרות שברור לנו שהאמירות הללו מגיעות מתוך כוונה טובה, ומשקפות רצון לתמוך ולעודד, לפעמים הן עלולות להשיג תוצאה הפוכה. כן, זה אולי נשמע משונה, אבל במאמר הזה ננסה להסביר את הפרדוקס שמאחורי החשיבה החיובית.
חשיבה חיובית, תופעה שנראה כי היא תופסת תאוצה בתרבות העכשווית, יכולה להיראות כבלתי מזיקה על פני השטח, מכיוון שהיא מקדמת את הרעיון של ראיית הצד המואר של כל סיטואציה ושמירה על גישה עליזה ואופטימית, אבל כמו כל תופעה שאין בה איזון כשאנחנו דבקים במשהו מסויים ונאחזים באותה גישה חיובית אנחנו עלולים להחמיץ את הרגש עלולה להקצין עד כדי הכחשה או ביטול של רגשות אמיתיים, לתחושת אשמה ולהשלכות לא רצויות על הבריאות הנפשית ועל הצמיחה האישית שלנו. במקרים כאלה, היא הופכת ל “חיוביות רעילה”. במאמר זה ננסה לשפוך אור על נושא זה, נכיר את הסימנים לחיוביות רעילה ונבחן דרכים מומלצות להתמודד איתה.
באופן בסיסי, חיוביות רעילה היא הדגשת יתר של הצורך לתחזק צורת מחשבה חיובית בכל מחיר, מבלי להתייחס בצורה ראויה לנסיבות ולהתרחשויות המתקיימות במציאות. בעוד שחשיבה חיובית יכולה להיות מועילה, להעצים את האדם ולעזור לו להתגבר על אתגרים, הרי שחיוביות רעילה לוקחת את החשיבה החיובית לקיצוניות, בכך שהיא מדחיקה או מתעלמת מרגשות שנתפסים כשליליים או בלתי נעימים. האופטימיזם הכפוי הזה עלול להוביל לקושי להכיר ברגשות אמיתיים ולעבד אותם, ובסופו של דבר עלול לעכב את הצמיחה הרגשית ולחבל בחוסן הפנימי של האדם.
חיוביות רעילה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות. לעיתים קרובות היא משתקפת בביטויים ומשפטים שונים, שעל פניהם נראים כמגיעים מכוונה טובה. לדוגמה, להגיד לאדם שחווה חרדה: “רק תחשוב חיובי, והפחדים ייעלמו” יכול להישמע כמו עצה ידידותית, אך למעשה יש פה התעלמות לדאגות הכנות של האדם הסובל. באופן דומה, כשאנחנו אומרים לחבר, שחווה אובדן בעקבות פרידה מאדם קרוב: “אל תהיה עצוב, הוא במקום יותר טוב עכשיו”, ברור שאנחנו אומרים זאת מתוך רצון לנחם אותו, אך למעשה יש באמירה זו גם ביטול של המורכבות הרגשית העולה באופן טבעי במצבים מאתגרים בחיים, וחשוב להכיר בה ולפגוש אותה. זהו בדיוק ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה.
ריאליזם דיכאוני וחשיבה חיובית מייצגים שתי גישות מנוגדות בפרשנות של המציאות. בעוד שחשיבה חיובית נוטה לאופטימיזם והתמקדות בצד המואר של כל סיטואציה, הרי שריאליזם דיכאוני דוגל בראייה זהירה וריאליסטית יותר. (הכוונה במושג “דיכאוני” אין רומזת לדיכאון קליני או לתופעה פסיכיאטרית כלשהי, אלא לתיאור של זווית הסתכלות מסויימת) לשתי הגישות יש יתרונות, וחשוב למצוא את האיזון בין הכרה באתגרים לבין שמירה על התקווה לתוצאות רצויות.
כדי לזהות חיוביות רעילה, ניעזר במספר סימנים שיכולים להצביע עליה:
גם במסגרת טיפולית ישנה סכנה לגלישה לחיוביות רעילה. טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) לדוגמה, עשוי להיות יעיל ביותר, בכך שהוא עוזר לאדם להבנות מחדש את דפוסי החשיבה שלו, אך עם זאת מאוד חשוב שהמטפל יקפיד לתת מקום לרגשות המטופל על כל גווניהם, ויימנע מלהאיץ במטופל להגיע למסקנות אופטימיות, באופן שעדיין לא תואם את המקום הרגשי שהוא נמצא בו. במקום זאת, על המטפל לייצר מרחב בטוח לאדם לחקור את רגשותיו בצורה כנה.
חיוביות רעילה, על אף שהיא נובעת מכוונות טובות, יכולה להביא לתוצאות שמזיקות לשלמות הרגשית והמנטלית שלנו. מומלץ לאמץ גישה מאוזנת יותר, שמאפשרת ביטוי כן של רגשות מסוגים שונים, נעימים יותר או פחות, ובכך תומכת בהתפתחות האישית שלנו ובחוסן הנפשי שלנו אל מול אתגרי החיים.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
