“זה לא המוות שאדם צריך לפחד מפניו אלא הפחד שהוא לא יתחיל לחיות לעולם” (מרקוס אורליוס)
הקשיים שלי החלו כשהייתי בן 8 בלבד, כבר אז התעוררו אצלי מחשבות מפחידות לגביי המוות. הרבה בני משפחה רבים נפטרו סביבי ממחלות פתאומיות או סרטן. אני זוכר שלא הורשתי לראות את גופתם בבית החולים וגם לא להיפרד בהלוויה. כשאחי הגדול ממני עבר תאונה קשה ועמד למות לא נתנו לי להיפרד ממנו גם כן, זה היה השבר הכי גדול שלי אז. העובדה שלא נתנו לי לפגוש את המוות מתוך כוונה לשמור עליי, רק החמירה הגבירה אצלי את הפחד ממנו, מבחינתי זו הייתה מפלצת ענקית שלא מדברים עליה.
עם השנים הפחד שלי הפך לחרדה שהלכה והתעצמה, היא התבטאה באימה גדולה מפני כל מה שיש בו סיכון למוות עשיתי הכל כדי לשמור על עצמי בטוחה. מי שהכיר אותי מבחוץ ראה אישה שהולכת ולומדת על תזונה יוגה ודרך חיים נכונה, שזה דבר חיובי בפניי עצמו אבל כאשר זה לווה בהצמדות אובססיבית לכל מה שנחשב בריא ו”בטוח” וחרדה שהתעוררה בי כל פעם שמישהו עישן בקרבתי סיגריה זה פגע לי מאד באורח החיים. עצם ההסתרה התמידית של אותו פחד, ובעיקר מעצמי הייתה מה שהחניק אותי בעיקר ולבסוף שבר אותי.
עם השנים עשיתי תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית והתחלתי טיפול כחלק מהדרישות בלימודים. החיים הובילו אותי לעבוד בהוספיס- מה שהתברר כדבר הכי מרפא ונכון עבורי כחלק מתהליך ההחלמה שלי מחרדת המוות.
העבודה העמיקה את הקשר שלי לאוצר היקר שהוא החיים עצמם, האהבה, הקבלה וההוקרה על מה שיש. למדתי שיעור בהקשבה, אכפתיות ונתינה, הבנתי שהמוות נמצא איתנו בכל מקום ואפשר להתיידד איתו.
איך נראים החיים בהם יש פחד תמידי ממוות? איך אפשר להתמודד עם הפחד ומה עומד מאחוריו?
פחד ממוות או בשמו המקצועי טאנטופוביה היא סוג של פוביה עתיקה עמוקה והישרדותית שמשותפת להמון אנשים ברחבי העולם. כאשר הפחד ממוות משתלט על חיי האדם ומונע ממנו לחיות את החיים נשאלת השאלה ממה זה נובע ומה ניתן לעשות.
מבחינה מקצועית מדובר בפחד ממוות והתהליכים הכרוכים בו, עלולה להתלוות אליו חרדה מפני כאב סבל והאימה אל מול הלא נודע.
דתות ותורות רבות התייחסו למוות, לפחד ממנו, ולחיים שאחריו אימצו אמונות וטקסים סביבו וחיפשו תשובות. בודהה טען שההרהור במוות הוא נעלה ואפילו חיוני לנו בני האדם על מנת לקיים חיים מלאי משמעות וכך גם הנצרות מדברת על “זכור את יום מותך” (momento mori). ישנן דתות וזרמים שמשתמשים בפחד ממוות ובעיקר ממה שקורה אחריו על מנת לשלוט בציבור.
פחד ממוות עלול להיות מופנה כלפי עצמנו, או פחד מפני מוות של הקרובים אלינו ומאופיין בדאגנות או נטייה לפאניקה סביב מצבים שונים. לא פעם אדם הסובל מפחד ממוות יעדיף להימנע מלבוא במגע עם פעילויות או מצבים בהם ישנו סיכון להיפצע או למות לפעמים עד כדי פגיעה בתפקוד ואיכות החיים. למשל, אדם שנמנע מטיסות או נהיגה.
רובנו גדלנו והתחנכנו בתרבות המערב החילונית תחת התפיסה שמוות הוא דבר סופי, כזה שעדיף להימנע מלחשוב או להזכיר אותו. תפיסה שלא מכירה במוות בתור חלק מהחיים מהווה קרקע ליצירת חרדה מפני המוות. עם זאת, אצל חלקם הפחד הזה ממש מנהל את החיים, משפיע על הבחירות שלהם וגורם להם להתנהג באופנים מסוימים.
בגלל שיש הרבה תרחישים אפשריים להתפתחות של פחד ממוות, חשוב שטאנטופוביה תהיה מאובחנת רק על ידי איש מקצוע מיומן מתחום בריאות הנפש. איש מקצוע יוכל להעריך את חומרת המצב ולהתאים טיפול בהתאם לפרמטרים שונים כמו כמה זמן נמשך המצב הזה (האם מעל או פחות מ-6 חודשים), מהי רמת הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים, על ידי שאילת שאלות ממוקדות יעריך ויאבחן איש המקצוע את המצב וגם ימליץ על הטיפול המתאים להתמודדות. למשל, אם מדובר בפחד ממוות שנובע מטראומה ייתכן ותתקבל המלצה על טיפול ממוקד טראומה כמו EMDR .איש מקצוע מסוגל לזהות את הסימפטומים של התמודדויות שונות המניעות את הפחד מפני מוות ולהמליץ על מהלך הטיפול המתאים.
אל אף שטאנטופוביה או פחד ממוות אינו רשום בספר האבחנות של הפסיכיאטריה (ב-DSM-5), ישנם סימפטומים שמאפיינים באופן כללי פוביה ספציפית אותם אפשר להעריך בפגישת אבחנה ולמדוד את עוצמתם. אלו הם התסמינים:
חרדה מוגברת וחזקה שעולה כשחושבים, מדברים או פוגשים מוות.
דאגה כרונית ומופרזת שמחבלת באורח החיים.
הימנעות פעילה ממצבים שנחווים מאיימים מתוך הפחד ממוות ובייחוד מצבים הכוללים פגישה עם מוות.
מבחינה גופנית אלו התסמינים שעלולים להתעורר בעת המפגש עם המוות (שמאפיינים כל הפרעת חרדה):
לא תמיד אפשר לדעת בבירור מהן הסיבות להתפתחות של הפוביה. ידוע שהיא מתפתחת בילדות או גיל ההתבגרות לרוב. התפתחות של הפרעות חרדה באופן כללי יכולות לקרות בעקבות אירועים טראומתיים נטייה גנטית, מתיחות וסטרס מתמשך או שילוב של אלה. כמו כן, לדת לתרבות ולחינוך יש תפקיד חשוב כשזה נוגע לפחד מהמוות ויש מקרים בהם היא מהווה גורם מרכזי בדרך שבה האדם תופס את המוות. כאשר האדם מגיע מרקע דתי, הדת יכולה להיות מקור עידוד ותקווה אל מול המוות ומצד שני לגרום לאדם להצר את צעדיו מתוך הפחד שטעויות בחייו יובילו אותו למקומות רעים לאחר מותו.
פחד ממוות לרוב מתקשר לפחדים אחרים כמו הפחד לאבד שליטה, הפחד מפני סבל, מחלה או מכאוב גופני ונפשי, פחד מחוסר אונים. ישנם אנשים שאצלם הפחד ממוות מופנה כלפיי מוות של הקרובים אליהם ופחות למוות שלהם.
כפי שכבר ציינו, פחד ממוות עלול לגרום לאדם להימנע ולוותר על פעילויות שמחיות אותו, להגביל אותו ואפילו לפגוע בחשק שלו לחיות. לפעמים יופיע צורך או רצון עז לעשות פעילות מסוימת אבל הסיכון הכרוך בה יגרום לאדם להימנע ולוותר מראש, והדבר יפגע בחופש שלו. למשל, רצון לנסוע לחופשה במקום מרוחק אל מול הפחד שיקרה משהו בדרך.
פחד חמור ממוות אצל ילדים הוא לרוב תוצאה של מפגשים מבהילים עם הנושא הזה לרוב בילדות בלי שהיו לנו הכלים להתמודד ולהכיל את המצב. לפעמים נוצרת טראומה אצל ילדים שקשורה למפגש עם מוות וקורית לרוב כאשר המפגש הזה מכאיב מדי, קרוב פתאומי ולפעמים גם לא מספיק מתווך על ידי מבוגרים.
גישות שהיו נהוגות פעם דגלו בהסתרה או הסחת דעת של הילדים מנושאים או פגישה עם מוות הסובבים אותם. כאשר אדם נפטר והילד חש בחסרונו מתעוררות אצלו שאלות עמוקות והוא עלול לחוש פחד, אם הוא אינו נענה באופן שמניח את דעתו זה עשוי לעורר יותר חרדה. עם זאת, חשוב לתווך את הנושא לילד במסגרת של מה שהוא יכולים לתפוס ולהבין. אנחנו מודעים לכך שזהו מצב רגיש ותלוי בהרבה גורמים לכן אנחנו ממליצים להתייעץ במקרה הזה עם גורמי מקצוע כמו מטפל/פסיכולוג שמתמחה בילדים והדרכת הורים.
במצבים בהם ישנה חרדה מאובחנת ממוות לרוב יהיה צורך בהתערבות טיפולית. עם זאת, ניתן גם לפתח כלים לעזרה עצמית שניתן לתרגל ביום יום ויכולים לסייע מאד. למשל- טכניקות הרפיה, שיפור בריאות כללית על ידי שינה מספקת והימנעות מהרגלים מזיקים, הן דרכים חשובות של טיפוח עצמי. אלו הם תרגולים שנחשבים יעילים להתמודדות עם כל סוגי החרדה/ פוביות כאשר הן צפות:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי או CBT עובד באמצעות שינוי עדין והדרגתי של הרגלי החשיבה, ודפוסי ההתנהגות. בטיפול האדם מקבל תרגול ביתי ובמפגש עצמו משתמשים בכלים שונים כמו דמיון מודרך, הרפיה, שיחה של זיהוי הדפוסים ופיתוח מיומנויות התמודדות חדשות.
טיפול בקבלה ומחוייבות היא שיטת טיפול CBT מתקדמת שתוכל להתאים במיוחד במקרים של פוביה בפרט ופחד ממוות ככלל. הגישה שמה דגש על הקבלה העצמית, אי שיפוטיות, יצירת גמישות מחשבתית והרחבת היכולת להשהות את התגובה שלנו לצורך התבוננות עצמית. כל אלו בשילוב הזרוע הנוספת של הטיפול – המחויבות עוזרות לאדם לברר מה הם הערכים שלו, מה יקר לו בחייו ולחזק את הקשר שלו לחיים.
טיפול בחשיפה יעיל בטיפול בפוביות ספציפיות במיוחד. הטיפול עוזר לאדם לפגוש את הפחדים העמוקים ביותר שלו אבל באופן מבוקר, ומדורג שמור בלוויית המטפל. במקום להתכחש לרגשות המפחידים לגביי המוות מכירים במה שעולה, בדאגה ומזהים מתי הוא מתעורר ובתגובה למה, לעיתים משלבים את הכלי הטיפולי הזה עם בתוך תהליך פסיכותרפיה שלם ולפעמים משתמשים בו באופן נקודתי בפניי עצמו. כאשר ישנה פוביה מורכבת כמו פחד ממוות ייתכן והטיפול בחשיפה ילווה בכלים נוספים.
מטפל בחשיפה יעזור לאדם להיחשף לפחד שלו בשלבים שהקצב שלהם מותאם לקצב האישי שלו, בסביבה מכילה ובטוחה, כאשר מתקיים שיח ועיבוד משותף במקביל. עם הזמן מתרחשת הקהיה שיטתית כלומר הפחד דועך לאיטו עד שחולף.
כאשר רופא מאבחן שקיים מצב פסיכיאטרי המפעיל את הפחד ממוות כמו למשל חרדה מוכללת או פוסט טראומה הוא עשוי להחליט לרשום למטופל תרופות לטיפול במצב הזה על מנת לעזור לו להתאזן. ההמלצה הרווחת כיום היא לשלב את הטיפול התרפותי בכל מקרה עם טיפול נפשי.
בזמן שטיפול תרופתי עשוי להיות מועיל ולהקל על התסמינים בטווח הקצר יש מצבים ואנשים שאצלם הוא לא בהכרח מסייע לטפל בשורש המצוקה. כאשר משלבים עבודה עם הפחד בטווח הרחוק, ניתן לחזק את הבטחון העצמי דרך טיפול ניתן להגיע לתוצאות יעילות.
רוב האנשים חשים בנקודה מסוימת בחייהם מצוקה הקשורה לפחד למות. כולנו נגיע ליום מותנו השאלה היא מתי, חלקם מצליחים לחיות בלי לחשוב על הרגע הזה וחלקם מודאגים ממנו מאד מרבית הזמן. חשוב לזכור שכאשר הפחד ממוות נוכח בצורה עזה ופוגע באיכות החיים בתקופה של מעל 6 חודשים חשוב לפנות לעזרה מקצועית.
כשיש לנו פחד שמבקר אותנו בצורה עקבית וגורם למחשבות להיות “שחורות”, למועקה והימנעות מפעילויות שונות כדאי לשמוע מה הפחד הזה רוצה לספר לנו, אולי בעצם מסתתר מאחוריו משהו שלנפש שלנו ממש חשוב לספר לנו.
אנחנו במכון חיבורים מעודדים קשב פנימי לרחשי הנפש בצורה מתבוננת עם הרבה רגישות ועדינות. מכון חיבורים מונה מטפלים שמשלבים מקצועיות והשכלה רחבה בתחום הטיפול לצד לב רחב וחמלה. מזמינים אתכם להבין יחד מה מכאיב ולצאת לתהליך שינוי משותף.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
https://www.verywellmind.com/thanatophobia-2671879
https://www.medicalnewstoday.com/articles/321939#outlook
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
