פסיכולוגיה אבולוציונית

מה הערך של הקנאה? לשם מה משמשת החרדה אצל בני האדם?  מה מניע את הרגשות וההתנהגויות שלנו?

הפסיכולוגיה האבולוציונית מבקשת לתת הסברים אבולוציוניים לתופעות אנושיות של התנהגות רגש וקוגניציה.  איך מתנהל המחקר בתחום ומה העקרונות שלו?

מהי פסיכולוגיה אבולוציונית?

פסיכולוגיה אבולוציונית היא תחום מחקר שמסביר התנהגויות אנושיות במונחים אבולוציוניים.
התחום עוסק  בהשפעתן של מיליוני שנים של אבולוציה השפיעו על ההתנהגות, הרגשות והמחשבות של בני האדם.

אבותיה הרוחניים הם אדוארד וילסון, שב-1975 פרסם את הספר “סוציוביולוגיה” (סיפור חייו המרתק מתואר בספר “איש טבע” שתורגם גם לעברית), וריצ’רד דוקינס עם ספרו הידוע “הגן האנוכיי” (הוצאת דביר).

וילסון הציע כי התנהגויות של אורגניזמים ממינים שונים מונעות מכוח האבולוציה. טענתו התקבלה היטב כשנאמרה בהקשר של כלל האורגניזמים בטבע, אך כאשר טען שגם בני אדם מונעים מכוחות אבולוציוניים בלבד, הוא קיבל הדף של ביקורות וכעסים רבים. רבים התקשו לקבל את הטענה שבני האדם אינם שונים מהותית מאורגניזמים אחרים באשר לאינטרסים שמניעים את ההתנהגויות שלהם.

דוקינס, וילסון, סטיוון פינקר ובאס הציעו עולם שבו דרכי ההתנהגות, המחשבות והרגשות נובעים מתהליכי ברירה ארוכים שעברו על המין האנושי. 98% מהקיום האנושי התרחש בחברות של ציידים-לקטים. בתהליך הארוך של הברירה הטבעית שרדו בני האדם שמצאו את הפתרונות הטובים ביותר לסביבת מחיה קשה. המוח האנושי, כפי שמוכר לנו כיום, הוא תוצר של דורות של אותם אבות קדמוניים אנושיים (ואף לא-אנושיים שקדמו להם), אשר חיו בתנאים קשים ועסקו במאבק הישרדות יומיומי.

אי אפשר להבין את התנהגות האדם היום, את המחשבות, הרגשות והתשוקות שלו,  מבלי להבין את התהליכים האבולוציוניים שעברו עליו לאורך דורות. כל אורגניזם, לרבות בני האדם, חייב לשרוד ולייצר המשכיות. הגנים של מי שלא שרדו או התרבו נמחקו ממאגר הגנים של הקבוצה, אך הגנים של מי שהצליחו לשרוד ולקיים ריבוי צאצאים, התרבו באוכלוסייה וצאצאיהם ירשו את התכונות המועילות הללו והעבירו אותן הלאה.

עקרונות בסיסיים של הפסיכולוגיה האבולוציונית

התנהגות

הפסיכולוגיה ההתנהגותית מתייחסת להתנהגות האנושית באופן רחב מאד: תקשורת תוך מינית ובין מינית, התנהגויות הקשורות לאיסוף מזון ואכילה, רבייה וגידול צאצאים, שימור עצמי.  המחקר עוסק בסיבות להתפתחות מאפיינים אלו מנקודת מבט של ברירה התנהגותית.

הברירה הטבעית

תאוריית הברירה הטבעית עוסקת בתהליך הטבעי בו בני אדם ששורדים באופן המיטבי בכל דור הם אלו המותאמים באופן הטוב ביותר לסביבתם. אותם פרטים מותאמים הם אלו שמעבירים את הגנים שלהם הלאה לצאצאים הבאים ומעלים את השכיחות של התכונות שלהם בדור הבא.

ברירה זיווגית

בעקבות תופעות שונות של התנהגויות שאינן מקנות לפרט יתרון הישרדותי ולפעמים אפילו מקשות עליו לשרוד, התפתחה התאוריה של הברירה הזיווגית.

דוגמא טובה היא הטווס, שיש לו זנב בצורה וצבע שמקשים עליו להסתתר מטורפים.

הברירה הזיווגית מביטה באבולוציה דרך הכלל ולא דרך הפרט. לפיה, המרכיב המשמעותי בהסתגלות לאורך הדורות הוא לא יכולת ההישרדות, אלא היכולת שלו להעמיד צאצאים, כיוון שאלו הם הנושאים את המטען הגנטי של ההורה ומכאן שתכונות, רגשות, מחשבות והתנהגויות התורמות לרבייה מוצלחת מקבלות בכורה אבולוציונית, גם אם הן מפריעות להישרדות הפרט.

פילוגנזה של התנהגות

פילוגנטיקה היא תחום בביולוגיה העוסק בחקר הקרבה האבולוציונית בין קבוצות אורגניזמים שונות. שינויים של אבולוציה הם איטיים מאוד מטבעם ונמשכים על פני אלפי דורות, ולכן מינים שונים חולקים מאפיינים של צורה, מבנה, צבעים דומים ואף התנהגויות שהן דומות.  באופן כללי, ככל שתכונה משותפת למשפחה גדולה יותר של מינים קרובים כך היא קדומה יותר מבחינה היסטורית, ועל כן על פי רוב משמעותית יותר שכן היא השתמרה בהצלחה במשך הזמן המדובר.

תאוריה אבולוציונית של חרדה

קל יחסית להבין איך תכונות שנתפסות כחיוביות ומועילות גם לאדם עצמו יועברו הלאה, אך ישנן תכונות מסוימות שקשה להבין את הערך שלהן. למשל, כיום אנשים רבים חווים חרדה, אבל אם חרדה משתקת את האדם או גורמות לו סבל, לשם מה היא קיימת?

בדומה לברירה הזיווגית, גם התאוריה האבולוציונית הנוגעת לחרדה אינה נוגעת ברמת הפרט, כיוון שאם מסתכלים ברמת האדם, קשה להבין את הערך ההישרדותי של חרדה.
אולם, ברמת החברה חרדות הן בעלות ערך להישרדות המין האנושי. ניקח לדוגמא, אדם שסובל מחרדה בנוגע לבריאותו (היפוכנדריה) ומוטרד תמיד מהמצב הבריאותי שלו ושל הקרובים לו. החרדה גורמת לו למצוקה, הוא מקדיש זמן רב לבדיקת סימפטומים גופניים, קריאה ברשת, ביקור אצל רופאים וכן הלאה, כשכל בדיקה גורמת לו לחרדה עזה. הזמן הרב המוקדש לנושא והדיבור הבלתי פוסק שלו עליו יכול לפגוע בפוטנציאל התעסוקתי שלו, בחיי החברה ובזוגיות.

לכאורה, לקיום החרדה יש חסרונות בלבד, אולם הדבר נכון רק אם אנו מסתכלים על המחיר שמשלם אותו פרט. אם נסתכל ברמת הכלל, אשר עד לא מזמן היה חי כשבט, נוכל להכיר בתועלת שבחרדת בריאות: אדם עם חרדת בריאות מכוונן לקלוט כל שינוי גופני אצלו ואצל הקרובים לו. אמנם רוב הזמן הוא ייצר אזעקות שווא, אולם מדי פעם הוא אכן יאתר בעיה בריאותית בזמן ועשוי עשוי להציל חיים. השהות בחברת אדם חרד מספקת אינפורמציה אודות סכנות בריאותיות, כך שגם אם אנשים בסביבתו אינם מסכימים איתו, הם רוכשים מודעות לנושא.

גם לחרדה חברתית וחרדות נוספות כמו OCD יש פונקציה המועילה לחברה. אנשים עם OCD או חרדה כללית מודעים לסכנות פוטנציאליות גם אם סבירותן נמוכה. הם עשויים להזהיר את הסביבה או לקיים פעולות מנע שיש סיכוי שיסייעו לאחרים. אומנם רוב הפעמים חרדות ופעולות אלו יהיו חסרות תועלת ויפגעו בחיי האדם, אולם ברמת הכלל – מניעת מספר פגיעות והעלאת המודעות לסכנות הופכת התנהגויות אלו למשתלמות אבולוציונית.

קנאה ואהבה זוגית בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית

דייויד מ’ באס, פסיכולוג אבולוציוני הידוע במחקריו על מיניות ואסטרטגיות זיווג של גברים ונשים, חקר את תכונת הקנאה – שהקנתה לאבותינו הקדמוניים יתרונות אבולוציוניים במאבקי השרידה וההתרבות. לפי באס, הקנאה היא הסתגלות. בדיוק כפי שהפחד מנחשים, מעכבישים ומזרים הוא סתגלני  ומרחיק אותנו מסכנות, כך גם הקנאה. על פי התפיסה האבולוציונית, כל הרגשות, והקנאה בכללם, התפתחו בתהליך דומה. באס יוצא נגד התפיסה המקובלת בקרב מטפלים, שיש להילחם בקנאה כיוון שהיא רגש לא בריא,  לטענתו, קנאה במינונים מתאימים, היא כלי חשוב שנועד לשמר את האהבה.

האהבה גם היא תכונה שהתפתחה בתהליך אבולוציוני ארוך באופן שונה אצל גברים ונשים. נשים מטבע ברייתן הן הנושאות בעיקר החובות הקשורים בגידול הילדים, כמו ההיריון וההנקה. בחברות מסורתיות של ציידים-לקטים ניתן לראות שתקופת ההנקה יכולה להימשך עד כמה שנים. לכן, נאלצת האישה להיות בררנית הרבה יותר מהגבר בבחירת בן זוג להבאת ילדים לעולם. בעוד שהשקעת הגבר מסתכמת בכמה שעות, דקות או אפילו שניות ספורות, שבהן הוא מעבר את האשה, השקעת האשה כבדה ומתמשכת.
לפי כך, אחד הדברים החשובים ביותר הוא שבן-זוגה יישאר אתה ויחלוק את העול ואף יעלה את הסיכוי לשרידות הצאצאים. עוד אינטרס של האישה, הוא יכולתו של הגבר לכלכל את האישה ואת ילדיהם המשותפים.

לגברים אין אינטרס אבולוציוני להשתקע עם אישה אחת, אלא דווקא להפיץ את זרעו אצל כמה שיותר נשים. מצד שני, אם גבר מסכים לשמור על קשר מונוגמי עם אשה אחת, הדבר החשוב לו ביותר יהיה נאמנותה המינית, וזאת על מנת למנוע מצב שאשתו נושאת ברחמה ילד שאינו שלו ובכך הוא מפסיד הזדמנות להעביר את מערך הגנים שלו.

בעוד שאשה תמיד יודעת שילדה הוא שלה, לגבר יכולים להיות ספקות. זו הסיבה שמחקרים הראו כי תינוקות דומים יותר לאבותיהם מאשר לאמם. בתהליך אבולוציוני התפתח דמיון בין האב לתינוק כדי “לעזור” לאב לזהותו כילדו שלו. באס מציין שבסקירה של מחקרים שונים עולה כי כ-10% מהילדים אינם של האב המשוער.

לסיכום

ישנן אסכולות רבות שמבקשות להסביר את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות האנושיות.

לפי הפסיכולוגיה האבולוציונית, בני האדם מונעים מהאינטרסים של המערכת האבולוציונית להישרדות ולהמשכיות המין.

הפסיכולוגיה האבולוציונית מסבירה כי המוח האנושי ושלל המאפיינים האנושיים שאנחנו מכירים כיום הם תוצר של ברירה טבעית, ושל תכונות שהצליחו לשרוד בתנאי מחייה קשים של לקטים-ציידים ולעבור הלאה לצאצאים.

לפי אסכולה זו למשל, אפשר להסביר את רגש הקנאה כחוויה יעילה מבחינה אבולוציונית, כאשר היא מאפשרת לגברים לוודא שהעובר שנושאת האישה שייך להם ונושא את הגנים הספציפיים שלהם.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.