פסיכופתיה

“איך הוא יכול להיות כל כך אדיש לכאב שלי, בזמן שהוא זה שיוצר אותו?”, “היא מצליחה בקריירה שלה ופשוט לא אכפת לה לדרוס אף אחד בדרך”. משפטים אלו, שיכולים להשמע מפה של כל אחד ואחת מאתנו, אלו רק שתי דוגמאות לאופן שבו ניתן לתאר התנהגות של פסיכופת ביומיום.

פסיכופתיה מוגדרת כהפרעת אישיות שמי שמתמודד איתה יתאפיין בחוסר אמפתיה, תחושת אשמה או חרטה ובביטוי שטחי של רגשות. אנשים אלה יתבטאו בגרנדיאוזיות ויהירות ויפעלו בערמומיות ובמניפולטיביות. למרות שהם עשויים להקסים את האנשים סביבם, החיים במחיצתם יכולים להיות לא פשוטים בכלל. הטיפול בפסיכופתיים הוא מהמורכבים ביותר והסיבות לכך יפורטו בהמשך.

פסיכופתיים יכולים לעורר אצל הסובבים אותם תחושות בלתי נעימות ובעקבות כך סלידה ודחיה שלהם. אבל כשמדברים על פסיכופתיים, צריך לזכור שההתמודדות שלהם לפעמים לא פשוטה בכלל. אפשר לדון בנושא באמפתיה, ויחד עם זאת לדעת כיצד לשמור על עצמנו.

 מהי פסיכופתיה?

לרוב, כשחושבים על פסיכופתיה מדמיינים אדם אפתי, שאלימות סדיסטית מתבטאת דרכו בקור רוח. במוחינו עולות דוגמאות לרוצחים ואנסים “שזכו לפרסום” או דמויות מסרטי האימה. בדימוי זה, השגעון נתפס כסתירה בין המעשים החולניים אותם מבצע הפסיכופת לצד שלוות הנפש שמלווה את אותן פעולות.

בפועל, כשאנחנו מדברים על פסיכופתיה, עלינו לזכור שזו הפרעת אישיות שכיחה בהרבה ממספר הרוצחים הסדרתיים. למעשה, זו הפרעה נפוצה למדי. אמדנים מצביעים על על כך שבמקומות מסויימים בעולם, כחמישה אחוז מהגברים הבוגרים ,אך רק כ 2% מהנשים הבוגרות, מתאפיינים בהתנהגות פסיכופתית מתוך אוכלוסיה שאיננה של עבריינים מורשים (באוכלוסיה של עבריינים מורשים, האומדן יכול להגיע גם ל 25%!).

אז איפה נמצאים כל אותם אנשים, בעלי מאפיינים של פסיכופותיה? למעשה, אנשים אלו לפעמים מצליחים מאוד בחברה. אפשר למצוא אותם במקצועות כמו מכירה, רפואה, פוליטיקה ועריכת דין. אלו מקצועות בהם יש יתרון לקור הרוח המאפיין פסיכופתיה. אפשר לומר שזוהי אסטרטגיה בריאה, מעין עידון למאפיינים הפסיכופתיים שלהם.

המאפיינים של פסיכופתיה

פסיכופתיה הינה תופעה השייכת לסוג מבנה נפשי הקרוי ‘אנטי-חברתי’. מתחת להגדרת-אב זו קיימות עוד שתי אבחנות: הפרעת אישיות אנטי-חברתית והפרעת אישיות דיסוציאלית. לפי המדריך לטיפול קוגניטיבי והפרעות אישיות סוציופתיה הינה ההפרעה החמורה מבין השלושה ובדרך כלל תכיל את גם המאפיינים של ההפרעות האחרות, אבל לא ההפך. משקלול של ההגדרות השונות האדם הפסיכופתי יכלול מערך של התנהגויות, סימנים קוגניטיביים, רגשיים ובין אישיים וסגנון חיים.

לאנשים שמתמודדים עם פסיכופתיה יש מאפיינים מורכבים. הנה פירוט של מרביתם:

התנהגות / סגנון חיים:

לאנשים שמתמודדים עם פסיכופתיה יהיו התנהגויות אופייניות כמו נטיה להתנהגות עבריינית, שימוש בשקרים, התנהגות קלת דעת ואימפולסיביות, חיפוש ריגושים, תוקפנות וחוסר אחריות אישית בתחומים של עבודה וכסף.

סימנים קוגניטיביים:

נוטים להאשים אחרים ולא לקחת אחריות על מעשיהם.

סימנים רגשיים:

ינהגו בחוסר רגישות ויהיו נטולי אמפתיה, יהיו בעלי סף תסכול נמוך ולא יחושו אשמה או חרטה גם בנסיבות בהן כל אדם אחר יחוש בנקיפות מצפון.

סימנים בין אישיים:

יצירת קשרים רופפים ויכולת “לעבור הלאה” במהירות לאחר פרידה מחבר/ה או בן/בת זוג. שימוש בקסם אישי “שטחי”, שקרנות פתולוגית ומניפולטיביות.

אבחון של פסיכופתיה

מקובל לאבחן פסיכופתיה לפי המודל הטריארכי שפותח בשנת 2009. לפי מודל זה קיימים שלושה מאפיינים או תכונות פסיכופתיים.

תעוזה היא המאפיין הראשון, היא מתבטאת בדעתנות קיצונית ובביטחון עצמי גבוה.

היעדר עכבות הינו המאפיין השני, מתבטא באימפולסיביות וצורך בסיפוק מידי וכן בקושי בריסון עצמי ובקושי לתכנן ולראות את הנולד.

רוע הינו המאפיין השלישי של פסיכופתיים מתבטא בהעדר של אמפתיה, בקשרים בינאשיים מעורערים ובהתנגדות לסמכות.

כדי לנתח את התכונות הללו נעזרים בסולמות מדידה שמקובלים על ידי אנשי המקצוע. במדינות שונות יש סף מינימלי שונה להגדרת אדם כפסיכופת.

 פסיכופתיה – תכונה מולדת?

כשאדם קרוב אלינו מתמודד עם הפרעה נפשית, כל שכן כשהיא משליכה גם עלינו, אנו עשויים לתהות האם משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור. לפעמים, אנו חשים אשמה, חוששים שזה קרה באשמתנו. במקרים רבים לסביבה יש השפעה חזקה על התפרצות של מצב נפשי כזה.

מחקרים על מוחות של אנשים עם מאפיינים פסיכופתיים קיימים כבר שנים רבות ומציגים ממצאים מתכנסים לפיהם, מוחות של אנשים עם פסיכופתיה שונים ממוחות של אנשים אחרים. מה שמחזק את הטענה שפסיכופתיה הינה הפרעה מולדת, כך שגם אם היבטים מסוימים בסביבה יכולים לרכך ביטויים של פסיכופתיה, בליבה זוהי הפרעה אורגנית.

שני ממצאים עיקריים לגבי מוחותיהם של פסיכופתיים קשורים למעגל עצבי קריטי שמצוי בין חלקים באונה הקדמית של קליפת המוח ובין האמיגדלה שנמצאת במוח האמצעי. ממצא אחד מצביע על פעילות נמוכה בקליפת המוח הקדם-מצחית, באזור שקשור לתכנון וקבלת החלטות. הממצא השני מצביע על קישוריות נמוכה בין אותו אזור קדם-מצחי ובין האמיגדלה, שלה תפקיד מרכזי בתפקודים רגשיים שלנו. חוקרים מאמינים ששני הממצאים האלה קשורים במאפיינים מסויימים של פסיכופתיה. ובעיקר, לקושי לווסת התנהגויות אלימות ולדחות סיפוקים.

במוח הרגיל, אחד מתפקידיו של האזור הקדם-המצחי הינו לווסת את הפעילות באמיגדלה. כאשר יש עירור רגשי החלקים הגבוהים במוח אומדים את המצב בפועל אל מול החוויה הרגשית. במקרה של אי הלימה תפקידם לעדכן את החלקים הנמוכים במידע שעומד לרשותם. לפעמים אזורים רגשיים יצטרכו עדכון לגבי קיומה של סכנה ולפעמים לגבי העדרה. זהו מעגל עצבי קריטי לתפקוד תקין של בני-אדם. סביר מאוד שהלקות במעגל העצבי הזה קשורה לחלק מהמאפיינים של פסיכופתיים.

כניסה לנעליים של פסיכופת

פסיכופתיה הינה הפרעה שקל לפסול את אלו שמתמודדים איתה. זה נכון שישנם פסיכופתיים “שזכו לתהילה” כרוצחים סדרתיים ברוטליים וקרי רוח. אך רוב הפסיכופתיים אינם כאלה וקיים סיכוי שאנשים בעלי מאפיינים פסיכופתיים מצויים בסביבה שלנו. אנחנו אפילו עשויים לגלות שאנחנו מחבבים אותם.

לפי הספר ‘הפרעות אישיות וטיפול קוגניטיבי’ אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית עשויים להרגיש צער על אי-היכולת להיות בעבור הקרובים אליהם כפי שאלו היו מצפים ויכולים לפעול לפי סט ערכים כמו “ניהול חיי משפחה חיוביים”. אמנם פסיכופתיה מוגדרת כהפרעה חמורה יותר, אך מציאות של מאפיינים אלה בהפרעה הכל כך קרובה אליה, מעוררת אופטימיות.

פסיכופת בזוגיות

אינטראקציה רגילה בין אנשים מבוססת על ראיית האחר, על גישה אמפטית ועל אכפתיות. כאשר אחד הצדדים טועה, הוא משתדל לקחת אחריות ולנהוג במצפוניות. כולנו מפשלים ומנסים להשתפר. כואב לנו אם פגענו. עלינו לשאול את עצמנו את השאלות הבאות לגביי האדם שאיתו אנחנו נמצאים בקשר זוגי:

• האם שמולנו מתקשה לקבל ביקורת ומשליך עלינו אשמה באופן מניפולטיבי?
• האם הוא נעדר אמפתיה ומצפוניות?
• האם האדם מודע למעשיו וההשלכות? לוקח אחריות על דבריו ומעשיו?

אפשר לקרוא עוד על תופעת ה”גזלייטינג” כאן.

אמנם הסיבה להתנהגויות האלה לא תמיד תהיה ‘פסיכופתיה’, אבל כך או אחרת, מומלץ לשקול מחדש את הבחירות שלנו.

 יש מקום לשינוי?

הטיפול בפסיכופתיים הינו מהאתגרים הגדולים העומדים בפני תרפיסטית מכל הגישות. ראשית, הם לא כך-כך נוטים ליזום פנייה לטיפול רגשי ולרוב אם כבר יתחילו טיפול זה מפני שהופעל עליהם לחץ מהסביבה או משום שהחוק חייב אותם, כחלק מתהליך שיקום של עבריינים. ישנם נתונים שמראים החמרה במצבם לאחר טיפול. למעשה, טרם נמצא טיפול מספק עבור פסיכופתיים.

לסיכום

פסיכופתיה מוגדרת כהפרעת אישיות מורכבת וכהקשה ביותר מבין ההפרעות האנטי-חברתיות. אנשים אלו לרוב חסרי אמפתיה, אימפולסיביים ונטולי עכבות, מה שלאו דווקא מונע מהם מלהצליח בחיים. הממצאים לפיהם ההפרעה קשורה במבנים מוחיים והעדר הליך טיפולי משביע רצון אינם מעוררים אופטימיות. עם התקדמות המדע, ניתן לקוות כי בעתיד ימצאו הדרכים להקל על פסיכופתיים ועל קרוביהם.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.